המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בעל טור סעודי: חילוניות – האופציה היחידה עבור סעודיה
13/9/2010

 

בעל טור סעודי: חילוניות – האופציה היחידה עבור סעודיה

 

בעל הטור הסעודי הליבראלי אחמד עדנאן פרסם מאמר יוצא דופן ב-5 במאי 2010 ביומון הסעודי אל-ויאם,[1] בו קרא לחילון השלטון בסעודיה ולהפרדת הדת מן המדינה, וטען כי אין סתירה בין הערכים החילוניים לערכי האסלאם. לדבריו, חילון המדינה ימנע מהזרם האסלאמיסטי לכפות את דעותיו ויבטיח יחס שוויוני כלפי כל האזרחים בסעודיה. עדנאן עסק במאמרו גם בעימות בין הזרם הליבראלי לזרם האסלאמיסטי במדינה, הזוכה לאחרונה לחשיפה תקשורתית גדולה, בעיקר סביב נושא העירוב המגדרי.[2]

 

להלן תרגום עיקרי המאמר:  

 

צו השעה: חילון המדינה הסעודית 

"הדיון בחילוניות בסעודיה נראה לעיתים כסוג של שיגעון; פסקי ההלכה רבים מאשימים את החילונים בכפירה ואוסרים את החילוניות בטענה שהיא שלטון שאינו נוהג לפי השריעה, או שהיא שלטון של השטן. זאת בשל הימצאות המקומות הקדושים לאסלאם בתחומה, ובשל הקמת המדינה על בסיס הברית בין המוסד הדתי למוסד הפוליטי. אולם, בהסתמך על נתוני ההווה ועל סימני השאלה לגבי העתיד, ייתכן שהאליטות התרבותיות והפוליטיות בסעודיה יגלו כי שיגעון זה [החילון] הפך בלחץ הזמן לכורח המציאות...

 

ביסוד השיח על החילוניות בסעודיה, כאופציה הכרחית, קיימים שלושה גורמים מאיצים: [1] הצהרת שר החוץ [הסעודי] סעוד אל-פיצל ב-14 במרץ 2010 ל'ניו-יורק טיימס' לפיהם 'סעודיה משתחררת מכבלי העבר ומתקדמת לעבר חברה ליברלית'; [2] דיווח באמצעי התקשורת על אזרח סעודי שזכה למקלט מדיני בניו-זילנד לאחר שהתנצר; [3] המאבק הנמשך בין הליברלים לבין הזרם האסלאמיסטי בעיתונות ובתקשורת הסעודית...

 

השיח אודות האופציה החילונית פירושו: קידום עצמאות הדדית של שני המוסדות - הפוליטי והדתי, והפרדה בין אמות המידה הדתיות לאמות המידה הפוליטיות... המדינה המודרנית מעצם מהותה אינה יכולה להיות אלא חילונית. הדיבורים על השלמת בניית המדינה ומוסדותיה, או עריכת רפורמה בהם פירושם התקרבות אל החילוניות. התרחקות מהכוונות לערוך רפורמה ובניית המוסדות [המתאימים] פירושה התרחקות מהחילוניות ... שנועדה לשחרר את המבנה החברתי מכבליו, אך לא מערכיו ולהבטיח צדק ושוויון לכל האזרחים.

 

אין סתירה בין החילוניות לערכי האסלאם

בסעודיה, בה המשטר הפוליטי מושתת על יישום הקוראן והסונה, החילוניות נועדה לממש ערכים השאובים מהקוראן ומהסונה או [שלפחות] אינם סותרים אותם, דהיינו, עשיית צדק, ערבות לחירותו של האזרח ולזכויותיו האזרחיות והביטחוניות. בסיס הלגיטימיות של המשטר הוא שביעות רצונו של האזרח וקבלתו את מרותו. לפיכך, חילון יסודותיו, יהווה בסיס לאמנה חברתית אמיתית בין המשטר הפוליטי לבין האזרחים.

 

הדיבור אודות סעודיה כמדינת אל-חרמיין [שני המקומות הקדושים – מכה ומדינה] צריך להיות מהיבט הלכתי ולא פוליטי, כלומר: סעודיה [כמדינה] אינה מדינת אל-חרמיין, אלא [מדינה] שנמצאים בה אל-חרמיין, הנתונים לחוקים מיוחדים שאין להחילם על אזורים אחרים... אם על הסעודים מוטלת אחריות רוחנית בשל הימצאות החרמיין בתחומה, הרי שעליה לשים דגש על הטולרנטיות של האסלאם ותרבותו; על האינטראקציה בינו לבין רוח הזמן; על השתלבותו עם זכויות אדם וזכויות אישה ועל הברית בינו לבין הדמוקרטיה והאזרחות. למרבה הצער, אנו עדים לכך שהממסד הדתי בסעודיה ממלא תפקיד הפוך, ואין סוף לדוגמאות. דבר זה משקף באופן שלילי את תדמית האסלאם בעולם ומעכב את התקדמות המודרניזציה והפיתוח בסעודיה.

 

חילון מערכת המשפט אינו נוגד את השריעה

חילון מערכת המשפט בסעודיה יבוא לידי ביטוי כאשר ניתן למושג החוק עדיפות על פני מושג הפתוא. אם נניח בצד את ההגבלות וההוראות המופיעות בקוראן, נגלה שרוב התקנות המיושמות בסעודיה, הן תקנות מעשה ידי אדם או [כאלה] שאינן מופיעות בקוראן או בחדית'...

