כללי

 

הזרם הג'יהאדי במצרים מתנגד לחוקה החדשה ומאיים על החילונים

 

מאת ר. גרין*

 

האירועים במצרים - פרסום טיוטת החוקה החדשה, הצווים הנשיאותיים של הנשיא מורסי והמהומות שפרצו בעקבותיהם - לא פסחו על התנועה הסלפית-ג'יהאדית במדינה. בעוד הזרם הסלפי המרכזי אימץ את טיוטת החוקה ועושה נפשות למענה, הסלפים-ג'יהאדים שוללים אותה מן היסוד, רואים בה מסמך כפירה ותוקפים את שלטון האח"ס על פרסומה. בה בעת, הם מאיימים על הגורמים הליברלים, המפגינים נגד החוקה בטענה לדתיות יתרה, בג'יהאד שיופנה נגדם.

 

ההשגות של הסלפים-ג'יהאדיסטים על החוקה

פרסום טיוטת החוקה גרר גל מאמרי ביקורת מאת אנשי הדת הסלפים-ג'יהאדים, באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות. במאמרים אלה הם מפרטים את הסתייגויותיהם מן החוקה וסעיפיה.

אלה עיקר השגותיהם:

1.       ההימנעות מהכרזה גלויה על מצרים כמדינה אסלאמית ועל החלת חוקי השריעה כחוק המדינה.

2.       מתן לגיטימציה לחקיקה מעשה ידי אדם, הנתפסת כנטילת סמכות השייכת לאל באופן בלעדי.

3.       הגדרת העם כריבון חותרת תחת ריבונות האל על בני האדם.

4.       הנחות היסוד של החוקה מושאלות מתפיסת העולם המערבית ולכן מהוות חיקוי של דרכי הכופרים.

5.       החוקה מותירה על כנה חוקים המתירים בפועל הפקרות מוסרית וחברתית כגון שתיית אלכוהול, זנות, הומוסקסואליות ועוד.

 

במאמר שפרסם באתר אינטרנט המזוהה עם הזרם הסלפי-ג'יהאדי, הסביר מוחמד אל-זואהירי, ממנהיגי הסלפים-ג'יהאדים במצרים ואחיו של מנהיג אל-קאעדה, את עיקרי הדברים: "גיבוש חוקה או חוק... האוסר על אנשים או על העם או על חברי פרלמנט להביא להחלת חוקי אללה והלכותיו הוא מעשה אסור על-פי ההלכה האסלאמית. חובה שהריבונות תהיה לאללה לבדו, בלא שיהיה לא אף שותף בכך. חמור מכך הוא [עניין שיש בו] עבירה על איסור מפורש וערעור על [עיקרון] הכניעה [לאל] והוא מינוי העם לבעל הריבונות במקום אללה, ומסירת הסמכות להתיר ולאסור, לקבל ולדחות ולאשר דבר שיש בו ערבוב של חוקי אללה (או דברים דומים להם) עם חוקים אחרים שנוגדים את חוקי אללה. והחמור והמדהים ביותר הוא שהדבר [משאל העם] נעשה כדי לאשר חוקה וחוקים שנוגדים לחלוטין את חוקי אללה".[1]

לאור האמור פסק אחמד עשוש, אף הוא מראשי הזרם, בפתוא שפרסם כי "[משאל העם] הוא דרך של שִרְכּ [פוליתאיזם] שתוביל רק לשרכ. לפיכך ההשתתפות בבחירות בכלל, ובמשאל העם על החוקה בפרט, אסורה."[2]

 

מוחמד אל-זואהירי

 ביקורת קשה על האח"ס והסלפים

הביקורת הדתית והאידיאולוגית על החוקה מלווה בגינויים חריפים כלפי אנשי המחנה האסלאמי, שמקדמים את החוקה. כך למשל, אחמד עשוש תקף בחריפות את האח"ס והסלפים, בהשוותו אותם ל"צבועים" (מנאפקון) מימי מוחמד.[3] את החוקה החדשה כינה עשוש "ה-יאסק של האח"ס והסלפים", האשמה חריפה ביותר כשהיא נאמרת בחוגים אסלאמיסטים.[4]

 

