כללי

 

התבטאויות וקריקטורות אנטישמיות בעקבות המלחמה בעזה

 

המלחמה בעזה גררה בעקבותיה התבטאויות אנטישמיות בעולם הערבי והמוסלמי - המכוונות כלפי היהודים באשר הם - הן מצד מנהיגים ופוליטיקאים והן מצד בעלי טורים. טיעוניהם התבססו על מקורות אנטישמיים שונים - חלקם מן המסורת המוסלמית וחלקם אירופיים. בנוסף, פורסמו קריקטורות בעלות מוטיבים דומים.

 

המוטיבים האנטישמיים הלקוחים מהמסורת המוסלמית שהופיעו במאמרים, כללו התייחסות ליהודים כ"צאצאי קופים וחזירים," כשקרנים וכשתלטנים. חלק מן הכותבים גייסו טיעונים מן המסורת היהודית כדי לבסס את קביעתם שמעשיה של ישראל כיום הם בעצם יישום של ציווים דתיים יהודיים.

 

מוטיב מרכזי נוסף שחזר במאמרים הוא השוואה בין המלחמה בעזה, לבין השואה היהודית. אין זו הפעם הראשונה שבה מתארים בתקשורת הערבית את התנהגותה של ישראל כהתנהגות נאצית, או  הגרועה עשרות מונים מן השואה, באופן שנועד לערער על הלגיטימציה לעצם קיומה של מדינת ישראל.

 

דו"ח זה יתרכז בשני היבטים: דמוניזציה של היהודים על פי מקורות מוסלמים; והשוואה בין ישראל לנאצים.[1]

 

שימוש באלמנטים אנטישמיים מן המסורת המוסלמית

בכתבה ביומון הסעודי אל-וטן מציג אשרפ אל-פקי את היהודים, בהסתמך על מה שהוא מגדיר כ"פרשנות היהודית לתורה":

 

"דומה כי הפרשנות היהודית לתורה [קרי, תנ"ך] עומדת מאחורי כל מעשי הטבח שביצעו הכוחות הישראלים בעזה. הדבר מעיד על כך שישראל היא מדינה דתית בניגוד למה שחוזרים וטוענים הפוליטיקאים שלה, [ועל כך ש] שתאוותיהם הן בלתי נדלות ולא ניתן להאמין להבטחותיהם...

 

כדי להצדיק את מעשי הטבח שלהם, מסתמכים היהודים על [פרקים] רבים בתורה הכוללים סיפורי הרג ותחבולות שנועדו להשגת מטרותיהם [בעת ההיא]... סיפורה המקראי של דינה הוא אחד מאותם סיפורים עליו מסתמכים היהודים [בפעולותיהם]. סיפור זה חושף את גודל ערמומיותם, את הפרת התחייבויותיהם ואת הריגת קורבנם לאחר שכבלו אותו לסדרה של תנאים [בלתי אפשריים] והתישו אותו..."[2]

 

החוקר האסלאמי, עבד אל-רחמן אל-ח'טיב, מתאר את היהודים כקנאים דתיים במאמרו ביומון הלונדוני אל-חיאת בגרסתו הסעודית. הוא מתייחס למיתוס האנטישמי האירופי, "הפרוטוקולים של זקני ציון" כאל מסמך אותנטי ומדגיש כי התורה היא הבסיס לאידיאולוגיה היהודית, וציוויה של התורה מיושמים כיום בעזה. הכותב גם מצטט מקורות מן המסורת המוסלמית המבטיחים את ניצחונם של המוסלמים על היהודים:

 

"רבים מאלה העוקבים אחר אירועי עזה ראו בערוצי הלוויין תמונות של מקצת החיילים הישראלים כשהם לובשים כיסוי הדומה לגלימה מעל מדיהם הצבאיים, מעל לראשיהם המגיע עד למחצית גופם, כאשר הם נושאים בידיהם ספרי תורה, קוראים מתוכם טקסטים... ומתנועעים קדימה ואחורה בתנועות מהירות. כדי לתת לקורא מושג לתכנים הנקראים בחרתי כמה מהם. בספר דברים נכתב: 'בואו ורשו את הארץ אשר נשבע אלוהים לאבותיכם, לאברהם, ליצחק וליעקב, לתת להם, ולזרעם אחריהם...' [פרק א' פס' ח']

 

מי שקורא את הטקסטים האלה בתורה מבחין כי [תוכנם] מבוצע על אדמת פלסטין [הלכה למעשה] במהלך השנים האחרונות, שכן, עם הקנאי לאמונתו באופן כזה אינו יכול לוותר על ציווי הדת שלו...

