המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
נשיא איראן: מחויבים לפתוא האוסרת פיתוח נשק גרעיני
30/12/2013

 

נשיא איראן במאמר ביומון סעודי:

מחויבים לפתוא של ח'אמנאי האוסרת פיתוח נשק גרעיני

 

הקדמה

בצעד יוצא דופן, פרסם נשיא איראן, חסן רוחאני, ב-19.12.13, מאמר בערבית ביומון הסעודי הממסדי אל-אקתצאדיה, שבו הוא עמד על מחויבות ממשלתו לאידיאלים ולאינטרסים העליונים של איראן, כמו גם לדרך  המתינות וההיגיון הבריא, תוך שהוא מציג את מסמך "תכנית הפעולה", שנחתם בין איראן למעצמות בנובמבר האחרון בז'נבה, כתוצר של מתינות זו. רוחאני הדגיש כי ממשלתו שואפת לכונן יחסי אמון עם שכנותיה, עם ארה"ב והמערב, עם "שותפיה המסורתיים ועם שותפיה החדשים" וכי באיראן מתבצע עתה תהליך של בניית קונצנזוס פנימי ושקיפות בהגדרת המטרות, במסגרת מאמציה להסיר את המתיחות ביחסי החוץ שלה.  

 

רוחאני הסביר כי אף מדינה כיום, כולל המעצמות, אינה יכולה להתמודד לבדה עם האתגרים הניצבים בפניה והיא חייבת לשתף פעולה עם יתר מדינות העולם. הוא הדגיש את החשיבות בהמשך שיפור יחסיה של איראן עם אירופה וארה"ב, למרות גורמים בארה"ב ובמזה"ת המפקפקים בסיכויי הסכם הקבע בין איראן למערב, רוצים לפגוע באמינות של איראן ולהציגה כאיום. לגבי ההסכם בנושא הנשק הכימי בסוריה אמר רוחאני, כי איראן שמחה שידה של הדיפלומטיה גברה על האופציה הצבאית וקרא להמשיך בדרך זו.

 

בהתייחסו לתכנית הגרעין האיראנית אמר רוחאני, כי אין בסיס לטענות שאיראן מנסה לייצר נשק גרעיני וכי היא מחויבת לא לפעול לפיתוח וייצור של פצצה גרעינית, בהתאם לפתוא של המנהיג העליון עלי ח'אמנאי. הוא הוסיף כי פיתוח נשק כזה, השגתו והשימוש בו סותרים את הוראות האסלאם, ועלולים לפגוע באינטרסים הביטחוניים והלאומיים של איראן.

 

נראה כי פרסום המאמר ביומון סעודי משקף ניסיון מצד איראן לפנות למדינות המפרץ, ובראשן סעודיה, ולשכנען בכנות כוונותיה לשפר את היחסים הן עם המערב והן עימן. יצוין כי מאז היבחרו של רוחאני לתפקיד הנשיאות, ובמיוחד מאז גובש מסמך "תכנית הפעולה" בין איראן לקהילה הבינ"ל, בלטו מאמציה של איראן להתקרב למדינות המפרץ, דבר שהתבטא הן בביקוריו של שה"ח האיראני, מוחמד ג'ואד זריף, בחלק ממדינות המפרץ והן בהצהרות שלו ושל בכירים איראנים נוספים בדבר רצונם להדק היחסים עם מדינות המפרץ.

 

להלן תרגום עיקרי ממאמרו של רוחאני[1]:

 

חתירה לקונצנזוס פנימי באיראן ולמתינות ביחסי החוץ שלה

"כאשר נכנסתי למסע הבחירות כמועמד לתפקיד נשיא איראן, הבטחתי להשיג איזון בין המציאות לבין המאמץ להגשים את האידיאלים העליונים של הרפובליקה האסלאמית, ואכן זכיתי בתמיכת הבוחרים בפער גדול. מתוקף ייפוי הכוח העממי שקיבלתי, אני מחויב למתינות ולהגיון הבריא, וממשלתי אכן נוהגת בהתאם לכך במדיניותה, על כל צורותיה. מחויבות זו [היא] שהובילה באופן ישיר להסכם הביניים הבינ"ל שהושג בנובמבר [האחרון] בז'נבה לגבי תכנית הגרעין של איראן, והיא תמשיך להכווין את תהליך קבלת ההחלטות בממשלתנו בשנת 2014.

