המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בעל טור קטרי: הממשלה רוצה שלטון אבסולוטי בלא פיקוח
17/3/2011

בעל טור קטרי: הממשלה רוצה לשלוט בחקיקה ובהחלטות בלא פיקוח

 

במאמר ביומון הקטרי אל-שרק מתח ראש הפקולטה למשפטים לשעבר באוניברסיטת קטר, חסן עבד אל-רחים אל-סיד, ביקורת חריפה על העיכובים בבחירות למועצת שורא – האחראית העיקרית לחקיקה במדינה, ובהקמת בית משפט לחוקה – האחראי לבדיקת התאמתם של החוקים לחוקה, על אף שהחוקה הקטרית דורשת את הקמת שני הגופים הללו. לדבריו, העיכובים נועדו לאפשר לממשלה להמשיך ולשלוט לבדה ובלא פיקוח על החקיקה ועל קבלת ההחלטות. יש לציין כי בקטר קיימת מועצת שורא שחבריה ממונים ע"י האמיר.

להלן תרגום קטעים מן המאמר.

 

"עברו יותר משנתיים וחצי מאז שפורסם חוק הקמת בית המשפט לחוקה מספר 12 לשנת 2008, ומאז שמונה לו נשיא, מבלי שהוחל ביישום החוק, מבלי שבית המשפט הוקם בפועל ומבלי שהוא הפעיל את סמכותו – שהינה בדיקת התאמת החוקים והתקנות לחוקה. אנו יודעים שיש שרים בלי תיק, אבל קיומו של נשיא בית משפט בלי בית משפט – זה דבר חדש ומתמיה!

 

אינני יודע מדוע הפעלת בית המשפט הזה מתעכבת, אך ברור שלא בשל אי-השלמת החקיקה... שהרי, חוק בית המשפט העליון לחוקה הושלם ופורסם לפני זמן מה. בהיסטוריה של קטר יש שני חוקים שהתפרסמו... [בנושא] הפעלת הביקורת החוקתית: חוק מספר 6 לשנת 2007 בנושא ההכרעה במחלוקות החוקתיות, אשר בוטל בן לילה, בטרם הופעלו סעיפיו; והחוק הנוכחי, שתפס את מקומו ושסעיפיו נותרו גם הם כלואים בדפים שעליהם נכתבו ולא ראו אור. לפיכך, אי-השלמת החקיקה בנושא בית המשפט העליון לחוקה אינה הסיבה לעיכוב בהפעלת סמכויותיו. בטרם אבהיר מהי לדעתי הסיבה האמיתית מאחורי העדר בית המשפט, אני מבקש מאללה ש[בית המשפט שיוקם] לא יהיה עוין למועצת השורא הנבחרת, שאותה הבטיחו לנו מאז [כינון] החוק הבסיסי הזמני [של המדינה] ב-1970, כלומר לפני יותר מארבעים שנה. איננו רואים את בית המשפט כשם שלא ראינו את המועצה הנבחרת, על אף הבטחותיהם של הבכירים שהיא עתידה לקום בוודאות.

 

לדעתי, הסיבה לעיכוב הפעלת בית המשפט לחוקה היא כדלקמן: כאשר המדינה מפעילה את סמכויותיה, זה חייב להיות [בהליך] חוקי שבא לידי ביטוי בחוקה ובחוקים. פרט לתקנות, שבהן הרשות המבצעת שולטת לבדה ושחייבות להתאים לדיני החוקה והחוק בלי לחרוג מהם או להפר אותם, החוקים הם כלים שראוי שהרשות המחוקקת והרשות המבצעת ישתתפו בחקיקתם, כנאמר בחוקה. החוק הוא כלי תחיקתי שחברי מועצת השורא זכאים להעלותו, לדון בתוכנו ולהצביע עליו, ולאחר מכן להעבירו לאמיר כדי לאשרו ולפרסמו. כך גם ההסכמים שעליהם חותמת המדינה, הקשורים לבריתות שלום, לטריטוריה של המדינה, לזכויות הריבונות, לזכויות הציבוריות או הפרטיות של האזרחים, או שכוללים שינוי של חוקי המדינה, [כולם] חייבים להיות מוצגים בפני מועצת השורא כדי שיפורסמו כחוק.

 

השתתפות מועצת השורא בחקיקת החוקים או באישור ההסכמים מוזכרת בחוקה הקבועה, שסעיפיה בנושא מועצת השורא הנבחרת לא הופעלו! לכן, אי-הקריאה ל[קיום] מועצה נבחרת, כפי שקורה כעת, משרתת את שליטתה הבלעדית של הרשות המבצעת בקביעת הכלים התחיקתיים האלה, ללא השתתפות אמיתית ומעשית מצד מועצת השורא.

 

אך האם העיכוב [בהקמת] מועצה נבחרת, מספיק כדי שהרשות המבצעת תשלוט לבדה בקביעת הכלים התחיקתיים או באישור ההסכמים האלה? התשובה היא לא מוחלט. ישנה בעיה אחרת, המתבטאת קודם כול בביקורת של בית המשפט לחוקה על הכלים האלה; שהרי ההוראות וסעיפי [החוקים] צריכים להיות מותאמים וכפופים לסעיפי החוקה, ואם לא – הם יוכתמו באי-התאמה לחוקה ויהיו בטלים כאשר בית המשפט יראה זאת לנכון. בנוסף, ההסכמים שעליהם חותמת המדינה, אשר מתפרסמים בחוק או בצו שיש לו תוקף של חוק, אינם [צולחים] את ביקורת בית המשפט העליון לחוקה, אם הם מפרים הוראה של החוקה; ולכן, עיכוב [הקמתו של] בית המשפט ישרת גם הוא את השליטה הבלעדית של הרשות המבצעת בקביעת הכלים התחיקתיים או באישור ההסכמים שבהם היא מעוניינת, בלי ביקורת מטעם כל רשות אחרת...

 

ההארכה החוזרת ונשנית של [כהונת] מועצת השורא הממונה, בלי לציין במפורש, בצווי ההארכה, את הסיבות האמיתיות [לכך] שישכנעו את האזרחים; והעדר השקיפות בציון הסיבות האמיתיות להעדר בית המשפט העליון לחוקה, מובילים למסקנה הזאת – שהיא, בקיצור, שהממשלה רוצה לשלוט לבדה בקבלת ההחלטות, ואינה מעוניינת בקיום אמיתי של הרשות המחוקקת המתגלמת במועצת השורא, או בביקורת של הרשות השופטת המתגלמת בבית המשפט העליון לחוקה...

 

ולבסוף, השאלה שאפשר להציגה היא: האם אפשר לבנות מדינת מוסדות [מסודרת] בהעדר מועצת מחוקקת נבחרת ובית משפט לחוקה?..."[1]



[1] אל-שרק (קטר), 1.3.2011