המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
שלטון מורסי: מצרים איננה על סף פשיטת רגל ומהפכת רעבים
13/1/2013

 

שלטון מורסי הודף טענות שמצרים על סף פשיטת רגל ומהפכת רעבים

 

הקדמה

מאז מהפכת ה-25 בינואר 2011 הוחמר מצבה הכלכלי של מצרים עד לכדי משבר. בשבועות האחרונים התפרסמו כמה נתונים המעידים על החמרה זו. ב-31 לדצמבר 2012, אמר שר האוצר המצרי כי מצרים זקוקה ל-14.5 מיליארד דולר תוך 20 חודשים וכי הכנסותיה מכסות רק 60% מההוצאות;[1]

 

ב-27.12.12 הגיע שער הלירה המצרית בהשוואה לדולר לשפל שלא נודע כמותו כבר שנים,[2] וכמה ימים לפני כן  הורד דירוג האשראי של מצרים.[3]  בנוסף, הבנק המרכזי המצרי התריע כי עתודות מטבע החוץ של המדינה הגיעו לקו התחתון.[4] בעיתונות המצרית הרשמית פורסמו נתונים על ירידה משמעותית במספר התיירים שהגיעו למצרים בשנה החולפת.[5] זאת ועוד, צעיר מצרי (בן 22) ממחוז בני סויף הצית עצמו למוות בימים האחרונים לאחר שהתקשה למצוא עבודה.[6] 

 

בניסיון להתגבר על המשבר הכלכלי ולכסות את הגירעון בתקציב המדינה לשנת 2013 ממשלת מצרים ניהלה בחודשים האחרונים משא ומתן עם קרן המטבע הבינ"ל על קבלת הלוואה בסך 4.8 מיליארד דולר. בדצמבר 2012 החליטה הממשלה להקפיא את המו"מ בשל חששה מתגובת הציבור המצרי להעלאת המיסים, צעד שנדרש ממנה לבצע כחלק מההסכם על ההלוואה, עד לאישור החוקה במשאל עם.[7] ואכן, לאחר אישור החוקה התחדש המו"מ בין הצדדים, כאשר ב-7.1.13 הגיעה משלחת מקרן המטבע הבינ"ל למצרים ודנה עם הנשיא ורה"מ על ההלוואה.[8]

 

נוכח הדיווחים על החמרת המשבר הכלכלי התריעו גורמים במצרים, במיוחד כאלה הנמנים על האופוזיציה, כי המדינה נמצאת על סף פשיטת רגל כלכלית. למשל, ב-25.11.12 דווח כי הישאם תופיק, חבר מועצת המנהלים של הבורסה המצרית, צופה שמצרים תכריז על פשיטת רגל בתוך שלושה חודשים אם המצב הנוכחי יימשך ואם לא יינקטו צעדים רציניים ליציאה מהמשבר. למחרת, דווח כי גם אחמד שפיק, המועמד לשעבר לנשיאות מצרים, העריך כי מצרים עלולה לפשוט רגל בתוך שלושה חודשים. שפיק כתב זאת בחשבון הפייסבוק שלו, בעקבות ירידות השערים בבורסה.[9] במאמר בעיתון פייננשל טיימס, העריך ד"ר מוחמד אל-בראדעי, מראשי האופוזיציה המצרית, כי אם ההלוואה מקרן המטבע הבינ"ל לא תצא לפועל, יקרוס המשק המצרי בתוך חצי שנה.[10]

 

