עיראק 2003 - בכיר ערבי על האפשרות שסדאם יגלה מבגדאד (8)

העורך הראשי של היומון הסעודי-לונדוני, "אל-שרק אל-אוסט", עבד אל-רחמן אל-ראשד, קיים שיחה "על כוס קפה", עם בכיר ערבי "שנאלץ לשמור על עילום שם" בנוגע לאפשרות מניעתה של מלחמה בכך שסדאם יגלה מבגדאד. את השיחה הזו פרסם אל-ראשד בטורו היומי ויש בה כדי להעיד על תמיכה עקרונית של מנהיגים ערביים באופציה זו מחד גיסא, ועל חששותיהם מפני השלכותיה, מאידך גיסא.

תחת הכותרת "מהו מקלטו הבטוח של נשיא מדינה", כתב אל-ראשד:

"הדיבורים אודות הענקת מעמד של פליט [פוליטי] לנשיא עיראק ולכמה מבני משפחתו בתמורה לסיום העימות וכדי לחסוך את המלחמה וההרס מהעם העיראקי נישאים בפי כל. ואולם, הענקת מעמד של פליט לסדאם אינו דבר פשוט, שלא לדבר על הצורך לשכנע את הנשיא סדאם עצמו לקבל את הרעיון. זוהי סוגיה קשה יותר מאשר סוגיית גורלו של אבו עמאר [יאסר ערפאת] בשנת 1982, כאשר הישראלים צרו עליו בביירות. הפתרון היה שהוא יפליג בספינה יחד עם לוחמיו למקום גלות מוסכם בתוניס, כדי לחסוך מביירות את המלחמה. לאן יפליג הנשיא העיראקי אם יוטל מצור על בגדאד?

דנתי עם בכיר ערבי – שנאלץ לשמור על עילום שם – על כוס קפה באפשרות זו וחשבתי שהשיחה הזו ראויה לפרסום, ללא אישור ממנו:

ש: האם אתה סבור שהבכירים העיראקים יכולים לבקש מקלט?

ת: זוהי אפשרות העומדת על הפרק ואני סבור שהכל, כלומר הממשלות הרלוונטיות, ידונו בה ויבחנו את כל ההיבטים.

ש: האם אתה סבור שהנשיא העיראקי יקבל פתרון שכזה, למרות שהוא ידוע בכבודו העצמי?

ת: איזה מוצא יש למי שאין לו ברירה?

ש: האם אתה חושב שהוא יכול להגיע בסופו של דבר למקום [כלומר לארץ] ערבית?

ת: האופציות מוגבלות, קשות, וגם מסוכנות.

ש: האם נכון הוא שסעודיה, מצרים, או לוב הציעו לארח אותו?

ת: לא. כל המדינות האלה חוששות מההשלכות של הזמנה זו. המדינה היחידה שהציגה הצעה אמיתית עד היום היא בילורוסיה...

ש: אבל, המדינות [הערביות] כבר נתנו מעמד של פליטות [פוליטית למנהיגים]. בסעודיה נמצא עידי אמין, שליט אוגנדה, ולאחרונה היא נתנה מעמד של פליט לראש ממשלת פקיסטן לשעבר, נואז אל-שריף. גם למצריים יש היסטוריה ארוכה בתחום. אפילו עצמותיו של השאה מצויות אצלם.

ת: בדיוק. מה שקה עם השאה מדאיג את כולם. המצרים אירחו אותו בחייו ובמותו. קבורת גופתו הציבה את משטרו של סאדאת בעימות עם המהפכנים האיראנים. הדבר המסוכן ביותר הוא ששליטיה הבאים של עיראק יהיו האמריקאים שירדפו אחריו מבחינה משפטית לאורך שנים. הענקת מעמד של פליטות תגרום למארח עימות עתידי עם מתנגדיו של סדאם, שהם רבים.

ש: האם לא ניתן להעניק לו מעמד של פליט בערבויות של האו"ם ובחתימת כל הצדדים ובכלל זה הצד העיראקי, מתוך קביעה שהגלות מגנה מפני משפטים ותביעות?

ת: לא. אין ממשלה שתאמין לערבויות שכאלה כיום. האמריקאים יגישו תביעות לפיצויים נגדו ונגד משטרו ולאיש לא תהיה חסינות. ראה מה קרה לפינושה, הדיקטטור לשעבר של צ'ילה: אפילו לא נתנו לו הזדמנות להשלים את הטיפול הרפואי בבריטניה. ראה מה קרה לסגן יו"ר מועצת המהפיכה העיראקית, עזת אל-דורי: הוא נאלץ להפסיק את הטיפול הרפואי בשוויץ, שהיא המדינה הנייטראלית, ולחזור לבגדאד.

ש: האם יתכן שעושרו של סדאם יפתה כמה מהמהססים?

ת: בודאי. יש לעשות את שיקולי הרווח וההפסד. הוא יקח עמו אוצרות אדירים ואיש אינו יכול לערוב שהוא לא יתבע בגינן והכסף יהפוך לבעיה בפני עצמה. זוהי משוואה מסובכת, הרפתקנית ומסוכנת והכל יודעים זאת, ובעיקר משום שהיריב במקרה זה הוא מדינה בסדר הגודל של אמריקה. מחר, יצאו העיראקים באלפיהם וידרשו לבוא חשבון, לשפוט ולפגוע במי שיעניק לו מעמד של פליט. לדעתי, בילורוסיה [רוסיה הלבנה] היא פתרון הולם בעת הנוכחית, אבל לו הייתי במקומו [של סדאם], לא הייתי מטיל את יהבי לא על הרוסים הלבנים ולא על הרוסים האדומים."[1]