המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
העיתונות הערבית: בין תקווה לחשש מהסכם הגרעין
26/11/2013

 

תגובות בעיתונות הערבית להסכם הביניים בין איראן למעצמות:

"הסכם היסטורי" שיוביל לביטחון ויציבות או "הסכם רע" שיוביל למרוץ חימוש

 

הקדמה

בעקבות חתימת הסכם הביניים בז'נבה בין איראן ל-6 המעצמות בנושא הגרעין האיראני (24.11.13), בירכו רב מדינות ערב על ההסכם ובכללן, סוריה, לבנון, עיראק, קטר, מצרים, כווית, בחריין ואיחוד האמירויות, כל אחת ממניעיה – תוך שהן מביעות תקווה שהסכם הביניים יוביל להסכם קבע שישמור על ביטחון ויציבות האזור.

 

במקביל עוררה חתימת ההסכם גל של תגובות בעיתונות הערבית, אשר נעו בין הבעת תמיכה בהסכם והגדרתו כ"הסכם היסטורי", לבין כאלה שהסתייגו ממנו ואף הגדירו אותו "הסכם רע".

 

העיתונות הסורית הממסדית והיומון הלבנוני אל-אח'באר, הידוע בתמיכתו בחזבאללה ובציר ההתנגדות, טענו כי זהו "ניצחון" של איראן אשר הצליחה "להכניע את המערב" ולאלצו להכיר בה כמדינת גרעין, חרף התנגדותו רבת השנים לכך. ביומון אל-אח'באר אף נטען כי ההסכם מחזק את הציר של איראן-סוריה-רוסיה וחזבאללה.

 

העיתונות הסעודית הביעה הסתייגות מן ההסכם והעלתה חשש שהוא יהווה פתח למרוץ חימוש אזורי או לחיזוק כוחה האזורי של איראן על חשבון שכנותיה.

 

בעיתונים ערביים אחרים נטען כי ההסכם מוכיח שהעולם מכיר בחזקים ונסוג מול עמידתה האיתנה של איראן. היו אף שצפו ברית אמריקאית-איראנית שתבוא על חשבון מדינות ערב המפגינות חולשה וחוסר יכולת לגבש אסטרטגיה משותפת. במקביל, חלק מהמאמרים קראו להרחיב את המהלך ולפעול לפירוז המזרח התיכון כולו מנשק גרעיני על ידי פירוק והשמדת הנשק הגרעיני של ישראל.

 

דוח זה יסקור את התגובות השונות בעיתונות הערבית להסכם:

 

אל-וטן הסעודי: איראן מהווה בעיה לא רק בנושא הגרעין

מאמר המערכת ביומון הסעודי הממסדי אל-וטן טען כי למדינות האזור יש בעיות רבות עם איראן, מעבר לתיק הגרעין, ובכלל זה התערבותה בענייניהן ומאמציה לערער את יציבותן ולכן ההסכם שנחתם אינו מרגיע אותן. וכך נכתב: "...האופן שבו תיאר אתמול הנשיא האמריקאי, ברק אובמה, את ההסכם כפתח לעולם בטוח יותר, הוא תיאור חלקי, שכן ההסכם נועד לנטרל את איראן הגרעינית. אשר לאיראן האימפריאליסיטית הצבאית, השולחת זרועותיה – או מנסה בכל האמצעים [לשלוח ידיה] – לשאר מדינות האזור, טרם נוטרלה ולא קיבלה מסרים תקיפים מהקהילה הבינ"ל להפסיק זאת. פירוש הדבר הוא שהבעיה עם איראן – בהנחה שהיא תתחייב להסכם [שהושג] – נפתרה עם הקהילה הבינ"ל בשלב [זה], אך היא לא נפתרה עם מדינות האזור....

