המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כיצד קיבל העולם הערבי והאסלאמי את ניצחונו של מוחמד מורסי?
1/8/2012

 

כיצד קיבל העולם הערבי והאסלאמי את ניצחונו של מוחמד מורסי?

 

מאת ח. וורולקר*

 

הקדמה

תנועת האחים המוסלמים [להלן, האח"ס], על שלוחותיה במדינות ערב, קיבלה בתרועות שמחה את ניצחון איש התנועה, ד"ר מוחמד מורסי, בבחירות לנשיאות במצרים. היא ראתה בכך ניצחון שלה, עדות לנכונות מאבקה ולצדקת דרכה ושאבה מכך עידוד והשראה להמשך פעילותה. גם האופוזיציה הסורית, הנלחמת זה שנה וחצי במשטרו של אסד, ראתה בניצחונו של מורסי מעין קדימון לניצחונה שלה בסוריה.

 

לעומת זאת, בקרב חלק מהמשטרים הערבים במדינות המפרץ, ובעיקר סעודיה ואיחוד האמירויות, אשר להן מחלוקות אידיאולוגיות ופוליטיות רבות שנים עם האח"ס, עורר ניצחון זה דאגה רבה. החשש העיקרי במדינות אלה, הוא מפני ניסיון של האח"ס במצרים לייצא את המהפכה האח'ואנית אליהן, מפני העידוד שפעילי האח"ס במפרץ ישאבו מניצחון זה, ומפני חבירתה של מצרים בראשות האח"ס לציר ההתנגדות בראשות איראן. בסעודיה התבטאו החששות במאמרי ביקורת חריפים נגד תנועת האח"ס בעיתונות המקומית. עם זאת, סעודיה וחלק ממדינות המפרץ מבינות שהן זקוקות למצרים כבעלת ברית אסטרטגית ושותפה להנהגת העולם הערבי ולכן נראה שהן החליטו לנסות לפתוח דף חדש עם האח"ס במצרים, בניסיון לשמר את בריתן ההיסטורית עימה.

 

גם בירדן, השקועה כבר למעלה משנה וחצי בגל המחאות של האופוזיציה בראשות האח"ס, בדרישה לרפורמות בממלכה, התקבל ניצחון מורסי בחשש מפני הסלמת מחאתם של האח"ס והעלאת רף דרישותיהם. לכן המלך הירדני מיהר לנקוט בשורה של צעדי פיוס כלפי האח"ס, בניסיון למנוע את החרפת המשבר בינם לבין המשטר.

 

קטר קיבלה בשמחה את ניצחונו של מורסי דבר שהיה צפוי לאור תמיכתה רבת השנים בתנועת האח"ס ולאור תפקידה הבולט בין היתר על ידי ערוץ אל-ג'זירה בעידוד המהפכות של האביב הערבי ובמיוחד במצרים. אם בתקופת שלטון מובארכ ניסתה קטר להתחרות עם מצרים על הבכורה באזור, כיום, לאחר עליית האח"ס לשלטון, העיתונות הקטרית חוגגת את השבת הבכורה האזורית למצרים של האח"ס.

 

באיראן המשטר ביקש תחילה להציג לציבור את מצרים בראשות האח"ס כמי שמאמצת את המודל האסלאמי של איראן, ואף קיווה שתהא לגרורתה. אך בהדרגה הבין המשטר שאין בכוונת האח"ס במצרים לאמץ דרך זו ולחבור אליו. מרגע זה החלו עיתוני איראן לתקוף את מורסי ולהציגו כמשתף פעולה עם המערב.

 

א. האחים המוסלמים במדינות ערב: שלב היסטורי חדש

כל תנועת האח"ס במדינות ערב השונות מיהרו לחגוג את ניצחונו של מורסי, וראו בו את ניצחונו שלהן ושל התנועה העולמית שמאז הוקמה ב-1928 היתה בעיקר בצידו השני של המתרס, כלומר באופוזיציה הפוליטית ובמקרה הגרוע יותר כתנועה שהוצאה מחוץ לחוק במדינות רבות, ופעיליה נרדפו והושלכו לבתי הכלא. מיד לאחר ההכרזה על ניצחונו של מורסי, ארגנו תנועות האח"ס השונות ברחבי המזה"ת חגיגות ברחובות הערים המרכזיות בעזה, בירדן, בלבנון, באיחוד האמירויות, במרוקו, באלג'יריה, במאוריטניה ובמדינות רבות נוספות. חגיגות אלה כללו עצרות ותהלוכות שמחה, ירי באוויר לאות שמחה וחלוקת דברי מתיקה ברחובות ובמסגדים.[1] מנהיגי תנועות האח"ס במדינות השונות בירכו את מורסי, מצרים והעם המצרי, ובעיקר את האומה הערבית והאסלאמית על" הניצחון ההיסטורי" שלדבריהם, פותח שלב חדש בהיסטוריה של האומה.

 

יוסף אל-קרדאוי: יום הניצחון של מורסי- יום של אללה

השיח' יוסף אל-קרדאוי, ראש איחוד חכמי הדת המוסלמים, הנחשב למנהיג רוחני בולט של האח"ס, פרסם גילוי דעת בו בירך את מורסי על ניצחונו וקרא לו לבצע רפורמה כוללת במצרים שתביא ל"התעוררות [אסלאמית] כוללת תחת מקור סמכות אסלאמי טהור".[2] לאחר שהשתתף בטקס ההשבעה של מורסי שנערך באוניברסיטת קהיר ב-30.6.12, אמר אל-קרדאוי: "זהו יום מימיו של אללה..". לדבריו, "ביום הזה ניצחה האמת את השקר ואללה הכשיר את מצרים כך שישלוט בה אדם מאנשיה המאמין באללה יתעלה ומאמין בעמו"[3]

 

חמאס: שלב היסטורי חדש, תבוסה לתכנית הנורמליזציה עם האויב

בכירי חמאס, בראשם ח'אלד משעל ואסמאעיל הניה, בירכו את מורסי. מחמוד אל-זהאר אמר כי מדובר ב"רגע היסטורי וניצחון גדול, שלב חדש בהיסטוריה של מצרים שיתקן את 40 השנים הקודמות. זו תבוסה לתכנית הנורמליזציה עם האויב..."[4]. ר"מ חמאס, אסמאעיל הניה, אמר: "הגיע הזמן שהאומה [הערבית והאסלאמית] תתפוס את מקומה הנכון, בראש האומות [האחרות]. פלסטין תישאר השריון המגן על גבולותיה המזרחיים של מצרים...".[5]  בעלי טורים בעיתונות הפלסטינית ייחדו מאמרים רבים להשלכות עליית האח"ס לשלטון במצרים, חלקם שיבחו את מורסי. אחד מהם-  פאיז אבו שמאלה בעל טור באתר חמאס, אף כתב: "ד"ר מחמד מורסי, אתה הנשיא הפלסטיני הנבחר שלנו. יתרה מכך, אתה הנשיא הנבחר של כל הערבים..."[6]

 

הניה בתהלוכה בעזה לאחר ההכרזה על ניצחון מורסי

www.maannews.net, 24.6.12

 