 

יש הנוהגים בעורמה וטוענים כי תקנה זו או אחרת מופיעה בקוראן ובסונה, או שאינה סותרת אותם. הם אינם מבינים כי החוק על ערכיו הנעלים – [הנובעים] מעקרונות האמת והצדק – לעולם אינו סותר את הקוראן ואת הסונה. שהרי לא ייתכן שמדינה תתנהל רק על פי יישום העונשים הקבועים בקוראן ...

 

שיקול הדעת ההלכתי הוא בסופו של דבר מעשה אנושי [שיכול להיות] שיפוט נכון או מוטעה הנתון לתיקון. המבנה של מוסדות המדינה ומורכבות תפקידם מאלץ אותם לפנות, בהכרח, לחוקים מעשי ידי אדם המחייבים חקיקה של מומחים וצריכים להשביע את רצונו של האזרח. [זאת] תוך כיבוד חוקי האסלאם, הנוגעים למעמד האישי... ותוך התחשבות בצרכי המציאות וחידושיה...

 

חילון החינוך הסעודי פירושו להעניק לאזרח חירות וזכות לקבוע איזה סוג של חינוך דתי יקבלו ילדיו ובאיזו רמת [אדיקות]. כך המשטר ישתחרר מהתנגשות עם המיעוטים, האסמאעילים והשיעים, ומהתנגשות עם אסכולות ההלכה הסוניות, שאינן נוהגות על פי האסכולה החנבלית הרשמית...

 

תפקיד האליטה בקידום החילוניות

למרבה הצער, האליטה הסעודית נגררת אחר הנטייה הפופוליסטית לגנות את החילוניות ולהתנער ממנה. לכן אליטה זו נדרשת לתקן את התפיסה המוטעית שלה כלפי החילוניות, בפרט משום שהחילוניות אינה נעדרת מהחיים הציבוריים בסעודיה. היא [נכנסה אליהם] דרך הזרמים הפאן ערביים והשמאלניים בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת וכיום השפעתה ניכרת בבירור דרך ... הזרם הליברלי.

 

אחת מתוצאותיה של ההתנערות מהחילוניות היא המערכה התקשורתית-תרבותית, המתנהלת בין זרמי המחשבה [השונים] בסעודיה, ושלאחרונה באה לידי ביטוי בהתקפה ההדדית של הליברלים והאסלאמיסטים סביב הקריאה לעירוב מגדרי; סביב הכרזתו של [איש הדת הסעודי] ד"ר מוחמד אל-עריפי על כוונתו לבקר בירושלים; סביב [קריאתו] של המטיף [הסעודי] יוסוף אל-אחמד [להרוס את המסגד במכה ולבנותו מחדש עם הפרדה מגדרית]... במלחמות אלו שלטה בשני הצדדים שפה ירודה ועוינת, בשל חששו של כל צד שמא הממסד הפוליטי ייענה לקריאותיו של הצד השני.

 

התעמולה למען רעיון החילוניות בסעודיה אין פירושה שאיפה לדיכוי הזרם השמרני או האסלאמיסטי. היא פתרון [שנועד] למנוע מהשמרנים לכפות את עמדתם על האחר. המדינה החילונית היא מדינה המשמשת כבורר [בין שני צדדים], ואינה נוטה לזרם מסוים נגד זרם אחר. בה בעת היא אוסרת על כל זרם לכפות את עמדתו על האחר. דבר זה דורש שני דברים בסיסיים: [1] חופש לפרט לבחור את אמונתו ולממש את זכויותיו ללא כל הפרעה; [2] שוויון בזכויות ובחובות בין האזרחים בפני החוק. ניטראליות אין פירושה מדיניות של מציאת חן... זו התחייבות של המדינה להבטיח לאזרחיה זכות לחיות, להאמין ולהביע דעה...

 

התדמית השלילית הרווחת נגד החילוניות בסעודיה גלויה והיא נובעת מהנסיבות שבהן הוקמה המדינה וממעמדם החברתי, התרבותי והפוליטי של אנשי הדת. לכן יש לטפל בדימוי זה מתוך גישה מחקרית ולא [בדרך] של הטפה. כדי להגיע להתפתחות הרצויה, יש להשלים את התכנית לרפורמה, לחדש את השיח הדתי האסלאמי לעבר פיוס אמיתי עם [מושגים כגון]: מדינה, אזרחות, שלטון חוק, חירות, זכויות אדם וזכויות אישה, ולהרים את קרנם של ערכי השכל והדוקטרינה המדעית...".



[1]  אל-ויאם (סעודיה), 5.5.2010

[2]  מזה זמן רב מתנהל בסעודיה ויכוח הלכתי בשאלה האם מותר לאישה וגבר לשהות במחיצה אחת מבלי שהדבר ייחשב להתייחדות, האסורה על-פי השריעה. חילוקי הדעות הניבו פתוות רבות בנושא, חלקן מוזרות וקיצוניות: כך, הפתוא של השיח' הסעודי הבכיר עבד אל-רחמן אל-בראכ, שיצאה בשל הנהגת ערוב מגדרי באוניברסיטת המלך עבדאללה למדעים וטכנולוגיה, התירה להרוג כל מי שמרשה עירוב מגדרי (www.islamlight.net , 22.2.2010); השיח' עבד אל-מוחסן אל-עביכאן פרסם פתוא המתירה לאישה להניק גבר שהיא אינה אסורה לו בנישואים, כדי לאפשר את שהייתם יחדיו (www.alarabiya.net, 21.5.2010).  ראה דוח ממרי בנושא זה

 

 

תגיות