המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סדרת הטלוויזיה המצרית האנטישמית "פרש בלי סוס" (ג)
24/11/2002

 

הויכוח בעיתונות הערבית על שידור סדרת הטלוויזיה המצרית האנטישמית "פרש בלי סוס" – חלק ג'

 

הארגון המצרי לזכויות אדם גינה את שידור הסדרה "פרש בלי סוס". בגילוי דעת שפרסם, נכתב כי "הארגון מאמין שאין להשתמש לרעה בצורות ביטוי [שונות] כדי להפיץ שנאה על בסיס דת, גזע, צבע, או מין."[1] מזכ"ל הארגון, חאפז אבו סעדה, אמר בראיון ל"אסושייטד פרס ש"התמיכה בנושא הפלסטיני אינה זקוקה לפרוטוקולים המזויפים. מה שקורה בשטח ראוי לגינוי יותר מכל דבר אחר."[2]

 

ואולם, שיח' אל-אזהר, מחמד סייד טנטאוי, נקט עמדה שונה. בראיון לשבועון המצרי "אח'ר סאעה" אמר השיח' טנטאוי כי הוא עסוק מכדי לצפות בסדרה, אך הוסיף: "מה שאני יודע זה שמקורה של השמיות באדוננו נוח עליו השלום, שהוליד את שם, חם ויפת. לשם היו בודאות צאצאים שהובילו לכמות האדירה הזו של בני אדם לבנים, אדומים, צהובים ושחורים; כלומר, אוסף של בני אדם יהודים, ערבים, מוסלמים, ואחרים. לפיכך, אנו שמים ואחרים הם שמים והשמיות איננה מונופול של איש. ואולם, מה שחשוב הוא שכולנו צאצאי אב אחד ואם אחת... אנו נבראנו מנפש אחת. מהיכן, אם כן, באה האפליה והטענה שישנם אנשים שמים ואנשים שאינם שמים?! זוהי טענה שמקורה בגזענות מתועבת...

 

אני מניח שבסדרה יש ביקורת על כמה מתכונותיהם של היהודים או שהיא מציגה תכונות אלה; ואולם, אין זו סיבה לעורר מהומה מלאכותית שכזו. הוכחתי שאנו שמיים עוד לפניהם ולא יעלה על הדעת שאדם יגלה עוינות כלפי עצמו. אני שמי – כיצד, אם כן, אגלה איבה כלפי עצמי? אשמת האנטישמיות הומצאה על ידי היהודים כאמצעי לחץ על הערבים ועל המוסלמים, במטרה לממש את מזימותיהם בארצות הערבים והמוסלמים ואסור להתייחס אליה."[3]

 

גם השגריר הסורי בעומאן, ד"ר ריאד נעסאן אע'א, הצטרף לפולמוס בנושא סדרת הטלוויזיה והפרוטוקולים של זקני ציון. במאמרו, כתב השגריר הסורי:

 

"העמדה האמריקאית בנוגע לסדרה 'פרש בלי סוס' עוררה חששות בקרב כמה אינטלקטואלים ויוצרים ערבים שיום יבוא והקונגרס האמריקאי יחוקק חוק שיקבע כי הבית הלבן יהיה אחראי על הצנזורה על יצירות הספרות והתרבות בעולם הערבי והאסלאמי (בנוסף לאחריותו על הצנזורה על תוכניות הלימוד). מחלקת צנזורה [אמריקאית] תקום ומשימתה תהיה לאשר פרסום ושידור לאחר שתוודא כי אין ביצירה ביקורת על המדיניות, האידיאולוגיה, או המטרות של ישראל. המחלקה הזו תדווח למקור הסמכות העליון בתל אביב ובמידה ותיתפס יצירה אמנותית או אידיאולוגית כלשהי בעת ביצוע פשע של פגיעה ברגשות הציוניים... האחראים על יצירה זו ייעצרו ויועברו לבתי המשפט של האינקוויזיציה הציונית באשמת אנטישמיות.

 

הפרדוקס הוא שרבים מקרב האמריקאים וכמה אירופאים אינם מודעים לכך שאת האשמה הזו שבאמצעותה רודפת וסוחטת אותם ישראל לא ניתן להפנות לערבים משום שה עצמם שמים; הם בניו של שם בן נוח, משושלת אבינו אברהם. אנו הערבים בניו של ישמעאל בנו [של אברהם] ואילו המזרחיים מקרב בני ישראל הם בניו של יצחק. יחד, אנו בניהן של שתי הנשים המפורסמות בהיסטוריה, הגר ושרה...

 

לעומת זאת, ליהודים המערביים ולמתנחלים המגיעים מאירופה, מאמריקה, ומכל העולם – והם הרוב בישראל – אין כל קשר לשמיות. יתכן שהם בניו של יפת. אותו המצב תקף לגבי היהודים הפלאשים [יהודי אתיופיה], שיתכן והן בניו של חם. תערובת הגזעים הזו בשושלות היהודים גרמה להם להתבדל מכל אומות העולם ולראות בדת זהות לאומית עבורם, בהעדר קשר לאומי אמיתי ביניהם...

