כללי

 

תגובות בעולם הערבי להענקת פרס נובל לשלום לנשיא אובמה

 

בתקשורת הערבית נחלקו הדעות לגבי הענקת פרס נובל לשלום לנשיא ארה"ב, ברק אובמה. התומכים טענו כי אובמה ראוי לפרס על הרוח הפייסנית והמסרים המתונים שהוא משדר לעולם, בניגוד לקודמו ג'ורג' בוש, וכי הפרס ייתן יתר תוקף לפעילותו. השוללים טענו כי פרס לא יכול להינתן על כוונות בלבד וכי אובמה לא הציג עד כה כל הישג ממשי ולמעשה מדיניותו במזה"ת איננה שונה באופן מעשי ממדיניותו של בוש. מסמך זה ירכז מקצת מן התגובות, התומכות והשוללות את מתן הפרס לנשיא אובמה.

 

אל-מסתקבל: אובמה מגלם את עקרונות הצדק והשלום

מאמר המערכת של היומון הלבנוני אל-מסתקבל בבעלותו של סעד אל-חרירי: "בד"כ הפרס ניתן לאישיות מכובדת על מעשה מסוים שהשיגה, אך נראה כי הפעם הפרס ניתן לנשיא אובמה על האידיאלים והערכים שהוא מקדם... אובמה קשר מהר מאוד את כהונתו שהיא עדיין בראשיתה לסיסמאות יוצאות דופן ושובות לב: צדק בתוך ארה"ב וצדק ברמה הבינ"ל... לצד תכנית הנסיגה מעיראק הניע אובמה יוזמה רצינית לשלום במזה"ת וליווה יוזמה זו ביוזמה נוספת של דיאלוג בין תרבויות ודתות. הוא הדגיש את אמונתו בעולם ללא אלימות וללא אמצעי אלימות בהם נשק גרעיני ונשק להשמדה [המונית]. הדבר החשוב ביותר... הוא שאובמה הדגיש במיוחד בנאומו בעצרת האו"ם בספטמבר האחרון את סופה של החד-קוטביות בסדר [העולמי] ותחילת השותפות הצודקת של כל המדינות בבניית עתיד העולם....

 

מזה עשרות שנים לא התגלמו עקרונות הצדק, השלום, הדיאלוג ו[הקריאה] לאי-אלימות בממשל האמריקאי... וגם לא במנהיג מסוים. מזה תקופה ארוכה לא הייתה 'תנועה עולמית' המבוססת על העקרונות שבהם דבק אובמה... ולא הייתה [תנועת] שמאל במקום זה או אחר ברחבי העולם שקידמה את העקרונות הללו והגנה עליהם... [אובמה] הוא 'התופעה של המאה ה-21' ומיליוני אנשים ברחבי כדור הארץ מייחלים שהנשיא ברק אובמה יצליח ליישם את העקרונות והערכים שהם דבקים בהם..."[1]

 

בעל טור מצרי: אובמה ראוי לפרס ויותר!

בעל הטור ביומון המצרי העצמאי "אל-מצרי אל-יום", סלימאן גודה, כתב כי "הענקת פרס נובל לאובמה מעוררת תמיהה ובלבול, שכן האיש עדיין בחודשי כהונתו הראשונים ועדיין לא עשה דבר בעל ערך למען השלום... כאשר בודקים את הנעשה בשטח ובפרט בפלסטין הכבושה, אשר סבל בניה גובר מיום ליום, נראה כי אובמה לא כל כך ראוי לקבלת הפרס. אולם כאשר הוא נמדד על מאזני הרעיונות, המגמות והכוונות באופן כללי, נראה כי הוא ראוי לקבל את הפרס ויותר מכך!

 

אובמה הגיע לאוניברסיטת קהיר ב-4 ביוני ונאם בה, כשהוא מפנה את נאומו אל המוסלמים והערבים. הוא סגר פרק שחור ביחסים בינם לבין ממשל בוש, שנמשך שמונה שנים. הוא לא הציג רק רעיונות חדשים ביחס לעולם המוסלמי והעולם הערבי, באותו נאום מפורסם, אלא הדגיש את רעיון הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינה ישראלית..."[2]          

 

בעל טור קטרי: אובמה מדבר על השלום מעומק ליבו

מאזן חמאד, בעל טור בעיתון הקטרי "אל-וטן", כתב: "אין ספק שלפרס יש תועלת; "נכון שאובמה לא הוציא לפועל שום דבר מוחשי בתשעת החודשים שבהם שלט, אך הפרס ניתן לו משום שהוא הפיץ בעולם ראייה שונה כלפי הסכסוכים העולמיים... יש באובמה חלק  מן המעלות של [מהטמה] גנדי ושל אמא תרזה.

