המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בחירות לנשיאות באיראן (2): ממי ימנע המשטר להיות נשיא?
14/5/2013

 

בחירות לנשיאות באיראן (2): ממי ימנע המשטר להיות נשיא?

עימות אישי בצמרת ההנהגה - ח'אמנאי מול יריביו: רפסנג'אני ואחמדי-נז'אד

 

מאת: א. סביון וי. מנשרוף *

 

·         "החלטתו של רפסנג'אני להתמודד היא נקודת מפנה בהיסטוריה של המשטר" –

האתר הרפורמיסטי אנתח'אב (איראן) 12.5.2013

 

הקדמה:

הבחירות לנשיאות איראן עומדות להיערך ב-14 ליוני 2013. 686 אישים נרשמו כמועמדים בתום חמשת ימי הרישום, מרביתם מקרב חוגי השמרנים, אך בקרב המועמדים בולטים שניים שהשתתפותם מהווה קריאת תיגר על המשטר ועל המנהיג העליון עלי ח'אמנאי: האשמי רפסנג'אני ורחים משאי, בן בריתו של הנשיא אחמדי-נז'אד. המשטר ניהל נגדם בחודשים האחרונים מערכה לדה- לגיטימציה והם נרשמו רק בשעה האחרונה המותרת בחוק.

 

למרות עברו של רפסנג'אני כיד ימינו של מייסד המשטר איתאללה רוחאללה ח'ומיני ותפקידיו בהנהגת המשטר הוא נחשב למי שעמד מאחורי התנועה הירוקה ב-2009 ומאז לא חדל לבקר את התנהלות המנהיג ח'אמנאי בפרשה. על רקע זה גם הודח מתפקידו כראש מועצת המומחים[1] ומתפקידו כנושא תפילות יום השישי של טהראן, ילדיו נעצרו ונכלאו בשל פעילותם נגד המשטר במסגרת "התנועה הירוקה" ב-2009 ואחיו, מוחסין האשמי, וראש לשכתו, נפסל מלהתמודד לבחירות לרשויות המקומיות, בטענה שאינו תומך בשלטון חכם ההלכה ובחוקה.[2]

 

מנגנוני המשטר מכנים את הזרם הרפורמיסטי ונציגיו הבולטים – מיר חוסין מוסוי ומהדי כרובי המצויים במעצר בית – "אנשי הפתנה (מלחמת אזרחים)" והמשטר רואה ברפסנג'אני את פטרונם.

 

הזרם של אחמדי-נז'אד ומקורבו, רחים משאי, מכונה ע"י המשטר "הזרם הסוטה" לאחר הקרע הגלוי עם המנהיג ח'אמנאי מאביב 2011 ובשל האיום שמציב אחמדי-נז'אד מאז על דרכו האידיאולוגית של המשטר בהנהגת ח'אמנאי.[3]

 

כניסתו של רפסנג'אני העומד כעת בראש המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר למירוץ – נחשבת מפתיעה ואף נועזת, נוכח ביקורתו הנמשכת על התנהלות המנהיג ח'אמנאי וקריאתו ליישום רפורמות מקיפות. המתמודד הרפורמיסט אסר'ר-זאדה השווה את צעדו של רפסנג'אני ל"פצצה פסיכולוגית שהתפוצצה באמצע חזית השמרנים."[4] למעשה, מהווה התייצבותו כמועמד אפשרי קריאת תיגר אישית על מנהיגותו של ח'אמנאי ואם תאושר הוא יכול לאחד סביבו את קולות הרפורמיסטים במדינה וגם של שמרנים.

 

גם כניסתו של משאי למרוץ נחשבת התרסה כלפי המשטר. ואכן, בהגיעו להירשם כמועמד אמר משאי המלווה באחמדי-נז'אד לתקשורת כי "אני רואה חובה להמשיך את דרכו של אחמדי-נז'אד".[5] אחמדי-נז'אד מצידו אמר לעיתונאים: "לקחתי חופש כדי לעמוד לצד משאי... אני מכיר את משאי 28 שנים... אחמדי-נז'אד זה משאי ומשאי זה אחמדי-נז'אד... לדעתי יש תחרות טובה ותהיה התלהבות פוליטית."[6] יחד עם זאת, משאי השיב כי אם ייפסל "[י]ציית לחוק, כפי שעל כולם לציית לו".[7] 

 

