כללי

משבר הפליטים הנוהרים לאירופה בעיתונות הערבית:

ביקורת עצמית וקריאה לרפורמה פנימית לצד האשמת המערב וארה"ב

הקדמה

משבר הפליטים הערבים הנוהרים בימים אלה למדינות אירופה, שנצרב בתודעה העולמית בעקבות תמונתו קורעת הלב של הפעוט הסורי אילאן כורדי, שטבע במהלך ניסיון משפחתו לברוח לאירופה, מעורר הדים רבים בתקשורת הערבית.

 

רבים מהמאמרים שהתפרסמו בעיתונות הערבית בנושא זה מתחו ביקורת על מדינות ערב וטענו כי יש להן "חלק לא מבוטל באחריות ליצירת המשבר הנוכחי", בשל תנאים לא הולמים שסיפקו לפליטים שהיגרו אליהן וקראו להן לקלוט פליטים ולהקצות כספים לצורך שילובם במדינותיהן. ביקורת נמתחה גם על מדינות המפרץ אשר לא גיבשו אסטרטגיה לטפל במשבר בעצמן, למרות יכולותיהן הכלכליות. חלק מהמאמרים השוו בין היחס ההומאני והחם בו התקבלו הפליטים באירופה לבין התעלמות מדינות ערב מהם. מאמרים אלה התאפיינו בביקורת חריפה במיוחד כלפי האומה הערבית והאסלאמית אשר הפכה לדבריהם לאומה "פרימיטיבית וחסרת רגש אנושי", והצביעו על החינוך כגורם עיקרי האחראי למצב זה. אחד המאמרים אף קרא לחולל רפורמות ו"מהפכת קטיפה" שישנו מציאות זו.

 

מנגד, מאמרים אחרים האשימו דווקא את מדינות המערב ובמיוחד את ארה"ב באחריות למשבר הפליטים, בשל ניהול מדיניות "כושלת", "עלובה" ו"מסוכנת" כלפי משברי המזה"ת. לדברי הכותבים, הקהילה הבינ"ל "נטשה" את המדינות הערביות המצויות במשבר, דוגמת סוריה ולוב, ואת עמיהן ולא סייעה להן להיחלץ ממנו. הכותבים חזרו וציינו  כי למרות שהפתרון היחיד לסיום הסכסוכים והמשברים במזה"ת הוא הרחקת "המשטרים הרצחניים" -  כגון משטר אסד, ופטרוניתו איראן -  ארה"ב, רוסיה ומדינות אירופה לא רק שאינן רוצות בכך, הן אף מחזקות את איראן ואת משטר אסד. כמה  מאמרים הטיחו מילים קשות במדינות אירופה וארה"ב והאשימו אותן ב"שתיקה נוכח הטבח היומיומי המתבצע בסוריה" ו"בסיוע למשטר אסד". מאמר אחד אף השווה את יחסו של אסד לעם הסורי לזוועות שביצעו הנאצים ביהודים.

 

דוח זה יביא קטעים מן המאמרים וכן יציג כמה מהקריקטורות שפורסמו בעיתונות הערבית ביחס למשבר הפליטים.

 

1. ביקורת עצמית: הערבים והמוסלמים אינם הומאניים כמו המערב; נדרשת רפורמה בתוכנו

מאמר ביומון קטרי: למדינות ערב יש חלק ביצירת המשבר,  ועליהן לקלוט פליטים

עלי אל-רשיד בעל טור ביומון הקטרי אל-שרק, כתב: "המדינות הערביות והאסלאמיות, על ממשלותיהן ועמיהן, נושאות בחלק לא מבוטל מהאחריות למצב אליו הגיעו הסורים ולהמשך נהירתם לאירופה... [זאת] כיוון שמאחורי הנהירה המתמשכת הגוברת והולכת של הפליטים לאירופה, ובפרט בחודשים האחרונים עומדות כמה וכמה סיבות, החשובה שבהן, כך נראה, היא הצרת צעדיהם של הפליטים הסורים ברוב המדינות הגובלות עם סוריה בהן הם נאלצו לגור -  בין אם בתחום העבודה על מנת לקבל שכר סביר שיספק את צרכי המחיה הבסיסיים או כדי לספק לימודים לילדיהם ושירותי בריאות למשפחותיהם. בנוסף הם סובלים גם מהגבלות בחופש התנועה...

