כללי

הוויכוח באיראן על מדיניות "תכנון המשפחה"

 

מאת א סביון ו-י. מנשרוף*

 

הקדמה

בחודשים האחרונים מתנהל באיראן ויכוח בנושא 'תכנון המשפחה', שהתעורר בעקבות הודעתו של הנשיא מחמוד אחמדי-נז'אד על תכנית לעידוד הילודה באיראן ועל כך שאוכלוסיית איראן צריכה למנות 150 מליון נפש (ע"פ ההערכות היא מונה כיום כמחצית מכך)[1] וכי אין להסתפק בשני ילדים למשפחה.

 

בתחילת חודש מאי 2010 הביע מנהיג איראן עלי ח'אמנאי דאגה ממגמת צמצום האוכלוסייה באיראן. השבועון פנג'רה, ציטט דברים שאמר במפגש פוליטי שקיים: "התשתיות והאמצעים הקיימים במדינה מספיקים [לצרכי] אוכלוסיה המונה יותר ממאה מליון איש ולכן אין מקום לחשש מגידולה... הגידו לילדיכם שלא ידאגו ולא יעסיקו את עצמם יותר מדי עם תכנון המשפחה."[2]  

 

זמן קצר לאחר דברי ח'אמנאי, טענו נשיא איראן, אחמדי-נז'אד, ופטרונו איתאללה מוחמד תקי מצבאח יזדי, כי אין הצדקה לצמצום הילודה וכי מדיניות של 'תכנון המשפחה' – קרי בקרה על הילודה – היא מזימה ציונית ומערבית שנועדה לפגוע בשיעים. מדברי אחמדי-נז'אד עלה כי העדר תשתית ראויה איננו עילה למניעת גידול מסיבי של האוכלוסייה

 

בחודש יולי 2010 הודיע אחמדי-נז'אד על הקמת קרן חיסכון שתעניק לילדים שייוולדו בשנתון האיראני 1389 (מרץ 2010- מרץ 2011) מיליון תומאן (כאלף דולר), וכן מענק שנתי של מאה אלף תומאן (כמאה דולר) שיועבר לילד בהגיעו לגיל 18. לדבריו, הצעד נועד להיאבק ב"תוכנית האימפריאליסטית" המגבילה את מספר הילדים במשפחה לשניים בלבד.[3]

 

במהלך חודש אוגוסט 2010, החלה הטלוויזיה האיראנית לשדר פרסומת בה נראה אביו של תינוק שנולד במהלך השנה האיראנית 1389 פונה לבנק מקומי כדי לקבל מיליון תומאן מענק לידה, לאחר שהסדיר תעודת זהות לבנו. הפרסומת מסתיימת במסר "קבלו מליון תומאן בתמורה לכל ילד שיוולד בשנת 1389."[4]

 

בנובמבר 2010 דווח כי משרד הפנים האיראני הנהיג תוכנית המעודדת צעירים להנשא הכוללת חבילה בעלות של כ-300 דולר לזוג צעיר ובה ניתנים שירותי סלון כלות, רכב מושכר לחתונה, צילום וידאו, אולם, ומזון. לדברי סגן שר הפנים, עלי רזא אפשאר, הצטרפו עד כה 90 אלף זוגות לתוכנית.[5]

 

יריביו של אחמדי-נז'אד, המבקרים אותו בנושאים אחרים שהוא מקדם, כגון בתחום הכלכלה או סביב הכחשת השואה -  הגיבו בביקורת גם על תכניתו להגברת הילודה. המבקרים הצביעו על העדר תשתיות כלכליות וחברתיות ועל  המצוקה הכלכלית המונעת מצעירים להתחתן ולהקים משפחה ותהו כיצד בתנאים אלה ניתן להגדיל את האוכלוסייה. המבקרים - רפורמיסטים, שמרנים מתונים, צירי מג'לס ובכירים בתקשורת, בחרו לשגר את חיציהם אל אחמדי-נז'אד, לא אל המנהיג העליון ח'אמנאי, שאותו חששו לתקוף.

 

'תכנון משפחה' באיראן בתקופת המהפכה

עם כינון משטר 'המהפכה האסלאמית' (1979-1978) ובעקבות המלחמה נגד עיראק (ספטמבר 1980), החל המשטר בהוראת איתאללה רוחאללה ח'ומיני, לעודד את הילודה, בין היתר באמצעות מתן תמריצים כלכליים למשפחות מרובות ילדים.[6] ואולם, בשלהי שנות השמונים חידש המשטר את מדיניות תכנון הילודה ואימץ תוכנית להגבלת מספר הילדים במשפחה, בשל הקושי לספק את צרכי החברה והמשק.

