עיתונאי סעודי: האחים המוסלמים מתירים פיגועי התאבדות חרף איסורם בקוראן
על רקע הטרור שמפיץ דאעש ברחבי האזור ומאבקם של המשטרים הערבים ברעיונותיו הקיצוניים, פרסם העיתונאי הסעודי הבכיר, מחמד אאל אל-שיח', סדרת מאמרים ביומון הסעודי הממסדי, אל-ג'זירה, בהם טען כי הקוראן אוסר בפירוש את פעולות ההתאבדות וכי ההיתר שמעניקים להן אנשי הדת של האחים המוסלמים (להלן, האח"ס) והצגתם אותן כפעולות של מסירת נפש הוא "בִּדעה", קרי חידוש המפר את הוראות הקוראן.
לדבריו, חידוש זה הוביל את האסלאם לכיוון מסוכן והוא זה שהוליד את הטרור הדאעשי המשתולל כיום, אשר מעודד את הצעירים לבצע פעולות התאבדות למרות האיסור הקוראני המפורש.
אל-שיח' קרא לחכמי הדת המוסלמים "ברי הדעת" לפעול בנחישות לבלימת התפשטות תופעת פיגועי ההתאבדות ולהילחם נגד הפתוות המפוברקות הרואות בפעולות אלה "מסירת נפש".
להלן תרגום חלקים מכמה ממאמריו:
האח"ס מנצלים צעירים פגועי נפש לביצוע פעולות ההתאבדות
"אנשי הדת הסלפים שאינם תומכים באחים המוסלמים מתעקשים על כך שהתאבדות אסורה על פי ההלכה, ולכן פיגועי ההתאבדות אסורים יהיו הסיבות אשר יהיו. מי שמבצעם לא רק שאינו שהיד, אלא דינו גיהינום.
בין הבולטים בשיח׳ים הסלפים הטהורים הללו שאינם תומכי האח״ס, האוסרים פעולות ההתאבדות ורואים בהן פשע נמנים: השיח׳ עבד אל-עזיז בן באז [שהיה המופתי של סעודיה מ-1993 ועד מותו ב-1999], השיח׳ מחמד בן עות׳ימין [מבכירי חכמי הדת הסעודים, נפטר ב-2001], וכן השיח׳ הסלפי בר הסמכא, בן זמננו צאלח אל-פוזאן. שלושת האישים הסלפים הנכבדים האלה מסכימים פה אחד כי ההתאבדות אסורה, על סמך אמרתו [של אללה]: אל תהרגו את עצמכם. אללה רחום עמכם תמיד.[1] לפיכך, כאשר חכמי ההלכה מהאח״ס וכן הסלפים תומכי האח״ס מתירים את ההתאבדות הם יוצאים נגד טקסט מפורש בקוראן שאין לחלוק עליו, בנוסף לכך שהם מפרים כלל ברזל הלכתי במדע עקרונות ההלכה לפיו אסור לפסוק הלכה בנושא שקיים טקסט מפורש לגביו [בקוראן או בחדית׳].
אנשי דאעש - שהתפלגו מאל-קאעדה, שהתפלגה בתורה מקבוצת האחים המוסלמים תומכי [סיד] קטב - הם ללא ספק 'מוּבְּתַדִיעין' מובהקים, ומוּבְּתַדִיע על פי המינוח ההלכתי הוא מי שממציא, מחדש או יוצר משהו שאין לו כל תקדים בדורות הקודמים... דבר זה חל באופן מלא על האמירה שההתאבדות מותרת. שכן לא נמסרה [שום מסורת] שייחסה אמירה כזו לחכם הלכה כלשהו, אף לא מהקבוצות ומאסכולות ההלכה האחרות[2], פרט לקבוצה קטנה ביותר הדוגלת בפרשנות אלגורית של הקוראן ואיננה סלפית, שצמחה בפרס [ופעלה] במשך פרק זמן קצר ולאחר מכן נמחתה כליל, ו[כיום] אין לה עוד חסידים. קבוצה זו נקראת האסמאעיליה הנזארית... המערביים קראו לאנשיה חשישיון, והיא [נעלמה מהשטח ו]נותרה בדפי ההיסטוריה [בלבד], עד אשר באו האח״ס והסלפים שלהם, והם החיו את [הרעיון הזה שההתאבדות מותרת] וסיפחו אותו אל הסונים. [יתרה מזו] הם הוסיפו לו את הכינוי 'פעולות ג'יהאד'. מי שקורא וחוקר יגלה בקלות שדבר זה לחלוטין אינו חלק ממורשת ראשוני האסלאם.