 

"הפעילות הערבית" בעניין הפליטים[1]

 

חובתן של מדינות ערב - הממשלות, העמים, ארגוני החברה האזרחית וארגוני צדקה - כלפי אחיהם בני העם הסורי, [חובה] הנובעת מקשרי אחווה ומהמוסר, היא להביט בטרגדיה האנושית הסורית באור אחר... על  הדרגים הרשמיים והעממיים [לספק] תמיכה חומרית ומוסרית ברמה ההולמת את ממדי האסון. כך למשל עליהם לאפשר, ואף לתת עדיפות ראשונה, ל[פליטים] שהם בעלי התמחויות ובעלי יכולות מדעיות ומקצועיות לעבוד במדינות הערביות הזקוקות לעובדים בתחומי הרפואה, ההנדסה, החינוך, המסחר ועוד... [עליהם] להגדיל את התקציבים הממשלתיים והלא ממשלתיים לפליטים הסורים; לספק מקורות הכנסה למשפחות הפליטים... כולל הכשרה ופיתוח של משאבי האנוש, אספקת בתי ספר ומלגות ללימודים באוניברסיטה ולבתי ספר מקצועיים; לשפר את התנאים במחנות ולהסיר את ההגבלות מהן סובלים הפליטים, כמו למשל בלבנון, ולסייע כספית לארגונים ההומניטריים הבינלאומיים והאזוריים ולאגודות הצדקה הערביות..."[2]

 

יומון קטרי: שתיקתן של מדינות המפרץ העשירות נוכח משבר הפליטים מחרישת אוזניים

מאמר המערכת של היומון הקטרי בשפה האנגלית Gulf Times מתח ביקורת על מדינות המפרץ העשירות:

"Thousands of Austrians held welcome placards outside a Vienna railway station a couple of days ago saying they would be happy to see the refugees settled among them. In a small German town, people have opened their houses to the Syrians... Europe’s biggest economy this year expects a record 800,000 asylum applications, more than any other EU country. German Chancellor Angela Merkel, who has emerged as the go-to person for virtually any calamity hitting Europe, has been named “Mama Merkel” by the migrants…  Tragically, the cash-rich Gulf countries have not yet issued a collective statement on the crisis – much less come up with a strategy to help the migrants who are overwhelmingly Muslim. Turkey has taken in more than 2.5mn Syrian refugees, while not-so-well-off Lebanon is also hosting hundreds of thousands. In this part of the world, however, the silence is deafening."[3]

הערבי שסוגר דלתו ומגדרה בפני הפליטים שואל את אירופה:  

"מדוע אינכם פותחים להם את הדלת, חסרי אדיבות שכמותכם?!"[4]

 

עיתונאי סעודי: אנו אומה מבחילה שרגש האנושיות שלה קהה

העיתונאי הסעודי עלי סעד אל-מוסא מתח בטורו ביומון הסעודי הממסדי אל-וטן ביקורת קשה ונוקבת על האומה הערבית והמוסלמית: "הבה ננתח את הדברים במלוא השקיפות והבהירות: היה צריך [לחלוף] זמן רב מאז פעולות הטרור הנפשעות במגדלי התאומים בניו יורק, ברכבות מדריד ובמטרו של לונדון, לפני שחלק מהגופים והמוסדות הדתיים [האסלאמיים] פרסמו את הודעותיהם הנבוכות והמבולבלות שגינו את הפשעים הללו. אגיד זאת בבירור ובגילוי לב: לולא לחץ [הממסד] הפוליטי לא היה [הממסד] הדתי מפרסם את ההודעות האלה. לעומת זאת, האפיפיור הופיע [רק] שעות בודדות לאחר המקרה הטרגי של המשאית בה נהרגו 70 מהגרים בהונגריה ואמר: 'זהו פשע מוסרי שסותר את הערכים האנושיים המחייבים חמלה, קבלה ודו קיום ועל אירופה לחוש בושה ולהתנצל על האסון הזה'....         