לאידיאולוגיה היהודית יש שני מקורות בלבד- התורה והתלמוד. שלוחות רבות של אידיאולוגיה זו נבעו ממקורות אלה כמו 'הפרוטוקולים של זקני ציון' מאת מתיו גולובינסקי, 'המדינה היהודית' מאת הרצל ו'הנסיך' מאת מקיאבלי..."[3]  

 

המטיף האסלאמי הסעודי, ד"ר עאיץ' אל-קרני, השווה במאמרו ביומון הסעודי-לונדוני החשוב, אל-שרק אל-אוסט בין היהודים לבין פרעה ונבוכדנצר: "היהודים עומדים כיום בשורה אחת עם פרעה ועושים [לפלסטינים] מה שהוא עשה לאבות אבותיהם... היה ניתן לצפות מהיהודים שילמדו לקח מניסיונם של העריצים - נבוכדנצר, פרעה והיטלר. אולם, למרבה האכזבה, הם חיקו את העריצים, הונהגו על ידי תליינים והפכו [בעצמם] לרוצחים ולטרוריסטים, הרוצים ליישם על זולתם את הייסורים, ההתעללות, ההשמדה הקולקטיבית והגירוש שעברו עליהם. הם מתענגים על רצח ילדים, טבח זקנים ושריפת בתים; הם מתמחים בהפחדת [תושבים] שלווים, בעינוי אסירים ושריפת כבדי אימהות וטבח יתומים אל מול שתיקתו של העולם..."[4]

 

במאמר מאת מזכ"ל המועצה העליונה לעתיקות במצרים, זאהי חואס, גם הוא ביומון אל-שרק אל-אוסט, טען הכותב כי הרעיון של הרג ילדים זורם בדמם של “יהודי פלסטין": "נראה כי הרעיון להרוג ילדים, זקנים ונשים... זורם בדמם של יהודי פלסטין, ונראה כי הפך לחלק מהאמונה המזויפת של עם זה, אשר נתייסרנו בגינו במולדתנו.

 

כאשר אנו מדברים על האמונה היהודית, אנו לא מתכוונים לדת. הם לא השאירו אותה כפי שהיא, אלא זייפו אותה ושמו בה את כל הרעל שלהם המכוון נגד האנושות כולה... הדבר היחיד שלמדו הישראלים מההיסטוריה הוא דרכי ההתנהגות של העריצים ושיטות העינויים, עד אשר הפכו להיות אומנים בתחום זה. הם עשו לפלסטינים את מה שעשו פרעה וסרגון [האשורי] ליהודים..."[5]   

 

מוטיב דומה מופיע במאמרו של בעל הטור ביומון הכוויתי "אל-ג'רידה", עלי בלוט. לטענתו, מה שבוצע בעזה היה יישום של הציוויים בתלמוד, כאשר מטרת העל של היהודים היא השתלטות על העולם כולו: "... השאלה הגדולה היא מדוע להתאכזר ולהרוג אזרחים חפים מפשע ומדוע להתמקד [בהרג] ילדים. האם זוהי טעות או מקריות [המתרחשת] בעת לחימה? [התשובה היא] לא זה ולא זה. זוהי אידיאולוגיה קדומה [הלקוחה מן] מההיסטוריה היהודית והינה חיקוי של מה שנזכר בספרם 'התלמוד'... באחד מה'מזמורים' בתלמוד נכתב: 'באשר לילדיהם, יש להתמקד בהשמדתם ולגרום לבשרם להתפזר על הקירות. כיתשו את גולגולותיהם כך שלא יישאר מהן זכר.'

 

ייתכן שהאלימות הממוקדת בעזה נגד ילדי הפלסטינים חוזרת למה שהורה התלמוד... המטרה היא להגשים נבואה דתית, אשר יצאה בצורה של הוראה ליהודים שאימצו את העקרונות של התלמוד ושואפים להגשימם.

