המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מסלול עוקף 5+1 בין ארה"ב לאיראן: מטרות והשלכות
4/11/2013


הממשל האמריקאי משתמש בשיחות ה-5+1 לנהל ערוץ ישיר עוקף, עם איראן; הכרה בזכות העשרה של איראן ברמה נמוכה תמוטט את הסדר הגרעיני העולמי ותביא להתגרענות המזה"ת

 

מאת: א. סביון וי. כרמון

 

הקדמה

שיחות הגרעין עם איראן העתידות להתחדש בז'נבה ב-7.11.2013, הפכו לשיחות בשני מסלולים נפרדים ומקבילים.

 

מסלול אחד: שיחות מדינות ה-5+1  מול איראן. המסלול השני: מסלול עוקף מדינות ה-5+1 שעיקרו – מגעים ישירים בין ארה"ב לאיראן המתקיימים בחסות שיחות ה-5+1 (ייתכן שישנם מגעים בילטראליים חשאיים, אולם המגעים הרשמיים הם בחסות ה-5+1, משום שאיראן לא תסכים למגעים רשמיים ישירים בלי שקיבלה תמורות מרביות).[1]

 

מדוע נוצר מסלול עוקף מעצמות ה-5+1 בין איראן לארה"ב

שני הצדדים מעוניינים במסלול זה: ארה"ב מעוניינת בכך משום שהממשל האמריקאי מבודד בעמדת הגמישות כלפי איראן והוא מנסה להגיע להבנות באופן ישיר, שאותן יציג לפורום מעצמות ה-5+1 בניסיון לכפותן עליו, כדי שיזכו לקונצנזוס בינ"ל. רק לאחרונה דווח שהאיחוד האירופי פועל בגישה חדשה לחיזוק משטר הסנקציות שלו על איראן ועומד לבטל פטורים שניתנו בחודשים האחרונים לכמה חברות.[2]  מגמה זו עומדת בניגוד למאמצי הממשל האמריקאי למנוע הטלת סנקציות נוספות ע"י הקונגרס.

לכן ארה"ב גם דורשת שמסלול השיחות של ה-5+1 מול איראן יהיה חשאי על מנת שלא ייחשפו הפערים בינה לבין אירופה.

 

האיראנים, לעומת זאת, דורשים שקיפות ופומביות של השיחות על מנת שלא יואשמו בתוך איראן במכירת האינטרסים הגרעיניים שלה.[3]

 

יודגש כי ממשל אובמה בוחן מהלך אפשרי של שחרור של עשרות מיליארדים מנכסיה של איראן אותם הקפיא – מהלך העוקף את הסנקציות של הקונגרס ואת ההסכמה ב-5+1 שאין להסיר סנקציות, אלא אם תיזום איראן צעד משמעותי מקדים. צעד זה יהיה ככל הנראה במקביל להודעה איראנית על הפחתה כלשהי ברמת ההעשרה שלה.[4]

 

איראן מעוניינת במסלול השיחות הישירות עם ארה"ב משום שעמדת הקונצנזוס של מעצמות ה-5+1 (עמדת הקהילה הבינ"ל) נותרה בעינה: התנגדות עקרונית להפיכת איראן למדינה גרעינית; סירוב עקרוני לדרישתה להעשיר אורניום על אדמתה ודרישה להפסיקה לאלתר מכוח החלטות מועבי"ט; ביקורת נוקבת על אי שיתוף פעולה והעדר שקיפות מתמשכים של איראן מול סבא"א והקהילה הבינ"ל והחשדתה בפעילות גרעינית צבאית.

 

בניגוד לעמדת מדינות ה-5+1, ארה"ב מרמזת בחודשים האחרונים, שהיא תהיה מוכנה להכיר באיראן גרעינית לצרכים אזרחיים תחת פיקוח נוקשה, ותראה בהפסקת ההעשרה ל-20%, צעד חיובי.[5] (יצוין כי נוכח המאמצים האמריקאיים להתקרב לטהראן והרמזים כי הממשל האמריקאי עשוי להכיר בזכות העשרה של איראן לרמה נמוכה, מנסה גם רוסיה לחזק את קשריה עם איראן על ידי הצעת ויתורים שלא תיפול מרמת הויתור האמריקאי).[6]

 

המטרה של כל צד ב'מסלול עוקף שיחות 5+1'

איראן זקוקה לשיחות עם ארה"ב כדי להשיג את מטרתה –  הכרה בה כמדינה גרעינית, מעמד הנגזר מן ההכרה בזכותה להעשיר אורניום על אדמתה.