ללא היסוס ולו לרגע אחד אומר... שאנחנו אומה פרימיטיבית שרגש האנושיות אצלה קהה. קחו לדוגמה את התמונה הבאה: המהגרים הסורים הללו שבורחים מאדמתם כדי להציל את חיי ילדיהם מהשחיטה ההמונית של דאעש, [ג'בהת] אל-נוצרה, לואא' אל-תוחיד, ג'בהת אל-שאם, וחזבאללה. אנחנו אומה מבחילה שרוצחת [אנשים] בשל דעה וזהות. מנגד, ראו את התמונה המקבילה: בתחנת הרכבת המרכזית בעיר מינכן הגרמנית, נאספו עשרות אזרחים גרמנים כדי לקבל את פני הרכבת הראשונה המגיעה מבודפשט ועליה מאות מהגרים... עלינו לחוש קצת בושה בעצמנו, על כך שאנו קורבנות של חינוך [המבוסס] על קללות, וכל החוגים, האסכולות, הנאומים והבימות, החל מהפאן ערביים דרך הנאצריסטים, והבעת'יסטים וכלה בקיצוניים האסלאמיים - אימצו את [הקללות] הללו. ואז, אחרי כל הקללות האלה והחינוך לשנאה, אנו מגלים שהסובלנות והקבלה של החברה האירופאית הפכו ליעד ששווה לסכן את החיים למענו. אירופה כוללת היום 11 מיליון מהגרים ערבים... שהשיגו זכויות, סיכויים לקבלת אזרחות, צדק בפני החוק ושוויון, דברים שבשל היעדרם בארצות מוצאם הערביות הם ברחו מהן...

חדלו לדבר על צביעות הערכים והמוסר [של המערב], מכיוון שהמציאות חושפת רק את דמותנו המתועבת."[5]   

 

"זעם עממי בעקבות [טביעת] הילד הסורי"[6]

 

עורך יומון עיראקי: נחוצה מהפכה בתוכנו כדי שנהיה הומאניים ומוסריים כמו המערב

בדומה לכך, גם עדנאן חוסיין, העורך בפועל של היומון העיראקי אל-מדא, שיבח במאמרו את הגישה המוסרית וההומנית של המערב ומתח ביקורת קשה על התעלמות המדינות הערביות והמוסלמיות מהפליטים. לדבריו, בקרב הערבים והמוסלמים נחוצה "מהפכת קטיפה" שתתבטא ברפורמה רחבת היקף -  בפוליטיקה, בחינוך, בחברה, בדת ובתקשורת,  וכך כתב: "העמים וכמה ממשלות באירופה, במיוחד גרמניה ואוסטריה, קיבלו את סערת הפליטים לארצותיהם בברכה. בארצותינו עוררה הגישה ההומניטארית האירופאית סערה של פליאה על המוסר האירופאי, ו[במקביל גם] כעס על המוסר של החברות והממשלות הערביות והאסלאמיות שלנו, שלא גילו עניין באסון של הפליטים הסורים, העיראקים, הלובים והאחרים. אלה שחיו באירופה יודעים שאין בכך דבר מוזר, ושזה היה מוזר לו עמי אירופה וממשלותיה נקטו עמדה הפוכה. חברה שבה אנשים חומלים על חתולים, כלבים וציפורים כפי שאם חומלת על בנה, לא היתה יכולה שלא לחוש זעזוע וכעס ושמצפונה לא יתייסר [לנוכח הפליטים המגיעים לאירופה]...

 

הרגש האנושי הנעלה מושרש בחברות המתורבתות מיפן ועד ארה"ב... באירופה ובשאר המדינות המתורבתות מושרש הרגש האנושי החד כבר מהילדות המוקדמת. [שם] הילד לא חי בבית שיש בו אלימות משפחתית מתמשכת וגוברת כמו הילדים שלנו. ברחוב ובשכונה הילד לא עד למראות הרגילים שקיימים בשכונות וברחובות שלנו של קטטות וחילופי קללות  וכינויי גנאי בין האנשים ויחס קשה לבעלי החיים. בבית הספר התלמיד לא לומד את מה שאנחנו, אבותינו וסבינו התרגלנו ללמוד בשיעורי ההיסטוריה והדת... - את העידוד לאכזריות וההסתה לאלימות. האנשים שפוקדים את הכנסייה לא שומעים דרשות המאשימות בכפירה ומסיתות להרוג ולקחת בשבי, אדרבא הם שומעים דרשות שקוראות למחילה ולסובלנות. באמצעי התקשורת לא מוצגים להמונים מראות של כריתת ראשי אדם וצלייתם כשהם תלויים כמו חיות שניצודו, הטבעתם או שריפתם כשהם אסורים בכלובים...

