המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
משבר בין מצרים לארה"ב סביב פעילות ארגוני החברה האזרחית
24/11/2011

 

משבר ביחסי מצרים-ארה"ב על רקע הדה-לגיטימציה הממסדית במצרים

לארגוני החברה האזרחית

 

מאת ב. צ'רניצקי*

 

במצרים מתנהל לאחרונה ויכוח על מימון ארגוני החברה האזרחית במדינה בידי גורמים זרים, בראשם ארה"ב. המועצה הצבאית העליונה, שדרך התנהלותה נתקלת בביקורתם של הארגונים האזרחיים, ניסתה לערער את הלגיטימיות שלהם, בטענה כי המימון הזר הוא כלי להתערבות בענייני הפנים של מצרים ולפגיעה ביציבותה.  

העיתונות הממסדית התייצבה לצד המועצה הצבאית, וכך גם מרבית הגורמים האזרחיים והפוליטיים במדינה ונראה כי יש קונצנזוס בחברה המצרית נגד המימון הזר, מה שהעניק רוח גבית למועצה הצבאית, במאבקה החריף נגד ארגונים חברתיים אלה.  

 

השר לסולידאריות ולצדק חברתי, גודה עבד אל-ח'אלק מסר על הקמת ועדה בראשותו, שתבחן את שינוי חוק העמותות ובעיקר את האמור בו לגבי המימון הזר.[1]  דו"ח שהוזמן על ידי משרד המשפטים, קבע כי בחצי השנה האחרונה הגיע סכום המימון ממדינות ערביות וזרות לארגונים ולבודדים במצרים לכמיליארד לירות מצריות [167 מיליון דולר לערך].[2]  כמו-כן, פורסם כי במסגרת חקירת המימון הזר זומנו לחקירה כמה ראשי עמותות,[3] ונבדקו חשבונות הבנקים של 28 ארגונים מצריים וזרים החשודים במתן או בקבלה של מימון זר בלתי חוקי.[4] בתגובה, 39 ארגונים חברתיים הגישו לרה"מ, עיסאם שרף, הצעה לשינוי חוק העמותות. לפי ההצעה, העמותות האזרחיות יפעלו בשקיפות, אך יוכלו לפעול בצורה עצמאית.[5]

 

נושא המימון הזר גרם למתיחות ביחסי מצרים-ארה"ב. ממשלת מצרים טענה כי מימון זה מהווה הפרה של החוק המצרי ושל הנורמות המשפטיות הבינ"ל, בשל העברת כספים בצורה ישירה לעמותות ללא אישור הממשלה.[6]

 

עיקר השיח בעיתונות המצרית התמקד במימון הזר האמריקאי, ואולם דווח גם על מימון מפרצי של עמותות שונות. כך, למשל, סגן שר המשפטים, עומר אל-שריף, האשים את קטר במימון ארבע עמותות, מהן שתיים קופטיות ואחת סלפית.[7] העמותה הסלפית הודתה בקבלת מימון מקטר, האמירויות וכווית, אך פחות ממה שפורסם; האגודה הקופטית האוונגליסטית, אחד משני הארגונים הקופטיים שהואשמו בקבלת מימון זר, הכחישה האשמות אלה.[8] גורמים אחרים, ביניהם, ליבראליים ושיעים, טענו כי הסלפים מקבלים מימון סעודי. שגריר סעודיה במצרים הכחיש את הטענות נגד ארצו.[9]  

 

דה לגיטימציה ממסדית לארגוני החברה האזרחית במצרים

הפולמוס בנושא המימון הזר החל לאחר הצהרתה של שגרירת ארה"ב  החדשה במצרים, אן פטרסון, בישיבה של ועדת החוץ בסנאט ב- 21 ליוני 2011, לקראת מינויה לתפקיד, כי ארה"ב העניקה קרוב ל-40 מיליון דולר לארגונים במצרים, כדי לחזק את הדמוקרטיה בתוכה וכי כ-600 ארגונים מצריים ביקשו סיוע למטרה זו.[10] 

 

