כללי

 

כלת פרס נובל לשלום לשנת 2003, שירין עבאדי: ח'אתמי בזבז את כל ההזדמנויות

 

להלן תרגום ראיון שהעניקה כלת פרס נובל לשלום לשנת 2003, האיראנית שירין עבאדי, ליומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-שרק אל-אוסט" (19.10.2003). את הראיון קיים העיתונאי הידוע, אמיר טאהרי, שמוצאו מאיראן:

 

ניתן לבצע רפורמה באיראן מבלי להשתמש באלימות

שאלה: ...היו שחשבו שתעדיפי להישאר באירופה?

עבאדי: האפשרות שלא אחזור [לאיראן] לא עמדה על הפרק. ללא הקשר לאיראן, אין משמעות לחיי. לא הייתי מוכנה למה שקרה. אפילו לא ידעתי ששמי היה מועמד לפרס נובל. כפי שאמרתי, מההתחלה התייחסתי לפרס כמסר מהקהילה הבינלאומית קודם כל לעם באיראן, ובעיקר לנשים, ולאחר מכן לעולם האסלאמי [כולו]. תוכנו של המסר הוא שזכויות האדם הם רכוש של כלל בני האדם והשלום אפשרי רק כאשר מכבדים זכויות אלה.

 

שאלה: האם העובדה שזכית בפרס נובל תעניק מומנטום נוסף לתנועת הדמוקרטיה שנראה שפעילותה הצטמצמה בשבועות האחרונים?

עבאדי: זו תקוותי. תוכן המסר הוא שהמאבק למען זכויות האדם באיראן אינו עניין פרטי והוא מחזק את החברה האזרחית שלא ניתן להשיג דמוקרטיה בלעדיה. השינוי מתרחש בחברה כאשר משתנה התנהגותם של [אנשים] רבים בתוכה. זה מה שקורה בארצנו.

 

שאלה: האם ניתן לבצע רפורמה של המשטר הנוכחי ללא אלימות?

עבאדי: כן. אני סבורה ששום דבר בעל תועלת קבועה לא  יכול לצמוח מאלימות. כמו כן אני סבורה שאנו יכולים לפעול במסגרת החוק ולשאוף לשינויים הדרושים באמצעות צעדים קונסטיטוציוניים. אני לא עשיתי בשום פנים ואופן שום דבר המהווה הפרה של החוק, משום שאני תומכת ב[שינוי] בדרכי שלום. מספר האנשים הרוצים ברפורמה גדל בצורה מתמדת.

 

"לא היה מכניזם לשינוי פנימי בעיראק ובאפגניסטן"

שאלה: יש האומרים שבחירתך [לזכייה בפרס] מהווה צעד פוליטי מצדה של אירופה המבקשת להוכיח ששינוי פוליטי יכול להתרחש באמצעות 'כוח גמיש' במקום 'הכוח האלים' בו עשתה שימוש ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן?

עבאדי: אינני מסכימה עם הניתוח הזה. המצב באיראן שונה מהמצב בעיראק ובאפגניסטן. לא היה מכניזם לשינוי פנימי בעיראק ובאפגניסטן; לעומת זאת, באיראן הוא קיים. אירופה הבינה שכדי להפסיק את המלחמות יש לכבד את זכויות האדם ברחבי העולם. זוהי עמדה עקרונית ומעשית.

 

שאלה: תמכת בבחירתו של מחמד ח'אתמי לנשיא. האם את עדיין רואה בו מנהיג של תנועת הרפורמה?

עבאדי: הייתי אחת ממיליונים שבחרו בח'אתמי, משום שאם הם לא היו עושים זאת, היו זוכים השמרנים בבחירות. לא היתה לנו אלטרנטיבה אחרת. למרות זאת, לרוע המזל, יש להכיר בכך שהנשיא ח'אתמי בזבז את ההזדמנויות ההיסטוריות שניתנו לו ותנועת הדמוקרטיה והרפורמה עקפה אותו.

 

שאלה: הנשיא ח'אתמי אמר שזכייתך בפרס נובל אינה ראויה ל'כל הרעש הזה'. מהי תגובתך?

עבאדי: אני מכבדת את דעתו של הנשיא. האנשים חופשיים להחזיק בדעות פרטיות ביחס לכל הנושאים.

