השוואה בין שרון לבין היטלר ביומון הלונדוני "אל-חיאת"
תחת הכותרת "היטלר של שנת 2002" מזהיר בעל הטור עבד אל-והאב בדרח'אן ביומון הבינערבי "אל-חיאת"[1] מפני 'הישנות הנאציזם נוכח פעולות ישראל הנעשות בהסכמת ארה"ב'. להלן תרגום עיקרי המאמר:
"מועצת הביטחון פרסמה את החלטתה הדורשת את נסיגת כוחות הכיבוש [הישראלי] מהערים הפלסטיניות, אך היטלר של ראשית המאה [העשרים ואחת] לא שעה לדרישתה ולא נענה... מנהיגי ערב הוקיעו [את ישראל] וגינו אותה, הם הזהירו, הם [הפצירו] בה, הם קיימו [ביניהם] מגעים והפנו את תשומת הלב ליוזמה הערבית לשלום - אך היטלר של ישראל לא שעה אליהם ולא נרתע. בירות אירופה גינו את התוקפנות וקראו להסרת הסגר מעל הנשיא הפלסטיני, אך היטלר – שרון לא נענה.
נשיא ארה"ב הביע באופן ממשי את הסולידריות שלו עם היטלר-שרון. ג'ורג' בוש אינו חדל לדרוש מהנשיא יאסר ערפאת 'לעשות יותר' כדי לעצור את האלימות. הוא קורא לו להיכנע - לא פחות ולא יותר. הוא משחק בגורלו של מנהיג שקיבל את כל הלגיטימיות מעמו. בעוד הישראלים מאיימים לפרוץ לשני החדרים שבהם חוסים ערפאת ועוזריו, אומר בוש כי הוא מבין את הצורך של ישראל להבטיח את ביטחונה. שיאו של משוא הפנים [לטובת ישראל] ושיאו של הזלזול בתבונתו של המאזין לנשיא המעצמה היחידה בעולם הוא בכך [שהנשיא בוש] אמר, למעשה, לשרון להשלים את המשימה. יתר על כן, הוא ניצל את ההזדמנות כדי לשגר איומים ימינה ושמאלה, במיוחד לאיראן וסוריה, על מנת להגן על היטלר שלו.
yan
על מנת שג'ורג' בוש יהיה מסוגל לומר את שאמר, אין ספק שהוא לא ראה את המחזות הנאציים אשר שודרו בטלוויזיות בעולם. הוא לא ידע כי הישראלים החיו מחדש את מחנות הריכוז כפי שעשה היטלר. הוא לא ידע כי בעלי בריתו הטרוריסטים הרגו חמישה משומרי ראשו של הנשיא הפלסטיני, שנפלו בידם ולא היו במצב לחימה. הוא לא ידע כי כיבוש טרוריסטי הוטל על עם שלם. לא ידע כי בעלי בריתו מציתים שריפות במטה הנשיאות הפלסטינית. לא ידע כי החשמל, המים, הצידה והקשר עם החוץ נותקו כדי להשלים את בידודו של ערפאת ועוזריו מהעולם. לא ידע כי מפקד פלסטיני זה, שהוא דורש ממנו 'לעשות יותר', ישן לאור נרות. אבל הוא מזכיר כי יש לו הבטחות של שרון-היטלר שלא לפגוע בנשיא הפלסטיני...
האמריקני הוכיח לערבים שוב כי הוא והישראלי נמצאים במערכה אחת נגדם. כל אחד מהם [חותר] להשיג את האינטרס שלו במלחמה הזו נגד הפלסטינים כהשלמה למלחמת אפגניסטאן וכהכנה למלחמת עיראק ולמלחמות האחרות. לא בטוח כי כל זה ירווה את הצמא האמריקני לנקמה. וכאשר נפגשים הטמטום האמריקני והברבריות הישראלית – חייב העולם להיזהר ממצב של היטלריזם נאצי, שאינו מסוגל להפיק שום 'תוכנית שלום'...
כל שעשה היטלר הישראלי ביומים שעברו לא יביא לו את הביטחון שהוא שואף לו. [גם] כל מה שהוא יעשה לא יביא לו בטחון כלשהו, במיוחד אם יפגע בחייו של הנשיא הפלסטיני. האפשרות הגרועה ביותר היא שכל מה שהושג בעשור האחרון יבוא לקצו; הכל ישכחו את הניסיון הזה להגיע לשלום; ההיטלרים-השרונים יאמרו שהם ניצחו והמאבק [הישראלי-ערבי] יחזור לנקודת ההתחלה. לא יהיה שלום אלא כאשר ישרור רצון אמיתי בבית הלבן. כולם יתחרטו על הזדמנות מושלמת, המתגלמת בערפאת, שלא נוצלה באופן הגיוני. האופציה הטובה ביותר כעת היא לשים מיד קץ לשיגעונו של היטלר הישראלי, זאת אם הקהילייה הבינלאומית רצינית בהתחייבותה שלא לאפשר את הישנות הנאציזם מחדש – לא נגד היהודים ולא נגד אחרים."
