המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בעל טור ערבי: לומר "כן לאמריקה!"
1/11/2002

 

 

בעל טור ערבי: לומר "כן לאמריקה!"

 

תחת הכותרת "כן לאמריקה", כתב בעל הטור, ח'אלד אל-קשטיני, ביומון הלונדוני, "אל-שרק אל-אוסט": "כל ימי שנאתי את אמריקה. העניקו לי מלגת לימודים לארבע שנים וסירבתי משום שהיא היתה באמריקה. לא יכולתי להשתלב בה [בחברה האמריקנית] מכיוון שהיא תרבות המבוססת על כסף בשעה שאני שואף לתרבות המבוססת על צדק. אני רואה באמריקה את האחראית על כל הדברים הרעים בעולם. לא הייתי היחיד שחשב כך; כל האנשים שונאים את אמריקה.

 

ואולם, הדבר המופלא הוא שכל אלה השונאים את אמריקה עשו כל אשר לאל ידם, כדי לחזק אותה וכדי לפרוש את ההגמוניה שלה ברחבי העולם. מי הביא את נאט"ו ואת האמריקנים לבלקאן אם לא קריאת התגר של הסרבים כלפי וושינגטון? מי הביא אותם לאפגניסטן אם לא מה שעשו בן לאדן והטליבאן? מי הביאם למפרץ אם לא עראק בפלישתה לכווית? מי הביא את הבעיה הפלסטינית לשפל מדרגה זה אם לא קריאת התגר שלנו על העיקרון של איזנהאואר – הנשיא האמריקני היחיד שהיה ידיד לערבים – וסיסמתו של עבד אל-נאצר: "שישתו את מי הים, ואם לא ימצאו חן בעיניהם מי הים האדום, הם יכולים לשתות את מי הים התיכון". כיום, מחציתה של עראק, בכורדיסטאן ובדרום, מצויה תחת ההגמוניה האמריקאית ועל המדינה כולה מרחף איום שהיא תיפול תחת הכיבוש האמריקני.

 

לכל מקום בעולם אליו נפנה את מבטנו, נגלה שאזורים נרחבים נפלו תחת הגמוניה אמריקנית ישירה או עקיפה רק כתוצאה מקריאת תגר על מדיניות וושינגטון. אויבי ארצות הברית אינם חדלים מלהפיל את ארצותיהם בידיה כתוצאה מהשקפתם הנפסדת או ממעשיהם הרעים. אין זו רק העוצמה האמריקנית המכרעת שיוצרת מצב זה אלא גם מעשי האיוולת שאויבי אמריקה מבצעים. אנשי השמאל הם המובילים את המחדל בתחום זה. ההתנגדות לאמריקה הפכה אצלם לעניין שבשגרה. בימים האחרונים הם העניקו לנו דוגמה חדשה לכך בגילוי דעת משותף שיצא מטעמן של שש מפלגות קומוניסטיות ערביות מובילות. גילוי דעת זה מדבר על רצונם של המונופולים האמריקנים לגזול את הנפט של עיראק ולהשתלט על האזור. הלוואי!

 

אני כבר לא מגלה שום עניין כאשר אני שומע על החברות המערביות הגוזלות את משאבי העולם השלישי, שמרבית מדינותיו נשלטות על ידי משוגעים או מפגרים מבחינה שכלית המשתמשים במשאבים הנופלים לידיהם כדי לרכוש ולפתח כלי נשק שבאמצעותם הם הורגים את בני עמם.

 

הלוואי שיבוא האדם שיקח את המשאבים האלה מידיהם ויפטור אותנו הן מן המשאבים והן מן השליטים. כל המשאבים שגנבו החברות הבריטיות מעיראק בתקופת המנדט אינו מגיע לעשירית ממה שהוציאו הממשלות העראקיות לצורך בניית כוח שלא הביא [דבר] לעראק או לזהות הערבית כל תועלת זולת מותם של כמיליון צעירים מבני המולדת. כל מה שעראק נזקקה לו על מנת לשמור על אדמתה, על גבולותיה ועל אחדותה, היה להק מטוסים בריטים בבסיס סן אל-ד'באן ודגל בריטי המתנוסס מעל הבסיס במקום הדגל העיראקי.

 

עשרות שנים כילו המצרים במאבק לפינוי [הצבא הבריטי מהתעלה] ונאצר הצליח להביא לכך בשנת 1954. שנתיים בלבד לאחר צאת החייל הבריטי האחרון מתעלת סואץ, השתלטה עליה ישראל ואלמלא איזנהאואר לא היה אף אחד מסוגל להוציאה. כל עוד ימשיך העולם השלישי להיות שרוי בבורותו, עם שליטיו המשוגעים והמפגרים, עם משכילים המקריבים את היקר מכל למען אישה, עם קצינים שיודעים על מכוניות מרצדס יותר משהם יודעים על טנקים, ועם הוגי דעות השוקדים על מה שנכתב לפני אלף שנים במקום על מה שנכתב השנה – לא נותר למסכנים מקרב עמי העולם [הערבי] הזה אלא לקרוא: 'איפה אתם, אמריקנים!" [1]

 



[1]אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 29.9.2002.