המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תנועת המטוטלת במדיניות הגרעין של ממשל אובמה
7/9/2010

 

האצת התגרענות העולם הערבי, בעקבות מדיניות פירוק הנשק הגרעיני של הנשיא אובמה

 

בחודשים האחרונים חלו התפתחויות משמעותיות ביותר במדיניות הגרעין של ארה"ב ובהשלכותיה על המזה"ת.  מסמך זה יסקור התפתחויות אלה.

 

תנועת המטוטלת במדיניות הגרעין של ממשל אובמה

עם כניסתו של הנשיא ברק אובמה לבית הלבן, הוא הכריז על כוונתו לקדם את חזונו בדבר פירוק עולמי של נשק גרעיני. ב-5 באפריל 2009 היתווה בפראג, צ'כיה, את המדיניות שנועדה להשיג יעד זה בנאום 'אסטרטגית פראג', שעיקרה תוכנית שאפתנית בת שלושה חלקים להתמודדות מול האיום הגרעיני הבינלאומי: 1) הצעת אמצעים להפחתת מאגר הנשק הגרעיני הקיים, שיובילו לחיסולו; 2) חיזוק האמנה לאי הפצת נשק גרעיני (NPT)  ועצירת הפצת נשק גרעיני למדינות נוספות; ו- 3) מניעה מטרוריסטים לרכוש נשק גרעיני או חומרים גרעיניים. הנשיא אובמה אף הציג תאריך יעד של ארבע שנים לאבטחת כל החומרים הגרעיניים הרגישים בעולם.

 

בהמשך למאמציו להשגת יעד זה, כינס הנשיא אובמה ב-12 לאפריל 2010, בוושינגטון – חודש לפני כינוס ועידת הסקר החמש-שנתית של ה-NPT  בניו-יורק – את 'פסגת הביטחון הגרעיני המיוחדת' בהשתתפות מרבית מנהיגי העולם החופשי.[1] לנוכח רצונו של הנשיא אובמה לרתום את וועידת ה-NPT לחזונו ולהכתירה כהצלחה (לאמור, להביא לקבלת החלטות בקונצנזוס), נאלץ ממשל אובמה להסכים לאולטימטום הערבי, בהובלת מצרים, שדרש להפנות את הלחץ הבינ"ל לכיוונה של ישראל, ולבודדה בקהילה הבינ"ל בתחום הגרעין, כתנאי לקבלת החלטות הוועידה בקונצנזוס.[2] ממשל אובמה, שנכנע לבסוף ללחץ הערבי-מצרי בחר שלא להכשיל את הוועידה ע"י הטלת ווטו והצביע ב-28 במאי 2010 בעד החלטת הוועידה שקראה לחשיפת מתקניה הגרעיניים של ישראל ולביטול מעמדה הגרעיני.[3]

 

הנשיא אובמה עצמו קידם בברכה את ההחלטה וטען כי יש בה "צעדים מאוזנים ומעשיים שיקדמו אי-הפצת נשק גרעיני, פירוק נשק גרעיני ושימוש באנרגיה גרעינית לצרכי שלום המהווים עמודי תווך קריטיים של משטר אי-ההפצה [הגרעיני] הגלובלי."[4]

 

בהצבעתה בעד החלטה זו, זנחה ארה"ב את העמדה המסורתית שלה שתמכה בעמדת ישראל לפיה חזון יצירת אזור חופשי מנשק גרעיני במזה"ת (NWFZ) הוא אפשרי והכרחי כצעד הכולל את כלל סוגי הנשק הבלתי קונבנציונאלי (כימי וביולוגי, המצויים בידי שכנותיה של ישראל, לצד גרעין) ושניתן יהיה לקדמו רק לאחר השגת הסכמי שלום כוללים באזור.

 

כניעתו של ממשל אובמה ללחץ הערבי וסטייתו ממדיניותה המסורתית של ארה"ב, נתפשה ע"י ישראל כצעד המאיים על בטחונה והיא תבעה את תיקונו. ממשל אובמה נעתר לבקשת ישראל ומיד עם קבלת החלטת הסיכום של ועידת ה-NPT , ב-28 במאי, בתמיכת ארה"ב, יצאו בכירי ממשל אובמה בהצהרות הפוכות שנועדו לאזן את משמעות ההצבעה האמריקאית מבחינתה של ישראל. כך למשל הצהיר היועץ לביטחון לאומי של אובמה, ג'יימס ג'ונס, ב-28.5.10, באותו היום עצמו בו הצביעה ארה"ב נגד ישראל, כי ארה"ב מצטערת על ההחלטה לבודד את ישראל במסמך ה-NPT , וכי היא נותרה מחויבת לביטחון ישראל.[5]