במאמר שפרסם, ציטט עשוש פסוק מן הקוראן שמתאר את טבעם של האח"ס והסלפים: "'יש מהם חבורת אנשים ההופכים בלשונם את מילות הספר [הקוראן] למען תחשבו כי גרסתם היא מן הספר, ואולם אין היא מן הספר. יגידו, זאת מעם אלוהים, ואולם אין היא מעם אלוהים. ביודעין טופלים הם שקר על אלוהים.' (קוראן 3, 78). למרבה הצער, זה הפך להיות מצבם של כמה מהדרשנים המזויפים, שאימצו את האלילות הפוליטית כאמצעי – לטענתם – להחלת השריעה, בשכחם את הבטחת אללה לשכמותם... אנו מזהירים את הדרשנים הללו מן הזיוף, ההטעיה והסילוף... ואנו קוראים להם לחזור בתשובה, לתקן את דרכיהם... ואם לא – גורלם ידוע.... שובו לדרך הישר שלכם, ואל תיענו למדוחי השטן..."

 

מג'אהד דורך על החוקה[5]  

עשוש הוסיף: "אנו מודיעים בזאת שאיננו תומכים באח"ס או בסלפים במה שקשור ליאסק החדש שלהם, החוקה החילונית – אל מול החילונים, וזאת משום שהיסודות השולטים אצל שני הצדדים זהים. אלו אותם עקרונות של כפירה ודעות אליליות כגון [העיקרון] שהריבונות שייכת לעם, [העיקרון] שהחוק [החילוני בלבד] הוא יסוד השפיטה במדינה ושהענישה תיעשה על-פיו בלבד, מניעת הקמת מפלגות פוליטיות על בסיס דתי... עקרונות ודעות אלה שנוצקו לתוך ה-יאסק החדש הזה מטביעים חותם של חילוניות על אנשי הדת והדרשנים שהשתתפו בגיבושה אף שהם עוטים את בגדי האסלאם..."[6]

 

ג'יהאד נגד החילונים

על-אף שהסלפים-ג'יהאדים פוסלים מיניה וביה את רעיון החוקה כשלעצמו, היו בקרבם נטיות לעמוד לצד הנשיא מורסי וליטול חלק במאבק של המחנה האסלאמי כנגד המחנה החילוני.

סגן יו"ר אל-דעוה אל-סלפיה, ד"ר יאסר אל-בורהאמי, אמר בכנס להכרת החוקה שארגנה מפלגת אל-נור ב-12.12.12 באלכסנדריה: "אם ישנו את סעיפי החוקה שעליהם הסכמנו, אנו מוכנים לבצע ג'יהאד למען אללה. איננו מאיימים. אנו חמישה מיליונים במצרים, מבלי להגזים..." לדבריו, הצבעה נגד החוקה תכניס את מצרים למעגל של חוסר יציבות בדומה למצב בסוריה. [7]

 

דאוד ח'ירת, אחד מאנשי הדת הסלפים-ג'יהאדים במצרים, הפנה בעניין זה שאלה לוועדת השריעה של האתר מנבר אל-תוחיד ואל-ג'יהאד. כך הוא תיאר את התלבטותו: "כמה מהשיח'ים של הסלפיה במצרים קראו לתמוך בהכרזה החוקתית של מורסי מול מתנגדיו. כשאחד האחים שאל אותי בעניין אמרתי לו: אנחנו איננו בעדו ולא בעד מתנגדיו, זוהי מחלוקת בין חילוני לחילונים בנוגע לחוקי כפירה. הוא אמר שיש לתמוך בו בהסתמך על [התקדים של המלחמה] בין הפרסים לביזנטים [בו המוסלמים תמכו בביזנטים], בתוקף העובדה שהם היו קרובים אלינו. מה התשובה?". במענה לשאלה קבע אבו מונד'ר אל-שנקיטי, שעמדתו הראשונה של ח'ירת לפיה מדובר בסכסוך בין חילונים היא הנכונה, ולכן על הסלפים-ג'יהאדים במצרים להימנע מלתמוך במורסי.

