מנהל המכון למחקרים אסלאמיים בבריטניה: גינוי פיגועי ההתאבדות לא מוצדק
מנהל המכון למחקרים פוליטיים אסלאמיים בבריטניה, ד"ר עזאם אל-תמימי, מתח ביקורת על מדינות המערב שלטענתו ממהרות לגנות פיגועי התאבדות, אך מחרישות כאשר פלסטינים נהרגים. הוא מאשים חלק מהאירופאים ומהאמריקאים כי אינם רוצים באמת להפסיק את שפיכות הדמים וטוען כי אלה המגנים את פעולות החמאס הם הסיבה להמשכן.
להלן תרגום קטעים מן המאמר:
"פוליטיקאים בבירות ערב מיהרו כהרגלם לגנות את פעולת ההתאבדות הכפולה [בבאר שבע] ולשלוח תנחומים למשפחות הקורבנות הישראליים. צרפת גינתה את ההתקפה בחריפות רבה ביותר וקראה לרש"פ לתפוס את הפושעים...מזכ"ל האו"מ, קופי אנאן, תאר את שתי ההתקפות כפשע נתעב...כל זאת תוך דקות מרגע הגעת הידיעה, בלי ששמענו מהם בששת החודשים האחרונים אף לא מחאה אחת על מדיניות הרצח הקיבוצי והאיטי של העם הפלסטיני כולו. האם למעלה מעשרה ציונים שנהרגו בפעולת נקם מכובדים בעיני המערב יותר מכל הפלסטינים?...
אין צורך לדון בתגובות הרש"פ שהרי הן טבעיות ואינן יכולות להיות אחרות. לא קשה להבין את המניעים שעומדים מאחורי תגובות אלה מפני ש [בעיני ישראל] הרש"פ אינה קיימת אלא כדי למנוע פעולות מסוג זה לפיכך מנהיגיה או דובריה חייבים למהר ולגנות [את הפיגועים] כדי להסיר את המבוכה ולהדוף את התוכחה.
אין פגם בכך שהאירופאים והאמריקאים וכל האנשים בעולם יביעו דאגה נוכח המשך מעשי האלימות והאלימות הנגדית ואין רע בכך שישקיעו מאמצים לשכנע את שני הצדדים המסוכסכים להגיע להודנה מסוימת אולם מוזר שמתייחסים לישראלים כאילו רק להם יש זכות לחיות ואילו הפלסטינים הם בני אדם מיותרים שגם אם ייפטרו מהם איש לא יינזק. רע מאד שהפוליטיקאים האירופאים והאמריקאים סבורים כי לישראל הזכות להגן על קיומה המבוסס על תוקפנות, על שוד ועל ביצוע הפשעים הנתעבים ביותר נגד בני אנוש ואילו לפלסטינים אין הזכות להתנגד לניסיונות לבטל את קיומם ואת ההגנה על זכויותיהם כפי שהם ידועות מההיסטוריה, מהמציאות ומהחוק.
דומה כאילו הפוליטיקאים ההם רואים רק קטע מהחדשות המדווח שפלסטיני פוצץ את עצמו באוטובוס ציוני או בבית קפה ציוני וחוץ מזה דבר אינו מגיע אליהם. אכן, לעולם לא מגיעות אליהם התמונות של חישוף קרקעות, הרס בתים, גירוש מאות אנשים ועקירת עצי פרי בני מאות שנים, תמונות של הצתת שווקים והשמדת תכולתם ושל טורי אנשים העומדים במחסומים בין הכפרים הערביים במשך ימים ולא שעות או דקות...הם אינם יודעים דבר על אודות התוכנית שפורסמה בעת האחרונה להפציץ ממטוס את מסגד אל-אקצא כדי להקים עליו מקדש.