 

במסגרת קמפיין 'תכנון הילודה' חילק המשטר האסלאמי אמצעי מניעה, יצא במסע תקשורתי, ונעזר באנשי דת שהסבירו בדרשותיהם במסגדים שבתנאים מסוימים ניתן להגביל את גידול האוכלוסייה, משום שהדת מייחסת חשיבות רבה לרווחתם הכלכלית של המוסלמים. מהלכי המשטר נחלו הצלחה. מדיווחים בתקשורת האיראנית עולה כי שיעור הריבוי הטבעי השנתי ירד מ-3.2% בשנות השמונים ל- 1.3%-1.5% כיום.[7]

 

אחמדי-נז'אד: ניתן לכלכל אוכלוסייה של 150 מיליון נפש

איתאללה תקי מצבאח יזדי, פטרונו של הנשיא אחמדי-נז'אד, הזהיר בחודש מאי 2010 כי מדיניות צמצום הילודה היא מזימה ציונית אנטי שיעית, שזוכה לתמיכת מתנגדי השיעים במדינות מגוריהם. לדבריו "המתנגדים [לשיעים] במדינות בהן הם יושבים שואפים ליישם את אותה מדיניות ציונית בנושא הילודה ... הם שואפים להגדיל את חלקם באוכלוסיה בעוד שהם מעודדים את השיעים לרסן ולצמצם את אוכלוסייתם."[8]

 

בישיבה שכינס ב-11 בנובמבר 2010 עם בכירי מחוז קזוין (צפ' מע' איראן), אמר אחמדי-נז'אד שמדיניות תכנון המשפחה היתה "אחת הטעויות הגדולות שבוצעו [באיראן]." מדיניות זו בוצעה, לדבריו, בהשראת המערב וביוזמתו, בשל חששו שאוכלוסייתה של איראן תעלה על האוכלוסייה שלו.[9] ב-20 בנובמבר 2010 טען אחמדי-נז'אד, שהגיל המומלץ לנישואין עבור בנות הוא 16-18 ולבנים 20-21.[10] לדבריו, שאלות חומריות כגון  מגורים ופרנסה אינן צריכות לשמש מכשול בדרך לנישואין, שכן "הנישואין עצמם הם מה שיבנה זאת."[11]

 

ב-8 באפריל 2010 דיווח היומון הרפורמיסטי מרדם-סאלארי כי אחמדי-נז'אד אמר כי "בעת הנוכחית יש לאיראן הפוטנציאל לקיים ברווחה [אוכלוסיה] בת 150 מיליון איש."[12] בראיון לטלוויזיה האיראנית ב-13 באפריל 2010 הוסיף אחמדי-נז'אד כי הוא מצר על כך שממוצע הילדים למשפחה באיראן קטן משניים וטען כי ממוצע זה, שמקורו במערב, אינו מספיק ואף מזיק ל"שימור האומה ולתרבותה." הוא גם קבל על שתיקת חוגי הדת בעניין, במיוחד לנוכח העובדה שבקוראן נאמר כי שיקולים כלכליים אינם צריכים לעמוד לנגד עיני ההורים בתכנון המשפחה.[13]

 

זאת ועוד, בישיבה עם חברי רשויות מקומיות מרחבי המדינה בשלהי אפריל 2010 חזר אחמדי-נז'אד על עמדתו והסביר כי גם המערב החל לעודד ילודה ואף הגירה אליו משהבחין כי מדיניות צמצום הילודה הביאה להזדקנות החברה. הוא אמר כי "האל יספק את הלחם" והזהיר כי ה"משמעות של 'שני ילדים אינם מספיקים' היא שבעוד 40 שנים לא יוותר עוד שמה של איראן."[14]

מוג'תבא האשמי ת'מרה, יועצו הבכיר של אחמדי-נז'אד, קרא לשקול מחדש את מדיניות הילודה באיראן, שכן אין הגיון דתי בצמצום הילודה משיקולי בריאות וחינוך, לאור הציווי הקוראני שציין אחמדי-נז'אד.[15]

 

שר הרווחה, צאדק מחסולי, הביע אף הוא תמיכה בעמדת הנשיא ואמר כי בכוחה של המדינה לספק מענה לאוכלוסיה גדולה יותר מזו המתבססת על שני ילדים למשפחה.[16]

 

במאמר מערכת ב-16 ביוני 2010, הביע היומון השמרני רסאלת תמיכה מסויגת במדיניות עידוד הילודה וטען כי למרות שבכוחה לנטרל את התעמולה המערבית השואפת לרסן את גידול האוכלוסייה במדינות המוסלמים, היא אינה כוללת אמצעים מספקים שישכנעו את הציבור להביא יותר ילדים לעולם.