 

הניחו לאובמה לקבל את הפרס, שכן הוא המנהיג היחיד שמדבר על השלום מעומק ליבו, והפרס יעודד אותו מאוד לטהר את העולם מנשק גרעיני, להפסיק את ההתחממות הגלובאלית, לכונן שלום במזה"ת ולצאת מעיראק ומאפגניסטן. הניחו לו לעבוד, שכן עדיין יש לו זמן רב."[3]

  

עו"ד כוויתית משבחת את הזכייה

במאמר ביומון הכוויתי "אל-סיאסה" שיבחה עורכת הדין הכוויתית, סלמא אל-עג'מי, את זכייתו של אובמה בפרס נובל לשלום: "זהו מעשה נבון מצדם של יו"ר וועדת [נובל] וחבריה באוסלו להעניק לנשיא האמריקאי פרס נובל לשלום, לא רק משום שהם מעריצים מאוד נשיא בעל כוונות כנות, ערכים ועמדות [חיוביות], אלא אף משום שהוא סייע לאורך דרכו להגשים ערכים הומניטאריים כגון חירות, צדק ושלום.

 

אנו קדים נוכח צניעותו של הנשיא [שאך זה החל בכהונתו], שתגובתו הראשונה לזכייתו בפרס הייתה שהוא לא ראוי לו ושהוא יגרום לו לפעול ביתר שאת ולתרום את שוויו לארגונים הומניטאריים. אנו אומרים [לך] שאתה [כן] ראוי לפרס [זה], ואין מחלוקת על כך שאתה שונה מאחרים משום שאתה אדם שהושיט את ידו לשלום בכנות, קיבלת את הפרס המכובד ביותר בעולם ותרמת אותו לאנושות..."[4]

 

עורך יומון הרש"פ: לאובמה אין שום הישג

עורך יומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, חאפז אל-ברגות'י, קבע במאמרו כי אובמה לא השיג כל הישג מאז תחילת כהונתו כנשיא ארה"ב ולא הצליח להשכין שלום בשום מקום בעולם. אדרבא [מאז החל בכהונתו] "החריפה הלחימה באפגניסטן ובעיראק וגברה מתקפת הבנייה הישראלית בהתנחלויות בגדמ"ע. הוא לא הצליח לעצור את פרויקט הגרעין של איראן. [אם כן] על מה הסתמכו נותני הפרס כאשר העניקו לו את [אות] ההוקרה החשוב. מצבו של אובמה דומה מאוד למצבם של רבים ממנהיגי ערב אשר לובשים באירועים רשמיים מדי צבא ועליהם עיטורים נוצצים, אך כאשר מעיינים בעברם מוצאים כי הם נחלו תבוסות רצופות ולא רשמו אף הישג."[5] 

 

בעל טור ביומון הרש"פ אל-איאם, טלאל עוכל, כתב: "לו רצה אובמה להיות ראוי לפרס נובל לשלום, היה עליו להתנצל בפני עמי העולם על מה שעוללה ארה"ב, שהטילה את שתי פצצות הגרעין הראשונות על הירושימה ונגסקי, והשתמשה באורניום ובנשק אסור ברבות ממלחמותיה, האחרונות שבהן בעיראק ובאפגניסטן."[6]    

 

עורך אל-גומהוריה: על כוונות טובות לא נותנים פרס

עורך היומון המצרי הממסדי "אל-גומהוריה" וחבר הפרלמנט, מחמד עלי אבראהים, כתב בטורו היומי: "כעיתונאי מצרי החי באחד האזורים ה'חמים' ביותר בעולם, הוא אזור המזה"ת, אני משוכנע לחלוטין כי כוונות טובות אינן מספיקות לקבלת פרס. לא כל שכן פרס נובל לשלום, אשר אלה שזכו בו במהלך ההיסטוריה הם כאלה שהשיגו הישגים אמיתיים ולא מי שהביעו תקוות וסללו את הדרך בחלומות...

