המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בכירים בפת"ח: מעולם לא ויתרנו על המאבק המזוין
10/9/2009

 

בכירים בפת"ח: מעולם לא ויתרנו על המאבק המזוין

 

במהלך ועידת הפת"ח ולאחר שהסתיימה הצהירו וכתבו בכירים בפת"ח ובעלי טורים כי התנועה לא ויתרה מעולם על המאבק המזוין.[1] בימים שקדמו לכינוס ועידת הפת"ח ובמהלך שלושת ימיה הראשונים, פרסם יומון הרש"פ אל-איאם חוברות בשם "הוועידה השישית" ובהן כתבות ומאמרים על התנועה ועל סמליה. בחוברות אלה בלטה האדרת המאבק המזוין ואנשי הפת"ח שהובילו אותו.

 

נביל שעת': זכותנו למאבק מזוין

יו"ר הוועדה המדינית בוועידת הפת"ח, נביל שעת', קבע כי אף שהפת"ח מחויבת לשלום ולפיתרון שתי המדינות "תוכנית הפת"ח קובעת את צורות המאבק ושיטותיו ומדגישה את זכות העם הפלסטיני להתנגדות ולמאבק מזוין כפי שהחוק הבין-לאומי ערב לה, וכן סוגי מאבק מגוונים שהמציאה אינתיפאדת האבן, דוגמת בלעין ונעלין וסוגי מאבק שונים כגון מאבק פוליטי, דיפלומטי ומו"מ."[2] 

ג'בריל רג'וב: לא ננטוש את אופציית ההתנגדות

ראש סיעת הפת"ח במועצה המחוקקת וחבר הוועד המרכזי של התנועה, עזאם אל-אחמד, הצהיר: "התוכנית המדינית של הפת"ח איננה חדשה, שהרי התנועה עדיין דבקה באופציית פיתרון שתי המדינות ובתהליך השלום. צריך להחדיר לתודעה של העם שהתנועה מעולם לא השמיטה את אופציית המאבק ואפילו לא את המאבק המזוין, אך צריך להתייחס לכל דבר לפי הנסיבות הקיימות. כל עוד יש תקווה במו"מ, נעניק לו הזדמנות, אך אם ישראל תמשיך לרמוס ברגל גסה הסכמים חתומים ותתחמק מן החובות הנדרשות ממנה, זכותנו לנקוט אמצעים אחרים. אם נפנה אל המאבק במתכונת של אינתיפאדת אל-אקצא, ישראל תהיה האחראית לכך."[3]

חבר הוועד המרכזי של הפת"ח, ג'בריל רג'וב, אמר כי הפת"ח לא נטשה את אופציית ההתנגדות והיא לא תנטוש אותה... היא דבקה בכל האופציות, אך בראש ובראשונה באופציית ההתנגדות והמאבק המזוין."[4]

 

דובר הפת"ח: סיום ההתנגדות רק עם סיום הכיבוש

דובר הפת"ח וחבר המועצה המהפכנית של התנועה, פהמי אל-זעאריר, אמר כי "ההתנגדות והמאבק הם אמצעי לגיטימי של כל חברה הנתונה תחת כיבוש. הדרך היחידה לסיים את ההתנגדות היא סיום הכיבוש והסתלקותו. קיומו של כיבוש פירושו צמיחה של ההתנגדות וקיומה ואילו סיום הכיבוש פירושו סיום ההתנגדות ובכללה המאבק המזוין שפת"ח ביססה אותו בקרב הפלסטינים והקדימה את כולם [ביישומו]."[5]

 

בכיר בפת"ח: התוכנית המדינית מדגישה את הזכות להתנגדות

חבר המועצה המהפכנית של הפת"ח, עבד אל-פתאח אל-חמאיל, הצהיר כי "ההנהגה החדשה של התנועה תפעל לביצוע התוכנית המדינית שהוכנה ע"י הוועדה המדינית של ועידת הפת"ח, שהרי היא הדגישה את העקרונות של התנועה ושל העם הפלסטיני ואת זכותם למאבק ולהתנגדות בצורותיה השונות שאושרו ע"י הלגיטימיות הבין-לאומית בנוסף לאופציית המו"מ שהיא איננה אופציה של הפת"ח בלבד, אלא אופציה לאומית ובתנאי שהמו"מ לא יימשך לבלי סוף אלא יוגבל בזמן."[6]