אירוע אחר שהלהיט את הפולמוס היה צעדה של אלפי מפגינים אל מטה המועצה הצבאית העליונה בכיכר אל-עאבסיה בקהיר ב-  22 ביולי, 2011,  עקב שמועות על הרג מפגין בידי כוחות הביטחון, בסואץ או באסמאעיליה.[11]

בתגובה לשתי התרחשויות אלה, תקף חבר המועצה הצבאית העליונה, גנרל חסן אל-רויני בראיון לערוץ אל-ג'זירה, את תנועת ה-6 באפריל וארגונים נוספים של החברה האזרחית במצרים, וטען כי צעירים מתנועת ה-6 באפריל תכננו למוטט את המדינה ואף התאמנו לשם זה בסרביה, כאשר סמל התנועה- אגרוף קפוץ- הוא סימן סרבי. עוד אמר הגנרל אל-רויני, שהצעירים אחראים להסתה ולכמה אירועים אלימים שקרו מאז נפילת שלטונו של מובארכ. בהתייחסו למימון הזר של תנועת ה-6 באפריל ושל  ארגונים אחרים, אמר: "השגרירה האמריקאית [עצמה] הצהירה מול ועדת הקונגרס על הסיוע הכספי, באמרה: 'אנו הענקנו סיוע של 40 מיליון דולר.' לא אני אמרתי זאת. היא גם אמרה כי הם נתנו 70 מיליון דולר וכי הם מקצים סכומים נוספים. כשדיברתי עם כמה מהארגונים, הם אמרו כי מה שנאמר בחדרים אפלים איננו נכון וכי התמיכה בהם באה מארגונים השייכים לאו"ם." על תנועת כפאיה אמר אל-רויני כי היא "איננה מצרית, משום שיש [תנועות עם אותו] שם [שמשמעותו], 'די', enough, בעוד מקומות בעולם, כמו בצפון סודאן ובתוניסיה."[12]  

 

המועצה הצבאית התייחסה בדף הפייסבוק  שלה לתהלוכה בקהיר בהודעתה מספר 69, בציינה כי לא נקטה אלימות נגד מפגינים בסואץ ובאסמאעיליה והאשימה "תנועות פוליטיות", בהן תנועת ה-6 באפריל, בניסיון לפעול נגד המועצה:

 

"המועצה העליונה של הכוחות החמושים מאמינה בהמשך הקשר עם העם המצרי האדיר ועם צעירי המהפכה, תוך הדגשת הצעדים החיוביים שהושגו במהלך הימים האחרונים, שנועדו לענות על הדרישות הלגיטימיות של מהפכת ה-25 בינואר. ואולם, יישום צעדים חיוביים אלה התנגש עם האינטרסים של כמה תנועות פוליטיות בעלות אג'נדות פרטיות, אשר החלו להסית ליצירת פתנה בין העם לבין הכוחות החמושים.

לפיכך, יצוין כי:  

1.      [הטענות] שהכוחות החמושים נקטו אלימות נגד המפגינים באסמאעיליה או סואץ או בכל עיר אחרת- אינן נכונות.

2.      הפתנה אליה חותרת תנועת צעירי ה-6 באפריל [בניסיון] לזרוע פילוג בין העם לצבא, היא אחת ממטרותיה מזה זמן, שנכשלו בגלל הצעדים שננקטו לאחרונה.

המועצה העליונה של הכוחות החמושים קוראת לכל הקבוצות בעם להיזהר ולא ללכת אחר התוכנית המפוקפקת הזו, החותרת למוטט את יציבותה של מצרים, ולפעול בכל הכוח למען סיכולה."[13]  

 

יודגש כי תנועת ה-6 באפריל היתה בין הגורמים שעמדו מאחורי המחאות שפרצו בסוף ינואר 2011,[14] כאשר הציבה, לאחר נפילת שלטונו של מובארכ דרישות רבות למועצה הצבאית ובהן - טיהור מערכת המשפט משופטים המזוהים עם שלטונו של מובארכ, הפסקת המשפטים הצבאיים לאזרחים, פיטורי התובע הכללי ויצירת מערכת משפט עצמאית.[15] 

