המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ניסיונות לגיבוש גוש אזורי אסטרטגי סורי-תורכי-איראני
7/1/2009

 

ניסיונות לגיבוש גוש אזורי אסטרטגי סורי-תורכי-איראני

 

בחודשים אוגוסט וספטמבר 2008, קיימו מנהיגי סוריה, איראן ותורכיה שורה של פגישות וביקורים הדדיים. נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, ביקר בשבוע הראשון של אוגוסט באיראן ובתורכיה; נשיא איראן, מחמוד אחמדי נז'אד, ביקר ב-14 באוגוסט בתורכיה; ר"מ תורכיה, רג'פ טייפ ארדואן, ביקר בראשית ספטמבר בדמשק. 

 

על רקע ביקורים אלה, דווח בעיתונות הערבית כי סוריה פועלת לגיבוש גוש אסטרטגי סורי-איראני-תורכי ולהקמת מנגנון התייעצות ותיאום משולש בין המדינות. במקביל, נטען בעיתונות הסורית כי שלוש המדינות מחזיקות בעמדות דומות ביחס לנושאים אזוריים רבים, בראשם תיק הגרעין האיראני, אחדותה הגיאוגרפית של עיראק והסכסוך הפנים פלסטיני, וכי יש בכוחן לעצב את עתיד האזור בהתאם לאינטרסים שלהן.

להלן תרגום ההתבטאויות הבולטות בנושא זה:

"סוריה שואפת ליצור גוש אסטרטגי משולש במזה"ת"

מקורות דיפלומטיים ערביים מסרו ליומון הקטרי, "אל-וטן", כי סוריה שואפת ליצור גוש אסטרטגי משולש במזה"ת, שיכלול אותה, את איראן ואת ותורכיה, וציינו כי ביקוריו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, בטהראן ובאנקרה בראשית אוגוסט 2008 נועדו לשם השגת מטרה זו.[1] המקורות הדגישו כי דמשק סבורה שחיזוק המנגנונים של הקשר והתיאום בין שלוש המדינות בתקופה זו יתרום להשגת שיווי משקל אזורי במזה"ת. עם זאת, המקורות הכחישו כי גוש זה מהווה ציר מדיני או ברית, אלא רק מנגנון לתיאום ולהתייעצות בנוגע לנושאים העומדים על סדר היום האזורי והבינ"ל. לדבריהם, סוריה עשויה לכנס בעתיד בדמשק פסגה משולשת, סורית-איראנית-תורכית, על מנת לגבש את המתכונת הסופית של תיאום זה, במטרה להתמודד עם הסכנות והאתגרים הגדולים במזה"ת.[2]

 

אסד: "יש שת"פ אמיתי בין שלוש המדינות"

בראיון לטלוויזיה האיראנית ב-17 בספטמבר 2008, התייחס נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, לקשרים בין סוריה, איראן ותורכיה: "ישנו כעת שת"פ אמיתי בין שלוש המדינות, אך חובה לפתחו כדי שיכלול מדינות נוספות, בראשן עיראק, שהרי אנו מדינות שכנות. ייתכן שהגורם המרכזי שדחף [לשת"פ המשולש] הוא לקחי העבר שהפקנו, כמו גם שגיאותיהם של האויבים, שהוכיחו כי העדר שת"פ אינו פועל לטובתנו. שתה"פ מתקיים כעת קודם כל במישור המדיני, ואנו שואפים להרחיבו [לעוד תחומים]. דנתי בכך עם ההנהגה האיראנית בביקורי באיראן, כמו גם [עם ההנהגה התורכית] במהלך ביקורי בתורכיה ובמהלך ביקורו של ר"מ תורכיה בסוריה."[3] 

 