אח"ס סוריה מברכים; המועצה הלאומית הסורית: תקווה לעם הסורי

המפקח הכללי של האח"ס בסוריה, מוחמד ריאד אל-שקפה, פרסם גילוי דעת ובו בירך את מורסי על זכייתו.[7]  

המועצה הלאומית הסורית [להלן המל"ס], גוף האופוזיציה הסורי המרכזי היושב בתורכיה ואשר יש בו נוכחות בולטת של האח"ס בסוריה, בירכה גם היא את העם המצרי ואת מורסי, בגילוי דעת בו נכתב: "בחירתכם [במורסי] היא ניצחון אדיר לעם המצרי ולמהפכה המצרית, אחד הפירות החשובים ביותר של האביב הערבי, ומקור תקווה גדול לעם הסורי המורד... בחירתכם משמעותה שמצרים עם משקלה העממי, ערכה ההיסטורי ומשקלה הפוליטי שהושב לה, תהווה משענת לעם הסורי העומד בפני מלחמת השמדה עושקת..."[8]

 

אח"ס ירדן: ניצחון מורסי – חיזוק מוראלי לדורשי הרפורמה בירדן

בכירי האח"ס בירדן בראשות המפקח הכללי, המאם סעיד, חגגו את ניצחון מורסי ופתחו את המטה הראשי של התנועה באל-עבדלי. בפני קהל המברכים.[9]  הם  הודיעו כי משלחת של כ-100 איש מהתנועה תצא למצרים כדי לברך את מורסי.[10] המפקח הכללי של האח"ס בירדן, ד"ר המאם סעיד אמר: "זהו ניצחון לכל המדינות הערביות והאסלאמיות..."  סגנו, זכי בני ארשיד, אמר כי זו "תחילת המפנה ההיסטורי והשורשי בחייה של האומה" וכי "השחרור מהעריצות הפנימית הוא התחלה של השחרור מהאימפריאליזם החיצוני".[11]

 

תנועת האח"ס בירדן שאבה עידוד מניצחונו של מורסי גם לגבי מאבקה בתוך ירדן, מזה שנה וחצי, בדרישה לבצע רפורמות שיכללו גם צמצום בסמכויות המלך. זכי בני ארשיד אמר: "ניצחון מורסי עשוי לחזק מוראלית את דורשי הרפורמה בממלכה", אך הבהיר כי אין בכוונת האח"ס להעלות את רף דרישותיהם.[12] חמזה מנצור, מזכ"ל מפלגת האח"ס "חזית הפעולה האסלאמית", אמר: "האומה האסלאמית רואה במצרים חלוצה במעבר לקראת שחר חדש שבו האומה.. תיקח בכוח את זכויותיה שנגזלו...הניצחון מוכיח באופן נחרץ ביותר כי כאשר העם כולו מסכים על [הצורך] ברפורמה ושינוי, וכאשר הכוחות [השונים בעם] מתאחדים סביב תכנית לאומית כוללת - [אז העם] מסוגל... להחזיר את תפקידו כמקור השלטון..." בהמשך אמר מנצור, כי "העם העצום במצרים נותן השראה להמוני האומה..."[13]

 

בעל טור ביומון האח"ס: "הוי משטרים... האח"ס מגיעים"

מאמרים שהתפרסמו ביומון אל-סביל שבבעלות האח"ס בירדן תקפו את המשטר הירדני הממשיך בעוינותו כלפי האח"ס. ד"ר תיסיר אל-ר'ול, בעל טור ביומון, תיאר במאמרו "הוי משטרים, האח"ס מגיעים", כיצד נרדפו האח"ס במצרים במשך עשרות שנים והוסיף: "האם תוצאות הבחירות במצרים יהוו לקח למשטרים [הערבים] שעוד נותרו [בחיים] וממשיכים בעוינותם כלפי האח"ס...? האם הבחירה של העם המצרי [במורסי] תעודד [משטרים אלו] להתקרב לאח"ס..?...הגיע הזמן שהמשטרים ייכנעו לגורלם ויבדקו מחדש את הפופולאריות שלהם [בקרב העם]... כולנו מבינים ששינוי הוא דבר אפשרי וכי [מנהיג] שיחשוב על משוואה בדרכי שלום, ללא ספק יציל את עצמו מפני סכנת האבדון המגיעה בחופזה [למדינותינו] ומכונה 'האביב הערבי'... "[14]

 

עמר אל-עיאצרה, בעל טור נוסף באל-סביל, תקף את המשטר הירדני המתקשה, לדבריו, להתמודד עם ניצחון מורסי ו"טרם הפנים את אופי והיקף השינויים המתרחשים באזור. הגיע הזמן שהמשטר [הירדני] יבין ויכיר בכך שהעולם השתנה ושרצון העמים הוא המכריע..."[15]

 

אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה בלבנון: ניצחון מורסי ישפר את מעמדנו

חבר הלשכה המדינית של אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה בלבנון, המייצגת את תנועת האח"ס במדינה, החאג' עמר אל-מצרי, צפה כי ניצחון האח"ס [במצרים] ישפיע לטובה על מעמד אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה בלבנון מאחר והקשרים [בין לבנון] לאח"ס במצרים יעברו דרכה.[16]  גם פרשנים ובעלי טורים לבנונים העריכו שניצחון מורסי ישפר את מעמדה של אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה בלבנון, והיו אף שהעריכו כי בבחירות הבאות לפרלמנט הלבנוני, הצפויות ב-2013, היא כבר לא תסתפק בח"פ אחד, כפי שהיה עד היום.[17] עוד דווח כי אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה כבר החליטה, בהמלצת המדריך הכללי של התנועה העולמית של האח"ס, מוחמד בדיע, להרחיב את שורותיה, להקים מפלגה לקראת הבחירות בשנה הבאה ולפעול להגדלת התמיכה בה.[18]

 

תנועת אל-נהדה בתוניסיה: מברכת וקוראת לשלטון האח"ס להימנע ממונופול

ראשד אל-ר'נושי, יו"ר תנועת אל-נהדה בתוניסיה שזכתה ברוב המושבים לפרלמנט בבחירות שהתקיימו באוקטובר 2011, השתתף בטקס ההשבעה של מורסי שהתקיים בכיכר אל-תחריר ואף נאם שם. בתום ביקורו, הוא אמר: "ההתקרבות בין המשטר החדש במצרים למשטר בתוניסיה היא טבעית". לדבריו, אלו משטרים שהם פרי של המהפכות במדינות אלה ו"יוצאים מעומק העם וזהותו ומייצגים שתי תנועות מתונות".[19] בראיון ליומון המצרי אל-אהראם, בירך אל-ר'נושי על זכייתו של מורסי אך קרא לתנועת האח"ס למצוא דגם שיכיל את כל הכוחות הפוליטיים וימנע מונופול של התנועה על המהפכה.[20]  

 

יצוין כי ב-9.6.12, כשבוע לפני סבב הבחירות השני לבחירות לנשיאות מצרים, נפגש אל-ר'נושי במצרים עם בכירי האח"ס וקרא להם להגיע להסכמות עם כל הכוחות הפוליטיים במדינה, קריאה שהובילה לחילוקי דעות בינם לבינו.[21]

 