 

ראוי לציין, כי ועדת החקירה מטעם משרד המשפטים זיכתה את תנועת ה-6 באפריל מהחשדות לגבי מימון זר בתום כמה חודשי חקירה. בתגובה לפרסומים אלה, דרשה תנועת ה-6 באפריל מהמועצה  הצבאית לפרסם הודעת התנצלות הן על אשמתה בקבלת מימון זר והן על הודעה מספר 69.[16]

 

העיתונות הממסדית התגייסה גם היא כדי לערער את הלגיטימציה של ארגונים אזרחיים ותמכה בטענותיה של המועצה הצבאית על הסכנות הטמונות בקבלתו של מימון זר. כך, קבוצה של עיתונאים מהיומון אל-גומהוריה ומכתבי העת "אאח'ר סאעה" ו"אוקטובר", הגישו תלונה למועצה הצבאית נגד 18 גופים במצרים "המשתפים פעולה" עם גורמים זרים ומקבלים מהם סיוע זר. לדבריהם, בקבלת המימון הזר, הפרו הארגונים את החוקים המצריים הרלוונטיים; והפרו הסכמים בינ"ל ותוכניות סיוע כלכליות בינ"ל, אותן אישרה מצרים.[17]

 

מאמרי מערכת ובעלי טורים בעיתונות הממסדית יצאו נגד המימון הזר ומקבליו: ביומון אל-אהראם, נכתב: "המימון הזר מהווה פתח מסוכן להתערבות בחיים הפוליטיים במצרים, להצנחת אנשים מסוימים לבחירות ולקידום אג'נדה חיצונית. המצפון הלאומי והציבורי מחייב כל מצרי לדחות את כל צורות המימון [הזר] ולהיות מחויב למקורות המימון הלאומי החוקי."[18]  

 

סמירה צאדק, בעלת טור ביומון אל-גומהוריה, כתבה כי הארגונים האזרחיים קמו במיוחד כדי לנצל את המימון הזר, והזיקו למהפכה ולמהפכנים, לצעירים המצריים ולעם כולו. היא קראה לחשוף את הארגונים שקיבלו מימון זר , שכן "ייתכן שחלק [מהמימון] בוזבז למטרת הרס ויצירת פתנות, שנמשכו לאחר נפילת המשטר..."[19]

 

ארגוני החברה האזרחית: המועצה הצבאית פוגעת בנו

תנועות אזרחיות מעטות יצאו נגד המועצה הצבאית, בטענה כי בהצהרותיה נגד הארגונים, היא מנסה לבסס את מעמדה: תנועת ה-6 באפריל גינתה את ניסיונה של המועצה "להאשים את התנועה בבגידה ולהסית נגדה", בציינה כי "הצהרותיה של המועצה הן ניסיון לשים סוף לדרישות המהפכה, במקום להיענות להן וליישמן בדחיפות."[20]  לדבריה, המועצה הצבאית ניצלה את הדיווחים על המימון הזר כדי לפגוע בשמה של התנועה ברחוב המצרי,[21] וכי הודעה מספר 69 של המועצה, חושפת את תוכניתה נגד ה-6 באפריל. [22]

 

גמאל עיד, מנהל הרשת הערבית לזכויות אדם, טען שהתקפתה של המועצה הצבאית על הארגונים החברתיים נועדה להשמיצם, בעיקר את הארגונים הגדולים שאינם קשורים לקבלת סיוע זר ושלא שתקו על הפרות זכויות האדם שהתבצעו לאחר המהפכה בידי מנגנוני הביטחון, דבר שהכעיס את המועצה הצבאית והתובע הכללי. רוב הביקורת של הארגונים כוונה נגד משפטים צבאיים שנערכו לאזרחים, עינויים, וכללה דרישה לפיטורי התובע הכללי.[23]

 