 

היומון תקף את רמת המוסר בעולם המערבי וטען כי: "התעמולה [המערבית] בנושא תכנון המשפחה במדינות העולם השלישי איננה מוסרית. היא שמה דגש רב על יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין, כאחד מהגורמים הראשיים [שיביאו] לצמצום האוכלוסייה. באמצעות התעמולה הבלתי-מוסרית הזו, המערב רוצה לדחוף את מדינות העולם השלישי, ובמיוחד את מדינות המוסלמים אל תהום השחיתות המוסרית."

 

לדברי היומון, החשיבות שמייחס אחמדי-נז'אד לעידוד הילודה מוצדקת ואולם, אין די במיליון תומאן שמציעה הממשלה עבור כל ילד, ועליה להעניק עוד הקלות וסיוע לצעירים, כגון בתחום המגורים והתעסוקה....[17]

 

מאבקו של אחמדי-נז'אד בתכנון המשפחה

www.khodnevis.org, 1.5.10

 

הביקורת על תכניתו של אחמדי-נז'אד

א. בכיר בקום: אחמדי-נז'אד שוב נוהג בקיצוניות

בכיר באיגוד המרצים בסמינרים הדתיים בקום, מוחמד ע'רוי, מתלמידיו של איתאללה תקי מצבאח-יזדי, אמר ש"מצבה הלא טוב של המדינה בתחומי הכלכלה, החינוך והרפואה, אינו מותיר ברירה אלא לפקח על גידול האוכלוסייה." לדבריו, נושא הילודה הוא תחום נוסף בו בחר אחמדי-נז'אד לנהוג בקיצוניות. בניגוד לדבריו, אימוץ מדיניות תכנון הילודה אינה אימוץ של תפישה מערבית, אלא התחשבות בתנאים הנוכחיים.[18] 

 

ב. חברי מג'לס: אין תקציב ליישום התוכנית

חבר ועדת המג'לס לענייני כלכלה, ע'ולאם רזא מצבאחי-מוקדם, הביע התנגדות למדיניות עידוד הילודה בשל שיעור האבטלה הגבוה בקרב הצעירים ואי יכולתם לשאת בנטל הוצאות הנישואין וקיום ילדים כבר כיום. הוא טען כי בקביעת האסטרטגיה בתחום זה חורג הנשיא מסמכויותיו משום שהוא מופקד על "יישום החוקים והמדיניות המקרו-כלכלית, ולא על התכנון האסטרטגי של המערכת." הוא תהה מאין יימצא הכסף הדרוש לקרן הממשלתית לעידוד הילודה משום שבכל שנה נולדים באיראן 1.35 מליון ילדים ומענק של 1000 דולר לכל אחד מהם פירושו תקציב של 1.35 מיליארד דולר. לדבריו כל הבטחה של הנשיא חייבת להסתמך על חוות דעת של מומחים ולהיות בת ביצוע.[19]

 

גם חבר וועדת המג'לס לתכנון ולתקציב, אחמד תואכלי, קרא לעצור את התוכנית, והזהיר כי "להחלטה השלכות שליליות מאוד על המדינה ועל עתידה." לדבריו, כיוון שבשנה הפרסית 1388 [מרץ 2009 - מרץ 2010] נולדו מליון ו-348,000 תינוקות, על הממשלה להקציב כ-1.4 מיליארד דולר עבור הקרן הזאת, וזאת  מבלי לקחת בחשבון את שיעור הגידול הטבעי בשנה הנוכחית."[20]

 

ביקורת על ההחלטה באה גם מצד חברי וועדת המג'לס לענייני בריאות. חבר הוועדה, מסעוד פזשכיאן, שר הבריאות לשעבר בממשלת ח'אתמי, קרא למג'לס לפעול בהקדם כדי לבלום את מדיניות עידוד הילודה "הבלתי מקצועית" של אחמדי-נז'אד, כיוון שהגדלת האוכלוסייה תוסיף לבעיות התשתית בתחום החינוך, הבריאות והאבטלה "שהגיעה לאחוזים גבוהים בקרב הצעירים [ומוטב] לשכוח מאוכלוסייה של מאה מיליון."[21]  