ב. סעודיה: חשש מפני עליית האח"ס לצד קריאות לתת להם הזדמנות

מלך סעודיה, עבדאללה, וממשלתו שיגרו ברכות דיפלומטיות למורסי ולעם המצרי,[22] ואולם מאחורי הדיפלומטיה ניכרים חששות רבים ומתיחות ארוכת שנים בין הצדדים. המהפכה במצרים והסתלקותו של מובארכ, בעל הברית ההיסטורי, גרמו זעזוע גדול ליחסי מצרים-סעודיה: סעודיה חשה שאיבדה את בעלת הברית הערבית האסטרטגית שהיתה לה ואת שותפתה להנהגת העולם הערבי ולעימות מול איראן. בנוסף, חוששת סעודיה מזליגת אירועי האביב הערבי אל גבולותיה. ואם לא די בכך האח"ס - שבינם לבין סעודיה שוררת מתיחות רבת שנים על רקע מחלוקות אידיאולוגיות ופוליטיות - החלו להתבלט ולהתחזק במדינות רבות במזה"ת בעקבות האביב הערבי ובמיוחד במצרים - שם הם זכו ברוב המושבים בפרלמנט. לכן ניצחונו של מורסי בבחירות לנשיאות רק מעצים את דאגותיה של סעודיה.

 

ביטוי לחששות ניכר במאמרים רבים שהתפרסמו בעיתונות הסעודית, בעקבות ניצחון מורסי, שבחרו לתקוף בטון חריף ובוטה את תנועת האח"ס. כמה בעלי טורים סעודיים צפו עתיד קודר למצרים ולאזור כולו, כפי שצפה עורך היומון אל-שרק אל-אוסט, טארק אל-חומיד, שכתב כי האזור כולו נכנס לשלב מסוכן.[23]  חלק מן הכותבים הציג את האח"ס כאופורטוניסטים ותככנים החותרים לשלטון טוטאלי ויעשו הכל, כולל פגיעה באסלאם, כדי להשיג את מטרתם. אחרים הזהירו מפני מצב בו יחברו האח"ס לאויב נוסף של סעודיה- איראן. היו אף כאלה שבחרו לתקוף דווקא את ארה"ב ולהטיל עליה את האחריות לעליית תנועת האח"ס לנשיאות.[24]

 

האח"ס אופורטוניסטים - הדת עבורם היא האמצעי והשלטון היא המטרה

במאמר ביומון הסעודי אל-ג'זירה הצביע בעל הטור הסעודי מוחמד בן עבד אל-לטיף אאל אל-שיח' על האופורטוניזם של האח"ס: "המהפכה והדמוקרטיה לפי אמונתם [של האח"ס] הן רק 'סולם' או אמצעי להגיע לפסגה. כאשר הם מגיעים אליה, הם שוברים את הסולם שבאמצעותו הגיעו לשלטון, כדי להישאר בפסגה לבדם. זה מה שעשה ח'ומיני באיראן, זה מה שעשו אנשי חמאס בעזה וזה מה שאני צופה שיעשו גם האח"ס במצרים...[25] במאמר נוסף טען אאל אל-שיח', כי עבור האח"ס "האינטרס הפוליטי הוא המטרה בעוד שהאמונה היא רק האמצעי... הם לוקחים מהאסלאם [רק] את מה שמתאים לצרכים הפוליטיים הרגעיים. כשהאמונה מתנגשת עם האינטרס הפוליטי הם מתעלמים מהאסלאם... ואז אפשר לשנות את [האמונה] ולשחק בה, שכן המטרה היא השלטון... משהשגת [אותו] עליך לפעול עפ"י האינטרסים האישיים,לא לפי הוראות האסלאם.."[26]

 

באופן דומה כתב משארי אל-ד'אידי, בעל טור ביומון אל-שרק אל-אוסט: "[האח"ס] משחקים בכולם כדי לנצח ברגע ההיסטורי הזה. לעיתים הם מניפים את סיסמאות המדינה האזרחית והזכויות, לעיתים את סיסמת 'המהפכה נמשכת' ולעיתים את סיסמת הח'ליפות האסלאמית... הכל לפי המקום, הנסיבות וקהל היעד... "[27]

עבדאללה בן בג'אד אל-עותיבי, בעל טור סעודי ב"אל-שרק אל-אוסט" תיאר במאמרו כיצד המלכים הסעודים נהגו באח"ס בכבוד, קידמו אותם והגנו עליהם אך בסופו של דבר האח"ס בגדו בהם והקימו סניפים חשאיים של הארגון במדינות המפרץ. לדבריו, האח"ס בגדו בכל גורם שכרת עימם ברית אי פעם ולכן "יש להיזהר מפני הבטחות האח"ס, מפני שאיפותיהם וצימאונם לשליטה מוחלטת ומן האפשרות שהם יבצעו הפיכה בכל רגע."[28]

 

על מורסי להרגיע את חששותיהן של מדינות ערב

חלק מהכותבים הסעודים התייחסו למחלוקות האידיאולוגיות בין סעודיה לאח"ס. מוחמד אל-מוח'תאר אל-פאל, בעל טור ביומון הסעודי הממסדי אל-וטן, טען במאמרו כי מדינות רבות בעולם הערבי מאוכזבות מניצחונו של מורסי וחוששות מפני עליית האח"ס לשלטון, בשל ניסיון העבר המר שלהן עימם ובשל האידיאולוגיה של התנועה. לדברי אל-פאל, אחד האתגרים הגדולים הניצבים כיום בפני מורסי הוא להפיג את חששותיהן של מדינות המפרץ "הרואות באידיאולוגיה של האח"ס איום אסטרטגי על קיומן". אל-פאל הוסיף: "תהיה זו מדיניות מזיקה אם תנועת האח"ס תפעל להעמקת הקשרים עם אלה התומכים באידיאולוגיה שלה בתוך מדינות ערב [האחרות]...  זו תהיה פרובוקציה עבור משטרים [אלה], תהווה נטל על מוסד הנשיאות וממשלת מצרים ותיפגע באינטרסים שלה... השאלה המרכזית עתה היא: האם הניסיון הרב של האח"ס... גרם להם להבין שהנפת הסיסמה של אסלום העולם כולו והניסיון להתעלם מהאינטרסים של המדינות לא יובילו אותם להשגת מטרותיהם..? האם הנשיא מורסי ישתחרר מהתכנית של התנועה ויבין שהאינטרס של מדינתו, הוא שהביאו לכס ההנהגה וכי האינטרס הזה מחייבו להפיג את החששות מפני הרעיון של התפשטות זרם האח"ס אל מחוץ למצרים?..."[29]

 