...חלק מאלה המגנים את מה שהם חושבים לטרור פלסטיני ולאלימות פלסטינית אינם רציניים באשר להפסקת שפיכות הדמים בארץ הקדושה. הצרפתים ושותפיהם באיחוד האירופי הם אלה שנכנעו ללחצים האמריקאים להכריז על החמאס תנועת טרור וחסמו את הדרך להבנה עם התנועה החשובה ביותר בזירה הפלסטינית ובכך הם העניקו תירוצים למנהיגים הציונים לשלוח את מטוסי האפאצ'י, את מטוסי הקרב וכלי הרכב המשוריינים שלהם לחסל [את] מנהיגי החמאס ולהרוג פעילי ארגונים ולאחר מכן עמדו מתבוננים מהצד...
הם אלה שהחלישו את מעמדה הרשמי של יותר ממדינה ערבית אחת לאחר שהפכו את איסוף הכספים לפלסטינים, את הפגישות עם מנהיגי החמאס ואת המקלט הביטחוני שניתן להם לטרור ואפילו את דרשת יום שישי, שמביעה הזדהות עם הקרבן נגד התליין, [הפכו] למעשה טרור.
אלה המגנים את פעולות החמאס היום הם הסיבה להמשך הפעולות הללו, משום שהם לא תמכו בחמאס כאשר הציעה הודנה עם הישראלים ואפילו לא ניסו לשכנע את הישראלים או ללחוץ עליהם - והם מסוגלים לעשות זאת לו רק רצו - כדי שינהלו מו"מ על הפסקת ההרג ושפיכות הדמים.
מי רוצה לראות דם נשפך על הארץ הטהורה ואין זה משנה איזה דם? לו יכלו הפלסטינים להשיג את זכויותיהם מבלי שדמם יישפך ובלי שדמם של עריציהם יישפך [הם היו עושים זאת] ומדוע לא? החמאס תהיה הראשונה שתיזום מניעת שפיכות דמים, אם תימצא דרך לא אלימה [להשגת] הזכויות הלגיטימיות במלואן. אולם באופציה זו לא תומכים כל אלה הממהרים בכל פעם לגנות [את הפיגועים] ולתמוך רק בתהליך שלום, שנשען על פילוסופיה שעיקרה הוא שהפלסטיני הוא מקור הטרור והשלום לא יוגשם אלא אם הפלסטיני ירוסן ויוגבל ע"י שלטון [פלסטיני] הכפוף לכובש ומסוגל לבצע במקומו את שהוא אינו מסוגל לעשות.
זו מנטאליות אימפריאליסטית! מנטאליות של האיש הלבן המתנשא על זולתו, מנטאליות שהביאה להשמדת האינדיאנים בארה"ב ודכאה את עמי העולם. אף עם לא ניצל ממנה מן המזרח הרחוק באסיה עד הג'ונגלים והמדבריות באפריקה, מנטאליות שאינה רואה שהזולת בכל האנושות ראוי לחיים ולכבוד, מנטאליות הרואה בציונות המשך של התרבות האירופאית וראש חץ למפעל האימפריאליסטי בעולם שארה"ב ירשה אותו והתמסרה לו בכל הכוח.
אם האירופאים והאמריקאים מרחמים על ישראל ורוצים למנוע שפיכות דמים, עליהם קודם כל להפסיק את שפיכת דמם של הפלסטינים וזה יהיה הצעד הראשון לקראת ביטחון ושלום. צעד זה יוכל להיות רק אם ישובו ויתייחסו לעם הפלסטיני כאל עם עשוק ומותקף ולא כאל עם עושק ותוקפן. עם שאין לכנותו טרוריסט, כלומר, יש להתייחס אל תנועות ההתנגדות שלו - ובראשן החמאס - כאל תנועות שחרור לאומי המממשות זכות לגיטימית המוכרת ע"י אמנות וחוקים בינ"ל והלכות דת, ומן הראוי להידבר ולהגיע להבנה עימן באמצעות מו"מ כאמצעי יעיל להפסקת האלימות..."[1]
