המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עורך בטאון הבעת' הסורית: למען רפורמה פוליטית
26/7/2003

 

עורך בטאון מפלגת הבעת' הסורית כותב בזכות הרפורמה הפוליטית

 

לאחרונה שוב נשמעים בסוריה קולות שונים המרמזים על רפורמה אפשרית קרובה או על שינויים צפויים בזירה הפוליטית, בין היתר, גם מכיוונו של הנשיא אסד עצמו. עורכו הראשי של בטאון מפלגת הבעת' השלטת, "אל-בעת'", מהדי דח'ל אללה, הקדיש לנושא זה מאמר מערכת בעיתונו[1]:

 

"כל המערכות בסוריה - הפוליטית, הכלכלית, המשפטית והתרבותית - פועלות בהדדיות ובהסכמה במסגרת המערכת החברתית הכוללת. כל שינוי בעל משמעות באחת המערכות משפיע ישירות על שאר המערכות ועל המערכת החברתית בכללותה... אין ספק שאי אפשר לעשות שינוי כלכלי משמעותי מבלי לפתח את המגזר הפוליטי כולו, בעיקר במדינה כמו סוריה, שבה המשטר הפוליטי נחשב לכח המניע העיקרי בחברה.

 

מתן עדיפות זמנית לרפורמה הכלכלית, בהיותה "ראשונה בין שווים", אינו משנה אמת זו, אלא מתבסס על אמת אחרת, המעלה שאלה אחרת: האם המערכת הפוליטית [בסוריה] - הגורם החשוב ביותר במכלול החיים הפוליטיים - עדיין מסוגלת להוביל התפתחות [כלכלית]? האם בתשתית המערכת הפוליטית ובפעילותה יש מספיק מרחב כדי לקלוט את החידושים ולהתקדם יחד אִתם?

 

התשובה חיובית בהחלט. המערכת הפוליטית והאידיאולוגית בסוריה היא זו שהחלה בהעלאת נושא ההתפתחות [הכלכלית], והיא הכח העיקרי המקדם את ההתפתחות הכלכלית ומכוון אותה... אין ספק כי פרסום חוקים ספציפיים שמטרתם להעמיק את הרפורמה הכלכלית נחשב לשינוי בתוכן המערכת הפוליטית ובפעילותה, אך אין בכך שינוי במבנה המערכת עצמה.

 

התפתחותה של המערכת הפוליטית ותפקודה הנם, לכשעצמם, אחד מצורכיה של מערכת זו... [אך] אין זה מלמד על צורך בשינוי מבנה, כל עוד המבנה אינו מפריע לרפורמה... אין ספק כי שלבים מתקדמים [יותר] של ההתפתחות [הכלכלית] יחייבו [גם] התערבות במבנה המערכת הפוליטית, מה שיסייע להמשך הדחיפה קדימה. המפתיע הוא שהמערכת הפוליטית שלנו מסוגלת לפתח [בעצמה] את פעילותה בשלב המתאים.

 

יכולת זו נובעת מן הרקע האידיאולוגי עליו נשענת המערכת [הפוליטית], ובעיקר מן המרקם הרעיוני של מפלגת הבעת'. מפלגה זו אינה מערכת סיעתית או כיתתית אלא תנועה עממית נרחבת הכוללת מגוון אסכולות, סיעות וקבוצות, ולכן מחשבתה רחבה והיא מסוגלת להכיל את השינויים ואת היוזמה [במישור הכלכלי] ולהתייחס אליהם בכל שלב. למרות המעגל העממי הרחב שלה, הדגישה המפלגה תמיד כי האמת היא רכושם של הכל... בתחילת שנות השבעים, בהיותה בשיא כוחה, הזמינה המפלגה את הכוחות האחרים לדו שיח ארוך ופתוח, שמתוכו קמה "החזית [הלאומית המתקדמת" – קואליציה של שמונה מפלגות בהנהגת מפלגת הבעת'], מתוך אמונה כי [לאיש] אין מונופול על דעת העם, ומתוך הכרה כי האחר קיים, ללא קשר לגודלו האמיתי בחברה...