חשש שמצרים בראשות האח"ס תחבור לאיראן

כאמור חלק מבעלי הטורים הביעו חשש מפני ברית שתירקם בין מצרים בראשות האח"ס לבין איראן - יריבתה הגדולה של סעודיה. בעקבות ריאיון מפוברק שפרסמה סוכנות הידיעות האיראנית פארס עם מורסי, למחרת ניצחונו, שבו הוא הביע לכאורה רצון להדק היחסים עם איראן, מיהר היומון הסעודי הממסדי אל-וטן להזהיר במאמר המערכת שלו מפני חבירה בין איראן לאח"ס: "אין זה מתקבל על הדעת שהקריאה להשבת היחסים בין מצרים לאיראן שהיו מנותקים מזה 30 שנה, תהיה אחת מן ההצהרות הראשונות המיוחסות לנשיא הנבחר... איראן לחלוטין לא תחדל ממשחקה, כל עוד יהיה מי שיאפשר לה זאת... ברור, עוד מאז פרוץ המהפכה המצרית, שאיראן מנסה בדרכים שונות לחדור לחברה ולשלטון במצרים. נראה כי ניצחון מועמד הנמנה על מפלגה דתית, גרם לה למקסם ניסיונות ומאמצים אלה, בדמיינה לעצמה שהמשטר המצרי החדש יהיה קל לבליעה..."[30]

 

קריאות בסעודיה: להכיר בניצחון האח"ס ולהדק היחסים עם מצרים של מורסי

למרות החששות והעוינות בסעודיה כלפי תנועת האח"ס, ניכר כי מדינות המפרץ ובראשן סעודיה עצמה, המודאגות מן הגרעין האיראני, מבינות שהן זקוקות למצרים כבעלת ברית אסטרטגית פוליטית, ואף ביטחונית וצבאית במאבקן מול איראן, ונראה שהן החליטו לנסות ולשמור על יחסים טובים עם משטרה החדש. ואכן, לצד מאמרי ההתקפה נגד האח"ס, נשמעו בסעודיה גם קריאות להכיר במציאות החדשה במצרים, לתת הזדמנות לאח"ס ואף להדק עימם את היחסים כדי לשמר את הברית בין המדינות ולמנוע נפילה של האח"ס לידי איראן.[31]

 

מנכ"ל ערוץ אל-ערביה והעורך לשעבר של היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט, עבד אל-רחמן אל-ראשד, קרא במאמרו לברך את מורסי על ניצחונו ולא להחרים את מצרים בראשותו. לדבריו, אין לפקפק בזכאותו של מורסי לתפקיד הנשיא, שכן, הוא הראשון בהיסטוריה של מצרים המודרנית שזכה בו בבחירות דמוקרטיות אמיתיות. אל-ראשד הוסיף, כי ניצחון האח"ס הן בבחירות לפרלמנט והן בבחירות לנשיאות, מעניק להם לגיטימיות רבה יותר מזו של קודמיהם, דבר המאפשר להם לקדם תהליכים רבים, בהם מו"מ עם ישראל, חירויות האדם והצלה כלכלית-חברתית של מצרים. אל-ראשד הדגיש: "חיבוק פוליטי של האח"ס יעביר את המסר הנכון, שאיש אינו רוצה לכפות על מצרים והמצרים שום עמדה, אלא שלמצרים יש מעמד מיוחד בעולם הערבי שמחייב אותנו לשמור עליה ולראות בה אחות גדולה. בפני האזור ניצבים אתגרים עצומים שמצרים לבדה אינה יכולה להתמודד איתם וגם הערבים אינם יכולים להתמודד איתם ללא מצרים..."[32]

 

האח"ס: ביקור מורסי בסעודיה - מסר לאיראן

נראה כי מורסי ועימו  תנועת האח"ס, קיבלו החלטה דומה באשר ליחסיהם עם סעודיה, שהתבטאה בהחלטה לקבוע אותה כיעד ראשון לביקורו של מורסי כנשיא.[33] להחלטה זו יש משמעויות ומסרים רבים, כפי שהעידה  תנועת האח"ס עצמה במאמר פרשנות על הביקור שפורסם באתר האינטרנט שלה: הביקור מבטא הערכה לסעודיה כשער לעולם האסלאמי והערבי, למעמדה הרוחני, לערכה הכלכלי והפוליטי, לעמדותיה ולהנהגתה; הוא מדגיש את זהותה החדשה של מצרים השומרת על דרכו של האסלאם המתון, העולה בקנה אחד עם המדינה הדמוקרטית, האזרחית המודרנית; הוא משגר מסר לפיו מצרים וסעודיה הן שתי המעצמות באזור, ומסר לכוחות העוינים, שתכניתם לפורר את העולם הערבי נכשלה וכי אנו בשלב חדש של הסכמה ואחדות ערבית מבחינת מגמות, בחירות ואסטרטגיות; זהו מסר ברור לאיראן לגבי אחדות השורה הערבית ושמעתה ואילך יהיה עליה לכונן יחסים ושותפויות עם העולם הערבי כגוש אחד ולא עם כל מדינה לחוד. זאת, על בסיס של כבוד הדדי, החזרת הזכויות שנגזלו ושתפסיק להתערב בעניינים הפנימיים של מדינות ערב; זהו מסר למהפכה הסורית ולצבא הסורי החופשי, שהאומה הערבית מגנה עליכם ותומכת בדרישותיהם הלגיטימיות; תמיכה במדינות המפרץ למול התכנית האיראנית והתכנית הציונית-אמריקאית להשתלט על אזור המפרץ.[34]

 

ג. איחוד האמירויות: חשש מפני יצוא המהפכה

בדומה לסעודיה, גם באיחוד האמירויות מודאגים מכך שעליית כוחם של האח"ס במדינות רבות באזור, תעודד גם את פעילי התנועה בשטחה להרים קול, לדרוש עוד רפורמות ואף לפעול נגד השלטון. חשש נוסף הוא מפני זליגת אירועי האביב הערבי לשטחה. וכך, בשנה האחרונה, החלה איחוד האמירויות להצר צעדיהם של פעילים אסלאמיסטים החברים ב"דעוות אל-אצלאח" [קמפיין הרפורמה], ארגון המייצג את האח"ס באיחוד האמירויות ודורש רפורמה פוליטית במדינה. בנוסף, נעצרו 13 חברים בארגון, כולל  העומד בראשו, סולטאן בן כאיד אל-קאסמי, שהוא בן דודו של שליט האמירות ראס אל-ח'ימה, ובשלילת האזרחות של שבעה מהם.[35]

 

החשש של איחוד האמירויות מעליית כוחם של האח"ס בא לידי ביטוי בקמפיין שניהל נגדם מפקד משטרת דוביי, דאחי ח'לפאן, בחודשים פברואר- מרץ 2012, על גבי חשבון הטוויטר שלו ובראיונות שהעניק לעיתונות הערבית, במהלכם אף איים להוציא צו מעצר נגד השיח' יוסף אל-קרדאוי.[36]  בהתבטאויות חסרות תקדים נגד האח"ס, טען ח'לפאן, כי הם מסוכנים יותר מאיראן מאחר ו"נאמנותם היא חיצונית - למדריך שלהם והם חותרים לכפות את האג'נדה שלהם עלינו ולשלוט באמצעות שפיכות דמים..."[37];  הוא האשים את האח"ס בתקיפה מינית של ילדים ובהתעסקות בזנות[38]; בעידוד מחאות באוניברסיטאות בסעודיה[39]; בתכנון הפיכות במדינות המפרץ, כדי להשתלט על השלטון בהן, כשהקורבן הראשון לכך תהיה כווית.[40]; עוד הוא טען כי האח"ס במצרים מעודדים את האח"ס במדינות המפרץ להרים ראש, מעשה שהוא בבחינת התערבות בענייני מדינות המפרץ ואף הזהיר את פעילי האח"ס במפרץ שהם ייחשבו לסוכנים אם ישתפו פעולה עם האח"ס במצרים.[41]