החידוש ההלכתי הזה התפתח לכיוון מסוכן, שהגיע לדרגת ניצול פתיים צעירים בעלי בעיות נפשיות ע״י אנשי תנועת [האח"ס] המעמידים פנים של מוסלמים אדוקים, ההופכים את ההתאבדות לאסתשהאד [מסירת נפש], בבחינת דרך המטהרת את הנפש מהחטאים, ומקנה זכות להיכנס לגן העדן וליהנות מאושרו הנצחי.
עלינו להילחם בפתוות המפוברקות המתירות פיגועי התאבדות ולעקור תופעה זו מן השורש
חובה עלינו להתמודד בנחישות ובנחרצות עם חידוש זה ולעקרו מן השורש... הציווי האלוהי בנוגע לאיסור ההתאבדות הוא איסור מוחלט ללא סייג, המאיים בעונש חמור על מי שמפר אותו, כפי שנאמר: 'אל תהרגו את עצמכם, אללה רחום עמכם תמיד. כל העושה את כל אלה לשם התנכלות ועוולה, נצלה אותו באש, ואין קל מזה לאללה..[3] אינני מבין כיצד כמה ממחדשי האח״ס הרהיבו עוז להעדיף סיפורים ומסורות מפוקפקים... על פני הטקסט הברור והמפורש הזה, אשר מהווה ראיה הלכתית לפסיקה, לא כל שכן לפסוק נגד [ציווי] הבורא ולספח את הרג הנפש לג'יהאד.
התפשטות המעשה האסור הזה [קרי, פיגועי ההתאבדות] בקרב תנועות האסלאם הפוליטי, כאילו מדובר בדבר ברור מן הדת בהכרח, דורשת מחכמי ההלכה המוסלמים ברי הדעת בני זמננו, לעמוד באופן רציני ותקיף כדי לבלום את הסטיות האלה, ולהילחם בכל הכוח נגד הפתוות המפוברקות והבלתי מבוססות הללו. פתוות אלה נוגדות את הקוראן, במידה כזו שרק חכם הלכה שיש בליבו מחלה ושנאה יכול לייצר ולהוציא מילים מהקשרן [בצורה זו].
לו היו חכמי ההלכה של הממלכה [הסעודית] יוצאים ביוזמה כדי להגשים את המטרה הזאת, בתיאום עם אל-אזהר ושאר מקורות הסמכות ההלכתית, ומעניקים לשליטים המוסלמים בכל רחבי העולם המוסלמי, את הזכות לעקוב אחר כל מי שמתיר את פעולות ההתאבדות, להענישו ולהרתיעו, הרי שלא רק נכבול מאחורי הגב את ידי דאעש ואל-קאעדה אלא שנגן גם על האסלאם מפני אלה שמשחקים ומזלזלים בו. הטפה, גינוי והוקעה של הטרור לא השיגו את מטרתם, ולכן אין פתרון [לטרור] זולת יציאה נגד הבסיס ההלכתי שעליו נשענים אלו המעמידים פנים של מוסלמים אדוקים פוליטיים, ולחימה בהם בהתייחס אליהם כאל פושעים ורדיפתם."[4]
[ארגון] האח"ס הוא מקור כל הרוע המתחזה למוסלמי בעידן המודרני
במאמר נוסף חזר והאשים אל-שיח' את השיח' יוסוף אל-קרדאוי בפרט ואת האח"ס בכלל בפברוק פתוות הנותנות הכשר לפיגועי הטרור שהיוו את הגרעין להתפתחות הטרור הנוכחי של דאעש, וכך כתב: "אחד המלומדים החשובים ביותר שהתירו את החידוש ההלכתי של ההתאבדות... וראו בה - באופן שקרי וכוזב - 'אסתשהאד' [מסירת הנפש], הוא השקרן האח"סי יוסף אל-קרדאוי. התוצאה של פשע הפתוות המפוברקות ומשוללות הבסיס [ההלכתי] שלהם... הן חלקי גופות הנפוצים לכל עבר... כאשר מטרת הצעירים [המתאבדים] הללו - שרובם פגועי נפש - היא לזכות בבתולות [גן העדן] ולהשביע את תשוקתם המינית החולנית...
