חוק ירושלים של הרש"פ

ב- 6.10.2002 אישר יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, את "חוק הבירה" בה נקבע כי ירושלים היא בירתה הנצחית של המדינה הפלסטינית וכי המדינה הפלסטינית היא בעלת הריבונות על העיר ועל המקומות הקדושים בה.

החוק יצא כתגובה להצעת החוק מטעם הקונגרס האמריקאי מה- 30.9.2002 הקוראת לממשל האמריקאי להעביר את שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים ולציין מפורשות בכל מסמך שיצא מטעם הממשל בנוגע לישראל כי ירושלים היא בירתה.

להלן נוסח החוק שאישר ערפאת:

                           "חוק הבירה לשנת 2002"

                             נשיא מדינת פלסטין

                            ראש הועד הפועל של אש"ף

                            נשיא הרשות הלאומית הפלסטינית

לאחר עיון בחוק היסוד לשנת 2002 ובייחוד סעיף 3 שלו, לאחר עיון בהצעת החוק מטעם הקבינט ואישורה  על ידי המועצה המחוקקת במהלך התכנסותה בתאריך 28.9.2002 הוצאנו את החוק הבא:

1) ירושלים היא בירת המדינה הפלסטינית והיא מקום המושב הראשי והנצחי של שלושת הרשויות המחוקקת, המבצעת והשופטת.

2) המדינה הפלסטינית היא בעלת הריבונות על ירושלים ועל המקומות הקדושים בה והיא אחראית לשמור עליהם ולהיות ערבה לחופש הפולחן וקיום כל טקסי הדת.

3) כל שנה יוקדש חלק מיוחד מהתקציב הכללי עבור העיר ירושלים, יוכנו פרויקטים ותוכניות כדי לעודד בה השקעה ציבורית ופרטית והיא תישאר אזור פיתוח א' בעל קדימות מיוחדת.

4) כל חקיקה או הסכם שיפחית מהזכות הפלסטינית בירושלים או שיהיה מנוגד להוראות חוק זה, יחשב כבטל.

5) חוק זה לא יתוקן ולא יבוטל  אלא ברוב של שני שלישים מהמועצה המחוקקת.

6) על כל הצדדים הנוגעים בדבר לעשות את כל הנדרש לצורך יישום חוק זה. חוק זה יהיה תקף  החל מתאריך יציאתו ופרסומו בעיתון רשמי.

[החוק] יצא בעיר רמאללה בתאריך 5.10.2002                  

                                                                                          יאסר ערפאת

       נשיא מדינת פלסטין

       ראש הועד הפועל של אש"ף

        יו"ר הרשות הלאומית הפלסטינית."[1]