כללי

 

תנועת הפת"ח ביום השנה ה-65 לנכבה:

דבקים בזכות השיבה של הפליטים אל בתיהם בשטחי 48'

 

הקדמה

ביום השנה ה-65 לציון הנכבה הדגישו תנועת הפת"ח ודובריה את דבקותם בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לבתיהם בכל שטחי 1948. לדבריהם, זוהי זכות מקודשת העוברת מאב לבן ואשר אינה ניתנת למיקוח. במאמרים שהתפרסמו ביומוני הרש"פ, נאמר כי הילדים הפלסטינים לא שכחו את הנכבה של אבותיהם ונחושים לחזור לבתיהם ברמלה, לוד, יפו, חיפה, באר שבע ועכו ובכל שטחי 1948.

 

 המסרים הללו מבליטים את העמדה הדו-ערכית של הרש"פ. מחד גיסא היא תומכת בפתרון שתי המדינות, בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67 כולל נכונות לחילופי שטחים, שזכתה לגיבוי של הליע"ר, ובפתרון צודק ומוסכם של בעיית הפליטים; ומאידך גיסא היא מעבירה מסר של דבקות הפלסטינים לחזור לבתיהם בשטחי 1948. ביטוי בולט לכך נתן יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, שבחר בנאומו ליום הנכבה במינוח "פיתרון צודק" לבעיית הפליטים, בניגוד למנהגו לצטט את הנוסח של היוזמה הערבית - "פיתרון צודק ומוסכם."[1] במקביל, הוא חזר על תמיכתו בפתרון שתי המדינות והקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67. 

 

עבאס: הפליטים נמצאים במדינות ערב באורח זמני עד השיבה

בנאומו לכבוד יום הנכבה אמר עבאס כי הוא מודה למדינות ערב המארחות את הפליטים הפלסטינים "הנמצאים שם זמנית עד השיבה... אנו מתייחסים בחיוב רב לכל המאמצים הבין-לאומיים המובילים לפתרון שתי המדינות וסיום הכיבוש שהתרחש ב-1967 וזאת באמצעות הקוורטט והפעילות של שר החוץ ג'ון קרי, [ואנו] דבקים בעקרונות הלאומיים שלנו העולים בקנה אחד עם החלטות האו"ם: הקמת מדינתנו העצמאית שבירתה ירושלים ופיתרון צודק של [בעיית] הפליטים הפלסטיניים לפי החלטת האו"ם 194."[2]

 

תנועת הפת"ח: זכות השיבה מקודשת ועוברת מאב לבן

תנועת הפת"ח פרסמה הודעה לעיתונות ע"י הדובר פאיז אבו עיטה, שבה נאמר: "התנועה דבקה בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לבתים שגורשו מהם בכוח... זכות השיבה היא זכות מקודשת העוברת בירושה מאב לבן... זכות השיבה לא [מתבטלת] בשל התיישנות, העם הפלסטיני ימשיך במאבק שלו בכל הדרכים והאמצעים הלגיטימיים עד שיגשים את המדינה העצמאית ואת השיבה לבתים מהם גורש. [3] 

 

חבר הוועד המרכזי של תנועת הפת"ח, עבאס זכי אמר: "אין פיתרון [לבעיה הפלסטינית] ללא שיבת בני העם הפלסטיני לבתיהם שמהם גורשו בשנת 1948." הוא הוסיף כי הפלסטינים מתנגדים לכל המזימות המנסות לכרסם בזכות הזאת, להתעלם ממנה או לעקוף אותה.[4]

 

חבר הוועד הפועל של אש"פ והממונה על מחלקת הפליטים באש"פ, זכאריא אל-אר'א אמר: "אין פיתרון קבע של שלום עם ישראל שלא יכלול את בעיית הפליטים... זכות השיבה של הפליטים אל בתיהם היא זכות קדושה שאינה נתונה למיקוח." לדבריו, הפלסטינים אינם יכולים לקבל את דרישת ישראל להכיר במדינה יהודית משום שהמשמעות היא ביטול זכות שיבת הפליטים.[5] 

 

אש"פ, נציגי הרש"פ ותנועת הפת"ח: המאבק יימשך בכל האמצעים

בנאומיהם והצהרותיהם באירועים לציון יום הנכבה עמדו אישים ומוסדות באש"פ, ברש"פ ובפת"ח על נכונות העם הפלסטיני להילחם ולמות למען אדמת פלסטין. בגילוי דעת של המועצה הלאומית הפלסטינית, נאמר: "הזכויות הלאומיות הפלסטיניות לשוב לפי החלטה 194 ולקבל הגדרה עצמית הן יציבות ומושרשות ואין לוותר עליהן או להתפשר לגביהן. העם הפלסטיני ישוב לאדמתו ולבתיו שמהם גורש לא משנה כמה זמן זה יארך ... והוא ימשיך את הלחימה ואת המאבק בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי להתפטר מהנכבה שהתארכה."[6]

 

גם הוועדה העליונה של הפת"ח בעזה פרסמה גילוי דעת לרגל יום הנכבה. היא קראה לקהילה הבין-לאומית "לתקן את העוול ההיסטורי וללחוץ על ממשלת ישראל ליישם את החלטות האו"ם הנוגעות לבעיה הפלסטינית ובייחוד את החלטה 194...  ואת זכותו של העם הפלסטיני לשוב אל מולדתו ואל בתיו."[7]   