בהיסטוריה של השריעה האסלאמית מעולם לא היה תקדים מהימן למה שמכונה 'אסתשהאד' [מסירת הנפש] עד שבאו אל-קרדאוי והאנשים הסובבים אותו ופברקו אותו כדי שיהווה מכשיר פוליטי עבורם, ישרת את גחמותיהם וישמש אמצעי לרצח, לפיצוצים ולחילול כבודן של הנשים. כך גם המושג 'פעולת מסירת נפש' בו הם משתמשים לתיאור הפעולות שהם מבצעים... ומגדירים אותן כאחד מאופני הג'יהאד, בעוד שהן למעשה אחד מאופני הרצח האסורים על פי השריעה...
הראשונים שהגדירו את פעולות הרצח הללו כפעולות ג'יהאד בעידן המודרני הם האח"ס, ובפרט 'הארגון הסודי של האח"ס', אשר מהדי עאכף, המדריך הכללי של האח"ס [במצרים], לשעבר הודה בקיומו כשאמר בהתבטאות נדירה: 'אנו מתקרבים לאללה בזכות מה שעושה הארגון החשאי'... האח"ס אחראים ל [תופעת] הרצח הפוליטי ,להשלכות שלה ולטרור שהיא הולידה, החל מרצח ראש ממשלת [מצרים ב- 1948, מחמוד פהמי] אל-נוקרשי... וכלה בפיצוצי המסגדים שמבצעים [כיום] מתאבדי דאעש שהם אחד מתוצאות [האידיאולוגיה] האח"סית מבית מדרשו של [סיד] קטב... הארגון הזה הוא מקור כל הרוע המתחזה למוסלמי אדוק, בעידן המודרני."[5]
מנהיגי דאעש שומרים על חייהם שלהם ושולחים אחרים להתאבד
במאמר שלישי האשים אאל אל-שיח' את מנהיגי דאעש בשליחת הצעירים להתאבד בעוד הם שומרים על חייהם בקפידה וטען כי כל מי שמערער על הפסוק הקוראני המפורש האוסר התאבדות הוא דאעשי: "מנהיגי דאעש והאידיאולוגים והשיח'ים שלו שומרים על חייהם מכל משמר, מסתתרים ונוקטים אמצעי זהירות קיצוניים. לא תמצא אצלם אומץ כמו זה של צעירי דאעש המבצעים את פעולות ההתאבדות... להערכתי, כל מי שאומר שההתאבדות מותרת מרמה [ויוצא נגד] האיסור המוחלט החל עליה, אשר אין לגביו מחלוקת בין כל האסכולות האסלאמיות... [כמוהו כ] איש דאעש, שכן לא יעלה על הדעת שסטודנט קטן, ועל אחת כמה וכמה איש דת מוסלמי יקרא את הפסוק: [קוראן 4 : 29]: 'אל תהרגו את עצמכם אללה היה רחום כלפיכם' ויאמר: 'לא, הרגו את עצמכם ועזבו את הפסוק הזה למרות שהוא חד משמעי' אלא אם כן יש בו משהו ממאפייני אנשי דאעש." [6]