המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
לקט התבטאויות של מנהיגים ערבים ישראלים
16/11/1999


לקט התבטאויות של מנהיגים ערבים ישראלים

 

בטורו השבועי בביטאון התנועה האסלאמית בישראל "צות אל-חק ואל-חריה" כותב סגן ראש התנועה האסלאמית, השיח' כמאל ח'טיב, תחת הכותרת "אסאמה [בן לאדן] ושאמל [בסאייב] במאבק בשיכור ובשפל": 

 

"ארה"ב היתה בטוחה שהיא 'תנקה' את העולם מן הטרוריסטים, בהתאם לפרשנות [שהיא נותנת] למי שתובעים את זכויותיהם ומגינים על עמיהם ומולדתם, והנה היא מופתעת ממי שמכוון את החצים למותניה ואומר לה: 'את מגינת הטרור בעולם וכל הדיכוי, העושק והאלימות [נמצאים]  תחת חסותך'. 

 

בן לאדן אומר לנשיא האמריקני השפל קלינטון, בעלה של הילרי ומאהבה של מוניקה: 'אתה הטרוריסט מספר אחד בעולם. אתה שהרגת באמצעות הטילים שלך ובהפצצות היום-יומיות של מטוסיך אלפי אזרחים בעיראק והמתת ברעב באמצעות הסגר העושק שלך על עיראק מאות אלפי ילדים. כיצד אתה [מהין] לחלק תעודות יושר ולסווג את האנשים לטרוריסטים שחייבים להורגם... ולבעלי התנהגות נאותה שחייבים לגמול להם."[1]

 

בראיון לשבועון הערבי-ישראלי "כל אל-ערב" אמר חבר הכנסת אחמד טיבי: "אהוד ברק הפר את הבטחותיו לאזרחים הערבים... הוא רצה את הקולות הערביים אך הוא לא רוצה שיראו אותו עם חברי הכנסת הערבים בקואליציה או [בעת] קבלת ההחלטות. הוא טוען כי בתקופה הזו יתקבלו החלטות גורליות בישראל בנוגע לרמת הגולן ובנוגע לפתרון הקבע עם הפלסטינים וכי ההחלטות חייבות להתקבל ברוב יהודי. לדעתי, זוהי ההפליה הגזענית [בכבודה] ובעצמה."

 

אל-טיבי התייחס בראיון גם לפגישתו עם שר החוץ המצרי, עמרו מוסא, ותיאר את הרושם שהשר המצרי השאיר עליו: "הפליאה אותי הדרך בה עמרו מוסא מדבר עם אחרים בגובה העיניים. ראיתי בו אדם משכנע, מעשי, תרבותי ומדעי בדרך הצגתו את הדברים. אני מכבד אותו מאוד בשל עמדותיו העקשניות הגאות. עמדות אלו מרגיזות חלק [מן האנשים] בישראל, במיוחד במשרד החוץ, אולם הם מכבדים אותו משום שהישראלי מכבד את מי שמכעיס אותו והולך עמו 'ראש בראש'."[2]

 

בטקס שערך משרד התרבות הפלסטיני ערך ב - 6 בנובמבר 99' בקלקיליה לציון 43 שנים לטבח בכפר קאסם השתתפו גם אישים מקרב ערביי ישראל. חבר הכנסת מחמד ברכה נשא נאום ועמד על "הצורך להציב אסטרטגיית מאבק בשטח כדי להיכנס לשיחות על הסדר הקבע [מעמדה טובה יותר]". לדבריו, "העם הפלסטיני לא יכול להיכנס לשיחות על הסדר הקבע מתוך מאזן הכוחות [הקיים] בשולחן המשא ומתן, משום שעל פי מאזן זה - אנו מפסידים. [לפיכך] עלינו ליצור מאזן כוחות פעיל בשטח..." 

 

השיח' עבדאללה נמר דרויש אמר כי "מאפייני התוכנית הלאומית הפלסטינית הם העם, האדמה והתרבות. תקיפת האדמה באמצעות גזילתה מעניקה למותקף את הזכות להיאבק בתוקפנות. תקיפת העם מעניקה לו את הזכות לבחור במות קדושים ["שהאדה"] ותקיפת התרבות מעניקה למותקף את הזכות להתנגד לתוקף במסגרת האפשרויות הקיימות."[3]

 



[1] צות אל-חק ואל-חריה, 6.11.1999.

[2] כל אל-ערב, 12.11.1999.

[3] אל-חיאת אל-ג'דידה, 7.11.1999.

תגיות