 

מפקד משטר דוביי, דאחי ח'לפאן 

www.alwatanvoice.com, 30.6.2012

 

בעקבות ניצחון מורסי חידש ח'לפאן את התקפותיו נגד האח"ס בחשבון הטוויטר שלו. הוא נזף בעם המצרי שבחר במורסי וטען כי זוהי "בחירה בלתי הולמת שהשלכותיה אינן פשוטות" על רוב העם המצרי.[42] 

                     

ח'לפאן אינו היחיד שמבטא את החששות באיחוד האמירויות מפני התחזקות האח"ס. העיתונאי סאלם חומיד פרסם מאמר בשם "מסר אל האח"ס [איחוד] האמירויות", שבו הוא תקף את האח"ס באיחוד האמירויות שחגגו את ניצחונו של מורסי והאשימם בנאמנות לתנועת האם במצרים על חשבון נאמנותם למולדתם: "...ישנם תושבים של איחוד האמירויות, שחלקם אף בעלי אזרחות שלה, שהיללו את מוחמד מורסי... בירכו זה את זה באינטרנט והביעו את שמחתם באופן גלוי ומופרז... עד כי התחלתי לתהות האם אלה אזרחים של איחוד האמירויות. לא נותר אלא שיתלו את דגלי מצרים והאח"ס מעל גגות בתיהם. הם שכחו שהשתייכותם האמיתית היא לאדמת איחוד האמירויות שנתנה להם מטובה... נאמנות למולדת אינה עניין יחסי או חלקי ואינה משתמעת לשני פנים. זוהי נאמנות צרופה ומלאה לדגל של המדינה... אסור שיהיו אנשים שיעדיפו את השתייכותם לקבוצות או זרמים מסוימים... על פני השתייכותם למדינה. דבר כזה דינו כדין בגידה במדינה..."[43]

 

לצד הדאגה הרבה באיחוד האמירויות מפני התחזקות האח"ס, בירכו בכירי השלטון על ניצחון מורסי בניסיון למנוע פריצתו של משבר בין שתי המדינות, על רקע התבטאויותיו של ח'לפאן: יועצו של שליט דוביי, הגיע לביקור בקהיר והדגיש בפני בכירים מצרים עימם נפגש את עומק היחסים בין שתי המדינות.[44] שה"ח של איחוד האמירויות, השיח' עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, פרסם גילוי דעת בו אמר כי איחוד האמירויות שואפת "להדק את קשרי האחווה ההיסטוריים [עם מצרים] בתקופה הקרובה...", והביע הערכה לנאומו של מורסי באוניברסיטת קהיר ב-30.6.12, בו התחייב שלא להתערב בעניינים של אחרים ולא לייצא את המהפכה. שגריר איחוד האמירויות בקהיר, מוחמד בן נח'ירה אל-ט'אהרי, הבהיר כי הצהרותיו של ח'לפאן מייצגות את עמדותיו האישית בלבד וכי העמדה הרשמית של איחוד האמירויות היא "כיבוד העם המצרי ונשיאו".[45]

 

ד.  ירדן: המשטר חושש מהתחזקות האח"ס ופועל לפיוסם

את התגובה הרשמית הראשונה בירדן לניצחונו של מורסי, פרסם שר ההסברה והתקשורת ודובר הממשלה, סמיח אל-מעאיטה. הוא בירך את העם המצרי על הצלחת הבחירות וניהולן הדמוקרטי, אך התעלם לחלוטין מניצחונו של מורסי וכלל לא הזכירו,[46] התעלמות שפורשה בירדן כהבעת אכזבה של המשטר מניצחונו של מורסי. המשטר הירדני חרד מכך שהאח"ס במדינה - הכוח הפוליטי הגדול באופוזיציה, המוביל יחד עם תנועות עממיות נוספות כבר למעלה משנה וחצי את המחאות, את הדרישה לרפורמות ואת הדרישה לצמצום סמכויות המלך -  ישאבו עידוד מניצחון מורסי, יסלימו את פעילות האופוזיציה ויעלו את רף דרישותיהם. [47] 

 

המשטר בירדן הבין שעליו למצוא דרך להתמודד עם המציאות החדשה במזה"ת, שלצד ניצחון מורסי במצרים, באה לידי ביטוי בהתחזקותם של האח"ס בעוד מדינות באזור. המלך הירדני מיהר לנקוט שורה של צעדים שלהם שתי מטרות: הראשונה- פיוס האח"ס בירדן והגעה להסכמות עימם לגבי הנושאים שבמחלוקת, ובראשם חוק הבחירות לפרלמנט והמטרה השניה- התקרבות לתנועת האח"ס מחוץ לירדן.[48]

 

המלך עבדאללה השני שלח איגרת ברכה למורסי על היבחרו והביע רצונו להמשיך בהידוק יחסי המדינות.[49] צעד משמעותי יותר היתה ההוראה של המלך לפרלמנט, להתכנס למושב שלא מן המניין כדי לתקן את חוק הבחירות, שכבר אושר בפרלמנט, וזאת בשל איומי האח"ס בירדן להחרים את הבחירות לפרלמנט במחאה על חוק הבחירות הקיים.[50]  צעד נוסף שנועד לרצות את האח"ס, שרבים מתומכיהם באים מקרב האוכלוסייה הפלסטינית בממלכה, היה ביטול סמכותם של פקידי משרד הפנים הירדני לשלול אזרחויות לפלסטינים.[51]  כן דווח על מגעים חשאיים בין נציגי המלך לבכירי התנועה האסלאמית בניסיון לגבש הסכמות ועסקה שתבטיח את השתתפות האח"ס בבחירות לפרלמנט ואי הסלמת מחאתם, בתמורה לשינויים בחוק הבחירות.[52]

 

המלך עבדאללה השני נפגש עם ח'אלד משעל

אל-ראי (ירדן), 29.6.2012

 

צעד משמעותי נוסף היה ביקורו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, בירדן ב-28.6.12, בראש משלחת של בכירי התנועה. משעל נפגש עם המלך עבדאללה והשניים דנו בהידוק יחסי הצדדים. דווח על אווירה חיובית מאוד.[53] ראוי לציין כי ביקור של משעל בירדן נמשך כשבוע וחצי. כמה ימים לפני כן דווח בירדן כי שלושה מבכירי תנועת האח"ס בסוריה: המפקח הכללי, ריאד אל-שקפה, ושני סגניו, עלי צדר אל-דין אל-ביאנוני ופארוק טיפור, התארחו בירדן לאחר שבמשך שנים נמנעה מהם כניסה לשטחה. בדיווח נטען כי ירדן נערכת לשלב שאחרי אסד ורוצה ליצור קשרים עם האופוזיציה הסורית.[54] 

 