 

חבר בוועידה השישית: מאבק מזוין אם המו"מ ייכשל

השבועון הפלסטיני "אל-ביאדר אל-סיאסי" ערך ראיונות עם חברי הוועידה השישית של הפת"ח. בראיונות אלה הודגש כי התנועה דבקה בעקרונותיה ובהתנגדות בכל האמצעים:

 

חבר הוועדה השישית של הפת"ח, חסן אחמד, אמר: "תנועת פת"ח עדיין מחזיקה בתוכנית שלה ובעקרונותיה האיתנים ולא שינתה דבר, משום שטרם הושלם ההישג הלאומי. היות שפת"ח - תנועת השחרור הלאומי הפלסטיני היא חלוצת המפעל הלאומי ומבטאת את שאיפותיו ותקוותיו של הציבור הפלסטיני - היא תמשיך לדבוק בעקרונותיה האיתנים ובריאליזם הפוליטי אשר אינו סותר את ההתנגדות ואת המאבק למען שחרור האדמה והאדם."

 

חסן צבאח, חבר הוועידה השישית של הפת"ח, אמר :"הניצחון [של הוועידה] יהיה אמיתי אם ההנהגה החדשה תתחייב לבצע את התוכנית שהיא אישרה, במיוחד את [החלק] המדיני... את ההתחייבות להתנגדות הלגיטימית, יתר על כן את המאבק המזוין במקרה של כישלון המו"מ..."[7]

 

עיסא אבו זהירה, מרצה למדע המדינה כתב: "מהו הכיוון העתידי של המחשבה המדינית של תנועת פת"ח? האם הכיוון הוא אל עבר המהות שלה – כלומר, התנועה שנאבקה ונשאה נשק למען השחרור, או שהכיוון הוא אל עבר פעילות מדינית ודיפלומטית ואל דרך המו"מ ללא התנגדות ומאבק?...

 

המחשבה המדינית של תנועת פת"ח הולכת לכיוון המהות שלה, והיא לעולם לא תוותר על העקרונות והדוקטרינות שלה. הוודאות הזאת אינה אקראית כי אם מדעית, שיטתית והגיונית, וביכולתי למצוא הוכחות מדעיות בסיבות ובגורמים שלהלן:

 

1. הוועידה התקיימה בבית לחם, תחת כיבוש שממשיך להתנהג בכפייה ועריצות, ולמרות זאת הודגש שלעם הפלסטיני יש זכות להתנגד לכיבוש בכל האמצעים, כולל המאבק המזוין, בהתאם לעקרונות החוק הבינלאומי שמעניק את הזכות להתנגד לכיבוש בכל האמצעים האפשריים, ובראשם המאבק המזוין.

 

2. חברי הוועידה, בין אם הם מהדור הצעיר, [דור] הביניים או מהמייסדים, הם אלה שנאבקו, נכלאו ונעצרו, הוגלו, נשאו נשק, התנגדו לכיבוש, וטעמו מרורים במשך שנים רבות וקשות. לכן, לא ניתן לדמיין שאיש שנאבק לאורך כל חייו למען פלסטין ולמען העצמאות, ירושלים, זכות השיבה ולמען מטרות לאומיות אחרות, יוותר תוך ימים ספורים על הכול תמורת משרה כזו או אחרת.