גם מנהל "הקבוצה המאוחדת של עריכת הדין וייעוץ בתחום זכויות אדם",  נגאד אל-ברעי, התייחס לדה- לגיטימציה שעושה המשטר לארגונים החברתיים, ואמר שהממשלה סבורה כי פעילותם של ארגונים אלה "מטרידה" והיא "אינה אוהבת אותה".[24] מנהל מרכז קהיר למחקרים בתחום ז"א, בהא אל-דין חסן, תקף את התנהגותו של המשטר כלפי ארגוני החברה האזרחית והשווה אותה לדרך בה התנהגה ממשלת ישראל כלפי הארגונים ששיתפו פעולה עם דוח גולדסטון.[25] 

 

הפעיל הקופטי הליבראלי המצרי-אמריקאי, מגדי ח'ליל  מתח ביקורת במאמרו ביומון אל-דוסתור, על ניסיונה של המועצה הצבאית להכפיש את הארגונים  האזרחיים ולהטיל את האחריות למתרחש במצרים על גורמים חיצוניים, באופן דומה לדרך בה נקט משטרו של מובארכ. לדבריו, מאחר והמהפכה המשיכה לקרוא להפלת מוסדות המשטר, לאחר נפילתו של משטר מובארכ, החלו להישמע כל מיני טענות ומזימות נגד המהפכה, כאשר "גורמים לאומיים" ואזרחים זרים, אשר תיעדו את המתרחש במדינה, הואשמו בבגידה. עוד אמר כי כל מי שמפנה האשמות כלפי החברה האזרחית האחראית למהפכה, טוען למעשה, כי המהפכה היא "פעולה לא לאומית" ובכך מעיד על רצונו  "לחטוף אותה" ולפגוע בכוחות החיים בחברה, כפי שקרה בזמנו של מובארכ.[26]

 

התנערות כללית בחברה המצרית ממימון זר

נראה כי מרבית הגורמים האזרחיים, הפוליטיים והתקשורתיים במצריים, תמכו במועצה הצבאית, בהתנגדותה למימון הזר, בטענה שמימון זר הוא אינטרסנטי וככזה עלול להשפיע על מהלך המהפכה. בנוסף, הוא הוצג כחלק ממדיניותו של שלטון מובארכ אשר בקבלת מימון זר, הסכים למעשה להשפעה "ציונית-אמריקאית."

 

מרבית הארגונים האזרחיים שהואשמו על ידי המועצה הצבאית בקבלת מימון זר, דחו את ההאשמות והביעו התנגדות למימון זר, בהצטרפם לעמדת החברה המצרית בנושא זה. תנועת ה-6 באפריל וכפאיה, אף הגישו תלונה לתובע הכללי, בתגובה להאשמותיה של המועצה הצבאית, וקראו לכל מי שיש נגדן ראיות בדבר קבלת מימון זר, להגישן לתובע הכללי.[27]

 

בנוסף, דרשה תנועת כפאיה מן התובע הכללי, לחקור את חבריה כדי להוכיח את חפותה.[28] יצוין כי כבר בסוף יוני, ציינה התנועה שהיא שוללת מימון זר, הפוגע, לדבריה, בביטחון הלאומי "משחית את החיים הפוליטיים ...

ומרוקן את הפעילות הפוליטית והחברתית מתוכנן הדמוקרטי". התנועה רמזה כי בתקופת שלטונו של מובארכ  יצר המימון הזר שכבה של נצלנים ש"תמכה בהשפעה הציונית-אמריקאית במצרים" ושהוותה הסיבה העיקרית לריק הפוליטי, לעוני, לבורות ולמחלות בקרב העם המצרי שהשמיע קולו לעולם ויצא למהפכה של ה-25 לינואר."[29]    

 

"אוקטובר": "שגרירת הגיהינום [ארה"ב] מבעירה את [כיכר] אל-תחריר"

 אוקטובר (מצרים), 31.7.2011

 

גם המחזאי הליבראלי המצרי, עלי סאלם, תקף במאמרו ביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט, את תופעת המימון הזר, וטען כי העיקרון של סיוע למגינים על הדמוקרטיה ועל החירויות הוא חסר תועלת ושייך לעידן המלחמה הקרה. הוא קרא לארגונים להישען על מקורות מימון מצריים בלבד וטען כי מקבלי הסיוע עלולים להיחשד בביצוע מדיניות "לא לאומית" בעלת אג'נדה חיצונית.[30]