יועצת הנשיא הסורי לענייני מדיניים והסברתיים, ד"ר בות'ינה שעבאן, הבהירה ב-6 באוגוסט 2008, למחרת שובו של אסד מביקורו בתורכיה, כי הביקורים ההדדיים באו במסגרת ההתייעצות בין שלוש המדינות סביב ענייני האזור, בראשם עיראק, הגרעין האיראני והמצב בפלסטין. היא הוסיפה כי יש בין שלוש המדינות הסכמה באשר לזכותה של איראן להחזיק בתכנית גרעינית למטרות שלום בהתאם לאמנות הבינ"ל, וכי תמיד הוכח שההתייעצות בין שלושתן משרתת את הביטחון, השלום והיציבות באזור וניצבת נגד המלחמה והתוקפנות.[4] עוד הצהירה שעבאן כי סוריה, תורכיה ואיראן רואות במצב בעיראק מקור התעניינות ודאגה משותף, וכי שלושתן מייחסות חשיבות ל"אחדות עיראק, עצמאותה וריבונותה על משאביה ועל אדמתה."[5]

 

תשרין: התיאום המשולש יעצב את עתיד האזור

במאמר מערכת שפורסם ביומון הסורי הממסדי, "תשרין", כתב עורך היומון, עצאם דארי, כי תורכיה, איראן וסוריה יקבעו את עתיד המזרח התיכון: "משקלן של תורכיה, איראן וסוריה מאפשר להן לא רק למלא תפקיד משפיע בענייני המזה"ת, אלא גם לעצב את העתיד בהתאם לרצון של עמיהן ושל כלל עמי המזה"ת. זאת באופן שישים קץ להתערבויות החיצוניות הבוטות, שיש לסרב להן מכל וכול ושאינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים העליונים של הערבים, שכניהם וידידיהם.

 

ביקור הנשיא אסד בתורכיה, ולפני כן ביקורו באיראן, קשורים למאמצים המשותפים והרציפים שמשקיעות שלוש המדינות הידידות בתיאום רם הדרג ביניהן, אשר נועד להשיג את המטרות להן מייחלים עמי המזה"ת. נראה כי תיאום זה מדאיג את בעלי התכניות העוינות את העמים. על כן, מתקפות השיבוש והזיוף [נגדו] לא פסקו – ואיננו סבורים כי הן תיפסקנה בקרוב – בניסיון לחבל באותו תיאום וביחסים בין סוריה לבין איראן ותורכיה. ואולם, ניסיונות מבישים אלה לא יצליחו, וזאת הודות למודעותן של שלוש המדינות ולנחישותן לפעול בהתאם למה שמחייבים האינטרסים הלאומיים העליונים שלהן, טובת האזור ועתידו. לפיכך, תיאום זה יקבע את המאפיינים של השלב הבא, כי מקורו בבעלי העניין ובבני האזור, אשר הוכיחו לאורך ההיסטוריה כי ביכולתם להגן על קיומם ועל תרבותם."[6]

 

אל-בעת': "עמדותיהן של המדינות קרובות, אם לא חופפות"

במאמר המערכת ביומון הסורי הממסדי, "אל-בעת'", נטען כי סוריה, איראן ותורכיה אוחזות בגישה דומה כלפי מרבית הנושאים האזוריים: "סוריה, איראן ותורכיה הן מדינות מרכזיות בעלות נוכחות ומשקל מדיניים, כלכליים ואנושיים ובעלות אינטרסים גדולים ומצטלבים. כפועל יוצא מכך, כל זעזוע שחוות המדינות השכנות משליך עליהן בוודאות באופן ישיר או עקיף, כפי שהוא משליך גם על יתר מדינות העולם, אם כי באופן פחות.

 

אין חדש במסקנה זו, אך מה שחשוב טמון ביוזמת סוריה להגביר את המגעים ולפתוח עם המדינות השכנות בדיון על כל מה שחשוב לאזור במישור המדיני, הכלכלי והביטחוני. כל זאת בהתאם לאינטרסים ולמטרות המשותפות של מדינות האזור ועמיו, אשר סבלו בשנים האחרונות  מתוצאות הכיבוש האמריקאי בעיראק וממשיכות לסבול ממנו.