 

מושל מחוז טובאס, מרואן טובאסי הזכיר את "מעצבי ההיסטוריה, את אלה שירו את הכדור הראשון ואלה שנלחמו ונאבקו" וקרא להגביר את ההתנגדות העממית.[8] מושל מחוז קלקיליה, רביח אל- ח'נדקג'י, אמר כי יום הנכבה הוא "מסר לכיבוש ולמהפכות הרצופות שעל האדמה הזאת  יש עם שורשי שיגן עליה וימות למענה."[9]

 

בעצרת ברמאללה לציון יום הנכבה נשבע חבר הועה"פ של אש"פ, ואצל אבו יוסף, בשם העם הפלסטיני להמשיך את המאבק והאשים את  ארה"ב  שהיא נוטה לישראל ומנסה לנצל את המצב במדינות ערב כדי להפעיל עליהן לחצים ולסחוט מהן ויתורים.[10]

 

יומון הרש"פ: הילדים לא שכחו את הנכבה ודבקים בזכות השיבה

בכתבה ביומון הרש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה, תחת הכותרת "המבוגרים מתו אך הצעירים לא שכחו", תיאר הכותב בשאר דראר'מה את מחנה הפליטים בלאטה בשכם שדבר לא השתנה בו: "מי הביוב זורמים בין בתיו מפיצים לתושבים ריחות וזיכרונות כואבים. ילדים עודם משחקים בסמטאות והירקן עדיין עוצר את כלי הרכב בפתח המחנה, מגיש לנהגים תפוז שעונתו הסתיימה והוא בוודאי איננו תוצרת יפו...הסבל נותר בעינו, השיבה טרם התגשמה והמפתח עודו תלוי. האומר שהמבוגרים ימותו והצעירים ישכחו, אמירתו שקרית. ילדי המחנה לא שכחו את הנכבה של אבות אבותיהם... הם דבקים בזכות השיבה ונחישותם מתגברת. הם מאסו במסע הייסורים ורוצים לחזור ליפו ולאכול שם תפוז שקטפו במו ידיהם, לא כמו התפוז הנמכר בפתח המחנה."[11]

 

על הסרט כתוב: [כפר] ליפתא [שטחי] 48' [12]    בפייסבוק של הפת"ח: השיבה - זכות ורצון העם

       

 

בעל טור באל-איאם: נישאר בלוד, ברמלה ובגליל... כקוץ בעיניכם

בעל טור ביומון הרש"פ אל-איאם, חמאדה פראענה יצא נגד יוזמת השלום הערבית בטענה כי היא רוקנה מתוכן את  זכות השיבה, משום  שנכתב בה שיש לפתור את בעיית הפליטים תוך הסכמה עם ישראל. לטענתו, הדבר מהווה "ויתור מראש בחינם על זכות השיבה לפי החלטה 194הכוללת שלוש זכויות: שיבת הפליטים לארצם בשטחי 48, החזרת רכושם שנבזז והוחרם ע"י המדינה העברית ותשלום פיצויים לעם הפלסטיני על סבלו... מאז הנכבה ועד היום.

 

לדבריו, הוויתור השני שניתן לישראל בחינם, הוא ההסכמה לחילופי שטחים של הליגה הערבית בין הרש"פ לישראל במסגרת של פתרון שתי המדינות והקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967. הסכמה זו, אומר  פראענה, פירושה הוא "אי שיבת הפליטים ללוד, לרמלה, ליפו, לחיפה לעכו ולבאר שבע, שמהן גורשו, והקושנים [תעודות הבעלות על הקרקע]  שלהם ומפתחות בתיהם עדיין בידיהם".

 

פראענה הדגיש כי הפלסטינים ימשיכו לחתור למימוש זכות השיבה, מבלי להתחשב בנסיבות ובמשך הזמן שיידרש: "נרעב, נחיה תחת כיפת השמיים... נמלא את הרחובות בזעם ובהפגנות, נמלא את בתי הכלא בגאווה, נהפוך את הילדים דור אחר דור לנוקמים, אנו נשארים כאן ... כאן העבר ההווה והעתיד שלנו. אנו נשארים כאן בלוד, ברמלה ובגליל, נישאר כאן על צווארכם כמחסום וכחתיכת זכוכית בגרונותיכם וכקוץ בעיניכם... צאו מארצנו, מאדמתנו, מהים שלנו... צאו מהזיכרון שלנו".[13]

 

יום יבוא ונחזור ליפו  [14]                               מפת פלסטין "אנושית" בבי"ס בחברון [15]     

   

 

מתוך דף הפייסבוק של תנועת הפת"ח:

דף הפייסבוק של תנועת הפת"ח עסק רבות בשבוע האחרון בנושא יום הנכבה. הופיעו בו נאומים והתבטאויות של בכירי הפת"ח לרגל יום זה, דיווחים על תהלוכות והפגנות שהתקיימו בגדמ"ע ודיווחים על פעילויות בבתי ספר, לציון הנכבה. לדף הפייסבוק של הפת"ח הועלו גם סרטים ושירים רבים שעוסקים ביום הנכבה,כולל תמונות וקריקטורות רבות שהדגישו את זכות השיבה של הפלסטינים לבתיהם בשטחי 48'.

 

"חוזרים לחיפה, לעכו לסחנין ולכל פלסטין" [16]                     יום אחד נחזור [17]