 

הנשיא אובמה קיבל את הפרס, ככל הנראה, כהוקרה על עמדותיו התומכות בשלום ויציבות בעולם ובסיום הסכסוכים המזוינים ועל כך שבחר ללכת בדרך חדשה השונה מזו של ממשל בוש, אשר נטה להתנגשויות והתנגחויות. אני סבור שסיבה נוספת להענקת הפרס הייתה נאומו מעורר ההתפעלות באוניברסיטת קהיר ב-4 ביוני 2009... אני מקווה שאובמה יזכה בפרס פעם נוספת על הישגים מוחשיים שהשיג ולא על כוונות טובות, דברי נופת צופים ושיח מתון. אני מקווה שאובמה יזכה בפרס לאחר שיביא שלום למזה"ת ולאפגניסטן."[7]    

 

יומון ממסדי סורי: סוריה ראויה לפרס נובל לשלום

אסעד עבוד, עורך היומון הממסדי הסורי אל-ת'ורה כתב: "פרס נובל לשלום לא תמיד הוענק למי שעושה שלום. מנחם בגין, אנור סאדאת, שמעון פרס ורבים אחרים לא עשו שלום, אלא היו עוינים לשלום... למתן הפרס לנשיא ארה"ב יש קשר לעבר ולעתיד יותר מאשר להווה... אובמה הבטיח ומבטיח שלום. הוא לכל הפחות שינה את השיח האמריקאי. הוא הראה שהוא מעדיף את הדיאלוג והדיפלומטיה והביע את רצונו לצמצם את הנשק הגרעיני בעולם. אלו כוונות לעתיד. הפרס ניתן מתוך ציפייה למימושן.

 

מצד אחר, [הענקת] הפרס היא צעד של גינוי למעשי ממשל בוש בשנים 2000-2008... בשנת 2002 הוענק הפרס לנשיא ארה"ב לשעבר, ג'ימי קרטר. [בעת ההיא] החלו להתברר סימני הקיצוניות, הכפייה, ההשתלטות וההגמוניה [שאפיינו] את ממשל בוש. ממשלו של הנשיא קרטר העדיף את הדיאלוג והדיפלומטיה... בשנת 2005 הוענק הפרס למוחמד אל-בראדעי, מנכ"ל סבא"א, בתקופה בה הופעלו לחצים על מדינות רבות בתירוץ של חיפוש אחר נשק גרעיני... [אל-בראדעי נמצא אז] בין לחצי ארה"ב ובין העובדות שהוא הכיר... לפיהן אין הוכחות לפעילות גרעינית בעיראק. פרס נובל שהוענק לו היה בבחינת גינוי מרומז לממשל בוש... 

 

רבים בעולם התנגדו ללחצים של הממשל האמריקאי בשעתו, שהגיעו לעיתים לכדי איומים... סוריה התנגדה ללחצים ולאיומים, גם איראן, וונצואלה ומדינות אחרות בדרום אמריקה, ואפילו תורכיה, בעלת הברית [של ארה"ב] שהפרלמנט שלה התנגד למעבר צבא ארה"ב לעיראק [דרך שטחה]. כל אלה ראויות לפרס [נובל] לשלום וסוריה בראשן מאחר שהיא תמיד קראה לדיאלוג כדרך חלופית ולדיפלומטיה כדרך פעולה. אבל, אנו לא רוצים פרסים, אנו רוצים שלום. אנו מברכים אותך הנשיא ברק אובמה שאתה תקבל את הפרס ואנו נזכה לשלום כך שהפרס יהיה בבחינת גינוי העבר העושק והחייאת עתיד מבטיח."[8]    

 

בעלת טור סורית: בחירתו של אובמה מעוררת תהיות

בעלת הטור סלוא זאהר כתבה ביומון הסורי אל-וטן כי הדבר החיובי היחיד במתן הפרס לאובמה הוא מניעת הענקתו לאנשים כמו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שבחירה בהם היתה יכולה להוות הפתעה גדולה בהרבה. לדבריה, "ההיסטוריה של הפרס מוכיחה כי הוא הוענק ליותר מפוליטיקאי אחד שהתנגד לחלוטין לכל עקרונות השלום ואף לקח חלק בעידוד המנטאליות הצבאית, ההרג וההרס. הראשונים מבין אלה שהצליחו להשיג את הפרס הם מנחם בגין, יצחק רבין ו[שמעון] פרס שנחשב למהנדס תוכנית הגרעין הישראלית ורב המרצחים של קאנא.