 

התיקון המשמעותי יותר נעשה בעת ביקור ר"מ ישראל בוושינגטון ב-6 ביולי 2010. עפ"י דיווח ב'הארץ',[6] מאז ועידת ה-NPT הבהירו בכירים אמריקאיים לישראל כי תמיכת ארה"ב בהחלטת הוועידה היתה "תקלה", וכי בעקבות הוועידה הוחלט, בתיאום עם ישראל, לחשוף פרטים לגבי ההבנות שנתקבלו בדרגים הגבוהים ביותר בין המדינות מאז שנות השישים, כדי לתקן את הרושם שנוצר בוועידה. ואכן, מייד לאחר פגישתו עם ר"מ ישראל בבית הלבן ב-6 יולי, שעסקה בהבטחת מעמדה הגרעיני של ישראל, נמסרה הודעה מיוחדת לתקשורת מטעם הנשיא אובמה, לפיה הנשיא אמר לר"מ [ישראל] שהוא מכיר בכך שלישראל צריכה להיות היכולת להגן על עצמה, בעצמה, נגד כל איום או קומבינציה של איומים, ושרק ישראל יכולה להגדיר את צורכי בטחונה."[7]

 

בהצהרה פומבית זו חזר הנשיא אובמה, בתנועת מטוטלת, למדיניותה המסורתית של ארה"ב. אולם, בנסיבות בהן נמסרה ההצהרה, כהצהרת תיקון להחלטת ועידת הסקר של ה-NPT שבודדה את ישראל מהווה הצהרת הנשיא אובמה גושפנקא פומבית למעמדה הגרעיני המיוחד של ישראל, מתוך הבנה למצבה באזור. ההודעה גם מבטאת את הערבות האמריקאית לצרכי קיומה ובטחונה של ישראל ולשימור מעמדה הגרעיני העודף במזה"ת. הנשיא אובמה אף הגדיל לעשות והכיר בזכותה של ישראל גם להרתעה, קרי, שישראל תהיה זכאית להחזיק ביכולות אסטרטגיות מרתיעות משלה.

 

לפיכך, בהצהרה זו של הנשיא אובמה, בא הקץ לעמימות הגרעינית של ישראל.

הודעות הבית הלבן בעקבות המפגש עם ר"מ ישראל, אשר קובעות כי ארה"ב לא תפגע במדיניות העמימות של ישראל, הן חסרות משמעות ובטלות מעיקרן לאחר שבהצהרותיו הכיר אובמה במעמדה הגרעיני של ישראל ובזכותה לכך לצורך קיומה ובטחונה. 

 

מסקנות והשלכות

פעולותיו המדיניות של ממשל אובמה בנושא הגרעיני בחודשים האחרונים שנועדו לקדם חזון ומדיניות של פירוק  נשק גרעיני עולמי עלולות להביא לתוצאות הפוכות מאלה שביקש להשיג.

 

במאמציו לקדם תהליך של פירוק עולמי מנשק גרעיני, שם הנשיא אובמה במרכז הבימה את מה שהממשל האמריקאי השכיל, במשך שנים, להפחית מחשיבותו: הכרת ארה"ב ושותפותיה במדיניות העמימות הישראלית. בהכרתו – כמו שמונה נשיאים אמריקאים לפניו – בכך שישראל זקוקה ליכולת גרעינית לשם הגנה על עצם קיומה, שם הנשיא אובמה קץ לעמימות הגרעינית של ישראל.

 

התפתחות זו עלולה להביא להאצת הדרישה להתגרענות מצד מדינות ערביות מובילות החשות מאוימות הן ע"י ישראל והן ע"י איראן ואולי אף למאמצים מעשיים מואצים בכיוון זה.


[1]   המטרה המפורשת של הפסגה הייתה "דיון בטיבו של האיום, ופיתוח צעדים כדי לאבטח חומרים רגישים, להיאבק בהברחות גרעיניות, ולהרתיע, לגלות ולמנוע כל ניסיון של טרור גרעיני", ו"הסכמה על הצהרה משותפת של מחויבות למאמצים להשגת הרמה הגבוהה ביותר של ביטחון גרעיני, שהוא חיוני לביטחון הבינלאומי כמו גם לפיתוח ולהרחבת השימוש באנרגיה גרעינית לצרכי שלום בעולם". 2010. ראו דיווח זה

[6] הארץ (ישראל), 8.7.2010. ראו כאן 

[7]  ראו כאן

במקביל דווח כי חלק חשאי מההבנות בין ארה"ב לישראל כוללות שדרוג מעמדה של ישראל  לזה של הודו וכן מתן היתר למכירת כורי גרעין אמריקאיים לצרכי אנרגיה לישראל.