 

3. תנועת פת"ח אינה תנועה פרטית, כלומר, היא אינה שייכת רק לאנשי פת"ח, אלא היא רכוש כללי של העם הפלסטיני והיא המגנה של הפרויקט הלאומי, ולכן ההנהגה יודעת שהיא פועלת למען המטרות של כל בני העם הפלסטיני, ולא רק לטובת התנועה. ואם, חס וחלילה, התנועה תקבל החלטה שמזיקה לעם הפלסטיני ולאינטרסים העליונים שלו, הרי היא תבצע טעות פוליטית הפוגעת בעצמה ובהישגי המאבק הלאומיים וההיסטוריים שלה, ודבר זה אינו מתקבל על הדעת בעיניי.

 

4. האנשים שזכו בבחירות, ובלי לציין שמות, הם ממיטב בני התנועה, ויש להם רקורד מרשים בהתנגדות לכיבוש. [בנוסף] הופיע דור ביניים שנודע בעקשנותו להגן על הזכויות הלאומיות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, וזוהי אינה התחנפות כלפי אלה שזכו, בידענו שאלה שלא זכו הם גם כאלה שנלחמו, נאבקו וסבלו רבות מהכיבוש.

 

5 [במקור: 4] בניית המוסדות והמשך בניית המדינה אין משמעותם, בשום מצב, ויתור על הזכויות המקודשות של העם הפלסטיני. יתרה מכך, הבנייה והשחרור משלימים זה את זה.

המחשבה המדינית העתידית של תנועת פת"ח תיתן משקל שווה להתנגדות ולמו"מ, לשחרור ולבנייה, לקשיחות ולגמישות, לנוסח העממי הרחב ולנוסח החוקי המפורט הספציפי והמילולי. המחשבה המדינית של פת"ח לעולם לא תוותר על המהות שלה, העקרונות שלה, [הערכים] המקודשים שלה, ההיסטוריה שלה, ההווה והעתיד שלה. ומי שיהמר על רגיעה ושקט בתנועת פת"ח – יפסיד."[8]

 

בעל טור: המאבק המזוין – זורע, המאבק המדיני - קוצר

בעל טור באתרים פלסטיניים, צלאח צובחיה, כתב: "הוועידה הצליחה לדון בכל ענייני התנועה ולהגיע להודעה מדינית שאישרה את 'זכותו של העם הפלסטיני להתנגדות ולכיבוש בכל האמצעים על פי החוק הבין-לאומי כולל המאבק המזוין.' זהו אישור לכך שתנועת הפת"ח היא עדיין תנועת שחרור לאומי וזהו מה שאישרה הוועידה כאשר אמרה שהיא דבקה בהיותה תנועת שחרור לאומי שמטרתה להביס את הכיבוש ולסלקו ולהגשים עצמאות לעם הפלסטיני, [ודבקה בכך] שהיא חלק מתנועת שחרור ערבית וחזית של גורמים בין-לאומיים החותרות [להגשים] חירות ועצמאות לעמים וכן כי ההתנגדות היא זכות לגיטימית של העמים למול הכיבוש והיכן שיש כיבוש תהיה התנגדות.

 

ההתנגדות איננה סיבת הכיבוש אלא התוצאה שלו. חובת עם שאדמתו נכבשה להתנגד לכיבוש בכל אמצעי שברשותו וזה מה שהדגישה התוכנית המדינית: 'אופציית המאבק המזוין היא אחת משיטות המאבק וצורותיו. הוא נובע מתוך הזכות של העם הפלסטיני להתנגדות לכיבוש ולהתנחלויות, לגירוש ולהפליה הגזעית והוא זכות שערב לה החוק הבין-לאומי'. זה מה שעורר ויכוח גם בזירה הפלסטינית: האם תשוב התנועה הפלסטינית ותיישם את המאבק המזוין? אבל אנו שואלים: מתי הודיעה פת"ח כי ויתרה על המאבק המזוין? פת"ח שהאמינה בעקרון הרובה של לוחם המהפכה ביד אחת ועלה ירוק [של זית] ביד השנייה. אל תשמיטו את העלה הירוק מידי פת"ח, שכן אי אפשר להפיל את הרובה מיד פת"ח...

