מנחה באל-ג'זירה: על הערבים להפריד את הדת מהפוליטיקה
העיתונאי הסורי פיסל אל-קאסם המנחה את התכנית "הכיוון הנגדי" בערוץ אל-ג'זירה קרא, במאמר שפרסם ב-25.8.13 ביומון הקטרי אל-שרק, להרחיק את הדת שהיא טהורה מהפוליטיקה המלוכלכת, וטען כי המערב הגיע להישגים משמעותיים רק לאחר שהפריד את הדת מהמדינה והתרחק מאידיאולוגיות נוקשות מיושנות. לדבריו, בעולם של היום אין עוד מקום לאידיאולוגיות כאלה- בין אם דתיות או חילוניות, ומפלגות זוכות כיום בבחירות לא בגלל משנתן הרעיונית, אלא בהתאם ליכולתן לענות על האינטרסים הצרכניים של האזרח. כדוגמא הוא מציג את כשלון מפלגת האחים המוסלמים במצרים בשל דבקותה ברעיונות דתיים נוקשים ואת מפלגתו של ארדואן שהצליחה דווקא בזכות הישגיה הכלכליים.
להלן תרגום עיקרים מן המאמר:[1]
"המערב לא התפתח מבחינה פוליטית, חברתית ותרבותית אלא רק לאחר שהפריד את הפוליטיקה מהכנסייה ואת עקרונות העולם הזה מאלה של העולם הבא. [בכך המערב] פעל על פי החדית' של הנביא: 'אתם מבינים הכי טוב בענייני העולם שלכם' והחל לעבור במהירות הבזק מאפילת ימי הביניים לקדמה ומנהיגות בכל התחומים.
גם סין לא היתה מתקדמת לקרבת המקום הראשון בעולם מבחינה כלכלית, לו המשיכה בשעבוד שלה לדוקטרינות אידיאולוגיות. ואגב, רוב העם הסיני הוא חסר דת: הסינים החדשים, התרחקו מהוראות מאו טסה-טונג ומתעלמים מהן. כיום הן כמו גופתו החנוטה בכיכר טיאננמן, רק גוף, בלי רוח. הסינים כבר חרגו מהרעיונות המפלגתיים והאידיאולוגיים החנוטים. הם התחילו לפעול בחופשיות הרחק מהמושגים ומהאידיאולוגיות המיושנות ועשו פלאים. מטרתם לא הייתה יישום סיסמאות נוקשות, הם שאפו ליישם תכניות פיתוח מעשיות, שישרתו את האדם ולא תסחרנה ברוחו ובנטיותיו הפוליטיות, התרבותיות, החברתיות והאמוניות.
אם ארצותינו והאליטות הפוליטיות, ההגותיות, התרבותיות והכלכליות שלנו רוצות שמדינותינו אכן תצמחנה, עליהן להתרחק מהמפלגות הדוגמטיות הבנויות על אידיאולוגיות חילוניות או דתיות. כבר אין מקום אפילו לאידיאולוגיות חילוניות בעולם של היום, לא כל שכן לאידיאולוגיות של עולם הנסתר שדוחפות את הדת למקום שאינו נוגע לה, תוך פגיעה קשה בה. הדת היא עולם טהור בעוד שהפוליטיקה היא תחום מלוכלך. איך הטהור יכול להיכנס לעולם הלכלוך ולא להתלכלך?...
המפלגות המערביות הפכו ברובן למפלגות המאמצות תכניות של פיתוח כלכלי וצרכנות מהמדרגה הראשונה והתרחקו מעולם האידיאולוגיות המיושנות, מרחק השמש מכדור הארץ. אם נבחן את המפלגות הזוכות בבחירות במדינות המערב ובארה"ב, נמצא כי הן אינן זוכות על סמך נטיותיהן הרוחניות, המחשבתיות או התרבותיות, אלא על סמך תכניות הפיתוח, ו[התכניות] הכלכליות-חברתיות שלהן. האדם בתקופה זו הפך לצרכן, בין אם אנחנו רוצים ובין אם לאו. הוא הפך למתוכנת לצריכה, מבלי להתחשב בחילוקי הדעות שלנו או בהסכמתנו לתכונה זו. בשלב הבא הוא נוטה באופן מוחלט להצביע למפלגות שמתעניינות בבטנו, בתענוגותיו ובצרכיו החברתיים והכלכליים המתגברים. הוא [אינו נוטה להצביע] למי שמוכר לו סיסמאות מפלגתיות ודתיות. שמנו לב בשנים שחלפו כיצד מגזרים רבים במערב עברו מהשתייכות מפלגתית ישנה להשתייכות מפלגתית חדשה על סמך אינטרס חילוני-צרכני...
מי ייתן והמפלגות הערביות תלמדנה מעט מהניסיון המצרי האחרון שבמהלכו מפלגה בעלת נטייה דתית הגיעה לשלטון. אין ספק שיהיו מי שיאמרו כי מפלגת החירות והצדק [מפלגת האח"ס] במצרים נפלה קורבן למזימה גדולה [שנועדה] להרחיק את האסלאמיים מהשלטון. יתכן שזה נכון, אך, הכישלון הבולט של המפלגה להחזיק בהגה השלטון לאחר המהפכה הוא שגרם למצרים מוסלמים רבים להתנער בלב ונפש ממנה, למרות סיסמאותיה ונטיותיה האמוניות האסלאמיות. מדוע? משום שאפילו האדם הערבי כבר לא קונה בתקופה גלובלית זו סיסמאות אידיאולוגיות, בין אם חילוניות ובין אם דתיות-מקודשות. כל אדם נמצא תחת השפעת הגלובליזציה ואמצעי התקשורת חוצי הגבולות והיבשות. האדם הפך לגלובלי, ובראש ובראשונה מעניינים אותו צרכיו הצרכניים לפני [צרכיו] הרוחניים. איך נשכנע את האדם המודרני להפוך לרוחני, כאשר אינו מוצא את פרנסתו, וכשהוא רואה את עמי העולם נהנים מכל מה שהוא טוב וטעים מבין ההמצאות של התרבות המודרנית בתחום המאכל, המשקה והטכנולוגיה?
אני מבקש מכם, אל תביאו את מפלגתו של ארדואן בתורכיה כדוגמא [למפלגה אידיאולוגית דתית שמחזיקה מעמד בשלטון], משום שהתשובה תהיה דומה: מפלגת הצדק והפיתוח התורכית לא הצליחה על סמך נטיותיה הדתיות, אלא החילוניות - משום שהיא הביאה לתורכיה צמיחה כלכלית ... זה גרם אפילו לאתיאיסטים להצביע לה, משום שהיא ענתה על רבים מצרכיהם החברתיים והצרכניים...
לסיכום, לא נותר לנו אלא לחזור על דבריו המפורסמים של השיח' אל-שעראוי[2]: 'אני מקווה שהדת תגיע לאנשי הפוליטיקה ושאנשי הדת לא יגיעו לפוליטיקה'."
