ועידת הבלמ"ז בטהראן – מפגן כוח מול המערב

כיהאן: ועידת הבלמ"ז – "הזדמנות פז לביטול הסנקציות ולסדר עולמי חדש"

טהראן תארח את ועידת הבלמ"ז בתאריכים 26-31 באוגוסט 2012[1], בה צפויים להשתתף מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון,[2] שאמור להיפגש עם מנהיג איראן עלי ח'אמנאי ועם נשיאה אחמדי-נז'אד, וכן נציגי מדינות בכירים בהם הנסיך הסעודי בנו של המלך עבדאללה, אמיר קטר, אמיר כווית, מלך עומאן, נשיאי מצרים, עיראק, לבנון, אפגניסטן, תאג'יכיסטן, תורכמניסטן, ר"מ הודו, יו"ר הרש"פ לצד ר"מ חמאס, ויו"ר המג'לס בלוב.

טהראן מנסה לנצל את הוועידה למפגן כוח פוליטי ודפלומטי אל מול המערב, בשני מישורים עיקריים: המישור המדיני-דיפלומטי – איראן מפגינה כי היא אינה מבודדת בזירה הבינ"ל למרות המאמץ המערבי לבודדה מדינית ודיפלומטית. המישור הכלכלי – איראן מציגה יכולת לעקוף את הסנקציות הכלכליות הקשות באמצעות חתימה על חוזים בהיקף של כששים מיליארד דולר, כדברי בכירים איראניים.[3]

בתחום האידיאולוגי תדגיש איראן בוועידה את "הסדר העולמי החדש" כחלופה להגמוניה המערבית ולשיטתה הדמוקרטית-ליברלית. טהראן תנסה לסחוף את נציגי הוועידה לקבל את סדר היום המוצע על ידה לוועידה בעיקר סביב המשבר בסוריה וההתמקדות בישראל כמקור לבעיות העולם והמזה"ת. כך למשל, הגדיר היומון כיהאן, המקורב למנהיג איראן ח'אמנאי, את ועידת הבלמ"ז בטהראן כ"סטירה מצלצלת לא רק לפנים של ישראל אלא גם לארה"ב ולכל ה-5+1".[4]

להלן עיקרי מאמר המערכת של היומון כיהאן, תחת הכותרת "הקדמה להקמת סדר בינ"ל חדש", מה-23 באוגוסט 2012, שפורסם לקראת ועידת הבלמ"ז:

"בתנאים בהם חלה התעוררות נגד הדומיננטיות המערבית בחלק נרחב משטח [מדינות] הבלמ"ז, מתקרבת תנועת הבלמ"ז אל מקורותיה... בתנאים בהם העליונות הכלכלית והמדינית של המערב בסדר העולמי, ובמיוחד בשטח [מדינות] הבלמ"ז, התערערה והצטמצמה, לתנועת הבלמ"ז – ובמיוחד למדינות החזקות בה, כגון איראן, הודו ומצרים – יש הזדמנות חשובה לעיין מחדש במטרות הראשוניות [של הבלמ"ז] ולהגדיר מחדש את גישת התנועה כך שתתאים לתנאים החדשים האלה. כך הם יקימו גוש חשוב של [מדינות] חזקות, או במילים אחרות, את גוש הכוח הבינ"ל הגדול ביותר, לאור חברותן של שני שליש ממדינות העולם בתנועה.

בדיוק מסיבה זו, עריכת הוועידה ה-16 [של הבלמ"ז] בטהראן היא בעלת חשיבות ורגישות מיוחדת. שכן, איראן היא מצד אחד נושאת הדגל והמוקד של התעוררות האסלאמית ברמה הבינ"ל, ומצד שני, בתחום הכלכלי והמדיני, היא מלכתחילה [קרי, מאז המהפכה האסלאמית] היתה ועודה המאתגרת החשובה ביותר נגד המערב. לפיכך, האמריקאים מודאגים מאוד מכינוס ועידת הבלמ"ז בטהראן ונקטו עמדה נחרצת נגדה. האמריקאים יודעים שתהליך התמורות מוכיח את צדקת העמדה האיראנית מול ארה"ב, ושאם המגמה תימשך, יגדל מיום ליום מספר המדינות שיתנתקו מארה"ב וייצאו נגדה. כך גם יגדל מיום ליום מספר המדינות הנוטות לכיוון איראן והעומדות לצידה. באופן מעשי, עניין זה האירוע הטבעי ביותר שיקרה, ונוכחותם של קרוב למאה וחמישים מדינות ומשלחות בטהראן יכולה להמחיש אירוע ושינוי כאלו בדעת הקהל העולמית...

הוועידה בטהראן יכולה למעשה לשמש כדור אחרון נגד המערכת הליברל - דמוקרטית ולסלול את הדרך להתנעת תהליך חדש בזירה הבינ"ל. בנוסף, כינוס ועידת הבלמ"ז בטהראן תניב חוזים כלכליים חדשים בין איראן לכמה מן החברות החזקות של הבלמ"ז ומשמעות הדבר היא שנטרול החרם שהטיל המערב בשנים האחרונות על איראן הוא אחד מההישגים הראשיים של כינוס הבלמ"ז בטהראן. הקפאת הסנקציות נגד איראן יכולה להטיל סימן שאלה ולאתגר את פילוסופית הקיום של פורומים כגון מועצת הביטחון של האו"ם...

בתקופת כינוס ועידת הבלמ"ז, יש לאיראן ההזדמנות ליידע את המשלחות המדיניות ההתקדמות האיראנית בתחומי המדע, הכלכלה, הטכנולוגיה, הצבא, הפוליטיקה והתרבות... התוודעות המשלחות הדיפלומטיות להתקדמות הגדולה של איראן תגביר את רצונן של המדינות להתנתק מהמערכת הבינ"ל החד-כיוונית ולהקים גוש עצמאי וזוהי הסכנה הגדולה עבור המערב..."[5]