זירת המבחן – החלטת מועצת המפקחים

משהסתיימו ימי רישום המועמדים אמורה 'מועצת המפקחים' בראשות איתאללה אחמד ג'נתי, להודיע בתוך 10 ימים (22 במאי) מי מן המועמדים אושר ומי נפסל. סביר להניח שמועמדותו של משאי, מקורבו של אחמדי-נז'אד, תפסל. ואכן מהדי טאיב, מקורבו של ח'אמנאי אמר: "ללא ספק, משאי ייפסל ע"י מועצת המפקחים."[8] 

 

אין זה סביר שהמשטר יאשר את מועמדותו של רפסנג'אני משום שהוא מאיים על מעמד ח'אמנאי. אם בכל זאת תאושר מועמדותו – כדי למנוע ממנו להוביל התנגדות המונים לפי תסריט 2009, איום שרמז עליו ביטאונו של רפסנג'אני – יפעל המשטר להפחית את התמיכה הציבורית בו ולמנוע את בחירתו בכל דרך אפשרית. ביטאונו של רפסנג'אני, ג'ומהורי אסלאמי, הזהיר ב-12.5 כי פסילתו לא תתקבל על ידי הציבור העלול לא להישמע להנחיות המשטר: "מוטב לחברי מועצת המפקחים, לקבל החלטות ללא השפעה ולקבוע את כשירות המועמדים לנשיאות מתוך תשומת לב למציאות בחברה לאור הרקורד הברור [של המועמדים]... הציפייה שהעם יציית למוסר ולחוק היא נכונה רק אם המוסדות והמנגנונים שנושאים באחריות להפיץ את המוסר ולשמור על החוק ימלאו את חובתם החוקית באופן מקסימאלי. הבחירות הקרובות לנשיאות יוכלו להיות מעשה גבורה פוליטי רק אם העם והבכירים ביחד יצייתו לחוק."[9]

 

תגובה מיידית לאיום ניתנה למחרת (13.5) בכיהאן, שופרו של ח'אמנאי, שהזהיר כי המשטר לא יהסס להפעיל את מנגנוניו לדיכוי כל מחאה ציבורית אם מועמדות רפסנג'אני תוביל למחאות המונים או אף לחיסול המשטר:

"לאחר שהאשמי רפסנג'אני נרשם כמועמד לבחירות לנשיאות... התקשורת ובכירים מחוץ לאיראן ושלוחיהם באיראן הכריזו במשותף ובאופן מתואם ש... הסיפור של המשטר ושל המהפכה נגמר... כל ההמולה הזאת התרחשה למרות שמבט לזירה מראה בבירור שלא קרה שום דבר חדש. ארה"ב, התומכת המוצהרת של קואליציית הפיתנה והזרם הסוטה, היא אותה ארה"ב... העם הוא אותו העם שהביס את הפיתנה האמריקאית-ישראלית ב-2009...זהו אותו העם שהשתתף בהמוניו בבחירות למג'לס למרות החרמתן ע"י אלו הטוענים לרפורמות. ראשי הפיתנה [הרפורמיסטים] והזרם הסוטה [של אחמדי-נז'אד] הם אותם אלו שלמרות שניסו, עד כה לא הגיעו לשום מקום...

מדוע אם כן התעקשו אנשי הפיתנה [הרפורמיסטים] שרפסנג'אני יתמודד ומהי מטרתם? ב-48 השעות שחלפו טענו כמה ממבקשי הרפורמות וכמה כלי תקשורת זרים במפורש שהתמודדות רפסנג'אני תשיב לרפורמיסטים את הבסיס שאבד להם ...

ראשי הפיתנה [הרפורמיסטים] והזרם הסוטה [אחמדי-נז'אד] יודעים ולמדו כבר שאם יחשבו לבצע פעם נוספת פיתנה ומהומות, חזבאללה, כלומר העם למוד הסבל, לא ייתן להם הזדמנות אפילו של כמה שעות..."[10]

 

ואכן, נקדי מפקד הבסיג', הגוף האמון על דיכוי מהומות, הבהיר בנאום בשיראז ב-12 במאי 2013: "המהפכה הזאת [קרי משטר המהפכה] חוותה שלבים שונים, ובהם בדלנים, צבועים בשם הדת [הכוונה למג'אהדין ח'לק], נשיא כמו בני צדר, ותנועת הפיתנה – ואנו מוכנים לכל סוג של עימות."[11]