מבחינתם, כיבוש פלסטין הוא הצעד הראשון במסע ארוך שסופו הוא שליטה על העולם כולו על מנת לשעבדו ולהשתמש במשאביו, בשל הזכות שניתנה להם מהריבון התלמודי... יש מי שיאמר שדברים אלה הם הבל הבלים, והם אכן כאלה. אולם, 'אנשי התלמוד' הללו הם השולטים כיום בישראל והם מאמינים בהגשמת המעשייה הזו יארך הזמן ככל שיארך, הם מתנהגים על פיה מתוך שכנוע עמוק באמיתות אמונותיהם...

 

הדיבורים של ישראל על שלום הם דיבורים 'זמניים' שאין לבטוח בהם. ההוראות בתלמוד מצוות על ה[יהודים] לשקר, להוליך שולל ולהשתמש בכל האמצעים אותם מחשיב העולם הקדום והמודרני כבלתי-מוסריים, וזאת על מנת להגיע בסוף הדרך למטרתם... התלמוד גם מורה להם להשחית את אמות המוסר האנושיות בכל האמצעים כדי להקל על העם הנבחר לשלוט על האנושות... אם נתעמק ונחקור, נמצא שעקבות היהודים נמצאות בכל הנְגעים מהם סובלת האנושות: סמים, זנות, מלחמות... בנוסף להשחתת הדתות והאמונות המונותאיסטיות באמצעות זריעת שנאה ופיצול בין דת אחת לשנייה..."[6]    

 

המשורר הסעודי סעד אל-בוארדי כתב ביומון הסעודי אל-ג'זירה, שיר בו מצטייר היטלר כרחום לעומת היהודים המכונים "קופים" ו"חזירים" (כפי שכונו בכמה פסוקי קוראן, בהם סופר כי אללה הפך את היהודים לקופים ולחזירים כעונש על שחיללו את השבת):

 

היית רחום, הוי היטלר

[כך אני חושב]

כאשר אני רואה סביבי

את המעשים האכזריים

של צאצאי הקופים.

היית חכם, הוי היטלר

כאשר פטרת את העולם

מכמה מחזירי הפרא

[אך] הם הולידו כנופיה [שבליבה] שנאה עיוורת

[מי יתן] ותבוא עליהם הקללה הידועה...

 

הוי היטלר,

צאצאי הקופים –

אין אכזרים מהם ומבעיתים מהם...

מלחמת ההשמד שהם מנהלים

נוראה יותר מ'השואה'.

השמדת העולם היא סיסמתם,

אותה הם מיישמים בפועל

בעזה, בגולן ובלבנון.

בני הקופים הם היצורים האכזריים ביותר

שידע המין האנושי..."[7]

בעל הטור ד"ר חסן חנפי כתב ביומון הכוויתי אל-גר'ידה מאמר בו בדק את היחס ליהודים בקוראן, תוך התמקדות בגישה השלילית כלפיהם ותיאורם, בין השאר, כשקרנים וכשתלטנים: "...הקוראן השתמש בשלושה כינויים ליהודים: היהודים, אלה אשר היו יהודים ובני ישראל...  בקוראן מופיעים שישה [ציטוטים המשתמשים בכינוי השני] - חמישה מתוכם שליליים... והשישי- חיובי ומתייחס למיעוט שבהם.

 

הציטוט הראשון: 'יש יהודים המוציאים את המילים מהקשרן' [4:46]. הם משקרים לגבי קריאת הבריתות ומפרשים אותן לטובתם. הם מבינים מהתורה רק שאללה בחר בהם ולא מתייחסים לקללת אללה אותם בשל הפרתם את ציווי הנביאים, כפירתם בנביאים והריגת חלק מהם. הם עושים את אותו הדבר עם אמנות האו"ם ומסיקים שהן מתירות להם לתקוף עם, להרוג חפים מפשע, נשים, ילדים וזקנים...

 

הציטוט השני [עוסק] בשקר: 'יש יהודים השומעים לשקר'. [5:41] הם יודעים מהי האמת, אך אינם מצהירים עליה בפרהסיה, אלא אומרים [דברים] אחרים. הם יודעים שהם תוקפנים, גזלנים, רוצחים וצמאי דם, אך טוענים כי הם מגנים על עצמם...

 

הציטוט השלישי עוסק באיסור על אכילת בעלי חיים מסוימים: 'ועל היהודים - אסרנו כל בעלי טופר' [6:146]... ואילו הם פועלים להיפך: הם הורסים את החיים, הצמחים, בעלי החיים והאדם...'