 

גם אנחנו יכולים להיות כמותם וארצותינו יכולות להיות כמו ארצותיהם שאינן רודפות את אזרחיהן ופותחות זרועותיהן לקורבנות אסונות הטבע והאסונות הפוליטיים. כן, אנחנו יכולים להיות כמותם אם נבחן מחדש באופן שורשי את המשטר הפוליטי הברברי שלנו, את הסדר החברתי המפגר שלנו, את חומרי הלימוד שלנו שעבר זמנם, את המערכת התקשורתית שלנו הפועלת מחוץ לערכי המקצוע ואת המערכת הדתית שלנו שמפרשת את הטקסטים בצורה ברברית המסיתה לשנאה והתעמרות באחר השונה, ואף כלפי בני דת האסלאם! מצב זה ללא ספק מחייב מהפכת קטיפה שעל המשכילים להציתה."[7]    

 

הערבי לפליט הסורי הטובע: "אכן, כואבים את כאבכם!"[8]      מות הילד הוא גם מות הליגה הערבית והאו"ם [9]

    

 

בעל טור מצרי: תמונתו של הילד אילאן כורדי מסמלת את מות האומה הערבית

מוחמד חוסיין, בעל טור ביומון המצרי אל-אהראם אף טען כי תמונת הפעוט אילאן כורדי מעידה על מותה של האומה הערבית. וכך כתב: "כמה קשה, עצובה, מבישה וכואבת תמונת הפעוט הסורי אילאן כורדי שטבע בים. [מדהים] עד כמה יכולה התמונה בחדותה האינסופית, לתמצת את כל האסונות שפוגעים באומה [הערבית], מאיימים על קיומה ועל לכידותה, ומאיימים להחזירה לימי השבטיות והעדתיות...  אני חושב, ולא כל מחשבה היא חטא, כי אין זמן מתאים יותר מזה, כדי לענות על השאלה ששאל בשירו המשורר הערבי הגדול, נזאר קבאני, כמה שנים לפני מותו: 'מתי יכריזו על מות הערבים?'...  מה הוא היה אומר לו הוא היה חי את האסון של האומה שלו כיום?...  האם הערבים אכן כבר מתו או שמא הם מצויים בחרחורי גסיסה? האם תמונת הילד שטבע היא בבחינת תעודת פטירה לאומה הזאת שמתה זה מכבר ומצפה לאישור קבורה?...

בפניו  של הילד שטבע ראיתי את פניה של אומה שלמה המושלכת [על החוף] כמו דג קטן מת שנודף ממנו ריח המוות, אך גם ריחות רעים נוספים של נפט, קלון, חוסר אונים, בגידה, קשירת קשר וקנוניה."[10]

 

2. האשמת המערב וארה"ב: הם מתעלמים משורש הבעיה - איראן ואסד - ואף מחמירים אותה

עיתונאי סעודי: המערב אשם במשבר הנוכחי

משארי אל-ד'אידי, בעל טור קבוע ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון, כתב: "תמונת הילד בחולצה אדומה נופל על פניו הרכים, כשקצף הגלים הקטלני מציף את לחייו העדינות הטבולות במליחות החוף, מזעזעת כל אדם ומותירה אותו חסר מלים. לפתע הפך מראה הילד הסורי אילאן לתמצית האסון הסורי והרי כמו אילאן יש מיליוני סורים הנמלטים בכל המדבריות והימים... מי יודע, אולי ההלם מתמונת אילאן יעורר את מצפונו ואת הגיונו של העולם ויניעו לפתרון אמתי של האסון הסורי. אם לא מתוך מניע מוסרי ואנושי לפחות בשל ההשלכות שנגרמו מהזנחת האסון הסורי. חלק מההשלכות [של ההזנחה] העולמית הזו הן גם הופעת דאעש השחור, הפרא של המאה הנוכחית, והסתערות גלי ההגירה האנושיים הסוריים על אירופה...