 

סגן יושב ראש הוועדה, חוסין עלי שהריארי, טען כי אחוז האבטלה הגבוה והעדר תשתיות הולמות בתחום החינוך והבריאות, הופכים את מדיניות עידוד הילודה לבלתי הגיונית. לדבריו "אין לדבר על הגדלת האוכלוסייה בטרם הוכנו התשתיות ובטרם נפתרו בעיות התעסוקה וההכנסה." הוא הסביר כי בראשית המהפכה עודד המשטר ילודה בשל הצורך בכוח אדם צעיר ובחיילים, אולם בתנאים הנוכחיים אין מקום לעידוד ילודה.[22]

 

צירי מג'לס נוספים הצטרפו לביקורת. דובר וועדת המג'לס לענייני חברתיים, ג'ואד זמאני, אמר כי "הגברת הילודה בתנאים הנוכחיים אינה הגיונית בעקבות הבעיות שיש לדור הצעיר באיראן בתחומי התעסוקה, המגורים, הנישואין והלימודים..."[23]

 

גם ציר המג'לס מוחמד תקי רהבר התריע כי עידוד הילודה מצד אחמדי-נז'אד הוא "סכנה" כיוון ש"הילדים שייוולדו בעקבות הסיסמאות האלה יהיו נטושים בחברה ויהפכו למושחתים ולמכורים לסמים."[24]

 

ג. יומון רפורמיסטי: יישום התוכנית יוביל לאסון חברתי

היומון הרפורמיסטי מרדם סאלארי תקף ב-27 ביוני 2010 את מדיניות עידוד הילודה של אחמדי-נז'אד ואת דברי איתאללה מצבאח יזדי כי תכנון המשפחה הוא רעיון ציוני. במאמר "האם תכנון המשפחה הוא רעיון ציוני?", קרא היומון שלא לזלזל בהצהרות של אחמדי-נז'אד בנושא, כיוון שהוא רציני ונתמך ע"י איתאללה מצבאח יזדי. היומון הזהיר כי יישום עידוד הילודה עלול להסב לחברה באיראן נזק משמעותי, כיוון שכבר עתה עובדים חלק מאזרחיה בשתיים ואף בשלוש משרות כדי לפרנס את משפחותיהם. להלן עיקרי המאמר:

 

"... בממשלת אחמדי-נז'אד עלו לפתע רחשושי קולות: 'מה זה תכנון משפחה?' מדוע מדינה שיכולה [להכיל] 150 מליון איש במקום 70-80 מליון, לא תעשה כך? כשהרחשושים האלו התפשטו לתקשורת רבים סברו כי מדובר בבדיחה ... ולא לקחו אותם ברצינות... אולם מבקרי הממשלה טעו. לאט-לאט התברר שאין מדובר בבדיחה ושקיימת תוכנית רצינית לעידוד הילודה ללא גבולות, במדינה, זאת בין היתר, [תוך] התעלמות מהמדיניות ומהחוקים הקיימים בנושא תכנון המשפחה במדינה..."

 

בביקורת על דברי איתאללה מצבאח יזדי בנושא, נכתב ביומון: "ממי יסבלו אויבי איראן והאסלאם ומתנגדי האסכולה השיעית יותר? מאיראן בעלת חברה שאוכלוסייתה ממוצעת אך אינטליגנטית, משכילה, בריאה ובעלת תעסוקה מכובדת, או ממדינה מוכת עוני, בעלת אוכלוסיה ענקית חסרת חינוך, השכלה ורפואה ובעלת אחוזי אבטלה ונרקומנים גבוהים?"

 

היומון הזהיר כי איראן חסרת תשתיות ראויות ולפיכך יישום מדיניות עידוד הילודה יגדיל את מספר המכורים לסמים, המובטלים והצעירים המסרבים להינשא בשל בעיות כלכליות, ויביא לעלייה במקרי ההתאבדויות והרצח במשפחה, ש"כבר עתה מצויים במימדים הרי אסון". היומון סיכם: "באיראן, ואפשר שבעוד מדינות, משפחות החסרות יכולת כלכלית ממוצעת או גבוהה ויכולת הפיקוח והחינוך שלהן על ילדיהן דלה - אדישות לתכנון המשפחה. אזרחיהן מחזיקים בשתיים ובשלוש עבודות כדי לפרנס משפחה אחת מרובת נפשות וכל שביכולתם לעשות הוא לספק פת לחם לכל אחד מילדיהם... נוכח מצב זה, אילו השפעות יש לעידוד ילודה?"[25]

