המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הנהגת השטח של ה'פתח' חושפת את דרכי פעולתה
27/11/2000


הנהגת השטח של ה'פתח' חושפת את דרכי פעולתה ותוכניותיה

 

כתבת היומון הלונדוני "אל-חיאת" בירושלים, סאידה חמד, בילתה יום שלם עם "אחת מקבוצות הלוחמים הפלסטינים של תנועת ה'פתח'". מן התחקיר שלה ניתן ללמוד על הלך הרוח השורר בקרב דרג השטח של תנועת ה'פתח' ועל תוכניותיו לעתיד. להלן קטעים מן הכתבה[1]:

 

"...בעקבות יום שלם עם אחת מקבוצות הלוחמים הפלסטינים המשתייכים ל'פתח', שלקחו על עצמם לנהל "מלחמת גרילה" או "מלחמת התשה" עד לסילוקו של הכיבוש ולאחר שעמדתי על דעתם של כמה מחברי הועדה העליונה של תנועת ה'פתח' - הגעתי למסקנה שהן תנועת ה'פתח' והן ערפאת אינם מעונינים בהפסקת האינתיפאדה הפלסטינית, בין אם יתחדש המו"מ ובין אם לאו. אלא שכל הפלסטינים יודעים גם שהמצב מסובך מכדי שניתן יהיה "לקבל החלטה" להפסיק או שלא להפסיק את האינתיפאדה.

 

האינתיפאדה מסלימה מדי יום בשטח. הפלסטינים אינם השחקנים היחידים  בעניין זה. לאחר שפתחו בידוי אבנים והבערת צמיגים, הם עברו לבקבוקי מולוטוב וצרורות בודדים לעבר החיילים הישראלים, ולאחר מכן עברו להתקפות מזוינות, למארבים, ולירי של צלפים פלסטינים.

 

נאצר בן ה-28  החל יחד עם שבעה מחבריו המשתייכים לבסיס 'פתח' לשאת נשק. הם קנו את התחמושת מכיסם הפרטי כדי להגיב באופן ספונטני על מה שראו בשבועיים הראשונים של אינתיפאדה העממית...

 

אני יודע שכאשר אני יורה חמישים או מאה כדורים, יתכן שרק אחד מהם יפגע בחייל, אבל עלינו להעביר את הפחד שהם מפעילים נגדנו אל תוכם. שבע השנים האחרונות הוכיחו שאין כל תועלת בניהול מו"מ עמם. הם רוצים שנמשיך לשמש כעבדיהם הנרצעים על האדמה אותה הם גזלו מאתנו..."

 

התנאים בהם מבצעים הלוחמים הפלסטיניים את פעולותיהם אינם קלים. הם משתדלים להימנע ממגע עם כוחות הבטחון הלאומי והמשטרה הפלסטיניים, הפועלים בלילות כדי להגן על קווי המגע של אזורי A, מחשש לחדירה של "היחידות המיוחדות" הישראליות... כמו כן הם מנסים להימלט מהמחסומים הצבאיים מהמארבים ומהמעקב של המסוקים כדי לתפוס עמדות מהן יוכלו לנהל "קרבות אמיתיים" הנמשכים שעות עם החיילים הישראלים...

 

העובדה שמנגנוני הביטחון והמודיעין הצבאי הישראלי, כפי שאמר נאצר, מתייחסים לקבוצות הלוחמים כאילו המדובר בצבא חמוש מכפר רגל ועד ראש, "לא תגרום לנו להפסיק את מלחמת ההתשה שנראה שהיא השפה היחידה אותה מבינים הישראלים."

 

הלוחמים מדברים בגאווה על כך שההתנחלויות היהודיות ריקות לאחר שהמתנחלים ברחו ושכרו בתים חדשים בירושלים הכבושה ואפילו בתל אביב. היחידים שנמצאים בהתנחלויות הם כוחות הכיבוש המתוגברים עם כל יום שעובר...

 

נאצר וחבריו אינם מתנגדים להכרזתו של הנשיא ערפאת בדבר הפסקת הירי מתוך אזורי A. עמר, חברו של נאצר, אמר: "איננו רוצים להעניק למופז ולברק אמתלה כלשהי להרוג אזרחים בטענה שהם מגיבים על פעולות ירי [פלסטיניות]. כולנו יודעים שהם מכוונים את האש לאזורים מאוכלסים שאנו איננו משתמשים בהם לפעולות שלנו. אלא שכאשר אנו מכאיבים להם, הם מתנקמים באזרחים. אין משמעות הדבר שערפאת הורה להפסיק את האינתיפאדה. אדרבה, הוא אמר את מה שאמר כדי להגן על הפלסטינים."

 

 

הלוחמים הפלסטינים אכן החלו להעביר את פעולותיהם ההתקפיות לאזורים הפלסטינים הנתונים לשליטה ביטחונית ישראלית מלאה, וזאת במסגרת "הרחבת האינתיפאדה מבחינה גיאוגרפית והסלמתה מבחינה צבאית". עמר הוסיף ש"גם אם ערפאת יורה על הפסקת האינתיפאדה - כתוצאה מהלחצים בהם הוא נתון וכתוצאה מההסכמים שהוא חתם - הוא לא יוכל למנוע מאתנו מלבצע את פעולותינו בשטח שמחוץ לשליטתה של הרשות הפלסטינית."