 

אל-וטן הסעודי: איראן היא הזוכה הגדולה [1]

 

הבעיה של המדינות השכנות [עם איראן] איננה רק הנושא הגרעיני, אלא קבוצה של נושאים שאיראן והמעצמות מודעות אליהם. נושאים אלה [כוללים] תמיכה [איראנית] בפלגים המעוררים מהומות במדינות, והם אינם מסתיימים בשליחת כוחותיה להרוג את העם הסורי כדי להגן על משטר בשאר אל-אסד. האם איראן מוכנה לפתור את כל הנושאים האלה באופן שישביע את רצונן של מדינות האזור ועמיהן? כאן טמונה הבעיה. אשר לפתרון, הוא נמצא בידיה של איראן, אם היא תחליט להשתנות לטובה, הרחק משאיפות מפוקפקות".[2]

 

אל-שרק הסעודי: חשש שאיראן ויתרה בנושא הגרעין תמורת חופש פעולה באזור

מאמר המערכת ביומון הסעודי אל-שרק, הביע חשש שבתמורה להסכם על הגרעין איראן קיבלה מהמעצמות ויתורים בנושא פתרון הבעיה הסורית ואישור לפעול ביתר חופשיות, באזור תוך התערבות בענייני המדינות: "המזה"ת מתייחס להסכם בזהירות בשל החשש שאיראן עשתה ויתורים בתיק הגרעין בתמורה לחופש פעולה רב יותר באזור או בתמורה לפריבילגיות בסכסוך הסורי... הממשל האמריקאי הקריב את ההחלטה להעניש את אסד על השימוש בנשק כימי באזור אל-ר'וטה בדמשק [באוגוסט 2013] תמורת שיפור היחסים שלו עם רוסיה... דבר זה מעורר חששות סביב האפשרות להישנות התרחיש כעת, כך שמה שנותר מהבעיה הסורית יוקרב תמורת חתימת הסכם עם איראן שיסיים עשורים של יחסים מתוחים בין וושינגטון לאיראן. אם דבר זה יתרחש, תהיה זאת הכרזה של מעצמות העולם על תום הסמכות של הקהילה הבינ"ל ועל ויתור טוטאלי על תפקידה. איש אינו מייחל שהסכם ז'נבה בעניין הגרעין האיראני יהפוך להזדמנות שתיתן לאיראן הקלות שבעזרתן היא תמשיך להתערב בענייניהן של מדינות האזור.[3]

 

עורך אל-שרק אל-אוסט לשעבר: מרוץ החימוש האזורי נפתח כעת לרווחה

טארק אל-חומיד, עורכו לשעבר של היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון, הביע חשש כי ההסכם יוביל למרוץ חימוש גרעיני באזור: ".. ברור כי המרוויחים [מהסכם] זה הם שניים – איראן ואובמה. אשר לאיראן – אין זה סוד שהנשיא רוחאני מתמודד עם כלכלה פנימית מותשת וזקוק כעת ל[זמן] להתאושש, בכל מחיר. הסכם זה מעניק לו הזדמנות חשובה להתאוששות. לנשיא אובמה, ההסכם מאפשר להתחמק מעימות עם איראן ולהעביר את המשבר לנשיא שיבוא אחריו...  אנו ניצבים היום מול הסכם רע שקרוב יותר לדיון בחובות אבודים ולא מול הסכם מדיני המנטרל את הפתיל של משבר. משמעותו אינה הרס ומלחמה בלבד, אלא גם שמרוץ החימוש הגרעיני באזור נפתח כעת לרווחה. אם איראן טענה שתוכנית הגרעין שלה היא למטרות אזרחיות, אז מה ימנע משאר המדינות להשיג כעת תוכנית דומה, שעשויה להפוך בכל רגע לתוכנית גרעין מלאה, כפי שקרה בהודו ובפקיסטן?!"[4]

 

ההסכם הרעוע  [5]


 

אל-אהראם המצרי: הסכם היסטורי שיתרום ליציבות וביטחון האזור

בניגוד לחששות הסעודיים, מאמר המערכת ביומון המצרי אל-אהראם טען דווקא כי מדובר בהסכם היסטורי אשר יכול לחזק את יציבות האזור וביטחונו: "מעצמות המערב ואיראן הגיעו להסדר סביב תוכנית הגרעין [האיראנית] אשר יכול להסיר את אחד מגורמי המתיחות והאיום הגדולים באזור. זהו הסכם שניתן לכנותו  הסכם היסטורי... על אף שההסכם שהושג הוא חלקי, ניתן לומר כי הוא מהווה צעד מעשי ראשון שנוטע בקהילה הבינ"ל אמון לגבי פעילותה הגרעינית של איראן ומוודא כי [היא למטרות] שלום בלבד. בנוסף, ההסכם עשוי לפתוח דף חדש בין איראן למעצמות...