 

ארה"ב זקוקה לשיחות הגרעין כדי להשיג את מטרתה – פיוס היסטורי עם איראן או לפחות שיחות ישירות עימה על בסיס קבוע. יודגש כי מטרתה של ארה"ב כפי שמסתבר מניהול המו"מ איננה למנוע הפיכתה של איראן למעצמה גרעינית אלא לקבוע פרמטרים אזרחיים בלבד לקבלתה של איראן כמעצמה גרעינית בפיקוח בינ"ל מלא על מנת למנוע ממנה פיתוח נשק גרעיני.

 

לפי שעה לא ברור אם הממשל האמריקאי משתמש באפשרות להכיר בזכות ההעשרה של איראן ברמה נמוכה כפיתיון בלבד, שבסופו של מו"מ לא ינתן לאיראנים, או שהיא אכן מוכנה לממש את הויתור הזה.

יש כמה סיבות לכך שגם אם התנאים המוצעים ע"י הממשל האמריקאי לאיראן בהסדר אפשרי יהיו רמת העשרה נמוכה בפיקוח קפדני –  יביא הדבר לערעור הסדר הגרעיני העולמי:

סיבה ראשונה: הצעת הסדר כזה ע"י הממשל האמריקאי מתעלמת מן העובדה שאיראן מערערת על הסדר הגרעיני העולמי מיסודו, הן ביחסה לשאלה מי רשאי להחזיק בנשק גרעיני ומי לא, או מהם התנאים בהם רשאית מדינה להעשיר אורניום.

 

איראן מתנגדת עקרונית לחלוקה שביסוד אמנת ה-NPT בין מי שזכאי להחזיק בנשק גרעיני לבין מי שאינו זכאי לכך. ראה הצהרות בכירי איראן בשנים האחרונות בדבר "נשק גרעיני לאף אחד, אנרגיה גרעינית לכולם".[7] איראן גם מתעלמת מדו"חות סבא"א, הגוף המפקח על פעילות הגרעין בעולם מכוח אמנת ה-NPT, ומסרבת לשתף פעולה עם פקחיה בטענה שדו"חות הארגון וממצאיו מוטים פוליטית. ראה מכתב המחאה ששלחה נציגות איראן לסבא"א ולמנכ"ל אמאנו בדבר ממצאי דו"חות הארגון נגד איראן. לטענת המשלחת האיראנית, סבא"א חורגת מהמנדט שניתן לה בבדיקות באיראן והדו"חות משמשים לצרכים פוליטיים נגד איראן במועבי"ט.[8]  כך גם מפרשת איראן כראותה סעיפים באמנת ה-NPT הנוגעים לזכות מדינות לפעילות גרעינית. ראה דברי יו"ר המג'לס לאריג'אני בביקורו בסרביה בתחילת אוקטובר 2013:

During his Serbia visit, Larijani said on October 7: "At a certain point, the Western [countries] decided that they were the possessors of advanced [nuclear] knowledge, and that [they had to] stop Iran at all costs from attaining peaceful nuclear energy. We fundamentally reject this division between the few countries that may possess nuclear energy and the others that may not, and we consider this mistaken... The Islamic Republic of Iran has from the outset intended to stand fast [against this division] and therefore we have fought [over it]. Thus, we are past the stage where they wanted to prevent Iran from attaining nuclear knowledge."[9]

 

סיבה שניה: הצעת הסדר כזה מתעלמת מן העובדה שאיראן הפרה בשיטתיות את מחויבותה לאמנת ה-NPT, בכלל זה אי דיווח על הקמת אתרי גרעין, אי דיווח על פעילות גרעינית, ואף חשד לפעילות גרעינית צבאית אסורה לפי דו"חות סבא"א. לפי לשון האמנה, זכותה של מדינה החשודה בפעילות צבאית גרעינית לעסוק בפעילות גרעינית אזרחית כלשהי אינה מתקיימת יותר.