 

תנועת האחים המוסלמים, יצאה נגד המימון הזר, כתופעה השייכת לממשל מובארכ. בהודעתה ציינה התנועה, כי עם בואה לקהיר, ביקשה השגרירה פטרסון ממצרים לחדול לחקור את נושא המימון הזר, דבר המהווה התערבות בוטה ומגונה בענייני הפנים של מצרים, שהרי המשטר שנפל "ציית לכל הוראות הממשל האמריקאי." התנועה הוסיפה כי מתן כספים אמריקאיים "אסור, משחית את החיים הפוליטיים ופוגע בכבוד."[31]

 

עמדת מיעוט:  תמיכה במימון זר   

ראש האגודה המצרית לזכויות אדם, חאפט' אבו סעדה, התפלא למשמע האיסור על המימון הזר, שכן, לדבריו, תופעה זו רווחה טרם המהפכה של ה-25 לינואר. אבו סעדה טען כי הסיוע הועבר באופן גלוי והיה תחת פיקוח, על כן הוא אינו מבין את היחס השלילי לתופעה. ג'ורג' אסחאק חבר ב"אגודה הלאומית לשינוי" שייסד ראש סבא"א לשעבר והמועמד לנשיאות מצרים, מוחמד אל-בראדעי, אמר דברים דומים[32]. 

 

סעד אל-דין אבראהים, העומד בראש מרכז אבן ח'לדון לפיתוח, אמר כי מימון זר מעוגן בחוק וקרא למועצה הצבאית העליונה לחשוף את הסיוע הזר שהיא והסלפים מקבלים, תוך שהוא מזהיר מפני חטיפת המהפכה על ידם.[33]  גם הפעיל הקופטי מגדי ח'ליל כתב כי הוא אינו מבין מה הבעיה עם המימון הזר. על טענתו של הגנרל רויני, כי חברי תנועת ה-6 באפריל התאמנו בסרביה, אמר ח'ליל, כי אם הדבר נכון הרי שזה "ייזקף לזכות התנועה [6 באפריל], משום שהיא הביאה למהפכה אדירה בדרכי שלום, אשר העולם כולו שיבח אותה".[34]

 

משבר ביחסי מצרים וארה"ב סביב אופן העברת המימון האמריקאי

סוגיית המימון הזר עוררה מתיחות בין מצרים לארה"ב, ובעיתונים מצריים ניטען כי מדובר במשבר חסר תקדים בין המדינות.[35] עיקר המחלוקת היה על אופן העברת הסיוע לחברה האזרחית, כאשר ארה"ב רוצה בקשר ישיר עם החברה האזרחית, ומצרים רוצה שכל הסיוע יעבור דרך הממשלה.[36] אחד מביטויי המשבר היתה חזרתו לארה"ב של ראש USAID במצרים, ג'יימס ביפר, עשרה חודשים בלבד מיום שמונה לתפקיד. היומון אל-שרק אל-אוסט דיווח, כי הסיבה לפרישתו היו המכשולים שהציב בכיר מצרי בפני פעולות הארגון.[37]  הממשל האמריקאי הביע דאגה רבה נוכח העוינות המצרית ובכירים אמריקאיים הטילו את האחריות לכך על גורמים מצריים רשמיים, בעוד המועצה הצבאית הקפידה על שתיקה בנושא היחסים עם ארה"ב.[38]

היומון אל-אהראם, כתב כי ארה"ב הפרה את ההבנות אליהן הגיעו המדינות, כאשר הכריזה כי לאחר המהפכה היא תפנה 150 מיליון דולר מהקצאות קודמות שיועדו למצרים, לקידום הדמוקרטיה בתוכה, באמצעות מימון עמותות – בין אם רשומות ובין אם לאו.[39]  

 