 

חשוב מכך הוא שעמדותיהן של אותן מדינות קרובות ביותר, אם אינן חופפות, בגישתן כלפי הנושאים הבוערים: האדמות הכבושות בעיראק ובלבנון, תיק הגרעין האיראני, תמיכה בפיוס הלאומי בפלסטין, הסרת המצור מעל עזה, אחדות ויציבות עיראק ויציאת כוחות הכיבוש, תמיכה בתהליך ההסכמה בלבנון ותמיכה בזכותה של איראן להעשיר אורניום למטרות שלום. אלו היו הכותרות הבולטות בשיחותיו של הנשיא אסד עם מנהיגי איראן ותורכיה."[7]

 

עורך היומון הסורי הממסדי, "אל-ת'ורה", אסעד עבוד, הדגיש את עמדתן המאוחדת של סוריה, איראן ותורכיה נגד הנוכחות האמריקאית בעיראק:  "מי משלם היום את מחיר ההתרחשויות בעיראק?! האם מי שמשלם את המחיר אינו העם העיראקי, קודם כל, ומדינות האזור אחריו?! האם לא הייתה החלטת הפלישה לעיראק צעד כפוי שקרא תיגר על רצון מדינות האזור ועל מאמציהן להבטיח את יציבותן?! האם תמכה איראן במלחמה נגד עיראק, חרף [האיבה] ששררה בינה לבין נשיא עיראק [לשעבר], סדאם חוסיין?! האם תמכה תורכיה במלחמה בעיראק?! האם לא הצהיר נשיא סוריה בבהירות כי החול העיראקי הוא ביצה שקשה להיחלץ ממנה והתייצב בגלוי נגד אותה מלחמה?!"[8]

 

שבועון סורי: תורכיה נואשה מחבירה למערב

במאמר מערכת שפורסם בשבועון הסורי, "אביץ' ואסוד", נטען כי תורכיה נואשה מהאפשרות לחבור אל המערב, והבינה כי האינטרס האמיתי שלה טמון בחידוש החיבור עם מדינות המזה"ת: "לצד האינטרסים הכלכליים והמכנים המשותפים המחברים בין סוריה, תורכיה ואיראן, כגון [קרבה] גיאוגרפית, אדמה, דת, אמונה ועמדה, עלתה חשיבותו של ההליך המדיני המתבסס על מציאות זו ואשר נועד להגן על האינטרסים הללו. [הליך זה]  סלל את הדרך למפה חדשה של שיתוף פעולה אזורי בין המדינות השייכות לאזור [סוריה, תורכיה ואיראן], בפרט שהמכנה המשותף העיקרי ביניהן הוא סירובן המוחלט לכל תכתיב מערבי והקפדתן על העקרונות הלאומיים והאזוריים של כל מדינה...

 

ממשלת [תורכיה] למדה זה מכבר – מתוך קריאה מושכלת של המאה שעברה – כי חזרה על הפזמון האירופאי היא בזבוז זמן... אלא אם תיכנע לחלוטין לרצון המערב, דבר אותו סירבה לעשות. היא הבינה כי הכיוון הנכון עבורה הנו חידוש החיבור עם הערבים, וכי האינטרס האמיתי שלה מצוי באזור [המזה"ת] החולק עמה היסטוריה, קרבה משפחתית, דת, אידיאולוגיה ואינטרסים. היא פנתה לכיוון הערבים דרך השער הסורי במטרה לשמר את מעמדה האזורי... ייתכן כי האיומים להם הייתה חשופה תורכיה מצד המערב – בפרט מאז שארה"ב פלשה לעיראק והביעה תמיכה בהקמת מדינה כורדית המאיימת עליה מאחור – גרמו להנהגה התורכית הצעירה (ארדואן וגול) להתקדם בכיוון הנכון וההגיוני לעבר האזור לו הם משתייכים. [מהלך זה] יוצר כוח אסטרטגי אזורי משותף המגן על האינטרסים של עמי [האזור], בהם מעוניין המערב לפגוע...

