כללי

 

לקראת שיחות בגדאד בין איראן למערב – הערכה

 

 מאת י. כרמון וא. סביון*

 

הקדמה

ערב חידוש השיחות בין איראן למערב בבגדאד ב-23.5.12, מתפרסמים במערב דיווחים על הסכם המתרקם בין הצדדים. מסמך זה ידון בסיכויי הסכם זה ובתקפותו:

 

האם יש בסיס להסכם?

 

1.      תביעות הצדדים זה מזה

איראן דורשת הפסקת כל הפעילות המערבית המכוונת לשינוי דמוקרטי של המשטר (ראה דוח ממרי)

למערב – אין תשובה ואף לא התייחסות לנושא זה.[1]

 

איראן דורשת ביטול לאלתר של הסנקציות הקיימות בתחומי הנפט והפיננסים ואת אלו שאמורות להיכנס לתוקף ביולי הקרוב.

התגובה המערבית: לפי דיווחים, בריטניה הציעה לדחות את סנקציות הנפט מיולי בחצי שנה.[2] הניו יורק טיימס התייחס להערכות בדבר נכונות מערבית לביטול חלק מן הסנקציות וקרא למערב להתנות זאת "בנכונות איראנית למחוות אמינות שיוכיחו צעדים לנסיגה מהפעילות הגרעינית".[3]

 

איראן דורשת שהמו"מ יתבסס על הכרה מערבית בזכויותיה הבלתי ניתנות לערעור בתחום הגרעין.

המערב -  הכיר בכך חלקית (הסכמה להמשך העשרה ברמה של 5%)

 

המערב תובע מאיראן הוצאת האורניום המועשר ברמה של 20% משטחה ונגישות לכל אתרי הגרעין באיראן, כולל הצבאיים.

איראן - עד כה לא הסכימה לכך.

 

2.      א. מרחב הגמישות האיראני

            עפ"י דיווחים במערב, איראן עשויה להציע למערב:

-          ביקור באתר הצבאי פרצ'ין – בהתחשב בדיווחים לאחרונה על פעילות לטיהורו.

-          הוצאת כמות מסוימת של אורניום מועשר ל-20% מחוץ לאיראן – להערכתנו איראן תסרב להוצאת כמות משמעותית. היא אולי תסכים להוצאת כמות קטנה לצורך הפעלת כור המחקר בטהראן. בכל מקרה היא תמשיך להעשיר אורניום לצד השארת החלק הארי של האורניום המועשר כבר ברשותה.

 

ב. מרחב הגמישות המערבי

עפ"י דיווחים במערב, המערב עשוי להציע לאיראן

-          להסיר את האיסור על אספקת חלקי חילוף למטוסים איראניים אזרחיים

-          עשוי לסייע לתעשיית האנרגיה של איראן (בתי זיקוק והקמת כורים גרעיניים אזרחיים)

-          הממשל האמריקאי עשוי לדחות את ההחלטה להוצאת ארגון המג'אהדין ח'לק מרשימת ארגוני הטרור בארה"ב

-          ביטול חלק מהסנקציות

 

מסקנות

תביעות הצדדים זה מזה ומרחבי הגמישות שלהם מלמדים על פערים שלא ניתן לגשר עליהם.

 

אולם, היות שלשני הצדדים אינטרס משמעותי במניעת כשלון השיחות (דבר העלול לחזק את הגורמים החותרים ל מתקפה צבאית על איראן) – יש לשניהם עניין להציג הצלחה ולו קטנה בשיחות בגדאד, כדי  לאפשר המשך המו"מ. (מבחינת איראן זה עשוי לדחות אופציה של מתקפה צבאית; מבחינת המערב, זה ימנע משבר כלכלי כתוצאה מעליית מחירי הנפט והשפעתו על הבחירות הקרבות בארה"ב).[4]

 

במסגרת המאמץ המשותף להציג הצלחה חלקית אפשר שהן איראן והן המערב ישתמשו בפתוא הבלתי קיימת של ח'אמנאי נגד נשק גרעיני כראיה להתקדמות בעמדה האיראנית, הצדקה להמשך המו"מ,[5] ואף לוויתורים מערביים מוגבלים.

 

נוסף למטרה העיקרית של הפסקת כל הפעילות המערבית המכוונת לשינוי דמוקרטי של המשטר באיראן והכרה בו כמשטר לגיטימי, חותרת איראן להשיג הארכה של תהליך המו"מ (ראה דו"ח ממרי בנושא).

 

אפשר שלצורך זה יסכימו האיראנים לויתורים מזעריים כדי לקדם הסכמי ביניים, כשמטרתם הסופית היא הכרה של  ה-5+1 בהיותה של איראן מדינת סף,[6] (מצב שהיא על ספו כבר כעת, אך חסרה את ההכרה הבינ"ל בכך). ככזו היא תהא זכאית להסרת כל הסנקציות וההגבלות הכלכליות והפוליטיות מעליה.

 

גם במקרה שתוכר כמדינת סף, תסרב איראן – בניגוד למדינות סף אחרות כמו יפן וגרמניה – לקיים שקיפות מלאה של מתקני הגרעין שלה.

 

 

* י. כרמון הוא ראש מכון ממרי; א. סביון היא ראש זירת איראן במכון