 

עם זאת, בצד הביקורת הנוקבת של עשוש וחבריו נגד החוקה, הם אינם חוסכים את שבט לשונם ממחנה המתנגדים לחוקה, בפרט החילונים והליברלים, המביעים התנגדות להחלת השריעה ולאסלאמיזציה. במאמר שכותרתו "הצטדקות ואזהרה לחילונים הרשעים", תקף עשוש את החילונים במצרים, וטען כי לאחר שהביאו על מצרים את כל משברי המאה החולפת, הם מנסים עתה לגרור את המחנה האסלאמי לאמץ את רעיונותיהם ולמחות את אופייה המוסלמי של המדינה. הוא הזהיר אותם לבל יעזו להסית נגד השריעה ונגד האסלאם, וכי אם יילחמו בשריעה ובתומכיה הדבר ייחשב לכפירה באסלאם שדינה מוות. הוא סיכם בטון מאיים: "כאשר החילונים נותנים לעצמם זכות להילחם ולהרוג למען החילוניות והג'אהליה שלהם, למוסלמים זכות להכריז ג'יהאד למען אללה ולמען הגנה על האסלאם."[8]

 

איום נוסף כלפי המתנגדים לחוקה השמיע מוחמד אבו סמרה, מזכ"ל מפלגת אל-סלאם ואל-תנמיה, המציג עצמו כבכיר לשעבר בארגון הג'יהאד המצרי, אמר לערוץ אל-ערביה, שהזרם האסאלמי מאוחד סביב הכוונה להחלת שלטון האסלאם. למתנגדים לחוקה הוא אמר בנימה של איום: "אל תזלזלו בזרם האסלאמי, בפרט לנוכח העובדה שהג'יהאדיסטים עמדו מול השלטון הקודם. אם מישהו ייצא נגד החוק, אנשי הג'יהאד והג'מאעה אל-אסלאמיה יתערבו מיד... כל הזרמים הג'יהאדיים מוכנים להתעמת עם כל המפגינים ועם מי שמערער על החוק באמצעות שימוש במירב הכוח נגדם."[9]

 

ג'יהאד מזויף

אחת התופעות המעניינות בפולמוס סביב משאל העם, הוא הניסיון מצד גורמים לא-מזוהים לשרבב את אל-קאעדה ואת הג'יהאד העולמי לקלחת הציבורית והתקשורתית. אחד הביטויים לכך הוא דף פייסבוק פיקטיבי בשם "כתיבת אנצאר אל-שריעה" (גדוד תומכי השריעה), שמפעיליו עשו מאמץ להציגו ככזה הקשור לג'יהאד העולמי, שכאילו תומך בהצעת החוקה ובנשיא מורסי. יצוין שהשם "אנצאר אל-שריעה" (תומכי השריעה) הוא שם שקבוצות סלפיות קיצוניות אימצו לעצמן בתקופה האחרונה. מפעילי הדף פרסמו בו "רשימה שחורה" של אנשי ציבור מקרב המתנגדים לחוקה אותם הם האשימו בקנוניה נגד המדינה והשריעה, והצהירו שהם "יותקפו במקרה שהמדינה תיפול". ברשימה מופיעים האפיפיור הקופטי תואדרוס, המועמד לשעבר לנשיאות אחמד שפיק, מוחמד אל-בראדעי, עמר מוסא, עורכי עיתונים מובילים ואנשי עסקים בכירים. פרסום הרשימה דווח בהרחבה בתקשורת המצרית ועורר הדים רבים.[10] הדף נמחק למחרת הדיווח בתקשורת.

 

דף הפייסבוק הפיקטיבי "כתיבת אנאצר אל-שריעה"

 

בנוסף, גורם עלום הפיץ – בין היתר בדף הפייסבוק הנ"ל – סרטון וידאו של מנהיג אל-קאעדה אימן אל-זואהירי, שגם הוא עורר הדים בתקשורת המצרית. בסרטון פונה אל-זואהירי למועמד לנשיאות לשעבר, חאזם אבו אסמאעיל, ומאיץ בו ובתומכיו להשלים את המהפכה ולהביא לשלטון השריעה במצרים. סרטון זה תואר כסרטון חדש של אל-זואהירי, כשלמעשה מדובר בקטע שנחתך מתוך סרט של אל-זואהירי שפורסם ב-25 באוקטובר 2012, המתייחס למערכת הבחירות שהוכרעה ביוני. פרסום הקטע הערוך נועד להראות, כביכול, שאל-זואהירי ואל-קאעדה ביקשו להתערב במערכה על משאל העם.[11]

 

*ר. גרין חוקר את נושא האסלאם הרדיקלי והג'יהאד במכון ממרי