בעיתונות הירדנית התגובות לניצחון מורסי היו סותרות: היו מאמרים שהביעו שמחה על ניצחונו של מורסי וקראו למשטר הירדני להפנים את המסר ולשנות את מדיניותו ויחסו כלפי האח"ס בירדן[55]; מאמרים שקיוו שבעקבות ניצחון מורסי, האח"ס בירדן יחליטו שלא להחרים את הבחירות לפרלמנט[56] ; מאמרים שתקפו את האופורטוניזם של האח"ס ואת החגיגות שהם ארגנו בירדן. מאמרים אלה כללו אזהרות לאח"ס במצרים לבל ישתכרו מניצחונם וינסו לייצא את המהפכה למדינות נוספות.[57] 

 

מאמר ביומון ממסדי ירדני: האח"ס בירדן- בני ערובה של הארגון העולמי של האח"ס

דוגמא למאמר חריף כלפי האח"ס הוא זה שפרסם מחמוד אל-רפאעי ביומון הממסדי אל-ראי: "האח"ס [בירדן] לא מפספסים שום הזדמנות או אירוע כדי לחזק את הרושם שהם הפכו להיות בני ערובה לאג'נדה של הארגון העולמי [של האח"ס] ושכבר אין להם שמץ של עצמאות בקבלת החלטותיהם. יתרה מכך, הם הפכו לצייתנים ותפקידם לא חורג מעבר להיותם הד של האח"ס של מצרים... [לאחר ניצחון מורסי] מיהרו האח"ס בעמאן לפתוח את דלתות המטה שלהם כדי לקבל ברכות, מעשה שחרג מגבולות הנימוס ומכל המנהגים הפוליטיים... זוהי טעות גסה... המעידה על זיקתם לאג'נדה החיצונית שמוביל הארגון העולמי [של האח"ס] במסגרת תהליך השתלטותו על השלטון במדינות ערב בכל מחיר..."[58]

 

ה. קטר: חוגגת את ניצחון הדמוקרטיה והפלת הדיקטטורה

קטר, שבאמצעות ערוץ אל-ג'זירה עודדה את מהפכות האביב הערבי במזה"ת ובמיוחד במצרים, ובולטת בתמיכתה באח"ס, חגגה ושיבחה את ניצחון מורסי, שזכה לאיגרות ברכה מאמיר קטר, יורש העצר הקטרי, רה"מ ושר החוץ שלה. ניצחונו של מורסי חתם סופית את תקופת יחסיה המתוחים עם מצרים של מובארכ שנבעו מתמיכתה של קטר באח"ס ומתחרותה עם מצרים על הבכורה באזור. כעת, לאחר ניצחון מורסי החלה קטר משבחת את "השבת תפקידה ההיסטורי העצום של מצרים". סוכנות הידיעות הקטרית דיווחה ש"קטר בירכה את מצרים ואת מורסי על הצלחת השיטה הדמוקרטית בבחירות הראשונות לנשיאות"... וציינה כי "בכך פילס העם המצרי דרך לעבר הדמוקרטיה ולעבר השבת התפקיד ההיסטורי העצום של מצרים".[59]

 

מאמר המערכת של היומון הקטרי אל-וטן טען כי נצחונו של מורסי הוא "תפארת הדמוקרטיה".[60] היומון אל-ראיה טען במאמר מערכת ש"העם המצרי הגשים חלום של מיליונים מבני העמים הערביים, המתגלם בזכותם לבחור מי שולט בהם ושהקלפי תייצג את דעת העם...מצרים כותבת מחדש את ההיסטוריה שלה... והיסטוריה חדשה של האזור. העם המצרי, הצליח להפיל את שלטון הדיקטטורה, העריצות והשחיתות. זהו [מעשה] מופת דמוקרטי, שיוביל את מצרים והאזור לשלב חדש, שבו שולטים העמים ומנצחות הבעיות הצודקות."[61]

 

ו. סוריה: ביטאוני המשטר נגד האח"ס; המורדים מצפים לתמיכת מורסי

בסוריה התקבל ניצחונו של מורסי בתגובות מעורבות. דובר משה"ח, ג'יהאד אל-מקדסי, איחל למורסי הצלחה, בירך את העם המצרי על בחירתו ואמר: "סוריה עומדת תמיד לצד הבחירות הדמוקרטיות של העמים".[62]

 

ואולם, בעיתונים הסוריים הופיעו מאמרים שתקפו  את תנועת האח"ס ואת מורסי. ביומון הממסדי אל-בעת', העניק בעל הטור, מוחמד אל-חסן, לתנועת האח"ס במצרים ובסוריה את הכינוי  "דרקולות" וטען שהן משרתות את הקולוניאליזם נגד השלטון במדינותיהן. הוא תקף את מעשי האח"ס בסוריה בשנה וחצי האחרונות ואיים לרדוף אותם עד כלות.[63]  במאמר ביומון הממסדי אל-ת'ורה, טען בעל הטור נואף אבו אל-היג'אא', כי ניצחון מורסי מסכן את מצרים וכי זו תחילת יישומה של תוכנית אמריקאית-ישראלית-קטרית לחולל בה אנרכיה.[64]

 

אתר ערוץ אל-ערביה דיווח כי תומכי משטרו של אסד כתבו בתגובותיהם ברשתות החברתיות כי ניצחון האח"ס מהווה הפסד למצרים ולעתידה, וכי שלטון האח"ס יובילה אל פי תהום, בשל הקיצוניות האסלאמיסטית.[65]

 

מאמר באתר אופוזיציה סורי: הסורים מצפים שמורסי יממן ויחמש את המורדים

מנגד הביעו אנשי האופוזיציה הסורית שמחה על ניצחון מורסי ושאבו ממנו עידוד, בראותם בו ניצחון של מהפכת העם נגד הדיקטטורה. האתר של ערוץ אל-ערביה דיווח כי כוחות המהפכה בסוריה וגורמים בצבא הסורי החופשי הביעו סיפוק מניצחונו של מורסי. פעילי האופוזיציה הסורית העלו לרשת סרטון שבו מורסי מביע את תמיכתו במהפכה הסורית. בדף הפייסבוק "המהפכה הסורית נגד בשאר אל-אסד" בירכו על הניצחון  והדגישו כי זהו צעד שמצפים לו גם בסוריה.[66]

 

דגל סוריה הונף בכיכר אל-תחריר בחגיגות ניצחון מורסי

www.aljazeera.net, 24.6.12

 

במאמר באתר אופוזיציה סורי, הציג עווד סלימאן, סורי המתגורר בצרפת, את ציפיותיו ודרישותיו ממורסי: "...תקוותיהם של הסורים נתלו בהצלחתו של מורסי בשל עמדתו התומכת במהפכה הסורית... אלפים מהם כרעו לאות תודה כשהוכרזה התוצאה... ודגלי מצרים הונפו בכיכרות החירות בסוריה כשם שדגלי המהפכה הסורית הונפו בכיכר אל-תחריר...אנו דורשים ממנו למנוע מהספינות הצבאיות הרוסיות והאיראניות, המיועדות למשטר אסד, לעבור דרך תעלת סואץ... אנחנו גם רוצים שהנשיא החדש יגן על העם הסורי בחוגים האזוריים והבינ"ל, ושיאמץ את המל"ס... אנו מקווים שמצרים תתמוך בצבא [הסורי] החופשי [להלן צס"ח] בנשק ובכסף; תשפר את היחס לפליטים הסורים בשטחה; תגרש את עיני המשטר ומרגליו הפזורים בה ותמסור את שגרירות סוריה למל"ס... העם הסורי עמד לצד האדון מורסי, כאילו הוא נשיא של סוריה ולא רק של מצרים... שיזכור שאנו מרדנו בבשאר כפי שהוא מרד במובארכ, ושהמהפכה הזאת היא זו שהביאה אותו לשלטון."[67]