היומון שורוק דיווח כי ארה"ב הציעה למסור למצרים את שמות הארגונים שקיבלו את סיועה, בתנאי שמצרים תתחייב לא לפגוע בארגונים אלה.[40] לפי השרה לתכנון ולשת"פ בינ"ל, פאיזה אבו אל-נגא, ארה"ב אכן דיווחה לממשלת מצרים על 26 ארגונים שקיבלו סכום של כ-53 מיליון דולר, אך טענה כי חשיפת שמות ארגונים אלה  לא מצדיקה את המימון הזר שקיבלו.[41] היומון אל-מצריון דיווח, כי הוסכם בין הצדדים, שארה"ב תמשיך לסייע לארגונים החברתיים אך תדווח לשלטון המצרי על כל סיוע שמוגש.[42]

 

העיתונות הממסדית תוקפת את ארה"ב

התנגדותה של העיתונות הממסדית למימון הזר באה לביטוי גם במאמרים נגד ארה"ב ונגד מניעיה:

עורך כתב העת "אוקטובר", מחסן חסנין, כתב כי המקור לשנאה כלפי ארה"ב הוא נטייתה המובהקת לטובת ישראל והתערבותה בענייני הפנים של מדינות ערב: "דוברת משה"ח האמריקאית שכחה או עשתה עצמה שוכחת, כי דעת הקהל המצרית בפרט ודעת הקהל הערבית בכלל, לא זקוקה לשום 'חימום' בשביל לשנוא את ארה"ב, משום שנטייתה העיוורת לצד ישראל, על חשבון הזכויות הערביות הלגיטימיות, והתעלמותה מפשעיה המכוערים נגד הפלסטינים וכן התערבותה בענייני מדינות ערביות רבות, כולל מצרים -  דיים כדי לעורר כעס ושנאה מצד כל פטריוט כלפי הממשל האמריקאי וסוכניו... "[43] 

 

העורך לשעבר של היומון הממסדי אל-גומהוריה, מוחמד עלי אבראהים, הטיל ספק במאמרו ביומון, במניעיה של ארה"ב ותהה שמא באמצעות הסיוע שלה, היא מבקשת מהחברה האזרחית לפקח על תוצאות הבחירות, לזרוע ספק במצרים לגבי תוצאותיהן וליצור אנרכיה ובלבול. לדבריו, החברה המצרית רוצה להגיע לדמוקרטיה "חופשית ומשוחררת", השונה מזו שניסתה ארה"ב לקדם באפגניסטן, עיראק, אוקראינה, גיאורגיה ובעוד מדינות. לדבריו, המדינות "שסבלו ממשטרים דיקטטוריים, סבלו בהמשך מאנרכיה דמוקרטית". הוא קרא לארגונים החברתיים לוותר על סיועה של ארה"ב ולא ליפול "בפח [ששמה] למהפכה הטהורה במצרים", כפי שממשלת מצרים ויתרה על סיועם של קרן המטבע הבינ"ל והבנק העולמי.[44]  

 

דרישה ליחסים שוויוניים עם ארה"ב

בעל הטור ביומון אל-אהראם, אחמד סיד אחמד, טען כי היחסים בין ארה"ב למצרים של מובארכ, הן בתקופתו של הנשיא בוש והן בתקופתו של הנשיא אובמה, התעלמו מדעת הקהל המצרית והתאפיינו בצייתנות של המשטר המצרי לארה"ב. לדבריו, במסגרת יחסים אלה, תמך הממשל האמריקאי בהורשת שלטונו של ממובארכ לבנו, בתמורה לשמירה על האינטרסים האמריקאיים באזור. כעת, לאחר מהפכת ה-25 בינואר, שהדיחה שלטון מושחת, צפויה מדיניות החוץ להשתנות ולהיקבע על ידי המוסדות הדמוקרטיים, תוך התחשבות בדעת הקהל במצרים ושמירה על האינטרסים הלאומיים שלה. לטענתו, שינויים אלה יתבססו על שוויון וכבוד הדדי ומצרים מצפה לשותפות כלכלית שתוביל לצמיחתה - לא לסיוע כלכלי לגופים אזרחיים בעלי אג'נדה מסוימת, ולא לתמיכה בפוליטיקאים ספציפיים שישרתו את האינטרסים האמריקאיים.[45]    