 

בכל הנוגע למדיניות החוץ, ממשלתי נוטשת כל דרך של קיצוניות, שכן אנו שואפים לכונן יחסים דיפלומטים יעילים וקונסטרוקטיביים, ואנו מתמקדים בבניית אמון הדדי עם שכנינו ועם הארגונים האזוריים והבינ"ל הפעילים. דבר זה עשוי לאפשר לנו בהמשך לכוון את מדיניות החוץ שלנו לפיתוח כלכלי בזירה הפנימית [כלומר, בתוך איראן]. על מנת להשיג מטרה זו נפעל להסיר את המתיחות ביחסי החוץ שלנו [עם מדינות אחרות] ולהדק את קשרינו הן עם השותפים המסורתיים והן [עם השותפים] החדשים, במידה שווה. כמובן שזה דורש [מאיתנו] לבנות קונצנזוס בזירה הפנימית ולהגדיר מטרות שקופות – וזה התהליך שמתבצע כעת.

 

בו בזמן שנקפיד להימנע מעימות ומעוינות, אנו [גם] נפעל במרץ להשגת האינטרסים העליונים שלנו. אולם,היות ו[מדינות] העולם הפכו להיות יותר ויותר קשורות זו בזו לא נוכל להתמודד עם האתגרים אלא באמצעות יחסי גומלין ושיתוף פעולה נמרץ בין המדינות. אף מדינה – כולל המעצמות - לא תצליח לטפל לבדה ביעילות באתגרים הניצבים מולה.

 

הדמוקרטיה הדתית שלנו מתקרבת לבשלות

העובדה שהכלכלות [של המדינות] המתפתחות והצומחות מדביקות במהירות את [קצב הצמיחה של המדינות המפותחות] מעידה כי משקלן הכללי של כלכלות אלה עומד לעלות על זה אלה העולם המתקדם. ההערכה היא שהמדינות המתפתחות והצומחות היום [ייצרו] עד שנת 2030 קרוב ל-60% מהתוצר המקומי הגולמי העולמי, שעמד על כ-40% בשנת 2000. זה עשוי לאפשר למדינות אלה למלא תפקיד גדול בהרבה בזירה העולמית.

 

בתקופת ביניים זו, איראן יכולה לחזק את תפקידה העולמי. הבחירות שהיו השנה, עם שיעור הצבעה הקרוב ל-75%, העידו כיצד הדמוקרטיה הדתית שלנו מתקרבת לבשלות. בזכות התרבות האיראנית, הציוויליזציה עתיקת היומין של איראן, העובדה שהמדינה ממשיכה [להתקיים] במשך תקופה ארוכה, [ובזכות] מעמדה הגיאופוליטי, היציבות החברתית [בתוכה] נוכח חוסר השקט באזור, [ובזכות] צעיריה בעלי החינוך הטוב, יש באפשרותנו להסתכל [היום] אל העתיד בביטחון, ולשאוף למלא את התפקיד העולמי הגדול שעמנו ראוי לו, תפקיד שאף גורם פעיל  בפוליטיקה העולמית אינו יכול להתעלם ממנו.

 

אנו עדיין לומדים כיצד לשקם ולשפר את יחסינו הבילטראליים והמולטי-לטראליים עם אירופה וצפון אמריקה על בסיס כבוד הדדי. הדבר דורש להפחית את רמת המתיחות ולאמץ גישה מקיפה שתכלול יחסינו הכלכליים [עם המדינות האחרות]. ביכולתנו להתחיל להימנע מכל מתיחות חדשה ביחסי איראן-ארה"ב ובה בעת להתאמץ להסיר את מתיחויות העבר אשר ממשיכות להעכיר את היחסים בין שתי המדינות שלנו.