 

על אף התנגדותן של כמה מהמדינות והכוחות האזוריים להסכם מסיבות שונות, ובראשן סעודיה וישראל, אסור לזלזל במידת תרומתו הצפויה לחיזוק היציבות והביטחון באזור. ידוע שישראל פעלה לאורך שנים כדי לגייס את הכוחות הבינ"ל לתקיפת תוכנית הגרעין האיראנית, לצורך האינטרסים שלה, והרי הסכם זה ירחיק במידה רבה את [סכנת] העימות אליו שואפת ישראל... כמה ממדינות המפרץ עודן מביטות בחשד ובדאגה על ההסכם וסבורות שיש לו השלכות לא ברורות. לכן, אין מנוס מנקיטת צעדים נוספים שיוכלו להרגיע את הפחדים [של מדינות] האזור, ולהסתמך על [ההסכם] שהושג כדי להגיע לפתרון, שישביע את רצון כל הצדדים".[6]

 

אל-קדס אל-ערבי: ההסכם יוביל לברית אמריקאית-איראנית על חשבון האזור

במאמר המערכת של היומון אל-קדס אל-ערבי היו"ל בלונדון, אשר נרכש לאחרונה על ידי קטר, נכתב: "34 שנה לאחר פרוץ המהפכה האיראנית והשפעותיה המסוכנות בעולם הערבי והאסלאמי, ולאחר סכסוך ארוך שמערכותיו עם המערב טרם הסתיימו, נראה כי איראן בדרך לנרמול יחסיה עם המערב ולהחליף את המצב המהפכני האלים שאפיין את יחסיה איתו, בנורמליזציה הדרגתית עד לפתרון כולל וקבוע, בהתאם לנוסח ההסכם, ול[קבלת] לגיטימיות בינ"ל וחלוקת ההשפעה באזור…

 

ההסכם סולל את הדרך להסדר גדול באזור שלדעתנו למדינות ערב העיקריות לא תהיה השפעה רבה על קביעת הקווים המנחים שלו… יש הסבורים כי ההסכם סולל את הדרך למעשה לברית אמריקאית-איראנית בגיבוי רוסי על חשבון האזור הערבי, כפי שקרה בעבר בעיראק ושסוריה ולבנון יהיו הקורבנות הצפויים שלו. [ברית זו] תהיה מבוססת על שימוש בכלים של איראן באזור כמו הפלגים השיעים בעיראק וחזבאללה בלבנון, על מנת לחסל את הארגונים הקרובים לאל-קאעדה (כמו דאעש ו[ג'בהת] אל-נוצרה). זאת לאחר שפייסו את ישראל באמצעות חיסול התוכנית הכימית הסורית.

 

כל עוד מדינות ערב אינן מסוגלות לתכנן ולהסכים על אסטרטגיה אזורית ובינלאומית, התסריט הזה יהיה ריאלי ואפשרי… הערבים שאינם מוזמנים לחתונה המשמחת הזו, יסתפקו בלצאת [מזה] בשלום."[7]  

 

ההסכם בין איראן לארה"ב נחתם על גבם של הערבים [8]

 

אל-ת'ורה הסורי: איראן היא מדינת גרעין בהכרה בינ"ל

בעיתונות הסורית הממסדית הציגה את ההסכם כ"ניצחון" של הדיפלומטיה האיראנית.

היומון הסורי הממסדי אל-ת'ורה סקר את הברכות ברחבי העולם על ההסכם בכתבה שכותרתה: "הסכם בין טהראן ל-5+1 מכיר בזכותה להעשיר אורניום... איראן היא מדינת גרעין בהכרה בינ"ל והעולם מברך..."[9]

תשרין הסורי: איראן כפתה על המערב את זכותה הגרעינית

היומון הסורי הממסדי תשרין הגדיר את ההסכם "ניצחון לדיפלומטיה של טהראן שלקחה בכוח את זכותה להעשרה". בכתבה הסוקרת את התגובות להסכם נכתב "[למרות] לחצים בינלאומיים רבים, הצליחה איראן באמצעות מו"מ מרתוני קשה ... שארך זמן רב, להוכיח בצורה אמינה, את זכותה לאחוז  באנרגיה גרעינית למטרות אזרחיות ולסחטה הכרה רשמית בזכות זו. בשלושת הסבבים האחרונים, איראן דחקה את המערב לפינה והצליחה באמצעות עמדותיה היציבות ועקרונותיה בכל הנוגע לשת"פ עם הקהילה הבינלאומית, לחלץ הסכם שיצר בסיס לצעדים נבונים נוספים שיובילו להסדר כולל, ואשר הכניס את האזור כולו להיסטוריה..."[10]