 

ד. אילנ"א: סכנה של התפוצצות אוכלוסין

מאמר בסו"י אילנא הזהיר כי מימוש תכניתו של אחמדי-נז'אד עלול להביא להתפוצצות אוכלוסין: "הודות למאמצי מומחים מתחום תכנון המשפחה והבריאות, אוכלוסיית איראן שהיתה אמורה להגיע ל-93 מליון איש עד השנה [הפרסית] 1385 [2006-7] נעצרה כיום על גבול ה-70 מליון. בכך נמנעה תוספת של כ-23 מליון איש לאוכלוסיית המדינה רק בשנים [הפרסיות] 1385-6. אולם, [בגלל מדיניות אחמדי-נז'אד] כל המאמץ הזה, שנמשך כמה שנים נזנח באחת, ואם לא יתחשבו בהשלכותיו, הצפי להתפוצצות אוכלוסין הוא אפשרי."[26]

 

ה. שפאפ: תחילה יש לטפל בכלכלה

אתר האינטרנט שפאפ טען כי אחמדי-נז'אד טעה כשהציב את עידוד הילודה כתנאי לבקשת תושבי העיר כאשאן להפוך את עירם למחוז, בביקורו שם במאי 2010. האתר הסביר כי עידוד הילודה בקרב תושבי העיר לא יפתור את בעיית האבטלה ואת בעיית הזוגות הצעירים הנישאים. לטענת האתר, המגמה הכללית של העם היא לנוע לקראת ילד אחד למשפחה, והציבור לא ישתכנע מהצהרות אחמדי-נז'אד על עידוד הילודה כל עוד לא יחוש שניתן לפרנס יותר משני ילדים ולהעניק להם עתיד ברור וטוב. לפיכך, טען האתר, אם ברצון הממשלה לעודד ילודה, עליה לפתור את הבעיות הכלכליות הקיימות המעיבות על המדיניות שהיא מבקשת לקדם.[27]

 

אתר האינטרנט השמרני -מתון ח'בר און ליין טען כי הצהרתו של אחמדי-נז'אד בכאשאן בדבר עידוד ילודה היא אחת מתוך "11 התבטאויות שנויות במחלוקת שלו בתוך 76 יום", והוסיף כי בכך "הגיעו הצהרותיו הקפריזיות  לשלב חדש...".[28]

 

ו. עסר-י איראן: על אחמדי-נז'אד למלא הבטחות קודמות

במאמר מערכת שכותרתו "מר אחמדי-נז'אד, בבקשה הסתפק ב[קיום] הבטחותיך', טען האתר השמרני-מתון עצר-י איראן, כי עידוד הילודה מצד אחמדי-נז'אד הוא בבחינת עושק של הילדים שייוולדו כתוצאה מהצהרות אלו, בשל חוסר יכולתם הצפוי של הוריהם לספק להם חינוך. האתר הסביר כי בהבטחותיו ש"האל יספק להם",  התעלם אחמדי-נז'אד מההכרח להעניק לילדים חינוך.

 

האתר פקפק בטענותיו של אחמדי-נז'אד, כי המערב מעודד הגירה לשטחיו רק בשל ריבוי טבעי שלילי במדינותיו, בעוד שהחברה האסלאמית משמרת את מעמד המשפחה. לדברי האתר, המדינות שמעודדות הגירה פנימית, עושות זאת גם בשל מחסור בידיים עובדות, על רקע צמיחתן הכלכלית המהירה, בעוד שבאיראן קיים עודף כוח אדם שחלקו מיוצא אל מחוץ למדינה. האתר דרש מאחמדי-נז'אד להסביר האם אכן איראן זקוקה לתוספת עובדים בהתחשב בצפי הכלכלי שלה בעשורים הקרובים. האתר כתב: "מר אחמדי-נז'אד, אנו מבקשים ממך שתסתפק ביישום אותן ההבטחות מתקופת תעמולת הבחירות, ולא תדחף נושאים שיביאו לדחיקתן. לעם האיראני יש דאגות הרבה יותר רציניות מסוגית 'מספר הילדים', שאותה אתה מנסה להפוך לסוגיה הראשית במדינה."[29]

א סביון היא ראש זירת איראן במכון ממרי; י. מנשרוף הוא חוקר זירת איראן במכון ממרי

 

---