כיהאן גם הדגיש ב-12.5 כי ביקורת המגיעה מכיוונם של רפורמיסטים ואנשי אחמדי-נז'אד על מועצת המפקחים ועל הליך פסילת המועמדים היא למעשה "בגידה" ומהווה פעולה מתואמת עם אויבי איראן במערב בנסיון לפגוע במשטר. כיהאן הבהיר גם כי מי שייפסל יוכל למלא תפקיד אחר במשטר.[12]

 

מפקד כוחות משה"מ במחוז פארס, ר'ולאם חסין ר'יב פרור הבהיר ב-12.5 את עמדת המשטר לפיה "אלו שחוללו את הפיתנה ב-2009  והוסיפו לאש שלה, אינם נאמנים למשטר. אין להצביע לאנשים בעלי עבר שלילי ולא לתומכי הפיתנה [ברמז לרפסנג'אני]. העם לעולם לא יתפייס עם אנשי הפיתנה של 2009 וזהו הקו האדום שלנו. אין להצביע לאלו החומקים משלטון [חכם ההלכה]... לחסרי המוסר, לחסרי האמונה... לבעלי הכוח וההון ולאלו הנתמכים בידי האויב."[13]

 

יצוין כי לאחר התייצבות רפסנג'אני מסתמנת מגמת התכנסות בכל המחנות סביב מועמד מוביל: במחנה השמרני – סביב סעיד ג'לילי, ובמחנה המבקר את המשטר סביב רפסנג'אני, ובמחנה אחמדי-נז'אד סביב משאי.[14]

 

התראות בכירי המשטר: מי רשאי להשתתף ונגד מי יינקטו צעדים

רשמית קובע המשטר, כי מי שיכול להתמודד לנשיאות צריך להיות אדם מאמין, הגון ובעל מעמד ציבורי, אך ראשי המשטר רומזים ולעיתים אף מצהירים בריש גלי כי שני זרמים פסולים מלהתמודד.

 

מנהיג איראן ח'אמנאי הציג לאחרונה את דרישותיו מן הנשיא המיועד. יצוין כי ח'אמנאי מתייחס לתפקיד הנשיא כאל מטרד וכאיום מתמשך על מנהיגותו, זאת גם לאור העובדה שכל מי שכיהן בתפקיד זה (למעט הוא עצמו שהיה נשיא, תחת מייסד המשטר איתאללה רוחאללה ח'ומיני עד למותו בשנת 1989) הסתכסך עימו, או היווה איום על מעמדו, או על אופי משטרו. כך היה עם האשמי רפסנג'אני, מוחמד ח'אתמי והנשיא המכהן אחמדי-נז'אד.[15]

 

להלן דברי ח'אמנאי אודות התכונות הנדרשות מן הנשיא המיועד: "תמיד המלצתי לנשיאינו לא להסב לעם נזק, לא לגרום לו בעיות ולא לשבש את דעת הקהל ולזרוע דאגות בציבור. הנשיא שייבחר צריך להיות אדם בעל אמונה באל, בציבור ובחוקת המשטר, ובעל מוטיבציית התנגדות. האומה האיראנית שואפת להשיג את מטרותיה הגדולות והיא אינה אומה שנכנעת, איש לא יכול לדבר איתה באלימות ולכן על הנשיא שייבחר להפגין אומץ מול לחצי האויבים... הבחירות הקרובות ייערכו בהשתתפות נלהבת מצד הציבור. מועצת המפקחים תסנן את המועמדים והעם יבחר כראות עיניו לאחר שישפוט את המועמדים לפי הצהרותיהם."[16] 

 

ראש מועצת המפקחים, איתאללה אחמד ג'נתי, הגוף האמון על פסילת מועמדים, רמז שהמשטר לא יאפשר לרפורמיסטים ולתומכי אחמדי-נז'אד להתמודד: "המועצה תפעל כלפי אנשי הזרם הסוטה ואנשי הפיתנה עפ"י החוק."[17]

 

כך סגן יו"ר מועצת המומחים, איתאללה מוחמד יזדי, המקורב למנהיג ח'אמנאי, הבהיר את כוונת המשטר: "מי שדיבר נגד הדת [קרי: המשטר] אינו איש דתי ו[מועמדותו] לא תאושר [ע"י מועצת המפקחים]".[18]

 

