היסטוריונית לבנונית ממוצא פלסטיני:

 היהדות והרעיון הציוני מבטאים במדויק את הכתוב בפרוטוקולים של זקני ציון

ההיסטוריונית הלבנונית ממוצא פלסטיני, ביאן נויהד אל-חות, פרסמה ב-27 בדצמבר 2011, ביומון הלבנוני אל-אח'באר, מאמר העוסק, בין היתר, ב"פרוטוקולים של זקני ציון" ובזיקתם לתנועה הציונית ולמדינת ישראל.[1]

אל-חות טוענת במאמרה, כי הרעיון הציוני והשקפת היהדות הם העתק מדויק של פרוטוקולים אלה ומבטאים את מהותם האמתית, דהיינו: שאיפת היהודים לשלוט על העולם באמצעים שונים. לפיכך, "אין עוד חשיבות לשאלה אם הפרוטוקולים אמתיים או מזויפים.".

וכך כותבת אל-חות: "מי ששופט את הפרוטוקולים על פי הטקסט המילולי, עשוי לגלות שמדובר יותר במחזה דמיוני ובדבר שלא ניתן לממשו מאשר בתוכנית פוליטית. ואולם, מי ששופט פרוטוקולים אלה על פי רוחם והווייתם הכללית, ימצא שאין הם אלא העתק ההצהרות של המנהיגים הציונים וחיבוריהם בעבר ובהווה, ושל עקרונות התנועה הציונית".

לדבריה, "הרעיון הציוני והתוכניות הציוניות עד לתקופת הרצל, ושלא לדבר על אלה שבאו אחריו, כמו: בן גוריון ובגין, רוויים ברוח הפרוטוקולים ובמהותם הכללית. הפגיעה בדמוקרטיה והרמת קרנה של הדיקטטורה הן מאבני היסוד של המדינה [שחזה] הרצל; השימוש בכסף למטרות פוליטיות היא שיטתה היחידה [של מדינה זו]. אמצעי התקשורת, או 'העיתונות' בלשון הפרוטוקולים, הם אותם האמצעים ששימשו את הרצל ואת הציונות... ואכן, התקשורת המערבית, ובפרט האמריקאית, הנשלטת בימינו על ידי הציונות, היא עדות לכך".

על הזיקה בין היהדות לפרוטוקולים של זקני ציון, כותבת אל-חות: "[הפרוטוקולים] משתלבים לגמרי עם [דבריהם] של הרבנים הגדולים לאורך השנים ועם התלמוד עצמו. העם הנבחר הוא רעיון תלמודי בסיסי, שפירושו העם הנבחר לשלוט ולהנהיג".

את הדברים האלה כתבה אל-חות בעבר בספרה "פלסטין: הבעיה, העם והתרבות" שיצא לאור בשנת 1991. פרסומם מחדש במאמרה זה בא בתגובה למאמר ביקורת, פרי עטו של אסעד אבו ח'ליל, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת קליפורניה, על ספרו של ג'ילברט אל-אשקר "הערבים והשואה".[2]  

בביקורתו נגד ספר זה, טוען אבו ח'ליל, כי אל-חות מצטטת מתוך הפרוטוקולים של זקני ציון כדי להוכיח את התזה שלה, בשעה שקיים ספק לגבי אמיתותם של פרוטוקולים אלה. לדבריו, בכך ממשיכה אל-חות את דרכו של אביה, עג'אג' נויהד, אשר תמך בהתלהבות בטענה שהפרוטוקולים של זקני ציון הם אותנטיים. יצוין כי עג'אג' נויהד היה הראשון שתרגם את הפרוטוקולים לערבית, במסגרת ספרו "הפרוטוקולים של זקני ציון: הטקסטים, המנהיגים והיסודות התלמודיים שלהם". בתו, מחברת המאמר כותבת על אביה "הוא היה מהראשונים שחשפו את אופייה הגזעני של הציונות".

 נויהד האב היה ידוע בקשריו האמיצים עם המופתי חאג' אמין אל-חוסיני, שמינה אותו למזכ"ל המועצה האסלאמית העליונה ולמפקח כללי על בתי הדין השרעיים בפלסטין. אל-נויהד אף היה חבר במשלחת הפלסטינית בראשותו של אל-חסיני לוועידת העולם הערבי שהתקיימה במכה בשנת 1924 והוא נעצר כמה פעמים על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשל עמדותיו הלאומיות ובשל ספריו.