 

תנועת הפת"ח יישמה את המאבק המזוין לא מתוך אהבת הרצח וההרס, אלא כדי להגיע לזכויות מלאות על אדמת פלסטין, לכן היא אימצה את העיקרון שהמאבק המזוין זורע והמאבק המדיני קוצר, לכן יישמה הפת"ח את דרך המו"מ וזו השתלטה על כל צורות ההתנגדות...

 

לכן הדגישה הוועידה כי אי אפשר להמשיך את המו"מ עד אין קץ וכי האופציות האחרות קיימות ונמצאות ברשות הפת"ח. הן חיוניות והן 'מציעות חלופות, אם אי אפשר יהיה להמשיך במו"מ הנוכחי (עם ישראל), [חלופות אלה] כוללות את רעיון המדינה הדמוקרטית האחת המתנגדת לגזענות, לשליטה ולכיבוש'. יש גם אופציה נוספת: 'חזרה אל ההכרזה על הקמת מדינה בגבולות 1967(...) ופעולה להסלמת קמפיין בין-לאומי להחרמת ישראל תוך הפקת תועלת מן הניסיון בדרום אפריקה (…) וחזרה לאו"ם ולמועצת הביטחון כדי להטיל עליהם את האחריות לפתור את הסכסוך ולסיים את הכיבוש.'..."[9]

 

חמדי פראג', בעל טור ביומון אל-קדס, כתב: "ברמה המעשית, פת"ח לא ויתרה על המאבק המזוין. בבתי הכלא של הכיבוש יש שיעור גבוה ביותר של המובחרים בבנינו ... רובם הגדול הצטרף למאבק לאחר הסכמי אוסלו וליתר דיוק לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה. היה הגיוני שמשתתפי הוועידה יחפשו מלים שבתוכנן יש משמעות המאפשרת לתנועה פוליטית, הכורעת תחת עול של כיבוש צבאי והתנחלותי [לשרוד]... אגב, לא כל פעילות אלימה חייבת להיכלל בשם המאבק המזוין. התאבדות, ורצח ילדים ונשים הם אינם מאבק מזוין אשר נחשב לצורת המאבק הנעלה ביותר שגם ארה"ב וישראל לא יכלו למחות נגדו כאשר חייליהן נהרגו... חזבאללה זכה לכבוד וליוקרה של מדינות ועמים, משום שלא ביצע אפילו פיגוע אחד נגד ילדים ונשים לאורך כל הסכסוך הממושך עם ישראל. לכן אומרים שהוא יעץ לחמאס להפסיק  לבצע פעולות  מן הסוג הזה."[10]

          

 חוברות הוועידה השישית: הרובה לצד עלה הזית

נושא המאבק המזוין הודגש רבות בחוברות. לצד תמונות של בכירי התנועה עם נשק, וטקסטים על מנהיגיה אשר לחמו נגד ישראל, ישנן גם סיסמאות של ערפאת וטקסטים אחרים, המעלים על נס את מאבקה המזוין של התנועה. יחד עם זאת, מצוין, לעיתים באותה נשימה, כי כפי שפת"ח היתה החלוצה בנושא המאבק המזוין, היא גם היתה החלוצה בניהול הערוץ המדיני. להלן כמה דוגמאות:

 

הדגשת הלגיטימציה של המאבק המזוין באה לידי ביטוי בסיסמא (שאף חזרה על עצמה בוועידה הכללית של הפת"ח)- כל צורות ההתנגדות הן זכות לגיטימית של העם הערבי הפלסטיני"[11]

 

בדוגמא הבאה מודגשת ההרואיות בניהול המאבק המזוין של פת"ח: "פת"ח ניהלה פעולה צבאית נגד האויב הציוני באומץ לב שאין דומה לו כאשר רשמה [לזכותה] אלפי פעולות פידאיות, בין אם דרך גבולותיהן של מדינות ערב, דרך הים והאוויר ובאחד השלבים גם באמצעות פגיעה באינטרסים ישראליים בחו"ל ובאינטרסים מערביים בעולם באמצעות ארגון 'ספטמבר השחור' ... כמו כן היא הובילה את האינתיפאדה הראשונה (1987-1993) באמצעות אמיר השהידים, ח'ליל אל-וזיר [אבו ג'יהאד].."[12]