 

תחקיר של האו"ם שנערך לאחרונה בנוגע לאסון מתח ביקורת על מה שכינה 'כישלון העולם' בהגנה על הפליטים הסורים... [אך], הסיבה העיקרית לטרגדיה הזאת היא חוסר נחישותו של הממשל האמריקאי מן ההתחלה, חוסר הקשבה ואי שיתוף פעולה אמתי [מצדו] עם המדינות שרצו לפתור את הבעיה כבר בשלב מוקדם והזהירו במפורש מפני התוצאות הללו, וכעת מדברים על כישלון 'העולם'! זהו כישלון של המערב כולו, בצירוף ההשתוללות של בעלי הברית של המשטר הסורי במוסקבה ובטהראן..."[11]

 

האיחוד האירופי צר על ה"פליטים מסוריה"[12]                      האיחוד האירופי מונע את כניסת הפליטים לשטחו[13]

 

 

כותב עיראקי: אובמה נתן לפוטין ולאיראן יד חופשית וכעת מציג פני בוכה מול המהגרים

ברוח דומה כתב העיתונאי העיראקי, עזיז אל-חאג', בטורו באתר www.elaph.com: "אובמה בירך את [קנצלר גרמניה, אנגלה] מרקל על נכונותה של גרמניה לקלוט מעל 750,000 פליטים, אבל מדוע שהוא לא יכריז על נכונותו לקבל כמה אלפים[?]... המערב אחראי [למשבר], לא בגלל שהוא אינו יכול לקלוט מיליוני [פליטים] חדשים שעלולים לשנות את המרקם החברתי והתרבותי של אירופה... אלא בגלל המדיניות המערבית העלובה והמסוכנת, ובפרט מדיניותו של אובמה שתרמה ליצירת משברי הסכסוך באזורנו, ובמיוחד בסוריה, בלוב, בתימן ובעיראק. לו אלה המטיפים לגישה הומנית, יתרה מכך, לו הקהילה הבינלאומית כולה, הייתה דואגת לחייהם של בני עמינו ולביטחונם, היא לא הייתה נוטשת את לוב באמצע הדרך ולא הייתה מתנערת מהחלטות [ועידת] ג'נבה הראשונה [בנוגע למשבר בסוריה], כשעוד אפשר היה למצוא פתרון מאוזן והדרגתי בדרכי שלום ללא אסד. באותה עת דאעש לא היה קיים ולא היו חביות הנפץ הקטלניות... ההזדמנות הנוספת צצה כאשר הוכח שאסד השתמש בגזים [בנשק כימי], אלא שאובמה נסוג מאיומיו [לפעול אם משטר אסד יעשה שימוש בנשק כימי]... אובמה, כשהאיחוד האירופי לצדו, אפשר לפוטין ולאיראן לעשות כרצונם ועכשיו הוא מעמיד פני בוכה על הטרגדיה של המהגרים [הסורים]... על המערב ועל כל הקהילה הבינלאומית לחפש ברצינות אחר מוצא חלקי כלשהו שיעצור את המוות ההמוני היומיומי בסוריה..."[14]   

 

"מצפון העולם"[15]                                                               העולם מפנה גבו ל"משבר הפליטים הסורים"[16]

     

 