 

הפרדוקס השני הוא שהערבים לא גילו כל עניין בספר המכונה 'הפרוטוקולים של זקני ציון' שאינו נזכר בספרות של הסוגיה הפלסטינית ואינו נזכר בתוכניות הלימוד הערביות. גם אם הוא נזכר בכמה מקורות, הרי שמוטל ספק באוטנטיות שלו. יתכן שהסוד מאחורי ההתעלמות הזו מן הספר נעוץ בעובדה שהערבים אינם מעונינים לייחס היבט מיתולוגי כלשהו לציונות. ואולם, כמה ערבים אינם מוציאים מכלל אפשרות שקבוצה בקרב הציוניים חיברה את הספר הזה והשליכה אותו לשווקים ואחר כך התכחשה לו ועוררה סערה בעניינו, כדי להעניק לו פרסום ולגרוף רווחים, כמו גם לעורר פחד ואימה בקרב הגויים...

 

הפרדוקס השלישי הוא שהערבים הכריזו לפני חמישים שנה וחצי שהסכסוך שלהם עם הציונות אין משמעותו סכסוך עם הדת היהודית. רבים מקרב היהודים המזרחיים חיו במולדתם הערבית במשך מאות בשנים ואיש לא רדף, כלא, או גירש אותם כפי שנעשה במערב. אדרבא, הם מילאו תפקידים בכירים בחצרות השלטון הערביות, כמו גם במסחר, ברפואה. היה להם גם מונופול על הזהב. אפילו בשנות הסכסוך, לפני ואחרי מלחמת 1948, נותרו היהודים באזור הערבים ואיש לא פגע בהם...

 

הפרדוקס הרביעי הוא שהפרוטוקולים של זקני ציון, שקיימת הנחה שהם שאובים מן התורה ומן התלמוד, נושאים בחובם איבה כלפי הנצרות ולא כלפי האסלאם... המזימות הנחשפות בפרוטוקולים לא עניינו כלל את הערבים, שהיו עסוקים, בתחילת המאה העשרים, בהשגת עצמאותם מן המדינה העות'מאנית ולא ידעו דבר על הקונגרס [הציוני] שהתכנס בבאזל ב-1897.

 

על פי הסיפור, כאשר [הצאר] הרוסי ניקולאי אלכסביץ' גילה מה היו ההחלטות שהתקבלו בקונגרס המפורסם בבאזל, הוא נתקף אימה משום שההחלטות קבעו שהיהודים יפעלו לשיעבוד העולם כולו כדי להשתלט עליו; הוא העביר עותק של הפרוטוקולים לידידו המדען הרוסי, סרגי נילוס, שתרגם אותם, חקר אותם, והשווה את מה שנכתב בהם למה שהתרחש בעולם אותו זמן ומצא התאמה. משום כך, סערה רוסיה הקיסרית כאשר נפוץ המסמך בשנת 1902 וכתוצאה מן הזעם הרוסי נגד היהודים, בוצעו מעשי טבח שבאחד מהם נרצחו עשרת אלפי קורבנות. היהודים אספו את העותקים של הספר [מן החנויות], שרפו אותם והתנערו ממנו...

 

האמריקאים התעניינו בפרוטוקולים. הופעתם הזכירה להם את נאומו של נשיאם, בנג'מין פרנקלין,[4] בפני הקונגרס, עת אמר: 'רבותי, סכנה גדולה מאיימת על ארה"ב. הסכנה הזו היא היהודים. בכל מקום הם פועלים כדי לדרדר את הרמה המוסרית. לאורך ההיסטוריה הארוכה שלהם הם נותרו מבודדים במנותק מן האומות בקרבם הם חיו. הם לא השתלבו בתרבויות אלא פעלו תמיד לעורר משברים כספיים ולחנוק את הכלכלות [של אותם אומות], כפי שקרה בפורטוגל ובספרד. אם הם לא יגורשו מארה"ב בהתאם לחוקה, תוך מאה שנה מעכשיו, הם יגיעו לארץ הזו במספרים גדולים, ישלטו בנו ויהרסו אותנו'.

 

כמו כן, נזכרו האמריקאים בדברי נשיאם, לינקולן: 'אני רואה באופק משבר המתקרב לאיטו. משבר זה גורם לי לחשוש לשלום ארצי. השלטון נתון כיום בידי החברות הגדולות והדבר יוביל לכך שהשחיתות תגיע למשרות הבכירות ביותר, מאחר שבעלי ההון, יפעלו לשמור על שליטתם במדינה, ומשאבי המדינה כולם יהיו נתונים לשליטת (קבוצה קטנה)... דבר שיוביל להתנפצות הרפובליקה.'...