 

ז. איראן: תקווה למשוך את מצרים לציר ההתנגדות

באיראן הובע בתחילה סיפוק מניצחון מורסי, תוך ציפייה שמצרים בראשות האח"ס תתקרב לאיראן ולציר ההתנגדות. משציפייה זו נכזבה, הפכו תגובות לצוננות וביקורתיות. לצד הברכה הרשמית ששיגר נשיא איראן,  אחמדי-נז'אד, למורסי, שכללה קריאה להרחבת היחסים הבילטראליים ולביסוס מקסימאלי של הקשרים בין המדינות[68], ניכר כי המשטר האיראני ביקש בתחילה להציג בציבור את האח"ס כמי שמחקים את המודל האסלאמי של איראן. בנוסף, איראן קיוותה לבסס יחסים הדוקים עם מצרים בראשות האח"ס ובכך להרחיקה מחיק העולם הערבי ולקרבה אל ציר התנגדות שבראשותה. דוגמה בולטת לכך היא הריאיון המפוברק שפרסמה סוכנות הידיעות האיראנית פארס עם מורסי ב-25.6.12, למחרת ההכרזה על ניצחונו, שבו הביע מורסי את רצונו, כביכול, בהידוק היחסים בין מצרים לאיראן.[69]  

באמצעות הריאיון המפוברק קיוותה איראן להציג את מורסי כמי שתומך בה וכמי שבחר להעניק את הריאיון הראשון שלו כנשיא לכלי תקשורת איראני ואף לדבר בשבח היחסים עם איראן. מדינות רבות בעולם הערבי ובראשן סעודיה נחרדו מן הראיון, ודוברו של מורסי הכחיש את עצם קיומו.[70]

 

תקוותה של איראן שניצחון מורסי יוביל את מצרים לחיקה באה לידי ביטוי גם בהצהרות של בכירים איראנים על "היחסים המעמיקים בין איראן למצרים אשר יטביעו רושם עז על האזור" והצהרות נוספות בסגנון זה.[71]

 

אולם אט-אט ולאור התנהלותו של מורסי ועמדותיו, הבין המשטר באיראן כי ניסיונותיו למשוך את מצרים אל חיקה לא יצליחו והוא החל לאמץ ראייה מפוכחת יותר, המכירה בפערים האידיאולוגיים, הדתיים, והפוליטיים בין המשטר האיראני לתנועת האח"ס. היומון ג'ומהורי- י אסלאמי החל בהדרגה לתקוף את מורסי על קשריו עם ארה"ב ומדינות המערב ועל כך שאין בכוונתו לבטל את הסכם השלום עם ישראל. ב-1.7.12 טען היומון, כי מורסי, שלמד בארה"ב, משתייך לאגף הליברלי באח"ס ולפיכך השקפתו איננה מהפכנית ותכונותיו האסלאמיות הן רק למראית עין.[72] כעבור שבוע קרא ג'ומהורי-י אסלאמי למורסי לנקוט עמדה ברורה כלפי הסכם השלום בין מצרים לישראל וטען שהתיאום שלו עם ארה"ב, בריטניה, צרפת, ישראל והגוש הערבי המתון ביחס לסוריה, מלמד שהוא וממשלתו לא צפויים לעמוד איתן נגד הסדר העולמי הנוכחי, אלא לשת"פ עמו. היומון גם  טען שעמדות מורסי אינן תואמות את העקרונות הבסיסיים של מייסד תנועת האח"ס, חסן אל-בנא, שהמאבק בציונות ובאימפריאליזם היה אחד מהם. היומון קרא למשטר האיראני שלא למהר לכונן יחסים עם משטר חדש במצרים שנותר מחויב להסכם קמפ דיוויד.[73] 

 

האיראנים רואים בטלוויזיה את ביקור מורסי בסעודיה ופורצים בבכי

אל-נדוה (סעודיה), 12.7.12

 

 

 

*ח. וורולקר היא ממלאת מקום מנהלת המחקר במכון ממרי

 

 



[1] אל-מסתקבל (לבנון), 26.6.2012; www.assabeel.net, www.alaahd.ps 24.6.2012; www.alarabiya.net , 25.6.2012.

גם האסלאמיסטים במדינות צפון אפריקה חגגו את ניצחונו של מורסי: במרוקו בירך על הניצחון רה"מ, עבדאללה בן כיראן,  ראש מפלגת האח"ס "הצדק והפיתוח" שזכתה ברוב המושבים בפרלמנט בבחירות שהיו בנובמבר2011. באלג'יריה בירכה תנועת האח"ס את מורסי על "הצלחתו הראויה המבטאת את המאבק המצטבר של ההתעוררות האסלאמית לאורך עשרות שנים." בלוב בירך המפקח הכללי של האח"ס, בשיר אל-כבתי, את העם המצרי. במאוריטניה חגגה המפלגה האסלאמיסטית "אל-תואצל", מייצגת האח"ס במדינה, את ניצחון מורסי. יו"ר המפלגה, מוחמד ג'מיל ולד מנצור, אמר כי אזרחי מאוריטניה "שמחים בניצחונו ההיסטורי והמוצדק של הזרם [האסלאמי] לאחר שזה הבליג נוכח הקיפוח, העוול והעריצות...". מנצור הוסיף כי תלמידיו של חסן אל-בנא הבליגו כפי שהורה להם, ואז קטפו את פירות סבלנותם ומלחמתם בעריצות. אל-חיאת (לונדון), 27.6.2012, אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 26.6.2012, http://arabic.upi.com/, 24.6.2012, www.alarabiya.net , 25.6.2012

[2] ב www.islamtoday.net, 25.6.2012

[3]  בwww.assabeel.net, 3.7.2012

[4] ב www.alaahd.ps  , 24.6.2012

[5] ב www.maannews.net  , 27.6.2012.