 

יתכן שלא נוכל לשכוח את חוסר האמון והחשדנות שרדפו את התפיסה האיראנית ביחס לממשלות ארה"ב לאורך 60 השנה שחלפו, אך עלינו כיום להתרכז בהווה ולהסתכל לעתיד. משמעות הדבר היא להתעלות מעל רמת הפוליטיקות התפלות ולהחזיק במושכות החלוציות, במקום להיות כפופים לקבוצות לחץ בשתי המדינות.

 

אנו סבורים ששיתוף פעולה בכל הקשור לסוגיות בעלות עניין משותף עשוי לתרום להקלת המתיחות באזורנו גם כן. משמעות הדבר היא התמודדות מול אלו בארה"ב ובאזורנו אשר שואפים להסיט את תשומת הלב הבינלאומית מעניינים שהם מסובכים בהם באופן ישיר ואשר מנסים למנוע מאיראן לחזק את מעמדה האזורי. הם עושים זאת על ידי כך שהם מפחיתים בסיכויים להגיע להסכם קבע במסגרת מו"מ לגבי תוכניתה הגרעינית [של איראן], דבר אשר רק מגביר את האפשרות להמשך העימות בין איראן וארה"ב.

 

אנו מוכנים לקחת חלק בהשכנת השלום והיציבות בסוריה

אזורנו נאבק יותר מאי פעם בעדתיות, בעוינות ובכר פורה חדש של קיצוניות וטרור. כמו כן, השימוש שנעשה לאחרונה בנשק כימי בסוריה יכול להטריד את עמי האזור עוד שנים רבות. אנו חושבים כי קול המתינות באזור יכול להשפיע, בתנאים הנוכחיים, באופן בונה וחיובי על התנהלות האירועים.

 

אין ספק כי חוסר השקט במדינות השכנות משפיע על האינטרסים של גורמים אזוריים ובינלאומיים רבים שצריכים לפעול בתיאום למען הבטחת יציבות ארוכת טווח. המציאות היא שאיראן - כמעצמה אזורית - נמצאת במוכנות עליונה לפעולה בכיוון הזה והיא לא תחסוך כל מאמץ להקל על [השגת] הפתרונות. לכן, אלו אשר מציגים את איראן כמי שמהווה איום ושואפים לערער את אמינותה בעיני האזור והעולם, בהכרח צריכים להפסיק זאת – זאת לטובת השלום והשקט באזור ומחוצה לו.

 

אני חש דאגה רבה נוכח הטרגדיה ההומניטארית בסוריה והסבל העצום של העם הסורי במשך כשלוש שנים. ממשלתי המייצגת עם שסבל מזוועות הנשק הכימי, גינתה בחריפות את השימוש בנשק זה בסכסוך הסורי. אוחזת בי דאגה גם מכך שכמה אזורים בסוריה הפכו לכר פורה ליצור האידיאולוגיות הקיצוניות ולאזור שבו התאספו טרוריסטים, בדומה למצב שהיה בגבול המזרחי שלנו בשנות ה-90 של המאה ה-20. נושא לנושא זה  חשיבות רבה גם למדינות רבות אחרות. השגת פתרון קבע פוליטי בסוריה מחייבת שת"פ ומאמצים משותפים.

 

לכן, משמח אותנו [לראות] שבשנת 2013 ידה של הדיפלומטיה היתה על העליונה מול האיומים בהתערבות צבאית בסוריה. עלינו לאמץ התקדמות זו ולהבין שסוריה זקוקה מאוד למאמצים אזוריים ובינ"ל מתואמים. אנו מוכנים לקחת חלק בהשכנת השלום והיציבות בסוריה במסגרת מו"מ רציני בין גורמים מהאזור ומחוץ לאזור. גם כאן, עלינו למנוע מהשיחות להפוך למשחק סכום אפס.

