המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סגן יו"ר הפרלמנט האיראני ואחי הנשיא ח'אתמי: אין לנו כוונה גרעינית צבאית
16/7/2003

 

סגן יו"ר הפרלמנט האיראני ואחיו של הנשיא ח'אתמי, בראיון: אין לנו כוונה פוליטית גרעינית צבאית

 

סגן יו"ר הפרלמנט האיראני ומזכ"ל חזית ההשתתפות האסלאמית הרפורמיסטית, מחמד רזא ח'אתמי, שהוא אחיו של נשיא איראן, העניק ראיון ליומון הסעודי "אל-וטן" ובו התייחס לנושאים השונים העומדים על הפרק. להלן קטעים מן הראיון[1]:

 

עצורי אל-קאעדה באיראן

שאלה: האם כמה מאנשי אל-קאעדה מצויים כעת באיראן?

רזא ח'אתמי: אין לי מידע בנוגע למספרם, זהותם וכו'. ואולם, מה שאני כן יודע הוא שלאחראים יש כוונה חד משמעית להתמודד עם הארגון הזה בעת כניסתו לאדמת איראן וזאת תוך שיתוף פעולה מלא עם מדינות האזור ועם המעצמות כדי להסגירם או להוציאם. ארגון אל-קאעדה עצמו הוא ארגון מסובך שלא ניתן בנקל לפענח את סודותיו. המודיעין שלנו לא עבד בעבר על נושא אל-קאעדה [ולכן] אינו מכיר את קשריו. הגיוני שלא ניתן יהיה לזהות אותם בקלות והדבר יצריך זמן, מאחר שהם יכולים לשנות את מראם ואת זהותם. בנוסף לכך, הם מסרבים להזדהות. לאיראן יש נכונות לשתף פעולה עם כל מדינות האזור כדי לזהות את אותם אנשים, לקצר את משך החקירה ולהעבירם למדינות הרלוונטיות שהן יחקרו אותם בעצמן.

 

שאלה: כלומר, איראן משתפת פעולה לפני ואחרי שהיא מזהה את העצורים?

רזא ח'אתמי: אין הבדל בין לפני לבין אחרי. העיקר הוא הסגרת האדם למדינה הרלוונטית שהוא אזרח שלה. אלא שהדבר יקח זמן משום שיש להם תעודות זהות מזויפות והם אינם מודים בקלות בחקירות מהי האזרחות האמיתית שלהם, סעודית, כוויתית או אחרת.

 

שאלה: אחד העיתונים [הכוונה ל"אל-שרק אל-אוסט"] פרסם כי כמה מראשי אל-קאעדה מוחזקים על ידי 'משמרות המהפיכה'?

רזא ח'אתמי: יתכן שהמשמרות עצרו כמה, בעיקר מאחר שביטחון אזורי גבול רבים במזרח נתון בידיהם. אלא שאני מכחיש באופן מוחלט ש'המשמרות' מעורבים באופן אישי בנושא וקובע שקיים שת"פ בין כל המוסדות הרשמיים במדינה.

 

טילים וגרעין

שאלה: בנושא ההכרזה על הטיל שיהאב 3?

רזא ח'אתמי: אנו לא הכחשנו אף פעם את יכולותינו הטכנולוגיות. אחד ממקורות גאוותנו הוא שלמרות המלחמה והסנקציות, הצלחנו להתפתח באחד מתחומי הטכנולוגיה החשובים בעולם כיום ואנו מגיעים לתוצאות טובות.... אף אחת מן המדינות השכנות אינה חשה שאיראן מהווה איום. ידידותם [עם איראן] גוברת מדי יום, משום שהם יודעים שאין [לאיראן] כוונות התפשטות או מלחמה.

 

שאלה: אבל לישראל יש חששות מכם?

רזא ח'אתמי: ישראל חוששת מאתנו משום שאנו חוששים מיכולתה הצבאית. כיצד לא נחשוש בשעה שיש לה טכנולוגיה להתחמשות גרעינית וטילים שונים ארוכי טווח. אני אומר שמה שנעשה באיראן תחת הכותרת של טכנולוגיה צבאית הוא למטרות הגנה בלבד. איראן לא תיפתח בשום אופן בפעולה צבאית בשום רגע ועם שום מדינה, אפילו לא עם ישראל.

 

שאלה: האם המדיניות הזו חלה גם על הנושא הגרעיני?