 

הציטוט הרביעי מתייחס לטענה השקרית ש[היהודים] הם נבחריו של אללה ולא זולתם [62:6]: 'היהודים - אם תטענו כי רק אתם מכל האנשים ידידיו האהובים של אלוהים, כי אז קוו למות'... [הם מאמינים כי] כולם עבדים ומשרתים שלהם. הם משתלטים על אוצרות של אחרים ועל רכושם, עד כי הם שולטים כמעט על כל משאבי העולם, והופכים להיות בעלי ההון של כל העולם.

 

הציטוט החמישי מתייחס לכך [שהיהודים] חושבים שהם תמיד צודקים ואחרים טועים... ומי שלא איתם הוא נגדם: 'איש לא ייכנס לגן העדן זולת היהודים או הנוצרים' ... [2:111]."[8]       

 

שליטים ובעלי טורים ערביים: ישראל גרועה מהנאצים

לצד תיאור המלחמה בעזה כפשע מלחמה[9]  וכפשע נגד האנושות[10],  טענו כמה מנהיגים ערביים כי היא חמורה יותר מהשואה הנאצית. 

 

בנאומו בפסגת החירום בדוחה, ב-16 בינואר 2009, תיאר נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, את שהתרחש בעזה כמזימה ליצירת מדינה יהודית טהורה, וטען כי מדובר בביטוי המסוכן ביותר של נאציזם בעידן המודרני: "בפסגות קודמות דיברנו על תכנון תוכניות, אולם כיום אנו מדברים על הגשמתן... היום 'השואה' [מחרקה] לא רק בבחינת 'התחלה', אלא היא כבר בדרכה לעבור לשלבים הבאים והיא תכלול את הערבים כולם אם לא נכבה אותה כעת...

 

נקודת המוצא למה שנחליט היום מבוססת על עמידתנו לצד תושבי עזה אל מול השואה הנאצית הישראלית החדשה... הדם הערבי שנשפך מאז קום [מדינת] ישראל היה, מבחינת אדוניה, לדלק ההכרחי ל[הפעלת] המכונה שלהם בשלבי קיומה של 'המדינה היהודית הטהורה', ומדינה זו לא היתה יכולה להיות מושגת מבלי שיושלם תהליך הגירוש של הלא-יהודים אל מחוץ לפלסטין, או שיושמד כל מי שנשאר בתוכה. לפיכך, מה שקרה בעזה אינו רק תגובה על הטילים. אילו לא היו טילים [שנורו על ישראל] הם היו ממציאים אותם ומשגרים אותם בכדי למצוא תירוץ [לגירוש והשמדת הערבים]..." עוד הוסיף אסד כי יש לנקוט בצעדים משפטיים נגד ישראל על מנת ש"יירשם מעל דפי ההיסטוריה ש[הישראלים] אינם [רק] גזעניים, אלא הם הביטוי המסוכן ביותר של נאציזם בעידן המודרני."[11]

 

שר החוץ הכוויתי, מחמד אל-סאלם אל-צבאח, השווה את המנהיגים הישראלים לנאצים ואת ההתקוממות הפלסטינית למרד גטו ורשה: "כאשר העם בישראל רואה את המלחמה האינטנסיבית שמנהלים מנהיגיו נגד מחנה פליטים בפאתי עזה ואת הפצצתו בדרך זו, עליו לזכור את 'גטו ורשה' בפולין, אשר בו גרו יהודים ובו התרחשה 'אינתיפאדת היהודים', ו[שבתגובה לה] נכנסו הנאצים ושרפו את היהודים. מה שקרה בעזה הוא אותו הדבר: היתה אינתיפאדה במחנה פליטים והוא נשרף באותה צורה..."[12]

המופתי הראשי של מצרים, ד"ר עלי גומעה, טען גם הוא כי ההתקפה הישראלית על עזה היא הנקודה השחורה ביותר בהיסטוריה של האנושות כולה, ותיאר אותה כ"שואה חדשה וחמורה יותר מהטבח שעשו הנאצים ביהודים – [טבח] אותו גינתה כל האנושות."[13]

 

במאמר המערכת של היומון המצרי הממסדי אל-גומהוריה, נכתב תחת הכותרת: "דרושה התנצלות בינ"ל בפני הנאצים", כי פשעיה של ישראל חמורים מאלה של הנאצים: "הקהילה הבינ"ל... חייבת כיום להתנצל מול השליחים הרעים של הנאצים על כך שהתנגדה להם [בתקופת מלחמת העולם השנייה] באמצעות מלחמה הרסנית והענישה אותם על פשעיהם במלחמת העולם השנייה, שכן, מה שעשו הנאצים מחוויר לעומת הפשעים האכזריים שמבצעים הרוצחים של ישראל השכם וערב נגד הנשים והילדים...