 

בקטע אחר נכתב: "מפרדסי התפוזים באל-כראמה ומבקיעי אדמת העמקים, יצאו בחורי הפת"ח, שהפיחו ריח גן עדן[13]... והתעמתו מול הכוח הצבאי העצום ביותר במזה"ת באמצעות אצבעות הדינמיט, חגורות הנפץ ורובי הקלצ'ניקוב."[14]

 

השיר הבא ביטא את הקשר בין המאבק המזוין לדבקות באדמת פלסטין:

"ארצי, ארצי, ארצי, אדמתי, הוי אדמת אבות אבותיי

פידאאי, פידאאי, פידאי,[15] הוי עמי, העם הנצחי,

באמצעות נחישותי, האש שלי, הר הגעש של נקמתי וכיסופי דמי לאדמתי ולביתי

טיפסתי על הרים וניהלתי את המאבק...

ארצי, ארצי, ארצי, אדמתי, הוי אדמת אבות אבותיי

פידאאי, פידאאי, פידאי, הוי עמי, העם הנצחי,

באמצעות נחישות הרוח ואש הנשק

ודבקותו של עמי באדמת המאבק,

פלסטין היא ביתי, פלסטין היא האש שלי..."[16]

 

לעיתים מוזכרת האופציה המדינית, כאמצעי משלים למאבק המזוין. כך למשל, מצוטט אבו ג'יהאד כמי שאמר: "מדוע שלא נישא וניתן בעודנו לוחמים."[17]

בקטע אחר נכתב: "הרובה ועלה הזית - זוהי סיסמא שטבעו גדודי שוהדאא' אל-אקצא ככוח מהפכני שנלווה לאינתיפאדה של העם הפלסטיני המפואר מאז שרגליו של שרון רמסו את מסגד אל-אקצא בשנת 2000, וכתגובה מהפכנית להצעה הלא מקובלת שהוצעה למנהיג יאסר ערפאת בכנס קמפ דיוויד השני, הצעה אותה הוא דחה מכל וכל... משום שאין לזלזל בעקרונות האיתנים הלאומיים של תנועת הפת"ח, אשר אושרו על ידי אש"פ. כך לימד אותנו ערפאת, כאדם חי וכשהיד, בעל רובה ועלה [הזית]..."[18]

תמונה של ערפאת יוצא ממערה כשעל כתפו רובה[19]





[1]  ראו דוח ממרי:  ועידת הפת"ח: אופציית השלום לצד המאבק המזוין מתאריך 17.8.2009

[2] אל-איאם (רש"פ), 10.8.2009

[6] www.maannews.net  16.8.2009

[7]  אל-ביאדר אל-סיאסי (רש"פ), 29.8.2009

[8] אל-קדס (ירושלים), 27.8.2009.

[10] אל-קדס (ירושלים), 12.8.2009

[11] אל-מאתמר 6 (צורף כנספח לאל-איאם), (רש”פ), 3.8.2009

[12] אל-מאתמר 6 (צורף כנספח לאל-איאם), (רש”פ), 1.8.2009

[13] רמז לריח המושק העולה מגוויות השהידים לאחר שנפלו בקרב, על פי מסורות אסלאמיות בנושא הג'יהאד.

[14] אל-מאתמר 6 (צורף כנספח לאל-איאם), (רש”פ), 5.8.2009

[15] מי שמייחל להקריב את עצמו בקרב

[16] אל-מאתמר 6 (צורף כנספח לאל-איאם), (רש”פ), 3.8.2009

[17] אל-מאתמר 6 (צורף כנספח לאל-איאם), (רש"פ), 1.8.2009

[18] אל-מאתמר 6 (צורף כנספח לאל-איאם), (רש”פ), 6.8.2009

[19] אל-מאתמר 6 (צורף כנספח לאל-איאם), (רש”פ), 3.8.2009

תגיות