אל-שרק הסעודי: על אירופה לטפל בשורש הבעיה- איראן והמשטרים הרצחניים

גם מאמר המערכת של היומון הסעודי אל-שרק מתח ביקורת על ארה"ב רוסיה ואירופה שאינן מטפלות בשורש הבעיה - הלוא הוא המשטרים הרצחניים ואיראן, וכך נכתב: "מנהיגי אירופה עדיין רותמים את העגלה לפני הסוסים בחפשם אחר פתרון למשבר הפליטים... סוריה מעולם לא הייתה מדינה המגרשת את אזרחיה, [הדבר קרה] רק לאחר ההרס השיטתי ומעשי הטבח שמבצע משטר אסד באופן יומיומי, כפי [שעושים] גם ארגון דאעש והמיליציות של אל-חשד אל-שעבי [המיליציות השיעיות בעיראק], בעוד אירופה והמערב עוברים על כך בשתיקה. פתרון משבר הפליטים הסורים, העיראקים, הלובים או [האחרים] אינו טמון במציאת דרכים חוקיות להגעתם לאירופה, בהענקת אשרות כניסה, או אפילו בהענשת המבריחים המטביעים חפים מפשע בים. מנהיגי אירופה מבינים היטב שלא ניתן לפתור את המשבר הזה, הנובע מהסכסוכים [באזור], כל עוד איראן – שהם מתחרים ביניהם על כינון יחסים דיפלומטיים וכלכליים עמה - ממשיכה לתמוך במיליציות העיראקיות, במשטר אסד, בחות'ים ובחזבאללה הלבנוני, כמו גם בטרור של [ארגוני] דאעש ואל-קאעדה, שמאחוריהם עומדת טהראן. 

 

משבר הפליטים המהגרים הפך למשבר אירופי מדרגה ראשונה... ארה"ב ורוסיה – האחראיות העיקריות לסכסוכים במזה"ת – הצליחו להטיל על אירופה את ההשלכות של הסכסוכים האלה, שמנוהלים על ידן, והן עדיין מכשילות, כל אחת בדרכה, כל פתרון ריאלי לסיום הסכסוכים. מנהיגי אירופה יודעים מהי הדרך היעילה ביותר לעצירת זרם המהגרים אל מדינותיהם, אולם הם הסתפקו עד כה בחיפוש אחר פתרונות 'צולעים' להתמודד עם המשבר הזה. מועבי"ט מושבתת, הגם שהם [מנהיגי אירופה] מסוגלים לחדש את פעילותה, לא רק כדי לפתור את משבר הפליטים המהגרים, אלא גם כדי לפתור את הסכסוכים ולהתמודד עם הסיבות האמתיות שלהם, שמאחוריהן עומדים משטרים רצחניים, שאת בכיריהם יש להביא בפני בתי-הדין הבינ"ל... "[17]

 

האיחוד האירופי מונע נפילת אסד חרף זרם הפליטים אליו[18]     הפליט הסורי מול דאעש,  משטר אסד וג'בהת אל-נוצרה[19]

  

 

כותב באל-שרק אל-אוסט: הצורך בסילוק אסד, הוא כמו הצורך שהיה בסילוק הנאציזם

איאד אבו שקרא, בעל טור ותיק ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט, היוצא לאור בלונדון, השווה במאמרו בין האסון של אזרחי סוריה לבין שואת היהודים בידי הנאצים, וטען כי על אירופה לסייע בהרחקת משטר אסד: "... האסון של היהודים במהלך התקופה הנאצית נפתר רק לאחר הפלת הנאציזם. [גם] האסון של הסורים הנובע מהמשטר השולט עליהם ייפתר מן השורש וגלי ההגירה יפסקו... רק עם הפלת המשטר [הסורי] זוהי האמת כפשוטה... קבלת הפליטים הסורים במדינות שאליהן הם הצליחו להגיע בחיים הוא דבר הכרחי וחובה אנושית, אלא שלמשבר יש גם ממד פוליטי. משמעות הדבר היא שיש הכרח לטפל במשבר ברמה הפוליטית במקום להפכו למשבר הומניטארי גרידא... העם הסורי סובל קודם כל ממשבר פוליטי ולכן הפתרון להיות פוליטי ומחייב להרחיק את הסיבה [למשבר] או את מי שגורם למשבר...

הסתפקות [מדינות אירופה] בקבלת הפליטים, בעוד משה"מ האיראנים, על לוחמיהם בעלי האזרחויות השונות, מבצעים טיהור עדתי... פירושה בפועל סיוע למשטר אסד ול'אומנת שלו', שלטונות טהראן, לבצע את המזימה לחלוקת סוריה..."[20]