איתאללה מצבאח יזדי, הידוע בדעותיו הרדיקליות, הסביר מדוע ייפסלו מנהיגי הרפורמיסטים ואחמדי-נז'אד מלרוץ לבחירות: "כמה בכירים פוליטיים אינם מבינים נכונה את המודל של הסדר הפוליטי לפי האסלאם, וכי יש לציית למראג'ע בסוגיות פוליטיות והלכתיות כאחד."[19] הוא הוסיף ש"אם ראשי הפיתנה יצליחו להציג מועמד, זה ייחשב עבורם לניצחון," לכן, הדגיש "הבחירות השנה לא יהיו דו קוטביות [בין שני זרמים] אלא יתקיימו רק במסגרת [זרם] השמרנים.[20]

 

רמטכ"ל צבא איראן פירוזאבאדי, קבע את המגבלות המחייבות מועמדים ואת התכונות הנדרשות מהם לתפקיד זה בכנס משה"מ: "על כולם לבחור במועמד בעל יכולת ביצועית, ובעל ערכים. עליו להאמין במשטר ובשלטון חכם ההלכה, ולפעול בתיאום עם המשטר. אל לנשיא להיות אנוכי, כמו נשיאים בעבר שחשבו שלאחר שקיבלו 20 מליון קולות [רומז לנשיא אחמדי-נז'אד] [21] שחייהם הפוליטיים נשענים על הקולות האלו. הנשיא הוא ראש הראשות המבצעת, הוא לא איש של דיבורים. תפקידו אינו הנהגתי אלא ביצועי ועליו לבצע דברים כמו ארגון התקציב, תוכניות בנייה ותוכנית לאומיות. העם יקבע את מי עדיף ויבחר. איננו פוחדים ממי שמתכוונים לחולל פיתנה, אנו ערוכים כדי למנוע מהם לעשות זאת ולשמר את ביטחון העם."[22]

 

המשטר נגד מועמדות רפסנג'אני:

באפריל 2013 המשיך רפסנג'אני בביקורתו על התנהלות המנהיג ח'אמנאי ובדרישותיו לרפורמה בניהול המדינה והזהיר ש"אי אמון [מצד המשטר באליטות האינטלקטואליות באיראן] והתחמקות מן החוק הם רעל קטלני עבור ניהול המדינה וצמיחתה" והוסיף כי "דרישתם של סקטורים שונים לשינוי הסגנון הביצועי של המדינה הוא רציני. הדרך לפצות על הליקויים ועל אי היעילות היא להשיב את אמון [המשטר] בעם, ובמיוחד באליטות ובאנשי התרבות שהם המוחות החושבים למען קידום המדינה ושגשוגה, וכן ציות לחוק. הדרך לזכות באמון העם ולציית לחוק תושג באמצעות שיתוף אמיתי וכולל של כל אוהבי המשטר ונאמניו [בשלטון] ועל ידי יחסי גומלין של ממש עם העולם ולא באמצעות סיסמאות."[23]

 

בכירים במשטר יצאו נגד התמודדות רפסנג'אני בעיקר טרם הודעתו על התמודדותו בבחירות אך גם אחריה. המועמד השמרני ומקורבו של ח'אמנאי, עלי אכבר ולאיתי, אמר ב-12.5 בנאום בפני סטודנטים שרפסנג'אני הותיר את המנהיג ח'אמנאי לבדו בבחירות 2009 ולא נקט את העמדה הראויה נגד המחאה.[24] הוא גם אמר בכנס אנצאר חזבאללה כי ח'אמנאי הורה לשמור על כבודו של רפסנג'אני אך ידוע לכל שלרפסנג'אני היה תפקיד בפיתנה של 2009.[25]

 

אחיו של מנהיג איראן, מוחמד ח'אמנאי, אמר כי ארה"ב מריצה את רפסנג'אני לנשיאות, בידיעתו או שלא בידיעתו, מתוך כוונה להדיח את המשטר בהפיכה רכה.[26]

 

יו"ר וועדת המג'לס לביטחון לאומי בורוג'רדי אמר כי אין זה האינטרס של רפסנג'אני או של המדינה שהוא יתמודד בבחירות.[27]  צירי מג'לס מחזית העמידה האיתנה המזוהה עם איתאללה מצבאח יזדי החתימו צירים על עצומה שקראה לו לא להתמודד.[28]

 

קאסם רואנבח'ש, דוברו של איתאללה מצבאח יזדי, אמר בכנס במשהד כי רפסנג'אני רוצה להשקות את ח'אמנאי ב'כוס התרעלה'. הוא מגזים בתיאור הבעיות הכלכליות של המדינה וטוען שהיא במשבר, כדי לשכנע את הציבור שהברירה היחידה היא הקמת ממשלת אחדות לאומית שתכונן יחסים עם ארה"ב ותפתור את  סוגיית הגרעין.[29]