 

שאלה: יש האומרים שבחלוף הזמן את תהפכי לזיכרון ותו לא, בדומה למנהיגה הבורמזית, אונג סו קי, שזכתה גם היא בפרס נובל לשלום.

עבאדי: בורמה היא לא התחום שלי, אבל אני יודעת הרבה על איראן. העניין שלנו גדול ממני באופן אישי או מכל אדם אחר. יש לנו תנועה שורשית ומתפתחת למען הדמוקרטיה וזכויות האדם והיא זוכה לתמיכה בכל מגזרי החברה.

 

"העם האיראני חש אכזבה עמוקה מהמהפכה האסלאמית"

שאלה: המצב באיראן נראה קפוא. בכל בחירות יש רוב מוחץ התומך ברפורמות, אבל רפורמות אין. יש אפילו המאמינים בצורך במהפכה חדשה.

עבאדי: אני סבורה שעידן המהפכות נגמר. כמו כן, אין ערבויות שמהפכה נוספת תביא משהו טוב יותר ממה שקרה לנו לפני 24 שנה. לאחר שנים של התבוננות, הגעתי למסקנה שהמהפכות אף פעם לא משיגות את שהבטיחו. מה שאני קוראת לו זו תנועת רפורמה, שתכלול את כל תחומי החיים הפוליטיים, החברתיים, והתרבותיים ובאופן טבעי, את זכויות האדם. העם האיראני חש אכזבה עמוקה מהמהפכה האסלאמית. במהלך המהפכה האסלאמית והמלחמה בעיראק שבאה בעקבותיה, איבדו מספר שלא ניתן לאמוד אותו של משפחות את בניהן ומפרנסיהן. האומה איבדה את מיטב צעיריה ומיליוני איראנים אולצו לצאת לגלות. איזון ההוצאות של המהפכה הזו יימשך דורות שלמים. המוצא היחיד מזה הוא רפורמה בדרכי שלום. ח'אתמי אינו היחיד הקורא לרפורמה ואין משמעות כשלון הממשל שלו שתנועת הרפורמה נכשלה. מכל מקום, הקדנציה השניה והאחרונה של ח'אתמי תגיע אל קצה, אך משמעות הדבר לא תהיה קץ התקוות של עמנו.

 

שאלה: מבחינה מעשית, כיצד את סבורה שיכול לבוא השינוי באיראן?

עבאדי: איננו צריכים לנבא את ההיסטוריה. תמיד יש הפתעות. השינוי יכול להתרחש באמצעות בחירות. מה שאנו זקוקים לו הוא חוק בחירות שונה שיתיר לאזרחים להצביע לטובת המועמד בו הם רוצים. אם תמשיך להתקיים השיטה הנוכחית ומועצת האפוטרופוסים על החוקה תמשיך להחזיק בסמכויותיה המאפשרות לה לקבוע את תוצאות הבחירות, המונים רבים מקרב העם האיראני יחרימו, בודאות, את הבחירות הכלליות הצפויות להיערך במארס 2004, בדיוק כפי שעשו בבחירות למועצות המקומיות שנערכו לאחרונה.

 

"אני תומכת בהפרדת המדינה מהדת"

שאלה: האם יש להחליף את הרפובליקה האסלאמית במשטר חילוני?

עבאדי: יש בלבול מסוים בעניין זה. מה שיש לנו באיראן היום אינו משטר דתי, אלא משטר שבו האנשים המחזיקים בשלטון מנצלים את הדת כדי להישאר בשלטון. אם המשטר הנוכחי לא יתקן את דרכיו ויתחיל לשקף את רצון העם, הוא ייכשל גם אם הוא יאמץ דרך חילונית. אני תומכת בהפרדת המדינה מהדת משום שהתחום הפוליטי פתוח בפני מספר בלתי מוגבל של עמדות ואינטרסים. העמדה הזו [הפרדת הדת מן המדינה] נתמכת, למעשה, על ידי האוטוריטות הדתיות הבכירות והיא תואמת את המסורות השיעיות.

 

שאלה: מה את אומרת לאלה הטוענים שהאסלאם וזכויות האדם אינם יכולים להיפגש?