 

פיתוח, ייצור, אגירת נשק גרעיני ושימוש בו סותרים את הוראות האסלאם

זה נכון לא פחות כאשר אנו מדברים על תוכנית האנרגיה הגרעינית האיראנית למטרות אזרחיות, שהיתה נתונה למידה עצומה של המולה והגזמה בעשורים האחרונים. מראשית שנות ה-90, התחזיות בנוגע למידת התקרבותה של איראן להשגת פצצה גרעינית, התבררו כחסרות בסיס. לאורך כל התקופה הזו ניסו המומחים להפחדות ואיומים לצייר את איראן כאיום על המזה"ת והעולם. אנו יודעים היטב מיהו המסית הראשי ואילו מטרות משרת ניפוח נושא זה. גם ידוע לנו שטענות שקר אלו משתנות בהתאמה למידת הלחצים הבינ"ל [על ישראל] להפסקת בניית ההתנחלויות וסיום הכיבוש של השטחים הפלסטינים. ולמרות זאת, אזהרות שקריות אלו נמשכות למרות הערכות [מנגנון] המודיעין הלאומי האמריקאי שאיראן לא החליטה לפתח נשק גרעיני.

 

האמת היא שאנו מחויבים לא לפעול לפיתוח ויצור פצצה גרעינית. כפי שהכריז פסק ההלכה של המנהיג העליון, איתאללה עלי ח'אמנאי, אנו ממש מאמינים שפיתוח, ייצור, אגירת נשק גרעיני ושימוש בו סותרים את הוראות האסלאם. אפילו לא חשבנו על האופציה להשיג נשק גרעיני מאחר שאנו מאמינים שנשק כזה עלול להרוס את האינטרסים הביטחוניים הלאומיים שלנו. לכן, לנשק גרעיני אין מקום בתפיסה הביטחונית שלנו. רק המחשבה שאיראן עשויה לייצר נשק גרעיני, עלולה לפגוע בביטחוננו ובאינטרסים הלאומיים שלנו בכללותם.

 

במהלך מסע הבחירות שלי התחייבתי להשקיע את מירב מאמציי כדי לזרז הגעה לפתרון העימות סביב תוכנית האנרגיה הגרעינית האיראנית. מתוך נאמנות להתחייבות הזאת וכדי לנצל את חלון ההזדמנות שיצרו הבחירות האחרונות, ממשלתי מוכנה לגמרי להשקיע את כל המאמצים האפשריים למען פתרון קבע המקובל על כל הצדדים. בהמשך להסכם הביניים מנובמבר [2013] אנו מוכנים להמשיך לפעול עם קבוצת ה- 5 +1 (5 החברות הקבועות במועבי"ט וגרמניה) ועם מדינות אחרות כדי להבטיח שקיפות מלאה של תוכנית הגרעין שלנו.

 

נשתמש ביכולת הגרעינית למטרות שלום שהצלחנו לפתח במסגרת ערבויות בינ"ל מוכרות. היכולת הזאת תהיה נתונה לפיקוח רב-צדדי מצד סבא"א כפי שהיה בשנים האחרונות.

 

בדרך זאת תוכל הקהילה הבינ"ל להבטיח שאופייה של תכנית הגרעין שלנו הוא למטרות שלום בלבד. איננו מתכוונים לוותר לעולם על זכותנו להפיק תועלת מאנרגיה גרעינית, אך אנו מוכנים לפעול כדי להסיר כל ערפול ולהשיב על כל שאלה הגיונית בעניין התוכנית שלנו.

 

ואולם, המשך הפעלת הלחצים, כיפוף הזרועות, ההפחדה וכפיית סידורים שמטרתם למנוע מאיראן להגיע להיקף מלא של ה[צרכים] החיוניים – החל בטכנולוגיה וכלה בתרופות ובמוצרי מזון – יובילו בהכרח רק להעכרת האווירה ולהרס התנאים הדרושים להשגת התקדמות.

 

כפי שהוכחנו בשנת 2013, איראן מוכנה לחלוטין להצטרף ברצינות לקהילה הבינ"ל ולנהל מו"מ... במלוא הכוונות הטובות. לא נותר לנו אלא לקוות שעמיתינו יהיו גם הם מוכנים לנצל את הזדמנות הפז הזו."

 

 

 



[1]  אל-אקתצאדיה (סעודיה), 19.12.2013