בתגובה יצאו הנשיא מורסי, ראש הממשלה, ד"ר הישאם קנדיל, ובכירים נוספים בהצהרות להרגעת הציבור, והכחישו בתוקף את הטענות כי מצרים על סף פשיטת רגל. בנאומו בפתיחת מושב מועצת השורא ב-29.12.12 אמר מורסי: "אלה המדברים על פשיטת רגל הם [עצמם] פושטי הרגל", והדגיש כי מצרים לעולם לא תפשוט רגל. בנאומו הציג מורסי נתונים חיוביים. למשל, הוא ציין כי התשואה מתעלת סואץ עלתה מיולי עד אוקטובר 2012, וכי מספר התיירים גדל בשליש האחרון של השנה, בהשוואה לאשתקד. הוא הוסיף: "למרות הנטל על הממשלה במצב קשה זה ולמרות האתגרים העצומים בפני הכלכלה המצרית, המדדים הכלליים של המצב החברתי והכלכלי במדינה מלמדים על התקדמות ניכרת בכמה תחומים: למשל, כלכלת מצרים הצליחה ברבע הראשון של שנת הכספים 2012/2013 להגיע לצמיחה... ולצמצום הגרעון במאזן התשלומים... אני אומר לכולם במצרים ומחוצה לה כי מצב המערכת הבנקאית אינו [גרוע] כמו שחלק תיארו... "[11] ב-1.1.13 אמר מורסי כי הירידה בערכה של הלירה המצרית היא תוצאה טבעית של כמה צעדים כלכליים, והעריך כי המטבע המצרי יתייצב תוך כמה ימים.[12]

 

במסיבת עיתונאים ב-30.12.12 הודה ראש הממשלה קנדיל שהמצב הכלכלי במצרים רגיש ושקיימת בעיה גדולה של גרעון תקציבי, אך יחד עם זאת הבהיר כי "אין מקום לדבר על פשיטת רגל או התמוטטות". הוא הכריז על יוזמה לאומית לפריצה כלכלית, החותרת לצדק חברתי, יציבות פיננסית, השקעות ותעסוקה, חדשנות עסקית, מאבק בשחיתות, פיתוח אנרגיה והגברת התיירות."[13] שר האוצר המצרי, ד"ר מומתאז אל-סעיד, אמר ימים ספורים לפני הדחתו מהתפקיד, כי אין כל סימנים לפשיטת רגל וכי מצרים רחוקה מאוד מאפשרות כזו.[14] גם דובר הנשיא, יאסר עלי, דחה את ההערכות בדבר פשיטת רגל ואמר כי הן באות מגורמים שאינם מומחים בדבר וכי אין מקום לבהלה.[15]

 

קריקטורה באתר התומך באח"ס: "לאחר כישלון ההצגה 'לא לחוקה',

 ההצגה החדשה [של האופוזיציה]: 'פשיטת הרגל של מצרים' " [16]

 

בעל טור מצרי: מהפכת רעבים שתשווה לרעידת אדמה

מזה כמה חודשים ועל רקע המשבר הכלכלי במדינה מזהירים גורמים שונים במצרים, כולל כאלה הנמנים על תומכי מורסי ושלטונו, מפני מהפכת רעבים שתפרוץ במדינה. כך למשל, מפלגת החירות והצדק של האחים המוסלמים, הזהירה את מורסי מפני מהפכה חדשה שיובילו העניים במדינה, אשר תביא להפלת ממשלתו, אם זו תיישם את תכנית הרפורמה הכלכלית והחברתית שלה , הכוללת העלאת מחירי הנפט והטלת מיסים חדשים במסגרת התנאים להלוואה מקרן המטבע הבינ"ל.[17]

 

בין הכותבים הבולטים, המתריעים מפני השלכותיו החמורות של המצב הכלכלי הוא איש העסקים והעיתונאי המצרי הידוע עימאד אל-דין אדיב הכותב בין היתר ביומון העצמאי המצרי אל-וטן וביומון הסעודי הבינ"ל בלונדון אל-שרק אל-אוסט [18], שהזהיר אף הוא בכמה מאמרים, כי המהפכה הבאה במצרים תהיה מהפכה של רעבים שלא תדע גבולות.

 

התסכול הגובר עלול להוביל לפיצוץ

במאמר ביומון המצרי העצמאי אל-וטן, כתב אדיב: "אנו ניצבים כיום בפני עלייה חסרת תקדים בתקרת הציפיות והתקוות החברתיות, בצל 'סבלנות מוגבלת מאוד' של רבדים בעם המצרי הסבלן, שמאסו בהבטחות הכוזבות מצד משטרים שבאו בזה אחר זה משנת 1952. הדבר המטריד את מוחו של המצרי כיום... הוא כיצד להעניש [את האחראים למצב] בעבר, בשעה... שעלינו להתמודד עם ההווה ולהיערך לעתיד הקרוב... התעסקות זו עם העבר [נעשית] תוך כדי התכחשות, התעלמות והתנגדות לכל התמודדות ממשית עם צורכיהם היומיומיים הנוכחיים של האזרחים...

