המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ערפאת סופד לאבו אל-עבאס: לוחם מיוחד; מנהיג לאומי
24/3/2004

 

ערפאת סופד לאבו אל-עבאס: "לוחם יחיד במינו"; "מנהיג לאומי שהקדיש את חייו לשירות עמו ומולדתו"

 

בעקבות מותו של מזכ"ל "החזית לשחרור לפלסטין" מחמד עבאס (אבו אל-עבאס) התפרסמו לכבודו בתקשורת הפלסטינית הספדים ומאמרים שתיארו אותו "כלוחם לאומי גדול". בכמה התבטאויות, בעיקר של אנשי ארגונו, הואשמו האמריקאים באחריות למותו ואף הובעו ייחולים לתגובה.      

 

להלן מספר דוגמאות:

 

יו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת ביכה את מותו של אבו אל-עבאס בהודעה שפורסמה מטעמו ומטעם ההנהגה הפלסטינית: "ההנהגה הפלסטינית נפרדת מלוחם יחיד במינו; מנהיג לאומי שהקדיש את חייו לשירות עמו ומולדתו."[1] בנוסף, ערפאת נמסר בתקשורת הפלסטינית כי ערפאת קיבל תנחומים על מותו של אבו אל-עבאס בלשכת הנשיאות בראמאללה.[2]

 

בגילוי הדעת שפרסמה תנועת הפת"ח נכתב: "פת"ח מודיעה על מותו של המנהיג הלאומי הגדול, השהיד מחמד עבאס- אבו אל-עבאס, מזכ"ל ארגון "החזית לשחרור לפלסטין" אשר מת מות קדושים באחד מבתי הכלא האמריקאים בבגדאד בנסיבות לא ברורות. פת"ח קוראת לערוך חקירה דחופה תחת פיקוח בינ"ל במיוחד מאחר ואבו אל-עבאס היה עצור בתנאים בלתי אנושיים מסוכנים אשר פגעו באופן ישיר בחייו...

 

התחייבות[נו] [עומדת] בעינה ושבועת[נו] בתוקפה; אנו נמשיך לצעוד בדרך המהפכה והמאבק הלאומי הצודק עד להגשמת הניצחון ולהקמת המדינה הפלסטינית העצמאית שבירתה ירושלים.

[עלה] אל גן העדן הנצחי - שהיד גיבור שלנו - אבו אל-עבאס!"[3]

 

גם הכוחות הלאומיים והאסלאמיים פרסמו גילוי דעת ובו הבטחה ללכת בדרכו של אבו אל-עבאס: "מות הקדושים  של אבו אל-עבאס רק יוסיף לעמנו ולכוחות הלאומיים והאסלאמיים שלו נחישות להמשיך במאבק באותה הדרך [בה הלך אבו אל-עבאס] ולדבוק באותן באותן מטרות אשר למענן מת מות קדושים המפקד הגדול."[4]

 

מנכ"ל משרד ההסברה הפלסטיני, סעד תופיק בסיסו דרש להקים וועדת חקירה בינ"ל כדי לחקור את נסיבות פטירתו של  אבו אל-עבאס.[5]

 

לדרישה זו הצטרפה "החזית לשחרור לפלסטין", הארגון שבראשו עמד אבו אל-עבאס. בהודעתה דרשה החזית להקים וועדה רפואית "שתחשוף את נסיבות מות הקדושים" של המזכ"ל והוסיפה: "אנו נפרדים היום מהמפקד והמזכ"ל השהיד אבו אל-עבאס אשר מילא תפקיד בולט בתולדות המאבק הפלסטיני במשך 40 שנה מאז נעוריו ועד מות הקדושים שלו. הוא נטל חלק בתחנות שונות של המאבק הלאומי באמצעות ייסוד החזית הלוחמת ועמידתו בראשה... אבו אל-עבאס הגן על זכות המאבק של עמנו ועל [הזכות] לדרוש את זכויותיו וריבונותו על אדמתו ומולדתו. אנו מבטיחים לשהיד המפקד להמשיך בדרכו ומבטיחים להישאר נאמנים ל[מעשי] ההקרבה שלו. עמדותיו, אשר תישארנה חיות במצפוננו ובמצפונם של כל בני עמנו, תשמשנה כלפיד המאיר את דרך המאבק עד אשר תוגשמנה מטרותיו של עמנו –שיבה והקמת המדינה הפלסטינית העצמאית שבירתה ירושלים."[6]    

 

דובר "החזית לשחרור לפלסטין" וחבר הלשכה המדינית שלה, ד"ר ואצל אבו יוסף, אמר: "החזית שלנו גאה להגיש את המזכ"ל שלה ואת מפקדה המייסד הדגול כשהיד על מזבח החירות, האחדות והמצפון המשותף."