עבאדי: אני אומרת להם שהם טועים. נכון שזכויות האדם מופרות במרבית המדינות האסלאמיות, אבל זוהי מציאות פוליטית ולא דתית. יש לנו את כל סוגי המשטרים במדינות האסלאמיות; יש משטרים חילוניים, מרקסיסטים, ופאן-ערביים. גם אלה הפרו את זכויות האדם.  אם משטר דיכוי מתאכזר לבני עמו, איזה קשר יש לזה לדיבורים על אי התאמה בין האסלאם לזכויות אדם? משטר הבעת' בעיראק היה, כך מניחים, חילוני ובצפון קוראה אין משטר אסלאמי.

 

שאלה: אם כן, את סבורה שעלינו להרחיק את הדת מהדיונים הפוליטיים?

עבאדי: כפרטים, אנו חשים את השפעת אמונותינו הדתיות, או את העדרה של אמונה דתית, עלינו. זו אחת מעובדות החיים.  מה שאני מציעה הוא שאסור לנו לאפשר לאדם כלשהו לכפות על אחרים את עמדתו הפרטית בנוגע לדת תוך שהוא משתמש בכוח, בדיכוי או בלחץ.

 

על האנשים להפסיק לנצל את האסלאם לטובת השחיתות המתועבת שלהם. הם מדברים על מנטאליות 'אסלאמית' כדי שיוכלו לטעון שהנשים חלשות ובלתי יציבות ואינן יכולות למלא תפקידים בקבלת החלטות. הם מדברים על כלכלה 'אסלאמית' כדי שיוכלו להצדיק את ניצול משאבי האומה בידיהם. הם מדברים על חינוך 'אסלאמי' כדי שיוכלו להצדיק את מדיניות שטיפת המוח של הילדים והצעירים בה הם נוקטים. הם מדברים על ההלכה האסלאמית, כדי שיוכלו לשחק בשפה באופן המשרת את מטרותיהם.

 

שאלה: ישנם דיבורים על אפשרות שתעמדי בראש רשימת המועמדים הדמוקרטיים בבחירות הקרובות לפרלמנט, או אולי שתוצג מועמדותך לנשיאות בשנת 2005?

עבאדי: אני מגנה על זכויות אדם ועורכת דין ואין לי תחומי עניין אחרים. אני יכולה לומר שאינני מתכננת להתמודד בבחירות. הפרס שקבלתי מעיד שהדרך בה נקטתי בשני העשורים האחרונים היתה הדרך הנכונה. אני משענתם של חסרי האונים וקולם של מי שאין להם קול. אני חייבת להוכיח שאני זכאית לכבוד לו זכיתי.

 

"כאשר אנו נאבקות למען שוויון, אנו עושות את רצון אללה"

שאלה: כאשר את נמצאת מחוץ לאיראן, את לא לובשת רעלה. מדוע?

עבאדי: אני לובשת רעלה באיראן משום שזהו החוק. אם לא אעשה כך, אפר את החוק. אני רוצה לשנות את החוק משום שאני סבורה שזה לא עניינה של המדינה להגיד לנשים האם עליהן לכסות את ראשיהן או לא. אני לא לובשת רעלה מחוץ לאיראן משום שאין חוק כזה. נשים איראניות רבות פועלות כך. במקום להגיד לנשים שעליהן לכסות את שער ראשן, עלינו ללמד אותן כיצד לטפח את ראשן. אני מתנגדת גם למדינות שמחוקקות חוקים האוסרים על נשים ללבוש רעלה.

 

שאלה: האם יש לך מסר כלשהו לאשה המוסלמית?

עבאדי: כן. המשיכי להיאבק. אל תאמיני שנגזר עליך להיות במעמד נחות. התבונני היטב בקוראן כדי שהמדכאים לא יצליחו להוליכך שולל בפרשנויותיהם ובציטוטיהם החלקיים. אל תאפשרי לאנשים המתחפשים בבגדי אנשי דת לטעון שיש להם מונופול על הבנת האסלאם. למדי את עצמך והשקיעי את מירב מאמציך בתחרות בכל תחומי החיים. אללה ברא אותנו שוות וכאשר אנו נאבקות למען שוויון, אנו עושות את מה שאללה רצה שנעשה.[1]