 

אל-אח'באר הלבנוני: המערב נכנע; ציר רוסיה-איראן-סוריה-חזבאללה התחזק

בדומה לכך גם היומון הלבנוני אל-אח'באר, המזוהה עם חזבאללה וידוע בתמיכתו בציר ההתנגדות, הציג את ההסכם של כהישג וניצחון איראני ושל ציר ההתנגדות כולו. בכתבה שכותרתה "המערב נכנע: איראן גרעינית", טען היומון כי "איראן חוגגת את הניצחון. בסופו של דבר היא הצליחה לאחר מאמץ גדול להשיג את הכרת העולם בזכותה הגרעינית, למרות מאמציו של המערב למנוע זאת ממנה".[11]

 

סאמי, כליב בעל טור ביומון זה, הצביע על הישג נוסף של איראן, מעבר להכרה בזכותה לגרעין, וכך כתב: "איראן בעלת כוח צבאי גדול ופעילות דיפלומטית ענפה, אולם היא החלה להזדקק בפועל למקורות כספיים. הדבר הגיע לכדי הפסקת תשלום חלק מהמשכורות [לבעלי תפקידים] חשובים ... להזרמה מחדש של כספים לבנקים [האיראנים] יש משמעות רבה... [ההישג] השני החשוב ואפילו החשוב ביותר, הוא ההכרה העולמית, הישירה או בעקיפין, בזכותה של איראן להעשרה. זהו הדבר החשוב ביותר כעת".

 

כליב הדגיש כי מדובר בהישג לא רק של איראן אלא גם של כל ציר ההתנגדות ושל רוסיה. הוא כתב: "החתימה על ההסכם האיראני-מערבי פתחה את הדלת בפני כל האפשרויות בסוריה, לבנון, עיראק ועד אפגניסטן, אולם מה שבטוח הוא שהציר הרוסי-איראני-סורי יחד עם חזבאללה נמצא [כעת] במצב טוב יותר ויתכן אף הרבה יותר טוב".[12]

 

אובמה המברך את יונת השלום הגרעינית של איראן, ישראל חותרת תחתיו [13]


 

אל-וטן העומאני: ההסכם מוכיח שהמערב נכנע לחזקים ונסוג מול נחישות

במאמר המערכת של היומון אל-וטן מעומאן, שלקחה חלק בתיווך בין ארה"ב לאיראן, נכתב: "ההסכם בצורתו ובתוכנו העניק למדיניות האיראנית אות הצטיינות על עמידתה האיתנה, על השמירה על עקרונותיה, על אי ההתפשרות או הויתור על נכסים ועל עניינים הנוגעים לביטחון הלאומי, לריבונות הלאומית ולאינטרסים הכלכליים ועל השמירה על פרנסת האיראנים.

 

הצלחת הרפובליקה האסלאמית האיראנית לסחוט הכרה בזכותה להחזיק טכנולוגיה גרעינית ולהשתמש בה לצרכי שלום, מוכיחה שהמערב מכיר בחזקים בלבד והוא נסוג רק מול נחישות וכושר עמידה על העקרונות. לפי ההסכם, תקפיא איראן את תוכניתה הגרעינית במשך שישה חודשים והיא לא תוסיף סרכזות חדשות ולא תנקוט שום צעד הקשור בבניית כור המים הכבדים באראכ, כלומר, היקף פרויקט הגרעין האיראני הכפוף לפיקוח מלא של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, יישאר כפי שהוא בששת החודשים הבאים תמורת הקלת העיצומים. לפי הנשיא לשעבר של לשכת המסחר האיראנית עלי נקי חומושי, שחררה ארה"ב אתמול 8 מיליארד דולר מהכספים האיראניים המוקפאים בבנקים בארה"ב. כמו כן הותר לאיראן, לפי ההסכם, לייצא כמויות מוגדרות של נפט ופטרוכימיים,  לסחור בזהב ובמתכות יקרות ולייבא חלקי חילוף למכוניות, כלומר, ההסכם פותח מחדש את הדרך לשיתוף פעולה ולהדדיות בעניינים כלכליים בין איראן לעולם וכן לשבירת הבידוד שניסו היריבים לכפות עליה..."[14]  

 

אל-ראיה הקטרי ואל-ח'ליג' מהאמירויות: יש לטפל כעת בגרעין הישראלי

כמה מהעיתונים במפרץ קראו למערב להרחיב את המהלך גם לנשק הגרעיני שבידי ישראל ולפעול כעת לפירוז המזה"ת כולו מנשק להשמדה המונית.