 

במקביל נשמעות באיראן קריאות לפסול את מועמדות רפסנג'אני בתואנות שונות: חבר וועדת נשיאות המג'לס, מוחמד דהקאן, קרא למועצת המפקחים לפסול אותו בשל גילו המתקדם המונע ממנו יכולת ביצועית.[30] האתר רג'א ניוז, המזוהה עם תומכי איתאללה מצבאח יזדי, ציין ש"לפי מסמכים והצהרות בכירים ביטחוניים, האשמי רפסנג'אני מילא תפקיד בכיר ביצירת הפיתנה ב-2009 לצד מוסוי, כרובי וח'אתמי, והיה אחראי להתפשטותה." האתר גם ציין סיבות נוספות לפסילה "הכוללות גם את עמדותיו החדשות ביחס למשטר הציוני ולקשר לארה"ב, שמראות שהמדינאי בן ה-79 אינו מסכים עם כמה עקרונות ומטרות של המשטר... [כגון] שאיראן אינה נמצאת במצב של מלחמה עם ישראל, היא לא תיזום מלחמה נגדה אבל אם מדינות ערב ייכנסו למלחמה נגדה, איראן תסייע."[31]

 

המשטר נגד הרפורמיסטים המכונים "זרם הפתנה":

ראשי המשטר מזהירים לאחרונה כי מילת הקוד של הרפורמיסטים המכונים "זרם הפתנה" תהיה "בחירות חופשיות." בכנס הוקרה לשהידים אמר חבר מועצת המומחים אחמד ח'אתמי: "שלטון חכם ההלכה מתמודד עם פתנה חדשה. מילת המפתח שלה ... היא "בחירות חופשיות" והשימוש במילת המפתח הזאת נועד לומר שהבחירות הקודמות [של 2009] לא היו חופשיות ושאם [התוצאה] שאנו רוצים לא תצא מהקלפיות סימן שהיו  זיופים בבחירות."[32]

 

היומון כיהאן טען כי הקריאה לבחירות חופשיות נועדה לאפשר למתמודדים חסרי כשירות ובעלי עבר פסול, ובכלל זה בגידה [ברמיזה לרפורמיסטים], להתמודד ולחייב את ניצחון מועמדם של אנשי הפיתנה, אחרת זה סימן לזיופים.[33]

כדי להדגיש את חוסר הלגיטימיות של מועמדי הזרם הרפורמיסטי מנסים בכירים במשטר לקשור אותם לגורמים זרים. כך למשל אמר בכיר בנציגות ח'אמנאי במשה"מ, חסן כאמלי-פר, בכנס בסיג' בעיר ארביל: "היהירות העולמית [המערב בראשות ארה"ב] שוקלת להשתמש בכותרת 'בחירות חופשיות' בפתנה החדשה שהיא מתכננת כדי להכניע את האומה האיראנית בבחירות הקרובות."[34]

 

אחרים ניסו לקשור בינם לבין "הזרם הסוטה" של אחמדי-נז'אד גם כן כדי להפכם לבלתי לגיטימיים. חמיד-רזא מוקדם פר, יועץ מפקד משה"מ, אמר בכנס בסיג': "תופעה ...מוזרה בבחירות הקרובות היא החיבור החשאי בין "הזרם הסוטה" ל"אנשי הפיתנה" (תנועת המחאה הרפורמיסטית), שחלק מן המכנה המשותף שלהם הוא קריאה למו"מ עם ארה"ב והתרחקות מן הערכים האסלאמיים...  על מנגנוני [המשטר] הפוליטיים, המודיעיניים והתרבותיים להסביר לציבור את התסריטים והמזימות שמכין האויב לקראת הבחירות כדי שייזהרו שחס וחלילה לא יופתעו כמו ב-2009. ב-2009 [מזימת] התרמית הגדולה של האויב היתה אישום בזיופים וכעת [מזימת] התרמית הגדולה היא פיוס ומו"מ עם ארה"ב והצגת מצג שווא לפיו מו"מ עמה יפתור את הבעיות הכלכליות במדינה. האמריקאים מבקשים להכניע את איראן באמצעות המו"מ. הם לא רוצים לפתור את הבעיות שלנו אלא לעצור את ההתקדמות של איראן."[35]

 

ואילו איתאללה מצבאח יזדי קבע בפשטות שהמשטר אינו זקוק לרפורמיסטים בבחירות הקרובות.[36]

 

 

* א. סביון היא ראש זירת איראן במכון ממרי; י. מנשרוף חוקר את זירת איראן במכון



[1] על הדחת רפסנג'אני, ראו בדוח ממרי

[2] פארס (איראן), 12.5.2013.

