המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ראיון עם נביל שעת'
26/11/1999

ראיון עם נביל שעת'

 

השבועון "אל-משאהד אל-סיאסי" ערך ראיון מקיף עם נביל שעת', השר לתכנון ולשיתוף פעולה בינלאומי ברשות הפלסטינית. להלן חלקים מן הראיון:

 

נביל שעת': "...צריך לעשות מאמץ ולהפעיל כל לחץ בינלאומי אפשרי על מנת להגיע לפתרון והוא שיוביל אותנו לעצמאות פלסטין ולשחרורה. זוהי שאיפתנו ותקוותנו."

 

"אל-משאהד אל-סיאסי": "על איזו פלסטין אתה ויאסר עבד רבו מדברים? [פלסטין] היא ביפו. האם יפו תכנס למסגרת [ההסכם]?"

נביל שעת': "הפתרון שכל הערבים הסכימו עליו הוא הפתרון המבוסס על החלטה 242. סוריה איננה דורשת את יפו, מצרים איננה דורשת את יפו וירדן איננה דורשת את יפו. כיום אנו דורשים את גבולות 1967 ואת זכות הפליטים לשוב לכל הגבולות. אנו דורשים מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967 זו הדרישה הפלסטינית , זו הדרישה הערבית וזו הפכה להיות עכשיו הדרישה הפלסטינית. זכותם של הפליטים לשוב חוצה את גבולות 1967. אשר לזכותנו להקים מדינה על האדמה המשוחררת זכות זו קשורה לגבולות הארבעה ביוני 67'. עלינו לגייס כל לחץ בינלאומי [אפשרי] לשם הגשמת [מטרות] אלו.

 

"אל-משאהד אל-סיאסי": "ישנם למעלה משלושה מליון פליטים פלסטינים מחוץ לגדה, ויש אומרים חמישה מליון. האם איננו מדברים [יותר] עליהם, עכשיו?"

נביל שעת': "אנו מדברים על זכות השיבה שלהם [אך] לא למדינה עצמאית ביפו. אנו מדברים על מדינה עצמאית בגבולות הגדה ועזה ועל זכותם [של הפליטים] לשוב ליפו ולכל עיר שיצאו ממנה."

 

"אל-משאהד אל-סיאסי": "שיבה או פיצוי?"

נביל שעת': "שיבה ו[גם] פיצוי."

 

"אל-משאהד אל-סיאסי": "האם הכוונה [במונח] 'שיבה' לחזרה לגדה המערבית בלבד ולא ליפו?"

נביל שעת': "על השיבה אל הגדה המערבית איננו מנהלים משא ומתן, משום שאף אחד לא מנהל משא ומתן על שיבת עמו אל מדינתו העצמאית. המשא ומתן יהיה על שיבה ליפו, לחיפה ולצפת, שאני נולדתי בה. השיבה היא אל הכפר, העיר והבית [שנעזבו] ואילו המדינה היא בגבולות 1967..."

 

"אל-משאהד אל-סיאסי": "האם אינך סבור שהקמת פלסטין בגדה המערבית תהיה עניין סופי וכי לא ינתן למליון פלסטינים לשוב למה שמכונה ישראל?"

נביל שעת': "שיבת תושבי קוסובו לארצם לא נקשרה לעצמאות קוסובו. מבחינה משפטית העולם עדיין רואה בקוסובו חלק מיגוסלביה, אולם זכות העם בקוסובו לשוב לארצו, לעריו ולכפריו היא זכות שאין לה קשר לריבונות, אלא לדבקות באדמה, במולדת ובבית. לפיכך, זכות השיבה של הפליטים אין לה קשר לריבונות שלנו על הכפר אליו ישובו. זכותם לשוב היא זכות מוחלטת ואין לה גבולות."

 

"אל-משאהד אל-סיאסי": "אתה מתכוון, אם כן, שהפליטים ישובו ויהפכו להיות ערבים ישראלים?"

נביל שעת': "אם הם ישובו לארצם וייפוצו [והשיבה תהיה לארצם המקורית] כפי שהיתה וכפי שערביי ישראל [נשארו בה] - יהיה זה הישג היסטורי שאנו נאבקים למענו."


 

"אל-משאהד אל-סיאסי": "אתה היית מבין האנשים שתמיד תקפו את ארה"ב. כיצד הפכתם [כל כך] נוחים כלפי ארה"ב?"