רזא ח'אתמי: לא. אנו סבורים שמדיניות ההתחמשות הגרעינית מהווה סכנה לכל ואנו בתוכם ולכן אין לנו כוונה פוליטית גרעינית צבאית. נכון שכאשר אתה מסוגל להגיע לטכנולוגיה גרעינית לצרכי שלום באופן אוטומטי אתה תהיה מסוגל לייצור צבאי. אבל איראן בשום פנים ואופן לא תנצל בשום דרך את הטכנולוגיה הזו כדי לייצר פצצה גרעינית. זה מה שאמרנו לעולם וזה מה שנוכיח לו בקרוב.

 

שאלה: האם זה מה שמחכה לאל-בראדעי [ראש ועדת האו"ם לאנרגיה אטומית]  בביקורו באיראן?

רזא ח'אתמי: עלינו להוכיח לעולם את כנות הכוונות האיראניות בתחום זה. כבר הבענו זאת ואנו נשוב ונביע זאת בקרוב.

 

שאלה: כיצד, האם באמצעות חתימה על 'הפרוטוקול הנוסף' בהסכם למניעת הפצת נשק להשמדה המונית?

רזא ח'אתמי: חתימת הפרוטוקול הנוסף הוא אחד השלבים. הפרוטוקול מתייחס ליחסים בילטרליים ולחובות המוטלות על שני הצדדים. אינני סבור כי קיימת מניעה לחתום על הפרוטוקול במלואו, כולל החובות המוטלות על שני הצדדים.

 

שאלה: אבל מר אל-בראדעי אמר שאיראן צריכה קודם כל לחתום ולאחר מכן יבחנו התנאים שהיא מציבה.

רזא ח'אתמי: הפרוטוקול מוכר ואין לנו שום תנאי מעבר ליישומו.

 

שאלה: האם אתה סבור שהפרוטוקול ייחתם בקרוב?

רזא ח'אתמי: על כל חוזה קטן מתנהלים דיונים רבים וזה מה שקורה כעת ביחס לפרוטוקול. מטרת ביקורו של אל-בראדעי היא לפתוח את הדיאלוג בנושא זה ולהבהיר את הזכויות ואת החובות של שני הצדדים בפרוטוקול.

 

שאלה: האין אתם חוששים מהמדינות הגרעיניות המקיפות אתכם, כמו הודו ופקיסטן?

רזא ח'אתמי: אין לנו חששות, בעיקר מאחר שאם אתה לא מפריע לאיש, איש אינו מפריע לך.

 

היחסים עם ארה"ב

שאלה: מה בנוגע לשיחות וליחסים עם ארה"ב ולהצהרותיו [המתונות] של פאול?

רזא ח'אתמי: אנו הרפורמיסטים סבורים, באופן כללי, שיש לנקוט בדרך של פתרון משברים עם ארה"ב. מרבית הבעיות הקיימות עם ארה"ב הן פסיכולוגיות, כלומר הצהרות עוינות משני הצדדים כמו אלו הנוגעות להקצאת תקציב אמריקאי לפגיעה במשטר [האיראני], לקיחת טביעות אצבע [מאזרחים איראנים הנכנסים לארה"ב], או תמיכה [אמריקאית] בהתנגשויות האחרונות [באיראן]. אני סבור שהבעיות הקשות ביותר בין מדינות הן בעיות הנובעות מעמדות של מנהיגיהן. אין זה סותר שישנן בעיות רציניות בין איראן לארה"ב אבל אלו צריכות להיפתר והצעד הראשון לעבר הפתרון הוא להימנע מלהוסיף עליהן בעיות חדשות. בנוגע לחלקן, ניתן לשבת ולדון בנינוחות. הבעיות האלה קיימות גם ביחסים הבינ"ל של כמה מדינות אחרות.

 

יש להביט לעתיד ולהתגבר על הביקורת של העבר. הדבר ייצור אווירה טובה. מה שאמר פאול לאחרונה מהווה הבנה מציאותית של מצבה של איראן ואנו מכבדים את המגמה הזו בקרב הבכירים האמריקאים. אנו רוצים לומר שהמגמה הזו וההתנהגות הזו יכולות לפתור את הבעיות בין ארה"ב בתור מעצמה חזקה בעולם לבין איראן בתור אחת המדינות האסלאמיות החזקות ביותר שיש בה את מספר התושבים הגדול ביותר [כך במקור]. אם המגמות של פאול יהפכו למדיניות רשמית בקרב הבכירים האמריקאים ובקרב הממשל האמריקאי, אני סבור שבעתיד יהיה דיאלוג מפותח יותר בכל הנוגע לבעיות שלנו וניתן יהיה לחדש את היחסים בין שני העמים בדרכים שונות. אבל, כפי שאמרתי, ראשית כל, יש להסיר את המחסומים הנפשיים בין שתי המדינות ואנו סבורים שדברי פאול ראויים להערכה ולמעקב.



[1] אל-וטן (סעודיה), 9.7.2003