 

הנאצים, אשר קוללו בצדק במאה ה-20, לא הפציצו בתי חולים, בתי ספר, מסגדים, מקלטים ומתקנים הנמצאים בחסות הארגונים הבינ"ל, כפי שמפציצים הטרוריסטים של ישראל. הנאצים לא צדו את האזרחים השלווים בבתיהם באמצעות פצצות זרחן כפי שעשו המרצחים, הצאצאים של יהודי השואה השקרית, בערים הנצורות שברצועת עזה. על אף האכזריות שלהם, לא ביצעו הנאצים גזר דין מוות ביריות נגד השבויים - נשים וגברים, ולא פגעו בנהגי האמבולנסים, בעודם מעבירים פצועים וגופות של שהידים, כפי שעושים השליחים הרעים של ברק, אולמרט, ליבני, פרס, בוש, צ'ייני ומוצצי הדם האחרים..."[14] 

 

במאמר מערכת ביומון האלג'יראי אל-וטן, כתב בעל הטור אמין לוטפי: "...המתרחש בעזה, דומה, במובנים רבים, ל'פתרון הסופי'. הרצח השיטתי של ילדים, נשים וזקנים מזכיר את אותם אירועים, אשר למצפון העולמי היו סיבות לחשוב שלא יתרחשו עוד לעולם. איזה מצפון אנושי אינו מתחלחל [מהאירועים בעזה] המזכירים את הזוועות של מלה"ע השנייה? האם רצה הגורל שילדי עזה יסבלו שואה אחרת, אשר תדחק את זכר הקורבנות של הרייך השלישי הגרמני?..."[15]  

 

בעל הטור ביומון הלונדוני אל-חיאת, ג'יהאד אל-ח'אזן, כתב:  "...שישה מיליון יהודים הושמדו בשואה הנאצית. קשה לדמיין פשע נתעב מזה, אלא שאני רוצה היום להשוות מעט [בין השואה של הנאצים לזו של ישראל] והקורא [ישפוט]...

 

לאחר שחרורם של דיירי מחנות המעצר הנאציים ראינו תמונות, המתפרסמות עדיין [גם כיום], של יהודים אשר אותות הרעב ניכרים עליהם עד שעצמותיהם כמעט יוצאות מן החזה... מה שלא נאמר במלל שנלווה לתמונות של מחנות המעצר הנאציים, הוא שהגרמנים גם כן רעבו בשנה האחרונה של המלחמה, שכן הם היו נצורים מכל כיוון ומצויים תחת אש יומם וליל, ועל כן, היהודים רעבו יחד עם הגרמנים.

 

[ואילו] במלחמה נגד עזה - בישראל יש שפע של מזון, אולם היא מותירה את הנשים, הילדים והזקנים בעזה רעבים, וזה דבר ש[אפילו] הנאצים לא עשו... אני מסיק מכך שממשלת ישראל וצבאהּ נוראיים יותר מהנאצים, על אף שנדמה כי אין זה אפשרי שיהיה מישהו נורא יותר מהנאצים. אם הקורא יסכים עם המסקנה הזו ייתכן שהוא גם יסכים כי אלה המנהלים את המלחמה הישראלית נגד עזה הינם שותפים לפשע נאצי חדש..."[16] 

 

בעל הטור נאצר אל-אומיר כתב ביומון הלונדוני, אל-חיאת: "... השואה היהודית אשר בה העסיקו [היהודים] את העולם, החלה בשנת 1933 והסתיימה בנפילת הנאצים... לפי היסטוריונים יהודים, המשרפות הקולקטיביות של היהודים היו [רק] האופציה השנייה של היטלר [בעוד האופציה הראשונה היתה] גירוש לפלסטין, או למזרח אירופה או למדגסקר. כיום, היהודים עצמם, מאשימים בעזות מצח את מי שמכחיש את קיומה של השואה בכך שהוא תומך בה, בעוד שהם מתמכרים מזה יותר משישים שנה למלחמת השמד קולקטיבית נגד הפלסטינים ולגירושם בכפייה. האם לא די בכך בכדי להפוך את השואה היהודית להלצה קטנה לעומת מה שעוברים הפלסטינים על ידי דורות של יהודים בזה אחר זה?..."[17]   