 

כאשר פרס נובל לשלום מוענק לאנשים שמשתמשים בצבא במלחמות לא צודקות... ולהשמדה של עמים מסוימים, או כשהוא מוענק לאנשים המשרתים את האינטרסים האישיים שלהם והכפופים למרותן של מעצמות, כמו נשיא מצרים המנוח אנור סאדאת, אז לא ניתן לשכנע את בני החורין בעולם שזהו פרס חשוב הניתן לאנשים הראויים באמת. כשהפרס מוענק היום לנשיא ברק אובמה, שביום שישי ה-9.10.2009 ניהל את הישיבה הרביעית של 'מועצת המלחמה' [הכוונה לדיונים לגיבוש האסטרטגיה האמריקאית] בנוגע לאפגניסטן, אז הדבר בוודאי יעורר תהיות על כך שמעניקי הפרס מפלרטטים עם האימפריות הגדולות ומתעלמים מהעובדות המדיניות; ועל התייחסותם לכוונות טובות כאל עובדות והישגים אמיתיים."[9]           

 

בעל טור סעודי: אובמה הודה בעצמו שאיננו ראוי לפרס

במאמר תחת הכותרת "אובאמה זכה בפרס נובל: על מה?" ביומון הסעודי "אל-וטן" כתב בעל הטור הסעודי ח'אלד אל-ע'נאמי: "בירכתי על ניצחונו של אובמה בבחירות לנשיאות, אולם כאשר הכריז יו"ר ועדת נובל השוודית על זכיית אובמה בפרס נובל לשלום, חשתי שהזכייה... אינה מוצדקת וכלל לא משכנעת. השאלה הראשונה שעולה בראשך היא... על מה? [שהרי] פרס זה מוענק רק עבור תוצאות המושגות בפועל ולא על תכניות, הבטחות ואסטרטגיות שנשארות על דפי נייר.

 

מה עשה עבורנו ברק אובמה פרט לכך שנשא בקהיר נאום יפה וסובלני שבו הסתמך על חדית'ים ופסוקי קוראן? בפועל, לא ראינו ממנו דבר פרט לניסיונו 'להפעיל לחץ' על ישראל להפסיק את ההתנחלות, אולם הישראלים, בשחצנותם, דחו את לחציו... המילה 'לחץ' פירושה איום בהפסקת מתן סיוע או בהפעלת סנקציות. אולם, שום דבר כזה לא ארע ושום לחץ ממשי לא הופעל, לבד מנזיפה קלה... אובמה לא עשה דבר, הוא אינו ראוי לפרס הזה, כפי שהודה בעצמו".[10] 

 

בעל טור סעודי: מלך סעודיה ראוי לפרס ולא אובמה

במאמר ביומון הסעודי "אל-ריאד" כתב בעל הטור הסעודי ד"ר האשם עבדה האשם: "כבר אמרתי בהרצאתי באוניברסיטת ג'אזאן לרגל היום הלאומי [של סעודיה]... בה סקרתי את צעדיו של המלך עבדאללה ועמדתי על קריאתו לעולם לדו-קיום, כי יוזמה תרבותית וחסרת תקדים זו עשויה להניע אגודות, מוסדות ומרכזים מדעיים בעולם להציע את בעל יוזמה זו למועמדות לפרס נובל. [יוזמה זו]... היא הפכה לתכנית תרבותית והומניטארית הניתנת ליישום בכל מקום בעולם. עוד יבוא היום שבו יתממש חזונו של המלך עבדאללה, שדו-קיום היא הדרך הטובה ביותר להביא לשלום וליציבות בעולם, הרחק מסכסוכים בין תרבויות, מלחמות ואלימות כפי שקרה עד היום.

 

אם הוועדה המפקחת על פרס נובל בחרה את הנשיא האמריקאי אובמה לקבל פרס זה השנה מסיבות שאינן משכנעות איש, הרי שהעתיד ערב לכך שקריאתו של עבדאללה לדו-קיום ראויה הרבה יותר [לקבל] את הפרסים העולמיים הגדולים ביותר, כהערכה להשתתפותו הבונה ביצירת שלום, רווחה והתקדמות בעולם".[11]

 

בעל טור ביומון אל-חיאת: אובמה טרם הוכיח עצמו

אליאס חרפוש כתב ביומון הלונדוני "אל-חיאת": "טרם קרה שאדם קיבל פרס נובל לשלום כגמול על כוונותיו הטובות. נשיאי ארה"ב הקודמים שזכו [בפרס] הגיעו להישגים היסטוריים: תיאודור רוזוולט סייע להשגת הסכם שלום בין רוסיה ויפן; וודרו וילסון שיחק תפקיד חשוב בהקמת חבר הלאומים ולג'ימי קרטר ניתנה ההוקרה על  הסכם קמפ דיווויד שהיווה  תחנה היסטורית בסכסוך הערבי- הישראלי. במובן הזה הפרס שהוענק לאובמה הוא עול עבורו, ועליו יהיה להוכיח כי הוא ראוי לו. מבלי [שיעשה כן], פרס נובל לשלום לשנת 2009 ירד לטמיון וכך גם ערכו הכספי - כמיליון וחצי דולר -  אשר אובמה ישלשל לכיסו[12]".