סיבה שלישית: הצעת הסדר כזה מתעלמת מן העובדה שאיראן אינה מוכנה לחדול כעת ולו לרגע מהפרותיה עד להגעה (pending) להסדר: איראן מתעלמת מהחלטות מועבי"ט, הגוף המשפטי הבינ"ל העליון האחראי על הבטחון בעולם, הקוראות לה להפסיק לאלתר את העשרת האורניום, להפסיק את בניית כור הפלוטוניום באראכ ולפתוח את כל מתקניה הגרעיניים לפיקוח חודרני.[10] זכותה של איראן כביכול להעשיר אורניום מכוח אמנת ה-NPT נשללה למעשה מאז 2006 מעצם קבלת שש החלטות מחייבות במועצת הביטחון של האו"ם, המורות לה להשהות פעילויות הקשורות להעשרת אורניום.

סיבה רביעית, הצעת הסדר כזה מערערת את אמנת ה-NPT עצמה הקובעת בסעיפיה 1-2 תנאים מקדימים ומחייבים לכל פעילות של מדינה בתחומי השימוש בגרעין לצרכים אזרחיים. זכות מדינות לאנרגיה גרעינית, כולל פעילויות של העשרה, המפורטת בסעיףIV  של אמנת ה-NPT, מותנית בקיום סעיפים I ו-II של האמנה, הכוללים את התנאי שמדינות לא יפעלו לייצור נשק גרעיני.[11]

 

מסיבות אלה, גם אם ההצעה האמריקאית תכלול הגבלה של ההעשרה לרמה נמוכה קרי 3.5% - 5% בלבד תחת פיקוח קפדני, גם אז יביא הדבר לערעור הסדר הגרעיני העולמי.

אם אמנם יחליט ממשל אובמה לשלם תמורת פיוס היסטורי עם איראן במטבע ההכרה באיראן גרעינית אף ללא פצצה לפחות בשלב זה, יהיו לכך השלכות אזוריות ובינ"ל מרחיקות לכת:

 

השלכות הכרה אפשרית של ארה"ב באיראן גרעינית בעלת זכות העשרה לרמה נמוכה:

במישור הבינ"ל:

התערערות הסדר הגרעיני הגלובלי, שנשמר פחות או יותר כמה עשרות שנים ע"י מדינות העולם למעט כמה מדינות שאף אינן חברות ב-NPT. מדינות רבות אחרות יפנו כתוצאה מהויתור לאיראן למסלול גרעיני עצמאי.

במישור האזורי:  

א. התגרענות המזה"ת ואפשרות למרוץ חימוש גרעיני: ההכרה באיראן גרעינית תוביל בהכרח למגמת התגרענות של מדינות סוניות מובילות ואחרות במזה"ת, שאינן מאמינות במטריית הגנה גרעינית של ארה"ב נגד איראן. ראו דוחות ממרי בעניין זה לגבי מצרים וסעודיה

ב. חיזוק "ציר ההתנגדות" – איראן סוריה וחזבאללה - בהנהגת איראן, על חשבונן של המדינות בעלות בריתה לשעבר של ארה"ב – ציר מצרים, ירדן, סעודיה ומדינות ה-GCC. הכרה אמריקאית באיראן גרעינית תחזק משמעותית את המוקדים השיעיים במזה"ת הלוחמים בסונים דוגמת: לבנון (חזבאללה), עיראק, תימן ובחריין. 

 

 



[1]  עדויות למסלול הבילטראלי ניתן לראות בהצהרות הבאות: ראש המשלחת האיראנית לג'נבה, עראקצ'י: "מטרת השיחות הבילטרליות [עם ראש המשלחת האמריקאית, וונדי שרמן] היתה קידום  המו"מ. רצינו לבחון סוגיות שעלו במו"מ [הכללי], בשיחות בילטרליות מעמיקות, מפורטות ורציניות יותר. אם נרגיש שעלינו לקיים שיחות בילטרליות [עם האמריקאים] כדי להקל על מסלול המו"מ ולערוך [עמם] התייעצויות, נקיים שיחות כאלה, כפי שבצענו בעבר... אל-עאלם (איראן), 20.10.2013 ; היומון השמרני ג'אמ-י ג'ם: "על אובמה למנוע ממחרחרי המלחמה ]הכוונה לישראל ולמתנגדי אובמה בקונגרס ובסנאט] לקלקל את האווירה החיובית שהושגה [בפגישות]". ג'אמ-י ג'ם (איראן) 17.10.2013.

[2]   וול סטריט ג'ורנל, 27.10.2013.