 

אבו יוסף הטיל את האחריות למותו של אבו אל-עבאס על ממשל בוש: "ממשל בוש והמדיניות התוקפנית שלו נגד עמנו ואומתנו... אשר מזדהה עם התוקפנות והעושק של הכיבוש- נושא בכל האחריות למות הקדושים של אבו אל-עבאס בבית הכלא שבו הוחזק כבן ערובה ללא שום סיבה או תירוץ מבלי שהואשם בהאשמה כלשהי ומבלי שנשפט."[7]     

  

בראיון לשבועון "כל אל-ערב" היוצא לאור בישראל הטיל אבו יוסף פעם נוספת את האחריות למותו של אבו אל-עבאס על האמריקאים ואמר כי שלושה ימים לפני מות הקדושים שלו שלח אליו אבו אל-עבאס מכתב באמצעות הצלב האדום ובו מסר כי מצב בריאותו טוב, "מה שגורם לנו לחשוב שהאמריקאים ביצעו פשע מכוער והרגו אותו..."

 

עוד הוסיף אבו יוסף: "פשע מכוער זה עולה בקנה אחד עם המלחמה הכוללת שמנהלים כוחות הכיבוש נגד עמנו ונגד הנהגתו, בשעה שרבים ממנהיגינו חוסלו ואחרים נעצרו ובשעה שישנו מצור על היו"ר ערפאת ועל עמנו הפלסטיני הנתון בגטאות מבודדים."[8]

 

מחמד זידאן אשר טען בפני כתב היומון הלונדוני, "אל-שרק אל-אוסט" כי הוא היה מלווהו האישי ואיש סודו של אבו אל-עבאס הביע את תקוותו כי התגובה על "חיסולו" של אבו אל-עבאס, תהיה חיסולו של ג'ורג' בוש: "אבו אל-עבאס יקר לי יותר מבתי ומאשתי. ביליתי עמו את הימים היפים ביותר של המאבק שלי למען פלסטין וממנו למדתי על ההתנגדות והסבלנות." לדברי היומון הלונדוני, אבו יוסף הביע את תקוותו האישית כי התגובה לחיסולו של אבו אל-עבאס תהיה הריגתו של הנשיא ג'ורג' בוש ואמר: "אם יוטל עליי לבצע את המשימה הזו לא אהסס. מאחר ולא הצלחתי לפדות את אבו אל-עבאס בחייו אני אפדה אותו במותו."[9]

 

כמו כן, בכירים פלסטינים פרסמו מודעות אבל, ביניהם רשיד אבו שבאכ, העומד בראש מנגנון הביטחון המסכל בעזה אשר הביע צער רב "על מותו של הלוחם הלאומי הגדול."[10]

 

גם בעלי טורים בעיתונות הפלסטינית התייחסו למותו של אבו אל-עבאס.

מנכ"ל משרד התרבות, אחמד דחבור כתב בטורו ביומון הרש"פ, "אל-חיאת אל-ג'דידה": "אבו אל-עבאס בחר באמצעים  מקוריים יוצאי דופן כדי להגיע לפלסטין כמו שימוש בדאון, בכדור פורח ובסירות [ולבצע בעזרתם] פעולות איכותיות. ולבסוף- הרעיון המטורף שלו שהסעיר את העולם: לחטוף ספינה איטלקית גדולה – אקילה לאורו, שהיתה בדרכה לנמל חיפה...

 

לאחר שעברו הרבה מים בנהר הירדן חתמה ההנהגה הפלסטינית על הסכם אוסלו. [אבו אל-עבאס] בן הכפר טירה [שליד חיפה] לא בלע את ההסכם הזה משום ש[הסכם אוסלו] מבחין היטב בין סוגיה פוליטית שנויה במחלוקת לבין זכות השיבה. והוא חזר. אבו אל-עבאס חזר לחלק המולדת שהוקצה לנו [במסגרת הסכם אוסלו], קיבל תעודת זהות פלסטינית וביקר במקום הולדתו-טירה. שתי דמעות חמות מצאו דרכן לעיניו של המפקד הצעיר אשר תדמיתו בעיני האמריקאים היתה של אדם קשוח מאוד..."[11] 

 