 

מה שמחבר בין שלוש המדינות עולה בבירור על מה שמחבר כל אחת מהן עם המערב ועם ארה"ב. מי ייתן וההתקרבות התורכית-סורית-איראנית תשמש מופת להתקרבות בין מדינות על בסיס של הדדיות וכיבוד האינטרסים."[9]

 

שער בשבועון סורי: "סוריה-איראן-תורכיה – מפה חדשב לשת"פ אזורי"

אביץ' ואסוד (סוריה), 10.8.2008.

 

בעל טור איראני: החזית המשולשת תרסן את האמריקאים

במאמר ביומון הכוויתי, "אל-ג'רידה", טען בעל הטור האיראני, ד"ר מוחמד צאדק אל-חוסיני, המשמש כמזכ"ל "הפורום לדיאלוג ערבי-איראני", כי בעקבות תוצאות המלחמה בקווקאז התגבשה במזה"ת חזית אזורית שהשתחררה מהתכתיבים האמריקאים: "הסברה הרווחת כאן, בחוגים יודעי דבר, היא שמתגבשת הסכמה – שלא לומר ברית משולשת – בין טהראן, אנקרה ודמשק. [ברית זו] תהפוך את שלוש המדינות לכוח אזורי מרכזי, שיפעל לריסון ההשתוללות האמריקאית באזור. זהו שת"פ זהה לזה שהתקיים בימי נשיא [סוריה] המנוח, חאפט' אל-אסד, על רקע ההתפתחויות הביטחוניות המסוכנות מולן ניצבו אז שלוש המדינות מצד משולש המרד הכורדי. ייתכן [שהנושא הכורדי] מהווה גם כיום גורם חשוב בהחייאה המחודשת של [הברית] המשולשת הנ"ל...

 

המלחמה בקווקאז, וההשלכות שבאו בעקבותיה על יחסי ארה"ב-רוסיה, יעניקו למדינות המשפיעות באזור הזדמנות גדולה לעצב את מה שוושינגטון רצתה שיהיה 'המזה"ת החדש'. [אולם] הדבר יהיה בהתאם לנטיותיהן ולקני המידה שלהן, ולא לפי קנה המידה האמריקאי, לאחר שוושינגטון הפסידה במלחמה בקווקאז. לפיכך, ניתן לומר בפה מלא כי אחת התוצאות הבולטות של המלחמה בקווקאז היא [גיבוש] גרעין של חזית אזורית שהשתחררה מהתכתיבים האמריקאים."[10]  



[1]  בשונה מדיווח זה, מסר היומון הלונדוני "אל-חיאת" כי נשיא סוריה יצא לתורכיה במטרה לעדכן את הצד התורכי – המתווך במו"מ הבלתי ישיר עם ישראל – בקשיים שהתגלעו במהלך שיחותיו באיראן. זאת לאחר שההנהגה האיראנית העלתה בפני סוריה את חששותיה מהמו"מ הסורי-ישראלי וביקשה לדעת פרטים על תוצאותיו. אל-חיאת (לונדון), 10.8.2008

[2]  אל-וטן (קטר), 8.8.2008

[3]  אל-ת'ורה (סוריה), 18.9.2008

[4]  אל-ת'ורה (סוריה), 7.8.2008

[5]  אל-וטן (סוריה), 7.8.2008

[6] תשרין (סוריה), 6.8.2008

[7]  אל-בעת' (סוריה), 7.8.2008

[8]  אל-ת'ורה (סוריה), 7.8.2008

[9]  אביצ' ואסוד (סוריה), 10.8.2008

[10]  אל-ג'רידה (כווית), 18.8.2008