 

המערכת הפוליטית שלנו נבנתה על [בסיס] גישה פתוחה, ויש לה משענת אידיאולוגית המתאימה לדו שיח לאומי נרחב, המשתף פעולה עם הדרג הלאומי. זהו האקלים האמיתי [הנחוץ] לקיומם של הערבים. המערכת הפוליטית שלנו אינה מהווה מכשול בפני ההתפתחות והרפורמה, אלא בסיס לרפורמה והכח המניע שלה".

 

אולם, במאמר מערכת נוסף, כשלושה שבועות מאוחר יותר, שינה דח'ל אללה[2] כיוון, ועתה הוא גורס כי קודם לשינוי כלכלי או פוליטי יש להתמקד בהתפתחות החברה:

 

"... צריך להתייחס לבסיס החברתי, לתרבותו, למערכת המושגים שלו ולקני המידה שלו. לא ניתן לבנות מערכת פוליטית או כלכלית מתפתחת על בסיס חברתי מפגר... הבעיה העיקרית של ההתפתחות הכלכלית נמצאת בחברה... לכן, התמקדות בהתפתחות המערכות (הפוליטית, הכלכלית וכו') נשארת חסרת תועלת, כל עוד הכוחות בעלי ההשפעה בחברה, ובראשם מפלגת הבעת', המפלגות האחרות והארגונים העממיים, אינם פונים לעבר הבסיס החברתי הרחב, כדי שקודם כל יחוזקו בתוכו מוקדי התרבות המודרנית [לפני] הערכים החיוניים להתקדמות ולהתפתחות.

 

כיום כולם, כולל ה"משכילים", מעלים ספקות לגבי [סיכויי] ההתפתחות של המערכת הכלכלית או הפוליטית, לגבי תפקיד מפלגת הבעת' וה"חזית הלאומית המתקדמת", לגבי הקמת הממשלה והפרלמנט ולגבי המינהלות והעומדים בראשן. [אך] איש אינו שואל: מה [הבעיה] בבסיס החברתי שלנו? [מה הבעיה] ברחוב? באנשים, בקשרים ביניהם ובערכים שלהם? מדוע מערכת החינוך שלנו עדיין מפגרת כ"כ, כאשר הילדים והתלמידים מקבלים אך אינם משתתפים, מקשיבים אך אינם משמיעים [קול]? מה [הבעיה בנושא] שחרור החברה, למשל בשיוויון המלא בין הנשים לגברים (שהוא זכות חוקתית), והאם הפתרונות החוקתיים מספיקים כדי לשנות את המציאות ללא קמפיינים מאסיביים של חינוך והתעוררות? מהי המערכת הערכית של החברה? האם היא קשורה בעשייה, במאמצים, בהצטיינות ובהמצאה, או ביכולת [לצבור] רכוש, כבוד ושררה? תפקידם האמיתי של המשכילים בבסיס העממי הוא לחנך, להאיר ולהציב ערכים אשר הוכחו כחיוניים להתקדמות - ערכי העשייה, ההמצאה, ההתלכדות החברתית והנדיבות. 

 

האם ההתעסקות המוגזמת שלנו במערכות הכלכלית והפוליטית תגרום לנו יום אחד לשכוח את כל השאר, כולל את הגולן שלנו, החלק של רוחנו הנאנק תחת הכיבוש והוא למעשה הבעיה הלאומית הראשונה, של כל אזרח סורי? אם ההתפתחות במובנה הכללי היא תנועה איכותית קדימה, אין מנוס מלשוב אל הבסיס החברתי הרחב, אל מוקד התזוזה העיקרי. שם יש עבודה רבה שצריך לעשותה".



[1] אל-בעת' (סוריה), 2.7.2003

 [2] אל-בעת' (סוריה), 20.7.2003.