במאמר המערכת של היומון אל-חליג' נכתב: "ההסכם בין המעצמות לבין איראן בנושא הגרעין מעורר אתגר גדול עבור מדינות אלה [ונועד] להבטיח לעצמן ולעולם שאיראן לא תפתח את יכולותיה הצבאיות הגרעיניות...

 

[שר החוץ האמריקאי ג'ון] קרי הדגיש כי הסכם זה מבטיח גם את ביטחון ישראל. נראה כי הביטחון הישראלי הוא זה שמטריד את הממשל האמריקני. אולם, מה בנוגע לביטחונם של הערבים ולביטחון המדינות שלא מסכימות לכיבוש הישראלי של פלסטין? כיצד מדינות ערב יכולות להירגע כאשר יש בקרבתן ישות שנעשה ברור שיש לה יכולות צבאיות גרעיניות אדירות?

 

נושא יכולותיה הגרעיניות של ישראל עומד לדיון בפני האו"ם מזה כמה עשורים. הארגון הבינ"ל המתמחה בנושא הגרעיני [סבא"א] - כמו האו"ם עצמו – אינו יכול לעשות לבדו שום דבר בנוגע לעניין זה, מאחר ומדינות המערב, ובפרט ארה"ב, מתנגדות לכל הניסיונות ההגיוניים לטפל בכך.

 

הערבים כבר עשו מאמצים גדולים כדי להגשים שני דברים עיקריים: הראשון: הפיכת המזרח התיכון לאזור מפורז מנשק להשמדה המונית - דבר שהישות הציונית התנגדה לו בעקשנות, בתמיכת ארה"ב ומדינות המערב... העניין השני הוא שישראל תחתום על האמנה למניעת הפצת [נשק] גרעיני – דבר [שגם לו] הישות הציונית מתנגדת בתמיכת המערב. בהסכם עם איראן, למערב לא היו תירוצים. לפיכך, הביטחון צריך להיות אחיד בנוגע לכל המדינות, ומניעת הפצת [נשק] גרעיני צריכה לכלול את כל הצדדים ..."[15]  

 

מאמר המערכת של היומון אל-ראיה הקטרי הביע עמדה דומה: "רצון הקהילה הבינ"ל שהביא להשגת ההסכם הזה, לאחר שנים רבות של מו"מ קשה ושל מדיניות הטלת סנקציות כלכליות על איראן שהסבו נזק לכלכלתה, צריך להתאחד כדי להפוך את אזור המזרח התיכון לאזור מפורז מנשק גרעיני. זאת על ידי הכרחת ישראל להכפיף את הנשק הגרעיני שלה לפיקוח בינ"ל כהכנה לפירוק נשק זה והשמדתו. [כל אלה] יגשימו את המטרה שמדינות האזור והקהילה הבינ"ל שואפות אליה - הפיכת המזה"ת לאזור מפורז מהנשק ההרסני הזה..."[16]

 

ארה"ב משקה את הקקטוס הגרעיני [17]


 

 



[1] אל-וטן (סעודיה), 25.11.2013

[2] אל-וטן (סעודיה), 25.11.2013

[3] אל-שרק (סעודיה), 25.11.2013

[4] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 25.11.2013

[5] אל-אתחאד (איחוד האמירויות), 25.11.2013

[6] אל-אהראם (מצרים), 25.11.2013

[7] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 25.11.2013

[8]  אל-ר'ד (ירדן), 25.11.2013

[9] אל-ת'ורה (סוריה), 25.11.2013

[10] תשרין (סוריה), 25.11.2013 

[11] אל-אח'באר (לבנון), 25.11.2013

[12] אל-אח'באר (לבנון), 25.11.2013

[13] אל-וטן (קטר), 25.11.2013

[14] אל-וטן (עומאן), 25.11.2013

[15] אל-ח'ליג' (איחוד האמירויות), 25.11.2013

[16] אל-ראיה  (קטר), 25.11.2013

[17] אל-ביאן (איחוד האמירויות), 25.11.2013