 

בעלת טור סעודית: הפרס עשוי מדם חפים משפע

בעלת הטור הסעודית שריפה אל-שמילאן כתבה במאמר ביומון הסעודי "אל-ריאד": "בעבר, זכה בפרס נובל לשלום שמעון פרס, הרוצח הזה, ששבר לעיני ולאוזני העולם את רגליהם וידיהם של ילדים ונערים באינתיפאדה הראשונה, ועד היום הוא נוקט בעריצות אחר עריצות. היום זכה אובמה בפרס השלום... האם הוציא את צבאותיו מהמדינות שכבשו? האם פיצה את העיראקים על מה שעשתה להם מדינתו? האם פתח מחדש בתי ספר, מכונים ומסגדים הרוסים? האם יטפל בחולים ובנכים? האם ישיב למדינות את כבודן וליתומי אפגניסטן את אבותיהם ואמהותיהם? האין אנו שומעים פה ושם שמזלטי"ם מפגיזים בתים וערים ומחריבים כבישים בכפרים ובערים...?

 

אנו מתנצלים בפני אובמה, [אולם] לא עבר זמן רב מאז התמנה לנשיאות... [ועדיין] בתי הכלא לא נסגרו; החפים מפשע שנאסרו לא קיבלו פיצויים ואפילו לא זכו להתנצלות; צבאות עדיין ממשיכים להשמיד אנשים במדינות רבות שכבר לא יכולות לקבל החלטות עצמאיות. איזה שלום [זה], ועדת פרס נובל?

 

פרס נובל לשלום הולך ומדרדר, שכן [הוא התחיל] מאמא תרזה שהתעניינה בחולים וטיפלה בחולי צרעת במקומות נגועים רבים והפיצה בהם אהבה, בריאות וביטחון. [היום הגיע הפרס] לסוחרי מלחמות ובעלי צבאות השורפים אנשים ויערות...הפרס עשוי מדם של חפים מפשע ומסכנים?"[13] 

 

אל-אח'באר הלבנוני: הבטחות לחוד ומעשים לחוד

היומון הלבנוני אל-אח'באר, המזוהה עם האופוזיציה, פרסם כתבה נרחבת ובה תקף את ההחלטה להעניק את פרס נובל לשלום לנשיא אובמה. בכתבה נאמר בין השאר: "הנשיא בן התשחורת טרם הביא הישג ראוי לציון למעט הבטחות רבות [לעשות] שינוי... להלן 'ההישגים' הבולטים של הנשיא  אובמה בסוגיות האזור: בפלסטין... אובמה לא התמודד עם העקשנות הישראלית באמצעות צעדים מכריעים והפעלת לחצים על המדינה העברית, אדרבא, לאחרונה הוא החל להגן עליה ולתת גיבוי לפשעיה ע"י הפעלת לחצים על הצד הפלסטיני כדי שימשוך את תמיכתו מדו"ח גולדסטון...;  אובמה האריך את הסנקציות על סוריה והאשימה שהיא ממשיכה לתמוך בטרור במזה"ת ו[לפגוע] ביציבות בעיראק.

 

למרות שהממשל האמריקאי הכריז על כוונתו למנות שגריר בדמשק לאחר שלא היה [שם] שגריר במשך ארבע שנים, שגריר זה עדיין לא הגיע; הסגת הכוחות האמריקאים מעיראק אין משמעותה נטישת המדינה הזו - ייתכן שהמילים הבודדות הללו שאמר אובמה לפני מספר ימים... מספיקות כדי לסכם את ראייתו של זוכה פרס נובל לשלום ביחס לעיראק. [ראייה זו] נשענת על מחשבה של נקטוף את הרווחים הפוליטיים והכלכליים מעיראק מבלי שנשפוך ולו טיפת דם אחת של חיילינו. בהתנהלות היומיומית המשקיפים לא מוצאים שוני גדול בין אובמה לבוש... באיראן – לא נראה שאובמה הצליח עד עכשיו להמיס את הקרח בינה לבין וושינגטון... מאז ש'איש השלום' עלה לשלטון... הוא לא הסיר מסעיפי האסטרטגיה החדשה [של ארה"ב מול איראן] את האופציה של מלחמה נגדה או של סנקציות שיידונו בקונגרס..." [14]