 

בעל הטור היומי "חצי מילה" ביומון המצרי אל-אח'באר, אחמד רג'ב, פנה לאהוד ברק כשהוא משווה אותו להיטלר: "הגנרל אהוד ברק, דמיין שעזה היא עיר בגרמניה הנאצית ושהיטלר משמיד את ילדיה ונשיה באמצעות נשק אסור. דמיין שפנית לכנופיית האו"ם בניסיון למצוא מפלט והיא השיבה פניך ריקם בטענה שהיטלר מגן על עצמו ואינך יודע עוד בפני מי להתלונן. לפתע מופיע מולך היטלר השפל ואתה מתפרץ לעומתו וקורא לו- שופך הדמים! אויב אללה והאנושות! האדם השפל ביותר! לאחר מכן, אדוני הגנרל, תחוש הקלה בעודך מתרחק מהמראה בה פגשת את היטלר"[18]  

 

במאמר ביומון הסורי הממסדי תשרין, כתב בעל הטור, מחמד כשכ, כי רמטכ"ל צה"ל, גבי אשכנזי, ביקר בראשית 2008 בגטו וורשה כדי ללמוד על הטקטיקות בהן השתמשו הנאצים נגד היהודים. כשכ כתב כי לאשכנזי "התלוו יחידות מיוחדות בצבא הכיבוש הישראלי כדי ללמוד את הטקטיקות של היחידות המיוחדות בצבאו של אדולף היטלר... במחנה זה בשנת 1943. טקטיקות אלה דומות למה שהתנהל ומתנהל בעזה..."[19]

 

היומון הסודאני העצמאי אל-צחאפה פרסם במדורו "חוליית קישור", המוקדש להערות על סדר היום, ידיעה קצרה ובה ציטוט של היטלר: "משום כך לא הרגתי את כל היהודים." בידיעה נכתב:  "ערוצי התקשורת מפרסמים מחדש משפט שאמר אדולף היטלר בחייו: הייתי יכול להרוג את כל היהודים בעולם, אולם השארתי כמה מהם כדי שתדעו מדוע הרגתי אותם."[20]

 

קריקטורות בעלות מוטיבים אנטישמיים

על רקע המלחמה בעזה, התפרסמו בעיתונות הערבית גם קריקטורות בעלות מוטיבים אנטישמיים, ובהן כאלה המכילות מוטיבים ממחנות ההשמדה הנאציים, שמטרתם להציג את ההתקפה הישראלית בעזה כרצח עם וכשואה שנייה; קריקטורות המציגות את היהודי כניאונאצי; קריקטורות של דמוניזציה ודה-הומניזציה של דמות היהודי וכן קריקטורות המציגות את היהדות כניסיון מתמיד להשתלט על העולם. להלן דוגמאות:     

 

 

דמוניזציה ודה-הומניזציה של דמות היהודי

אל-ביאן (איחוד האמירויות), 28.12.08/ חסן אידלבי

 

היהודי כמפלצת – חצי חיה וחצי אדם – שוחט את יונת השלום

אל-אהראם (מצרים), 5.1.09

 

השוואת מעשיה של ישראל לשואה הנאצית 

 

ה-F16 הישראלי כדגם של מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו;

על זנב המטוס (בגרמנית): "העבודה משחררת"

אל-ע'ד (ירדן), 4.1.09/ עמאד חג'אג'

 

"היום ה-7 למתקפה הצבאית הישראלית – מבול אש על עזה"

על הכניסה לבניין (בגרמנית): "העבודה משחררת"

אל-וטן (אלג'יריה), 4.1.09

 

עזה כקרמטוריום

אל-חיאת (לונדון), 6.1.09/ חביב חדאד

 

היהודי כניאונאצי

היהודי מצדיע במועל יד לתמונתו של היטלר

אל-ראיה (קטר), 27.12.08/ פארס קרהבית

 

עזה: קמפיין השמדה

אל-מסתקבל (לבנון), 29.12.08/ חסן בלייבל

 

דגל ישראל משתלב בדגל הנאצי

אל-ע'ד (ירדן), 31.12.08/ עמאד חג'אג'