המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
אינטלקטואל סורי על הלובי היהודי בארה"ב
19/2/2001


אינטלקטואל סורי על הלובי היהודי בארה"ב

 

השאם דג'אני, סופר ואינטלקטואל סורי, המרבה לנקוט גישה ריאליסטית בניתוחיו המדיניים, פרסם ביומון הלונדוני אל-חיאת מאמר בשם "ההשפעה ה'ציונית' בארה"ב: האמת בנוגע לאינטרסים המשותפים והמיתוסים בדבר ההגמוניה הכלכלית והפוליטית". להלן קטעים מן המאמר[1]:

 

"הטעויות או חוסר ההבנה בנוגע למעמדה של ישראל מאפיינות פרשנים פוליטיים [ערביים] רבים שאינם מבינים את אופי "היחסים המיוחדים" בין ארה"ב לישראל. ההגזמות, או חוסר ההבנה, בקרב אותם אנשים, שלמרבה הצער הפכו לזרם המוביל בתקשורת שלנו, מגיעים עד כדי הטענה כי המדיניות האמריקאית במזה"ת נקבעת בישראל. יתכן ש'היחסים המיוחדים' בין ארה"ב לישראל מחייבים בחינה מתונה ואובייקטיבית, כדי שלא ניפול קורבן, כתוצאה מלהט רגשני, לטעויות קשות שימנעו מאתנו מלראות את האמת לאשורה...

 

אם נכיר ב'תפקיד' האמיתי שממלאת ישראל באזור, כמי ששומרת על האינטרסים האמריקאים בפרט, והמערביים בכלל, נוכל לבחון את התפקיד האמיתי שממלא 'הלובי היהודי' בארה"ב, שבעניינו נרקמות הגזמות הגובלות במיתוסים. יש הגזמה וחוסר הבנה [בעולם הערבי] בכל הנוגע לתפקיד הלובי היהודי והשפעתו על גיבוש מדיניות ארה"ב במזה"ת.

 

כדי להבין את תפקידו וגודלו האמיתיים של הלובי הזה, יש לבחון כמה גורמים אובייקטיבים. הגורם הראשון הוא שהלובי הזה נהנה מאווירה ידידותית ומעודדת, בעיקר בתקשורת. מאחורי הקלעים של קבלת ההחלטות, קיימת מחויבות אמריקאית מוצקה, הנובעת מן האינטרס שיש לארה"ב... [לשמור] על בטחונה של ישראל, על קיומה, ועל עוצמתה הצבאית.

 

נשיא ארה"ב לשעבר, רונלד רייגן, הצהיר בגלוי שהמחויבות המוצקה הזו לביטחונה של ישראל ולעוצמתה הצבאית הפכה למסורת במדיניות האמריקאית. לפיכך, הלובי היהודי מהווה קבוצת לחץ ידידותית ובת ברית, הפועלת במסגרת המשרתת את האינטרסים של ארה"ב באזור הערבי ואינה סותרת אותם. כאשר האינטרסים האסטרטגיים האמריקאיים מגיעים באופן זמני לכלל סתירה עם האינטרסים של ישראל, כפי שארע כמה פעמים, ניסתה ישראל להפעיל את קבוצת הלחץ הזו. אלא שהלובי היהודי התחמק תמיד מלהגיע לכלל סתירה, מלמתוח ביקורת או מעימות גלוי בנוגע למדיניות הממשלים האמריקאים באזור. לשם דוגמא, אבקש להזכיר שהלובי היהודי התנגד נמרצות לכך שהממשלים של קרטר ורייגן יחתמו על שתי עסקאות נשק ענקיות עם סעודיה. אלא שכאשר הבין הלובי ששני הממשלים הנזכרים נחושים לערוך את העסקאות, משיקולים הנוגעים לאינטרסים הכלכליים והמדיניים של ארה"ב, הוא נסוג בו מהתנגדותו והסתפק בכמה "סממני פיוס" מצד אותם ממשלים.

 

...מה שמכונה "ההשפעה הציונית" הוא למעשה השפעה לא-יהודית. כלומר, השפעה זו אינה שואבת את כוחה מיהודי ארה"ב במידה שהיא שואבת מהציונות הלא-יהודית, או מה שמכונה לעתים בספרות הפוליטית "ציונות נוצרית". כדי להבהיר זאת ברצוני לציין כי קיימות לפחות 250 אגודות נוצריות, שחלקן נוסדו עוד במאה שעברה [הכוונה למאה ה- 19], המגלות אהדה לסוגייה היהודית. ישנן כמה עדות נוצריות המאמינות ששיבת המשיח תלויה בהקמתה של מדינת ישראל. למרות זאת, מוטב שלא נגזים בתפקיד שממלאות אגודות אלה, או שממלא הזרם שרגשותיו הדתיים אוהדים את היהודים או את ישראל. הפן החזק של אותה "ציונות נוצרית", או ציונות שאיננה יהודית,  הוא אותו זרם בעל השפעה המצוי בקונגרס ובחוגי קבלת ההחלטות, התומך בישראל מנקודת המוצא של עוינותו לקומוניזם לשעבר ומנקודת המוצא של האינטרסים העולמיים של ארה"ב הרואה בישראל "צורך אסטרטגי".



[1] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 15.2.2001.