 

הסכנה הבאה והגדולה ביותר [שתאיים על מצרים] לא תהיה פוליטית, אלא מהפכה רועמת של רעבים [שתשווה] לרעידת אדמה בדרגה אלף בסולם ריכטר... אני מקווה שהאליטה הפוליטית במצרים תתמקד במשבר החוסר במשאבים, ירידת ההשקעות ורמתם הנמוכה של השירותים הציבוריים, כשם שהיא מתמקדת בסוגיות החוקה, התובע הכללי והקמת מפלגות חדשות. אם נגיע לרבעון הראשון של השנה הבאה [2013] כשאנו עסוקים בעניינים של נקמה פוליטית, הרי שפיצוץ בשל המצב הכלכלי הגרוע ועליית היקף הדרישות החברתיות עלולים להוות סכנה שלא ניתן יהיה להשתלט עליה."[19]

 

צפויה מהפכת עניים אלימה מאזורי העוני ולא מהפכת פייסבוק

במאמר נוסף כתב אדיב: "המהפכה או האינתיפאדה הבאה לא תבוא מצעירי 'הפייסבוק', אלא מתושבי רצועות העוני המקיפות את הערים המכונות 'סלאמס'. המחאות [יהיו אלימות] ולא שקטות, 'בחרבות ובכידונים'. הקריאות לא יהיו 'העם רוצה להפיל את המשטר', אלא 'העם רוצה לרסק את המשטר'. [המפגינים] לא ינקו את הכיכרות בתום ההפגנות, הם לא ישובו לבתיהם בשקט ולא ישמרו על הרכוש הציבורי והפרטי. מה שיחבר ביניהם הוא לא הפייסבוק, אלא העוני והייאוש [מחיי] היום-יום והיעדר תקווה לעתיד מזהיר.  

 

לאלה אין מים לשטוף את הפנים בבוקר ולא אלטרנטיבה זולת להמשיך להשתמש בביוב העולה על גדותיו ברחוב; אין להם כמה גרושים לשלם לנהג מונית, לא משרה ולא עבודה... הם [יהיו] מפלגה של 'שום דבר' שלא תציע דבר... ולא תהיה לה תחושת מחויבות כלפי אף איש או ארגון. כאן לא קיים רעיון המולדת, המדינה, המשטר, העם, הביטחון והיציבות. ב-25 בינואר 2011 רעיון 'מצב המולדת' היה הרעיון הנעלה ששלט לחלוטין על קהל המפגינים הלא אלימים. אך, 'המהפכה' או האנרכיה הבאה תכיר רק בסיסמא 'אני אני', ולעזאזל כולם.

 

הנתונים האחרונים על מצב שכונות העוני הם הסיבה לכתיבת מאמר פסימי זה. לפי הנתונים, מספר שכונות העוני במצרים הוא 1200, ו-682 מתוכן מוגדרות כמסוכנות. כמו כן, שיעור [מקומות] הדיור החלופי שהוקצה לתושבי שכונות העוני הוא 5% בלבד מתוך הכמות הנדרשת... ורובו חסר את השירותים הדרושים. לפיכך, מצבנו על סף פיצוץ, ואנו מציעים עבורו פתרונות מצומצמים ביותר... זהו כישלון חרוץ וזהו אקלים אידיאלי כדי להפוך את מי שחי בשולי החברה בשתיקה מוחלטת במשך שנים לאדם זועם עד כדי היסטריה ולאדם המתנגד למצב [הקיים] עד כדי הכרזה על אנרכיה [שבמסגרתה הוא עלול] לשאת נשק מכל סוג נגד חברה שאותה הוא רואה כ'עושקת'."[20] 

 

מצרים על סף תהום כלכלית

ב-23.12.12 פרסם עימאד אל-דין אדיב מאמר נוסף בו הוא קשר את הבעיות הכלכליות של מצרים לבעיותיה הפוליטיות ולאופן שבו מורסי מנהל את המדינה. הוא כתב: "בשעה שעדשות [מצלמות] הטלוויזיה מתרכזות באירועים הפוליטיים במצרים, הן מזניחות הרבה מהתופעות הכספיות והכלכליות המשפיעות על המדינה, שהחשובות בהן הן:

 

א.      השתלטות הבנק הלאומי של קטר על הבנק המצרי-צרפתי סוסייטה ג'נרל.