 

 

* ב. צ'רניצקי היא חוקרת במכון ממרי

 



[1] אל-אהראם (מצרים), 7.7.2011

[2] סגן ראש איחוד העמותות האזרחיות, איהאב מדחת, אמר כי חלק מהעמותות קיבלו מימון חוקי וחלק בלתי חוקי, ונגדו יינקטו צעדים אל-מצרי אל-יום (מצרים), 28.10.2011. בתגובה לדוח, נמסר כי ארגונים החשודים בקבלת מימון זר יואשמו גם בקבלת הטבות אישיות, מתוך מטרה לפגוע בביטחון הלאומי. אל-אהראם (מצרים), 1.11.2011

[3] אל-אהראם (מצרים), 9.10.2011

[4] בין העמותות: מכון המחקרים של אבן ח'לדון של סעד אל-דין אבראהים, המכון המצרי הדמוקרטי, והארגונים האמריקאיים- Freedom  House, המכון הדמוקרטי האמריקאי, המכון הרפובליקני האמריקאי יוזמת השותפות האמריקאית עם המזה"ת- MEPI. לפי דיווח אחר, נחקרו 36 עמותות וחשבונות שיש חשד לגביהם, הוקפאו. - רוז אל-יוסוף (מצרים), 14.11.2011; אל-אהראם (מצרים), 18.11.2011

[5] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 16.11.2011

[6] חוק העמותות המצרי מספר 84 משנת 2002, מתנה קבלת מימון חיצוני לעמותות, באישור מהמשרד לעניינים חברתיים. ר'  סעיף 17 בחוק העמותות המצרי ; שה"ח המצרי, מוחמד כאמל עמר, הדגיש כי מצרים מתירה להעביר מימון זר רק לעמותות רשומות, שיש להן היתר לכך. אל-אהראם (מצרים), 20.8.2011

[7] רוז אל-יוסוף (מצרים), 23.9.2011.  היו עוד גורמים שטענו כי הקופטים מקבלים מימון זר, בהם, העיתונאי מוחמד גמאל ערפה שכתב כי ערוץ קופטי מופיע לצד ערוץ של צעירי המהפכה ברשימת הארגונים שקיבלו, ככל הנראה, מימון זר- אל-אסבוע (מצרים), 15.8.2011.

[8] רוז אל-יוסוף (מצרים), 23.9.2011.

[9] כך למשל, דווח על הפגנה בהשתתפות קופטים ושיעים מול שגרירות סעודיה במצרים במחאה על מימון הסלפים- אל-מצרי אל-יום (מצרים), 11.5.2011. גם סעד אל-דין אבראהים רמז שסעודיה מסייעת לסלפים ואמר כי ה"סלפים הוהאבים" עלולים לחטוף את המהפכה- אל-אהראם (מצרים), 29.8.2011; אל-יום אל-סאבע (מצרים), 9.8.2011.

 [11]אל-אהראם (מצרים), 24.7.2011

[12] http://www.youtube.com/watch?v=WdyhvYxGRFw, 23.7.2011; אל-אהראם (מצרים), 24.7.2011

[14] על מחאת ה-6 באפריל (שנת 2008) בזמן שלטונו של מובארכ ראו שני דוחות ממרי: דוח 1 ;  דוח 2

[15] ןwww.6april.org , 17.7.2011, 12.7.2011

[16] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 19.11.2011

[17] אל-מצריון (מצרים), 17.8.2011

[18] אל-אהראם (מצרים), 14.8.2011

 [19]אל-גומהוריה (מצרים), 18.8.2011

[20] ן www.6april.org, 23.7.2011

[21] www.6april.org, 16.7.2011

 [22]ו www.6april.org, 5.8.2011

[23] אל-שרוק (מצרים), 14.8.2011

[24] אל-שרוק (מצרים), 14.8.2011

[25] אל-שרוק (מצרים), 14.8.2011

[26] אל-דוסתור (מצרים), 30.7.2011

[27] www.6april.org, 27.7.2011; www.harakamasria.org, 24.7.2011

ו [28] www.harakamasria.org, 24.7.2011

[29] ו www.harakamasria.org, 29.6.2011. המתאם הכללי של התנועה, עבד אל-חלים קנדיל הזים במאמר שכתב את טענותיו של רויני, כי כפאיה וה-6 באפריל מקבלות מימון זר והאשים את משטרו של מובארכ וארגונים אזרחיים שתמכו בו בקבלת המימון, כי עשו זאת למען רווחתם האישית. אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 31.7.2011 