נביל שעת': "העולם כולו השתנה כעת... והמעצמה היחידה שנשארה - כלומר ארה"ב - היא בעלת בריתה של ישראל. לכן, כאשר ארה"ב מוכנה לשחק את תפקיד המתווך ולא [להיות] רק בעל הברית של ישראל - משמעות הדבר שהיא התקרבה לעבר [הבנת] בעייתנו. אם ארה"ב מסוגלת לסייע [לנו] להגיע לפתרון שיכלול את הלגיטימיות הבינלאומית, מדוע נאמר לה: איננו רוצים בך, אנו רוצים שתישארי בעלת ברית מלאה של ישראל ואיננו רוצים שתתקרבי אלינו בשום תנאי. איזה הגיון הוא זה?"

 

"אל-משאהד אל-סיאסי": "[אולם] מחיר [השינוי שחל במדיניות] ארה"ב היה כבד."

נביל שעת': "מהו המחיר?"

 

"אל-משאהד אל-סיאסי": "ביטול האמנה הלאומית הפלסטינית."

נביל שעת': "אין מחיר כבד זולת האדמה ושיבת העם הפלסטיני [למולדתו]. זהו המחיר הכבד ולא האידאלים הישנים שלא ניתן ליישמם עוד. האידאלים הישנים הועלו בעת שהעם הפלסטיני נדחה [על ידי העולם]. ואולם כיום - מה חשוב [יותר] כדי שהעם הפלסטיני יהפוך לבעל  זכויות האדמה או האידאלים הישנים? האדמה, הזכות והעם הם הבסיס ולא האידאלים הישנים."

 

"אל-משאהד אל-סיאסי": "האם אתה מתכוון שקרעתם לגזרים את כל האידאלים הישנים שלכם והשלכתם אותם לים בעזה?"

נביל שעת': "לא קרענו דבר. הסכמנו לשאת ולתת עם ישראל על השבת הזכויות הללו וכתוצאה מכך איננו יכולים לומר עוד כי הפתרון היחיד ליחסינו עם ישראל הוא הרובה. [הרי] אנו מנהלים עמה משא ומתן ולכן איך אפשר שהפתרון היחיד הוא הרובה. מה שהשתנה [בעניין] הוא השינוי [מן] המאבק המזוין אל עבר המשא ומתן. כל עמי העולם מתמודדים עם אויביהם באמצעות מאבק [מזוין] וכאשר מכירים בהם הם יושבים לשולחן המשא ומתן. זה מה [שגם] אנו עושים כעת. זה מה שקרה בסוריה, בלבנון, במצרים ובירדן. כולן השתנו [והחליפו את] אידיאולוגיית הסכסוך והמאבק המזוין באידיאולוגית המשא ומתן."

 

"אל-משאהד אל-סיאסי":  "אולם חלק מן העם הפלסטיני עדיין מאמין בג'יהאד ומאמין כי אדמת פלסטין מהנהר ועד הים קדושה וכי אף פלסטיני או ערבי אינו יכול לוותר עליה. [אנשים אלו] ממשיכים בפעולות הג'יהאד."

נביל שעת': "אני סבור שהבעיה היא [בהבנת המונח] מוותרים עליה [על פלסטין]. אנו לא איבדנו את פלסטין. אדרבא, אנו מחזירים אותה חלק אחר חלק. יש הבדל בין האמירה שהיא היתה בבעלותנו ואחר כך ויתרנו עליה לבין האמירה שאנו נמצאים בחוץ וחוזרים אליה. אנו שבנו אל המולדת."

 

"אל-משאהד אל-סיאסי": "אתה מתכוון ל5%- מן המולדת."

נביל שעת': "חמשת האחוזים הללו מתרחבים יום אחר יום. [תחילה] נכנסנו לעזה וליריחו בלבד וכעת נכנסנו לגדה המערבית. חמשת האחוזים הפכו כעת לשלושים וחמישה אחוזים והם יהפכו לארבעים אחוזים בחודש פברואר הבא. כלומר, אנו מחזירים את המולדת. 250 אלף פלסטינים נכנסו למולדת מאז שנכנסנו. כלומר, אנו מחזירים את העם למולדת. זהו החשבון [המנחה אותנו] ולא החשבון לפיו אנו [נמצאים] במולדת ומוותרים עליה. היינו מחוץ למולדת ואנו חוזרים אליה."[1]



[1] אל-משאהד אל-סיאסי, 21.11.1999.

תגיות