[4]ו  khabaronline.ir, 12.5.2013.

[5] פארס (איראן), 11.5.2013

[6] רוז און ליין 11.5.2013. בתגובה לדברים כתב כיהאן כי מדובר בצעד לא חוקי של אחמדי-נז'אד המנהל תעמולה עבור משאי מזה 7-8 חודשים. כיהאן (איראן), 12.5.2013.

[7] איסנא (איראן), 12.5.2013

[8] מהר (איראן), 12.5.2013.

[9] ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 12.5.2013

[10] כיהאן (איראן), 13.5.2013.

[11] פארס (איראן), 12.5.2013.

[12] כיהאן (איראן), 12.5.2013.

[13] מהר (איראן), 12.5.2013

[14] אנתח'אב (איראן), 11.5.2013. יחד עם זאת, עבאס עבדי, מבכירי המחנה הרפורמיסטי, הביע במאמר באתר פארארו ב-12 במאי 2013 את חששותיו ממועמדות רפסנג'אני וטען כי היא טקטית בלבד: "המסקנה שלי היא שרפסנג'אני לא הגיע כדי להישאר, אם כי יתכן שהוא ייאלץ להישאר. רפסנג'אני נרשם כמועמד כדי להשיג שתי מטרות, שאם יושגו, הוא יסיר את מועמדותו… התנאי השני הוא הגעה להבנות הדדיות מאוד ברורות בדרג הפוליטי... ובמסגרתן ייקבע מי ייבחר, כלומר במי כולם יתמכו, והאיש הזה יגיע להבנות הדדיות עם רפסנג'אני כדי לקבוע כיצד ייושמו דרישותיו הפוליטיות." פרארו (איראן), 12.5.2013

[15] גם דובר מועצת המפקחים, עבאס עלי כדח'דאי, רמז על האיום מצד הנשיא: "איננו פוחדים מאף אחד מן המועמדים ומתומכיהם משום שאנו מבצעים את מלאכתנו החוקית... המועצה לא תפרוש שטיח אדום בפני אלו שפגעו במשטר. www.tasnimnews.com 1.5.2013

[16] ו www.leader.ir, 27.4.2013

[17]  פארס (איראן), 23.4.2013. איתאללה כעבי, חבר מועצת המומחים הדגיש כי המועצה לא תאשר את מועמדי הזרם הסוטה והרפורמיסטים. הזרם הסוטה אינו ראוי לשאת במשרה כלשהי במשטר. פארס (איראן), 11.4.2013.

[18]  כיהאן (איראן), 17.1.2013.

[19] כיהאן (איראן), 19.4.2013.

[20]ו www.nasimonline.ir, 11.4.2013.

[21] באתר המקורב לרפסנג'אני, באזתאב, דווח מפי מקורבי אחמדי-נז'אד, כי בידיו ישנה הקלטה של בכירים במשטר שמסרו לו למחרת בחירות 2009, שהוא גבר על מתחרהו מיר חוסין מוסוי בהפרש של כ-700 אלף קולות, ובכוונתם להודיע שהפער הוא 8 מליון קולות. בקלטת אומר אחמדי-נז'אד, לפי הדיווח, מבקש להסתיר את תוצאות האמת. האתר העריך שהנשיא יחשוף את הקלטת אם המשטר יפסול את מועמדות מקורבו משאי. הידיעה המקורית הוסרה מהאתר באזתאב, האתר נסגר ומנהלו נעצר. הידיעה עצמה הופיעה באתר דיגרבאן. www.digarban.com, 27.4.2013. www.hra-news.org, 5.5.2013.

[22] פארס (איראן), 29.4.2013.

[23] ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 23.4.2013.

[24] מהר (איראן), 12.5.2013.

[25] רסא ניוז (איראן), 29.4.2013.

[26] פארס (איראן), 4.5.2013.

[27] מהר (איראן), 6.5.2013.

[28] תאבנאק (איראן), 6.5.2013.

[29] רסא ניוז (איראן), 6.2.2013.

[30] מהר (איראן), 13.5.2013

[31] רג'א ניוז (איראן), 12.5.2013. 

[32] פארס (איראן), 2.1.2013.

[33] כיהאן 13.1.2013

[34] פארס (איראן), 10.1.2013

[35] ח'בר און ליין (איראן), 20.4.2013.