המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מאמר ביקורת: הנאום שאסד לא ינאם לעולם
2/7/2000

 

        "הנאום אשר בשאר אל-אסד לא ינאם לעולם"

 

העורך המדיני של היומון הלבנוני "אל-חיאת", חאזם צאע'יה, מדמה את הדברים אשר, לדעתו, צריך היה שליט סוריה החדש להבטיח לבני עמו:

 

"אזרחים יקרים,

 

התנאים הקשים ששררו בסוריה [בעבר] חייבו משטר שאין בו צורך עוד. העולם השתנה, וכך גם אנו או שעלינו להשתנות כדי שנוכל להתפנות ל[טפל ב]בעיותינו האמיתיות ולפצות על שנים בהן עסקנו בבעיות שעיכבו את כלכלתנו ואת התקדמותנו.

 

המלחמה הקרה הסתיימה, וגם בת דמותה במזרח התיכון עומדת להסתיים, במוקדם או במאוחר. העיכוב פוגע בנו יותר מאשר בישראל, אשר בונה כלכלה טכנולוגית משגשגת, בעודה מנטרלת את הסכסוכים [הפנימיים] בתוכה באמצעות כלים דמוקרטיים אותם פיתחה במשך עשרות בשנים.

 

השינוי הראשון שיש להנהיג [בסוריה] הוא מעבר ממשטר של מפלגה אחת למדינה דמוקרטית פלורליסטית, [בה] האזרחים הם האחראים הישירים להחלטות הנוגעות לחייהם ולעתיד ילדיהם.

 

אני יודע, כי העבר יצר קנאה ושנאה בין השלטון לבין הציבור, [לכן] עלינו לנקוט גישה של "מה שהיה היה" כלפי אנשי האופוזיציה ולהביאם לקבל גישה זו כלפינו, בתקווה שיתגייסו לתהליך השינוי הגדול, שיציל את סוריה ויביא לפיתוחה. אם לא נעשה כן, ו[מתנגדינו] ינצלו את הדמוקרטיה כדי למרוד בשלטון, תבוא קללה על כולנו. אנו נמוטט את התקרה על ראשינו ונשים את עתידנו בכף הקלע.

עתה עלינו להפגיש בין השלטון לבין האזרחים וכל מפלגות האופוזיציה,  אשר ייהנו, ללא יוצא מן הכלל, מחופש פעולה פוליטי. נשחרר את כל האסירים [הפוליטיים] ונשים קץ למשטר החירום ולחוק הצבאי. נתכונן לבחירות פרלמנטריות רב-מפלגתיות ואחריהן לבחירות לנשיאות. בבחירות אלה תהיה מפלגת הבעת' רק אחת מן המפלגות אשר יתמודדו ביניהן וייהנו באופן שווה מהסיוע הכספי והתקשורתי [הממשלתי]. קצנו במורשת של שלטון המפלגה היחידה: אי אפשר להילחם בשחיתות מבלי להרוס עד עפר את המבנה הביורוקרטי המנופח ודמוי התמנון [הקיים].
ברור ששלטון החוק יביא [גם] לפירוק מנגנוני המודיעין ושלוחותיהם. אין ספק שהדבר ישפיע על אמון האזרח הסורי בעצמו, יגביר את חופש הביטוי והיצירה האיכותית שלו וישפיע על כלכלת ארצנו ועל ההשקעות מבחוץ, שבלעדיהן אין חיים. העובדה שעד עכשיו לא ניתן היה להקים בנקים פרטיים ולא היה שער אחיד למטבע פגעה בהשקעות ובצמיחה. [עובדות אלו] עוררו לעג בעולם [כלפי סוריה], כבודנו הלאומי [מחייב] שלא נרשה זאת עוד.
סוריה חיה תקופה ארוכה כשהיא מסוכסכת עם עצמה. משבר זה החל ב- 1949 עם ההפיכה של חוסני אל-זעים, והוא צריך להיפסק. [אנו צריכים] לחיות כמדינה נורמלית באזור נורמלי, ולהחזיק בצבא קטן ומודרני במקום הצבא הגדול, שהתגלה במלחמות כבעל השפעה קטנה, ואשר עדיין אנו משקיעים בו הרבה מדי מן המעט שיש לנו.

 את משבר הזהות העצמית של סוריה סימלו הן העובדה שהשלכנו את עצמנו לחיק האחדות עם מצרים והן ההפיכות הצבאיות. בתקופת הנשיא חאפט' אל-אסד כפו תנאי הסכסוך הערבי-ישראלי והמלחמה הקרה דרך מסוימת של התמודדות עם המשבר [הכוונה לשלטון היחיד של חאפט' אל-אסד]. [דרך זו]  הביאה ליציבות יחסית אך במחיר גבוה. בכל מקרה אי אפשר עוד להמשיך בדרך זו.

 

סוריה לא יכולה להיות יותר פלסטינית מהפלסטינים ולא יותר לבנונית מהלבנונים. מסיבה זו אנו

תומכים בהחלטות הרשות הפלסטינית. באשר ללבנון, אין לנו מנוס אלא לסגת ממנה ולהפסיק מיד לתמוך בגורם אחד [בתוכה] נגד גורם אחר. ככל שתקדם הנסיגה בתיאום עם השלטון בלבנון כך יהיה קל יותר בעתיד לפתח יחסי שכנות עמה.

 

דרך ריאליסטית ומודרנית זו תשאיר, ללא ספק, את עקבותיה החיוביים בחזית הדיפלומטית [בכיוון של] השבת הגולן, אותו איבדנו במהלך מדיניות ההתלהמות ובעטיה. העולם יגלה הבנה רבה יותר לזכותנו על אדמתנו, וכך גם דעת הקהל הישראלית, שאין מנוס מלפנות אליה ולעודדה, אם אפשר, ללחוץ על ממשלותיה הקיצוניות.

 

סוריה זקוקה למאמציהם של כל בניה, ובמיוחד לעושר רעיונותיהם, דעותיהם ועקרונות אמונתם. עלינו להיות בית לדמוקרטיה לאחר שנים ארוכות של תעייה במדבר." [1] 



[1] אל-חיאת (לונדון בירות), 25.6.2000.