חסיין חג'אזי, בעל הטור ביומון הרש"פ, "אל-איאם", רמז גם כן כי האמריקאים אחראים למותו של אבו אל-עבאס ושיבח את האומץ שלו הן בעיתות שלום והן בעיתות מלחמה: "... אמריקה טעתה פעם נוספת. היה זה אבו אל-עבאס אשר היה בעל עמדה אמיצה, כפי שהיה אמיץ בשדה הקרב... מדוע אם כך, הם [האמריקאים] הרגו אדם אשר היה לוחם נחוש בשעת הלחימה וגם היה בעל אומץ להושיט יד לשלום בעת שלום. אבו עמאר [ערפאת] משתמש [בביטוי] 'שלום האמיצים', כלומר השלום של האנשים החזקים והלוחמים שאין דומה להם כמו אבו אל-עבאס."[12]

 

המשורר הפלסטיני, מחמד עלוש כתב במאמר שפורסם ביומון הרש"פ, "אל-חיאת אל-ג'דידה": "[אבו אל-עבאס] לא ידע אף פעם מהי בריחה והפעם הוא לא ברח מהמוות... פלסטין והסוגיה הפלסטינית מבכים את מותו של החבר והלוחם מחמד עבאס - אבו אל-עבאס- מזכ"ל "החזית לשחרור לפלסטין" אשר נרצח בידי יד בוגדנית, בידי הפשע ובידי הכיבוש בבית הכלא האמריקאי העושק בעיראק הכבושה שנפלה בידי פושעי המלחמה -ברית העושק והרצח האנגלו-אמריקאית ובעלי בריתה...

 

עם מותו של אבו אל-עבאס איבדנו את אחד מסמלי המאבק הפלסטיני אשר אינו מקבל תכתיבים ונשאר נאמן לאופציה של השחרור ושל ההתנגדות לכיבוש... אבו אל-עבאס נשאר אחד מהיסודות הקיומיים הלאומיים הפלסטינים ואחד משומריו הבולטים של החלום אשר ימומש בסופו של דבר-במוקדם או במאוחר- הקמת מדינה פלסטינית עצמאית ריבונית שבירתה ירושלים ומציאת פתרון צודק לנושא הפליטים הכולל את הבטחת זכות השיבה.  זוהי בחירתו של אבו אל-עבאס ושל כל התושבים בעלי הכבוד ובראשם היו"ר הגיבור, יאסר ערפאת..."[13]    



[1] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 11.3.2004.

[2] http://www.wafa.pna.net/body.asp?field=tech_news&id=2794 . על פי דיווח של "ידיעות אחרונות מה-15.3.2004, שלושה מאנשי סיעת בל"ד בכנסת, וביניהם, העומד בראשה, ד"ר עזמי בשארה, ניחמו את ערפאת על מותו של אבו-עבאס. העיתונות הפלסטינית אמנם ציינה כי בשארה נפגש עם ערפאת אך לא הזכירה כי הוא ניחם אותו על מותו של אבו אל-עבאס. 

[3] www.alkrama.com/statment/statments175.htm  

בהפגנה שנערכה בבית לחם בעקבות קריאה של וועדת החירום הלאומית והאסלאמית במחוז ו"מועדון האסיר" במחוז בית לחם עלתה הדרישה להקים וועדת חקירה עצמאית לחקירת נסיבות פטירתו של אבו אל-עבאס- אל-איאם (רש"פ), 13.3.2004.

[4] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 12.3.2004.

[5] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 12.3.2004

[6] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 11.3.2004.

[7] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 11.3.2004.

[8] כל אל-ערב (ישראל), 19.3.2004. גם סגנו של אבו אל-עבאס, עמר שבלי הדגיש את אחריותה של ארה"ב למותו של אבו אל-עבאס. בראיון לאתר האינטרנט www.albawaba.com   אמר שבלי : "חזית השחרור הפלסטינית תמשיך להטיל על הכוחות האמריקאים את האחריות למות הקדושים של אבו אל-עבאס והיא תקים וועדת חקירה בדרג בינ"ל כדי לקבל תשובה ניצחת [למרות ] שברור שהראייה הנחרצת היא כי הוא נהרג בצינוק של האמריקאים בבגדאד." - www.albawaba.com/news/printArticle.php3?sid=272645&lang=a

[9] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 13.3.2004.

[10] אל-איאם (רש"פ), 12.3.2004

[11] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 11.3.2004.

[12] אל-איאם (רש"פ), 13.3.2004.

[13] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 21.3.2004.