[3]  שר הפנים רחמאני פזלי אמר כי המערב הוא שדרש ששיחות הגרעין יהיו חשאיות ושתוכנן לא יודלף. אירנא (איראן), 21.10.2013. היומון ג'ומהורי-י אסלאמי, המזוהה עם האשמי רפסנג'אני כתב ב-21.10.2013 כי "זכותו של העם האיראני לקבל מידע ברור בנוגע לשיחות האלה ולדעת מהי המטרה של המסלול שנקבע ומה המחיר ש[איראן] צריכה לשלם עבורו". באותו יום כתב עורך היומון כיהאן, חוסין שריעתמדארי, המזוהה עם תומכי מחנה ח'אמנאי, בפנייתו לנשיא רוחאני ושה"ח זריף המנהלים את המו"מ: " סליחה רבותיי, אתם נקלעים לטעות גסה בנוגע לשמירת חשאיותו של המו"מ... תוכן שיחות ז'נבה אינו יכול להיות מסוג הנושאים [הנשארים חשאיים] משום ששיחות ז'נבה נערכו בהשתתפות צוותי המו"מ של מדינות ה-5+1, קרי אותם אלו שאם עניין כלשהו אמור להישאר חשאי – יש לשמור אותו רחוק מעיניהם... הנימוק לפיו 'חשאיות המו"מ היא סימן לרצינותן' מזכיר יותר בדיחה מאשר תיאוריה הגיונית." כיהאן (איראן), 21.10.2013.

[4]  היומון ג'ומהורי-י אסלאמי כתב על כך כי "התקשורת [המערבית] גם מדווחת בימים אלו על כך שאובמה יכול לבטל חלק מהסנקציות, כמו סנקציות הקשורות לציוד רפואי, מזון וסחר בין בנקים ללא הסכמת הקונגרס... מה שנאמר בארה"ב על הפשרת נכסים מוקפאים של איראן מכעיס את הציונים. הפשרת הנכסים האלה יכולה להיות צעד אפקטיבי שנחשב לאחד הדרכים להסרת המצוקות הכלכליות עד להסרת הסנקציות..." ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 21.10.2013; סגן הנשיא, אסחאק ג'האנגירי אמר כי נכסים איראניים במיליארדי דולרים, המוקפאים בעשרות מדינות, ישוחררו בקרוב וישמשו לצורך מתן אשראי למגזר הפרטי. אטלאעאת (איראן) 21.10.2013

[5] ראה דברי מזכיר המדינה ג'ון קרי בריאיון לרשת סי בי אס ב-29.9.2013.; לקריאת תעתיק הנאום

[6] ראו דיווחים על היוזמה הרוסית בתקשורת האיראנית: ג'ומהורי-י אסלאמי, אעתמאד (איראן) 29.10.2013.

[7] איראן ערכה כנס בינ"ל באפריל 2010 בנושא "אנרגיה גרעינית לכולם, נשק גרעיני לאף אחד," בהשתתפות נציגים מ-60 מדינות ראה גם דברי היומון כיהאן מה-5.10.2013: "נשק גרעיני לאף אחד, שימוש אזרחי בטכנולוגית גרעינית לכולם היא סיסמה בלתי מפלה של איראן. רגליו של המשטר הציוני המזויף תקועות בגלל הסיסמא הזאת כמו גם כמה משטרים במערב. אם לפי ה-NPT ההעשרה היא זכותן של כל חברות סבא"א, איראן עומדת על זכותה הזאת ואם אסור לבנות ולהחזיק פצצת גרעין, האיסור הזה צריך לחול על כולם." כיהאן (איראן), 5.10.2013

[8] http://www.iaea.org/Publications/Documents/Infcircs/2013/infcirc854.pdf    

[9] ו Mehr (Iran), October 7, 2013

[10] בתגובה לדיווחים במערב כי איראן הקפיאה את ההעשרה ל-20%, אמר ראש הארגון האיראני לאנרגיה גרעינית, עלי אכבר צאלחי, ב-30.10.13, כי העשרה לרמה של 20% נמשכת כסדרה. http://icana.ir, 30.10.2013.

[11] From the NPT: "Article IV 1. Nothing in this Treaty shall be interpreted as affecting the inalienable right of all the Parties to the Treaty to develop research, production and use of nuclear energy for peaceful purposes without discrimination and in conformity with Articles I and II of this Treaty". In Article II the non-nuclear weapons states undertake, inter alia, "not to manufacture or otherwise acquire nuclear weapons or other nuclear explosive devices."