[30] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 14.8.2011

[32] www.elaph.com, 2.8.2011

[33] אל-אהראם (מצרים), 30.8.2011

[34] אל-דוסתור (מצרים), 30.7.2011

[35] אל-שרוק (מצרים), 12.8.2011. יחד עם זאת, דיווח אל-אהראם כי שני הצדדים הדגישו שהיחסים ביניהם אסטרטגיים- אל-אהראם (מצרים),28.8.2011

[36] אל-שרוק (מצרים), 12.8.2011; אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 13.8.2011.

[37] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 13.8.2011. המימון הזר מתבצע הן דרך סיוע ישיר של הממשל והן דרך ארגונים אמריקאיים הקשורים אליו דוגמת USAID. לפי דיווחים שונים, גם ארגונים בעלי קשרים פוליטיים בארה"ב פועלים למתן סיוע ישיר לארגונים חברתיים: המכון הדמוקרטי הלאומי- הקשור למפלגה הדמוקרטית והמכון הרפובליקני הקשור למפלגה הרפובליקנית- אל-פג'ר (מצרים), 27.9.2011; אל-אהראם (מצרים), 15.8.2011; www.alarabiya.net , 18.8.2011; http://www.washingtonpost.com , 5.6.2011

[38] תת שרת החוץ האמריקאית, ג'פרי פלטמן, הביע בראיון לאל-אהראם, דאגה מגילויי העוינות לארה"ב במצרים ואכזבה מן ה"עידוד הרשמי" לגל האנטי אמריקני שם; דוברת משה"ח האמריקאי, ויקטוריה נולאנד, הביעה את דאגת הממשל מן ההתבטאויות נגד ארה"ב, "הלא נכונות והלא הוגנות," בנושא המימון הזר; גם הוול סטריט ג'ורנל טען כי המועצה הצבאית עומדת מאחורי ההכפשות נגד ארה"ב- אל-אהראם (מצרים), 15.8.2011;

[39] אל-אהראם (מצרים), 8.9.2011. דוח של מחלקת המדינה האמריקאית מציין כי 150-165 מיליון דולר מהסיוע  הניתן למצרים יוקדשו לקידום הדמוקרטיה ע"י תמיכה במפלגות פוליטיות חדשות ובבחירות חדשות. במסמך צוין כי בזמן שלטונו של אובמה רק מקצת מן הסיוע האמריקני הגיע ישירות לארגונים עצמאיים או לכאלה שאין להם היתר מהממשלה המצרית, בשל התנגדות המשטר עוד מתקופתו של מובארכ להעברת כספים למי שאין להם היתר.

[40] אל-שרוק (מצרים), 18.8.2011

[41] לדברי השרה, 14 מבין 26 הארגונים הם ארגונים אמריקאיים שלא קיבלו היתר לפעול במצרים (קיבלו 47.8 מיליון דולר). היתר הם עמותות מצריות שאינן רשומות (קיבלו 5.8 מיליון דולר). אל-אהראם (מצרים), 24.10.2011

[42] אל-מצריון (מצרים), 9.8.2011 . השגרירה האמריקאית, פיטרסון, אמרה לאל-אהראם, כי ארה"ב מדווחת על שמות הארגונים המקבלים סיוע, ואולם קשה לומר כמה קיבל כל ארגון- אל-אהראם (מצרים), 20.10.2011

[43] אוקטובר (מצרים), 14.8.2011

[44] אל-גומהוריה (מצרים), 7.7.2011

[45] אל-אהראם (מצרים), 17.8.2011