 

הלוחמים עצמם אינם רואים את החזרה למו"מ כדבר מזיק, כל עוד אין משמעות הדבר שהאינתיפאדה הפלסטינית תופסק וכל עוד המו"מ והאינתיפאדה גם יחד מסייעים בסילוקו של הכיבוש.

 

חבר הועדה העליונה של תנט'ים 'פתח', חאתם עבד אל-קאדר, אמר ש"קיימת מגמה בקרב הגרעין הקשה של ה'פתח' ובקרב מנהיגי השטח לפיה [יש להנהיג] מאבק מזוין כאמצעי לשחרור." לדבריו, "הגרעין הקשה הזה הולך ומשתכנע מדי יום ביומו שאין דרך אחרת להביא לעצמאות פרט למאבק המזוין ולמלחמת ההתשה. תנועת ה'פתח', באופן כללי, תומכת בשימוש בנשק להגנה עצמית אישית, אלא שהחלטה מרכזית בעניין זה טרם נתקבלה. בכל מקרה, האינתיפאדה העממית לא תופסק בשום תנאי, בין אם יהיה מו"מ ובין אם לאו."

 

עבד אל-קאדר הוסיף שמתקיימים מגעים יומיומיים הדוקים בין הועדה העליונה של ה'פתח' לבין ערפאת ואין כל מחלוקת בנוגע לצורך להמשיך באינתיפאדה. עוד אמר כי "הרש"פ יכולה לנהל מו"מ. איננו מתנגדים למו"מ, אבל לא יעלה על הדעת שנסכים להפסקת האינתיפאדה כתנאי לחזרה למו"מ. אין כל טעם במו"מ אם אין תגובה לוחמנית בשטח."

 

אלא של'פתח', לדברי עבד אל-קאדר, יש שלושה תנאים לחידוש המו"מ:

"שינוי המסגרת הקודמת של המו"מ, התנגדות לכל מקור סמכות שהוא פרט ללגיטימיות הבינלאומית, ואי-הפסקת האינתיפאדה. אם נשוב לנקודה שבה הופסק המו"מ, משמעות הדבר שאנו חזרנו לנקודת האפס והדבר אינו מקובל על הפלסטינים. העמדה השלטת היא שהמאבק המזוין הוא שיגרום להתערערות העמדה הישראלית."

 

עבד אל-קאדר אינו מוציא מכלל אפשרות "שערפאת יחזור למאבק המזוין אם דרך המו"מ תישאר חסומה. עילבון [הכוונה למאבק המזוין שהחל בפיגוע באתר המוביל הארצי בסמוך לכפר עילבון בגליל] קרובה אלינו כעת יותר מאשר הייתה ב1965-"...

 

עבד אל-קאדר הבהיר שהנשיא הפלסטיני נמצא תחת לחץ בינלאומי "אבל בסופו של דבר הוא יעמוד לצד עמו. הקולות בתוך ה'פתח' הקוראים להנהיג את המאבק המזוין כאמצעי לשחרור האדמה הולכים וגוברים וערפאת קשוב אליהם."

 

בה בשעה, הדגיש עבד אל-קאדר שקיימת "קבוצה מסוימת שתפיק תועלת מחזרה למצב שהיה קיים לפני האינתיפאדה". זוהי קבוצה של אנשים הסובבים את ערפאת וקוראים ל"הרגעה" בתקווה להגן על האינטרסים התועלתניים שלהם. יש להשתיק את הקבוצה הזו משום שמה שהיא קוראת לו מהווה כפירה..."

 

עבד אל-קאדר סבור ש"תומכי ההרגעה לא יתקלו באזניים קשובות מצדו של הנשיא ערפאת שיש לו קשר הדוק עם התנט'ים ועם האינתיפאדה. הוא הוסיף שעד כה ערפאת לא אמר דבר המצביע על כך שהוא מעונין בהפסקת האינתיפאדה העממית. המצב הכלכלי הקשה בו מצויים הפלסטינים... מגביר את הלחצים "אבל בפנינו אופציה אחת בלבד. אנו פועלים על יסוד חישוב העלות [של הכיבוש] ואנו נוכיח להם [לישראלים] שעלות הכיבוש יקרה ביותר עד כי הם אינם יכולים לשאת בו."

 

חבר הועדה העליונה של ה'פתח', עיסא קראקע הוסיף: "בעלי התפקידים ב'פתח' ואנשיו בשטח מתנגדים להפסקת האינתיפאדה ללא כל הישגים מדיניים ברורים וודאיים. [אנו מתנגדים] להסכם להפסקת האינתיפאדה כל עוד לא התגשמה המטרה שלשמה היא פרצה: נסיגה ישראלית לגבולות 1967. הקורבנות הרבים אינם מאפשרים פחות מכך. מבחינה פנימית, תנועת ה'פתח' הפכה למאוחדת וחזקה יותר, לאחר שמצבה לפני האינתיפאדה לא היה טוב. קיימת הרמוניה מלאה בין הנהגת השטח של ה'פתח' לבין ערפאת ואין כל סתירה בין השניים."

 

לדברי קראקע, "ישראל מנסה באמצעות כלי התקשורת שלה לרמוז כי ישנם סימנים ראשוניים של מה שהיא מכנה פילוג ב'פתח', אך הדבר רחוק מן המציאות ומהווה חלק ממלחמת [התעמולה] הישראלית. אני כחבר בתנועת ה'פתח' לא אסכים שתהיה פקודה צבאית שרירותית להפסיק את האינתיפאדה ללא הישגים מדיניים. איש לא יסכים לקבל זאת."



[1] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 21.11.2000.

תגיות