מאמר אנטישמי בבטאון התאחדות הסופרים הערביים בדמשק
להלן קטעים ממאמרו של ג'בארה אל-ברע'ות'י, "שיילוק הניו-יורקי ותעשיית המוות", שהתפרסם ב"אל-אסבוע אל-אדבי [27.11.1999]", בטאון "התאחדות הסופרים הערביים" בדמשק:
"הוראות התלמוד הרוויות בשנאה ואיבה כלפי האנושות [טבועות] בנפש היהודית. לאורך ההיסטוריה ידע העולם יותר משיילוק אחד. [העולם גם ידע] יותר מתומא[1] אחד, כקורבן לאותן הוראות של התלמוד ולאותה שנאה. כעת, הגיע תורו של שיילוק הניו-יורקי שאינו מסתיר את כוונותיו האמיתיות ואינו בוש במעשיו הרעים ובחטאיו נגד המין האנושי. שיילוק הניו-יורקי שואב את סם החיים של שנאתו ורשעותו מכל הקיצוניות והקנאות שעל פני כדור הארץ. בארה"ב ישנן קבוצות דתיות קנאיות ביותר למען היהודים, עד כדי כך שהן סותרות את דתן הנוצרית ותומכות בעוול שגורמת ישראל לערבים הנוצרים. הן טוענות שאמריקאי שאינו תומך בישראל נחשב למי שמפר את רצונו של האל, משום שהאל בחר ביהודים ובבעלי הבשר הלבן לאדוני האנושות.
משום כך מתעלמת ארה"ב הרשמית מרשעותה של ישראל ומבינה -- כפי שכבר השתכנעו ג'ורג' בוש ורונלד רייגן -- שבכדי להגיע לעולם הבא, על האמריקאים לתמוך באנשי-התורה וברשעותם ושנאתם כלפי המין האנושי כולו, שבהן הם עצמם מודים.
למען ישראל, שהיא ממלכת האל על פי הגדרתם של הקנאים האמריקאים, מנוהלים משברים במזרח התיכון, כך שלא ייפגעו האמונה הדמיונית של התורה והכוונות הבזויות של שיילוק הניו-יורקי.
המצה [של פסח] של ישראל הטבולה בדמם של העראקים, צאצאי הבבלים, בדמם של הלבנונים, צאצאי הצידונים, ובדמם של הפלסטינים, צאצאי הכנענים, נלושה על ידי הנשק האמריקאי וטילי השנאה נגד הערבים, מוסלמים ונוצרים כאחד, משום שהתלמוד משסה את היהודים על פני האדמה [לאפשר] לשיילוק להמשיך לזרוע מדינות בארצותיהם של הגויים, והכוונה לערבים המוסלמים והנוצרים.
שיילוק היהודי, שארה"ב הפכה אותו לפופולארי וכפתה אותו על העמים בכוח הזרוע, אינו מהווה רק בן ברית של ארה"ב, אלא גם השותף החזק, הוא מפונק ורגיש, והוא גם זה המקפיד על כך שהמצה של ישראל תמשיך להיות טבולה בדם, שהתלמוד התיר את שפיכתו, כדי להאדיר את שמו של הצבא היהודי. זאת מאחר שליהודים יש יותר מאלוהים אחד, בניגוד לטענתם שהם מונותאיסטים. שיילוק היהודי, שנפוץ על פני תבל כולה, פועל בצל האמריקאי, בהתאם למזימה שרקמו מקבלי ההחלטות בפנטגון ולא בבית הלבן.
מי שבוחן את המשברים העולמיים מגלה בהם את האצבעות היהודיות וחש בתפקידו של שיילוק. הצל האמריקאי המגן על שיילוק מטיל את מלוא כובד משקלו במטרה למנוע את הגעתו של האור למוקדי המשבר והמתח. בקווקאז ישנן מהומות ומלחמות ויש בה גם את היהודים הכוזרים החולמים על בנייתה מחדש של ממלכתם היהודית. דבר שכזה יכול לבוא אך ורק על הריסותיהם ודמם של אחרים, כפי שהיה בפלסטין, אותה הם גזלו ובה הם התנחלו, ולאחר מכן, הטילו טרור על כל הערבים שמסביבם.
[1]ב-1984 פרסם שר ההגנה הסורי, מצטפא טלאס, ספר בשם "המצה של ציון", ובו טען כי "עלילת הדם של דמשק" מהווה עובדה היסטורית. טלאס חזר על טענתו זו לאחרונה, כאשר אוניברסיטה בצרפת סרבה לפרסם דוקטורט שכתב בנושא הגיאוגרפיה של סוריה, כמחאה על הספר האנטישמי שכתב.