ב.      השתלטות הבנק הלאומי של דובאי על בנק BNP פאריבה [- מצרים].

ג.       השלמת העסקה בין החברה המאע"מית אל-פטים לבין קבוצת אל-מנסור [המצרית] לרכישת [רשת] סופרמרקטים בבעלותה.

ד.      עליית שער הדולר מול הלירה המצרית בשיעור הגבוה ביותר מאז ה-25 בינואר 2011.

ה.     הדיווחים על ירידה חדה בעתודות האסטרטגיות של מוצרי המזון והנפט בשל מחסור במטבע זר  לייבואם.

ו.         הדיווחים על 'הקפאה זמנית' של ההסכמים בין מצרים לבין קרן המטבע הבינ"ל בדבר [הלוואה] בסך 4.8 מיליארד דולר, ובין מצרים לבין האיחוד האירופי בסך 4 מיליארדי יורו.

 

כל אלה הם חשבון כבד אותו משלמת הכלכלה המצרית כתוצאה מהמאבק הפוליטי [בין שני המחנות] במדינה מאז ההכרזה החוקתית של ה-21 בנובמבר 2012.[21] הייתה זו ההחלטה הפוליטית שגבתה את המחיר הגבוה ביותר בהיסטוריה של מצרים המודרנית ואיש אינו יודע מדוע היה צריך נשיא מצרים, ד"ר מוחמד מורסי, [להביא לכך]... אם מישהו חושב בטעות שעם סיום נושא החוקה היום [לאחר שאושרה במשאל העם], העניינים יירגעו...- הוא טועה לגמרי. העניינים נראים אולי רגועים על פני השטח, אך גורמי המתיחות וההתפרצות חזקים ורועמים עדיין, משום שיש משבר יסודי בדרך קבלת ההחלטות הפוליטיות במדינה. [המערכה על החוקה] היא [רק] סימפטום של מחלה מרכזית ששמה 'העוינות ההיסטורית בין המשטר לבין יריביו'. אם המחלוקת בין כוחות אלה ובתוך כוחות אלה לא תיפתר, המשברים יחמירו, הכלכלה [המצרית] תהפוך יותר ויותר לכלכלה [שכולם] יתרחקו ממנה, והמחיר של הפיתרון יעלה... מצרים על סף סכנה פוליטית ועל סף תהום כלכלית."[22]

 

 



[1]ו www.alarabiya.net, 31.12.2012  

[2]ו www.alarabiya.net, 31.12.2012  

[3]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 25.12.2012

[4]ו www.alarabiya.net, 30.12.2012  

[5]  אל-אהראם (מצרים), 30.12.2012

[6]  אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 30.12.2012

[7]  אל-אהראם (מצרים), 17.12.2012

[8]  אל-ופד (מצרים), 7.1.2013

[9]  אל-מצרי אל-יום (מצרים), 25-26.11.2012

[10] www.ft.com, 3.12.2012

[12]  אל-אהראם (מצרים), 1.1.2013

[13]  אל-אהראם (מצרים), 31.12.2012

[14]  אל-יום אל-סאבע (מצרים), 1.1.2013

[15]  אל-וטן (מצרים), 2.1.2013

[17]ו www.islammemo.cc, 8.11.2012

[18] עמאד אל-דין אדיב דחה בעבר הצעה לשמש כשר ההסברה בממשלת המעבר של אחמד שפיק שקמה בעקבות המהפכה בטענה כי "במדינות דמוקרטיות אין משרד הסברה".  אל-ערב (קטר), 14.2.2011

[19]  אל-וטן (מצרים), 23.10.2012

[20]  אל-וטן (מצרים), 31.10.2012

[21]  ראו דו"ח ממרי (9.12.12): "מצרים תחת שלטון האח"ס: ההכרזה החוקתית - דיקטטורה בשם המהפכה".

[22]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 23.12.2012