יוסף רזקה, יועצו של ראש ממשל החמאס בעזה, אמר כי מוקדם מדי לדבר על תביעות מדיניות כלליות הקשורות לירושלים ולעניין הפלסטיני, אך הוא קרא לשפר את חיי התושבים בעזה. www.amad.ps , 25.6.2012

 [6]ו  www.almustaqbal-a.com, 25.6.2012

[7]ב www.ikhwansyria.com, 25.6.2012

[8]ב www.ikhwansyria.com, 25.6.2012

[9] בwww.assabeel.net  , 24.6.2012

[10]  אל-דוסתור (ירדן), 26.6.2012

[11] ו 25.6.2012,www.ikhwanjo.com,

[12] אל-דוסתור (ירדן), 26.6.2012

[13] ו www.albosala.com , 26.6.2012

[14]ו www.assabeel.net , 26.6.2012

[15]ו  www.assabeel.net , 26.6.2012

[16] אל-מסתקבל (לבנון), 26.6.2012

[17] אל-נהאר (לבנון), 26.6.2012, אל-ספיר (לבנון), 29.6.2012

[18] אל-ספיר (לבנון), 29.6.2012

[19] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 2.7.2012

[20] אל-אהראם (מצרים), 4.7.2012

[21] דווח כי בפגישה התגלעו חילוקי דעות בין הצדדים, לאחר שבכירי האח"ס דחו את עצתו של אל-ר'נושי לתת ערבויות לבנייתה של מדינה דמוקרטית, להגיע להסכמות עם הכוחות הפוליטיים השונים במצרים, ואף לעשות ויתורים מסוימים למען מטרה זו. אל-ר'נושי הזהיר כי התנועה תאבד ממעמדה אם לא תגיע להסכמות עם הכוחות האחרים ותקף את סירובם של ראשיה לכך שאישה או קופטי יציגו מועמדות לנשיאות. עוד דווח כי בכירי התנועה דחו את ניסיונות התיווך של אל-ר'נושי שנועדו להחזיר לשורותיה את עבד אל-מנעם אבו אל-פתוח ואת צעירי התנועה שפרשו ממנה. אל-מצרי אל-יום, אל-יום אל-סאבע (מצרים), 12.6.2012

[22] אל-וטן (סעודיה), 26.6.2012

[24] ח'אלד אל-סיף, בעל טור ביומון הסעודי אל-שרק טען במאמרו "הגשם הוא של ארה"ב והאביב של האח"ס" כי "שנים בודדות לפני המהפכה היתה תנועת האח"ס בסכנת מוות (גם אם מוות קליני)!... אך לארה"ב היה רצון אחר: להקים לתחייה את התנועה מבטן האדמה וחריציה... [מאמצי] ההחייאה האלה לא רק החזירו אותה לחיים...אלא... העלו אותה לכיסאות [נשיאי] רפובליקות בעולם הערבי..." אל-שרק (סעודיה), 28.6.2012. יצוין כי הטענה שארה"ב אשמה בעלייתם של האח"ס נשמעה גם מכותבים נוספים, לא רק סעודים. אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 28.6.2012

[25] אל-ג'זירה (סעודיה), 28.6.2012

 [26] אל-ג'זירה (סעודיה), 1.7.2012

[27] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 26.6.2012

[28] אל-שרק אל-אוסט (סעודיה), 30.6.2012

[29] אל-וטן (סעודיה), 1.7.2012

[30] אל-וטן (סעודיה), 26.6.2012. ח'לפ אל-חרבי, בעל טור ביומון הסעודי עוכאט' הזהיר גם הוא מפני ניסיון של      איראן להתקרב לאח"ס במצרים וטען כי במקרה כזה עליהם לסרב בתוקף. עוכאט' (סעודיה), 26.6.2012

[31]ווwww.alarabiya.net , 3.7.2012

[32] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 26.6.2012

במאמר נוסף טען אל-ראשד כי תהיה זו התאבדות פוליטית מבחינת מורסי לחבור לציר ההתנגדות וכי האח"ס יגלו שמדינות המפרץ הן המועילות ביותר לאינטרסים של מצרים. אל-שרק אל-אוסט (לונדון),28.6.2012

[33] עוד טרם הביקור, הודיע השגריר הסעודי בקהיר, אחמד קטאן, כי הביקור יתרום ליחסי המדינות וכי ההשקעות הסעודיות במצרים צפויות לגדול. כמו כן כמסר לאיראן הוא הוסיף כי סעודיה ומצרים לא יסכימו לחציית קווים אדומים בכל הקשור לביטחון של המפרץ ומצרים.  אל-וטן (סעודיה), 7.7.2012, www.gulfinthemedia.com, 8.7.2012.

[35]ו www.aleslaah.net, 21.12.2011, 16.5.2012, 20.3.2012, 28.4.2012; אמאראת אל-יום (איחוד האמירויות), 7.3.2012  , 22.12.2011 ; www.elaph.com, 22.12.2011 ; אל-יום (סעודיה), 10.4.2012 ; אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 25.4.2012 ; http://almoslim.net, 26.4.2012 ; www.arabic.cnn.com , 5.3.2012

[36] זאת לאחר שאל-קרדאוי מתח ביקורת קשה על שליטי האמירויות. אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 11.3.2012

[37] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 11.3.2012

[38]ו www.dp-news.com, 5.3.2012 ; אל-בעת' (סוריה), 12.3.2012

[39]ו www.factjo.com , 11.3.2012

[40] אל-קבס (כווית), 25.3.2012

[41] אל-וטן (כווית), 20.3.2012

[42] ו www.anbacom.com , 26.6.2012

יצוין כי בעקבות דבריו אלה זימן משרד החוץ המצרי את שגריר איחוד האמירויות בקהיר בדרישה לקבל הבהרות, אך גם לאחר זימון זה המשיך ח'לפאן בפרסום דברי הלעג והביקורת על מורסי. www.alarabiya.net, 28.6.2012, www.islammemo.cc, 30.6.2012. ח'לפאן טען כי בעקבות פרסום דבריו בטוויטר הוא קיבל למעלה מ-1500 שיחות טלפון שאיימו עליו. www.alwatanvoice.com  , 30.6.2012

[44] וwww.islammemo.cc, 30.6.2012

[45] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 3.7.2012, אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 4.7.2012

[46] וwww.albosala.com, 24.6.2012

[47]ו www.aljazeera.net, 24.6.2012

[48] אל-קדס אל-ערבי (לונדון) , 28-29.6.2012

[49] אל-דוסתור (ירדן), 26.6.2012

[50] אל-ראי (ירדן), 29.6.2012

[51] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 29.6.2012

[52] דווח כי בשיחות בין הצדדים עלו נושאים נוספים בהם יחסה של ירדן לחמאס ולאופוזיציה הסורית כולל לוחמי צס"ח. www.factjo.com , אל-ר'ד (ירדן),  28.6.2012

[53] אל-ראי (ירדן), אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 29.6.2012 ראו דוח ממרי על הפשרת היחסים בין ירדן לחמאס

 [54]וwww.albosala.com, 23.6.2012

[55] אל-דוסתור (ירדן), 29.6.2012,  אל-ר'ד (ירדן), 25.6.2012

[56] אל-דוסתור, אל-ראי  (ירדן), 26.6.2012

[57] אל-ראי (ירדן), 26.6.2012

[58] אל-ראי (ירדן),  26.6.2012

[59] אל-שרק (קטר), 24.6.2012

[60] אל-וטן (קטר), 25.6.2012

[61] אל-ראיה (קטר), 25.6.2012

[62] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 26.6.2012

[63] אל-בעת' (סוריה), 28.6.2012

[64] אל-ת'ורה (סוריה), 25.6.2012

[65] וwww.alarabiya.net, 25.6.2012

[66] ו www.alarabiya.net, 25.6.2012

[67] ו www.zaman-alwsl.net, 25.6.2012

 [68]ו www.president.ir, 25.6.2012

[69] פארס (איראן), 25.6.2012

[70]ו www.aljazeera.net, 27.6.2012

[71] אירנא (איראן), 25.6.2012

[72]  ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 1.7.2012

[73]  ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 7.7.2012