 

הפרדוקס החמישי הוא... שהערבים לא התעניינו כלל בברית הנוצרית-ציונית וכיצד היא נוצרה, משום שהם מקפידים לנתק את הדת לחלוטין מן הסכסוכים הפוליטיים. יתרה מכך, המוסלמים רוצים שהדתות יפגשו זו עם זו ויגיעו להבנה הדדית... כמו כן, הערבים לא פירשו אירועים גדולים כמו רצח קנדי, או מעשיו של גורבאצ'וב ואחריו ילצין והמיליארדר ביריזובסקי לאור האגדה של הפרוטוקולים. הערבים לא פירשו את השערוריות המפורסמות של הפוליטיקה האמריקאית, כגון שערוריית מוניקה לווינסקי, לאחר הסכסוך בין נתניהו לקלינטון, באופן התואם את הפרוטוקולים.

 

הם גם לא רצו לפרש את עליית רעיון הסדר העולמי החדש, רעיון הגלובליזציה והופעת ארגון הסחר העולמי והשליטה המדהימה של הבנק העולמי, או אפילו את אירועי ה-11 בספטמבר עצמם, על סמך אותו דבר הבל שהמציאו הרוסים בראשית המאה העשרים. זאת משום שהערבים ויתרו מזמן על מנטאליות המזימה והם מעדיפים פרשנות כלכלית, חומרית, ומדעית של ההיסטוריה. אדרבה, הם סבלו רבות מן האחריות המוטלת כעת על הערבים ועל המוסלמים בשל פעולות הטרור, למרות שרבים מהם עדיין אינם משוכנעים בתוככי תוכם באמיתות האשמה [של אל-קאעדה] שאינה נסמכת על שום הוכחה משפטית...

 

למרות שאין לי עניין לוודא את אמיתות הפרוטוקולים ואני מקווה שאיש לא יעסוק בהם, אני תקווה שהשליטים הערביים ימצאו במעשים הישראלים היומיומיים אותם אנו רואים בפלסטין ובמתקפה האסטרטגית ארוכת הטווח, ובתוכנית הציונית שכמעט והגיעה לשיאה, דבר מה שיגרום להם לנצל את הרעיון של הפרוטוקולים והם יגבשו לעצמם השקפה מאוחדת ותוכנית עבודה פאן-ערבית שתבהיר להם את הדרך בה עליהם להתקדם..."[5]

 

בתקשורת בסוריה עצמה, היתה התמיכה בסדרה חד משמעית. והיב סראי אל-דין, כתב ביומון מפלגת השלטון "אל-בעת'": "...הפרוטוקולים מבוססים על הלקאת החברה האנושית, מציצת דמה, פגיעה בקודשיה, ותקיפת זכויות האדם, המוסר, והערכים הכלליים כדי לתפוס בעלות על כל אומות העולם, שהציונות מכנה אותן 'גויים' שיש להתייחס אליהם כפי שנאמר בתלמוד: 'אסור על יהודי לגלות אהדה לגוי, משום שהגוי אויבו ואויבו של יהווה'..."

 

לאחר שהמשיך לתאר את תוכנם של הפרוטוקולים ואף ציטט קטעים נרחבים מתוכם, כתב סראי אל-דין כי הפרוטוקולים קוראים להשמדת העולם" אך מיהר להרגיע כי "העם הפלסטיני ועמו הערבים כולם החליטו להיכנס למערכה להגנה על אדמתם, על זכויותיהם, ועל האנושות כולה".[6]

 

מאמר המערכת של היומון המצרי הממסדי, "אל-מסאא", התייחס לטענה לפיה ארה"ב מאיימת למנוע סיוע חוץ ממצרים בשל שידור התוכנית וקרא לארה"ב: "לכו לעזאזל אם הסיוע שלכם".[7]

 

ביקורת על הסדרה התפרסמה ביומון הרשות הפלסטינית, "אל-חיאת אל-ג'דידה", על ידי מנכ"ל מיניסטריון ההסברה הפלסטיני, אחמד דחבור, שכתב: "...הפרוטוקולים של זקני ציון הם חוברת מטומטמת מלאה דברי הבל המציגה ועידה בינלאומית של [כוחות] הרוע, המונהגת על ידי אנשים צהובי פנים המסוגלים לאחוז בעולם בידיהם... כמו בביצה שלוקה ואחר כך למעוך אותו. הסכסוך עם המפעל הציוני רציני ומסוכן יותר מדברי ההבל האלה. אם לא נציג את הציונות כפי שהיא – גישה לאומנית גזענית אירופאית שקמה בשולי השלב שבין הקולוניאליזם הישן לבין האימפריאליזם – נהפוך את עצמנו לטרף קל..."[8]

 



[1] אל-שרק אל-אוסט (מצרים), 19.11.2002.

[2]  The Jerusalem Post, 19.11.2002.

[3] אח'ר סאעה (מצרים), 20.11.2002.

[4] עוד פרסומים בתקשורת הערבית על נאומו לכאורה של "הנשיא" האמריקאי, בנג'מין פרנקלין, בנושא סכנת היהודים, בדו"חות MEMRI 

  166, 175, 327, 357, 362, 269, ו-421.  www.memri.org

[5] אל-אתחאד (מאע"מ), 14.11.2002.

[6] אל-בעת' (סוריה), 20.11.2002.

[7] אל-מסאא (מצרים), 17.11.2002.

[8] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 14.11.2002.