בתגובה עקיפה למכתב אובמה, מחנה ח'אמנאי משיב ביום כיבוש שגרירות ארה"ב: "אמריקה עודה 'השטן הגדול' ואויב מספר 1 של המהפכה ושל איראן"
הקדמה
בתחילת נובמבר 2014 דיווח ה-WSJ כי הנשיא אובמה דחק במנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, במכתב נוסף ורביעי במספר, להגיע להסכם גרעין עד ה-24.11 תוך הבטחת שת"פ במאבק בדאעש בעיראק ובסוריה.
תגובתו העקיפה של מחנה ח'אמנאי באה בטקסים לציון יום כיבוש השגרירות האמריקאית ב-1979 וטקסי העאשורא – אבלם של השיעים על מות חוסין, נכד הנביא והאמאם השלישי, בידי יזיד בן מעאויה, בקרב שסימל את תחילת הפיצול באסלאם בין הסונה לשיעה – ששניהם חלו השנה ב-4.11.
בעוד בכירי המחנה הפרגמטי ובראשם האשמי רפסנג'אני, הנשיא חסן רוחאני ויתר נציגי הממשלה נמנעו השנה מלהופיע בטקסים הרשמיים של המשטר לציון ה-4.11, ניצלו בכירי המחנה האידיאולוגי את הבמות הפומביות להשמיע הצהרות אנטי-אמריקאיות.[1] רפסנג'אני, רוחאני ונציגי הממשלה הקפידו להשתתף בטקסי העאשורא אך לא השמיעו הצהרות נגד ארה"ב, על רקע הדיווחים בתקשורת על האפשרות להגיע להסכם עימה לקראת סוף החודש. יתרה מזו, הנשיא רוחאני הדגיש ב-22.10.2014 את מיתוס כרבלא של האמאם חוסין כדוגמא דווקא לניהול מו"מ עם האויב במקום הפרשנות המקובלת של הקרבה עצמית.[2]
לעומתם, הדגישו דוברי המשטר האידיאולוגיים כי מסרי העאשורא ויום כיבוש השגרירות האמריקאית הם התנגדות לעושק וליהירות –כינוי לארה"ב, ו"השמדת המדכאים כגון אמריקה והציונות מן העולם" וכי ארה"ב, "השטן הגדול", עודנה האויב מס' 1 של איראן, שההתנגדות אליה מעוגנת בציווי הדת השיעית.
מסמך זה יסקור מקצת מן ההתבטאות האנטי-אמריקאיות שנישאו ע"י בכירי המשטר האיראני לקראת ה-4.11.14 בליווי נספח תמונות מיום זה:
ח'אמנאי לוועדות העאשורא: עלינו "לאהוב אסלאם של נתינת הדם והקרבת הנפש"
ב-29 באוקטובר 2014 פרסמה לשכת ח'אמנאי לרגל חודש מוחרם והעאשורא, קטעים מנאומיו בשנים האחרונות בפני בכירים מההיאת [hay-at] שונות [וועדות עממיות המתאספות בכל השנה ובמיוחד בימי עאשורא], בהם הוא מנחה אותם לגבי הדגשים שעליהם להבליט בנאומיהם בפני הציבור:
בנאומו מה- 24.10.2003 אמר ח'אמנאי: "יש לעסוק בדאגות המשטר האסלאמי שהן דאגות העם... הוועדות לא יכולות להיות חילוניות. אין לנו היאת [ע"ש] האמאם חוסין חילונית. כל מי שאוהב את האמאם חוסין אוהב את האסלאם הפוליטי, האסלאם שלוחם מלחמת קודש [מג'אהד], אסלאם שנלחם, אסלאם [השואף] לתת את דמו ולהקריב את נפשו. זוהי המשמעות של האמונה באמאם חוסין. הטענה שאדם שמשתתף בהיאת צריך להיזהר שלא לעסוק בנושאי האסלאם הפוליטי היא טעות. "
בנאום אחר בפני ההיאת, ב-11.4.2008 אמר ח'אמנאי: "ההוראה הדתית הזאת והקו הזה הם שהתניעו את מנוע השיעה ובחלוף 1300 שנה מאז הפצעת האסלאם, אנו עדים להנפת דגל השיעה באזורים שונים בעולם האסלאם, והדבר מעצבן פוליטיקאים, קנאים קיצונים ואנשים מקובעים מחשבתית באזור ובעולם. כבר לפני המהפכה [האסלאמית] נלחמנו באמצעות הוראות הדת האלה. מסירת הנפט והמאבק שלנו נגד המשטר [הפהלווי] הכופר התחילו בדיוק באותן בימות הדרשנים [במסגדים]... גם לאחר המהפכה נעזרנו בפוטנציאל הזה, וכך במלחמת איראן-עיראק פנינו למאבק ולמסירת הנפש [שהציגו] האמאמים [השיעים] וכך עודדנו את לוחמינו שהלכו אל החזיתות עם סרטי 'יא פאטמה' ו'יא חוסין' על מצחם והצהירו שם 'אנו רוצים להפוך שהידים בדיוק כפי שהאמאם חוסין הפך לשהיד...
אחת המשימות החשובות של ההיאת היא שנאמר לעם למי קשורות בתקופה הנוכחית הזהות החוסיינית והזהות היזידית."[3]
בכיר בלשכת ח'אמנאי: "חסידי הנביא מצפים לפקודה עשוראית לחיסול כל [האמריקאים]"
בטקס ב-4 בנובמבר ב2014 בטהראן לציון יום כיבוש השגרירות האמריקאית, אמר עלי רזא פנאהיאן, בכיר בלשכת ח'אמנאי: "אל לאמריקאים המרושעים לחשוב שהם יוכלו להשיג לעצמם כבוד באמצעות השיחות האלה [עם איראן]. אם המדינאים שלנו מנהלים עם האמריקאים דיאלוג זהו האולטימטום האחרון וחסידי הנביא [מוחמד] מצפים לפקודה עאשוראית כדי להשמיד את כולם ואיראן האסלאמית לא תשקוט עד שתנקום את דמם הנשפך של המדוכאים בעולם."[4]
חבר מועצת המומחים ח'אתמי: התנגדותנו לאמריקה מעוגנת בדת ואינה זמנית
בראיון לאתר דפאע פרס ב-3 בנובמבר 2014, אמר חבר מועצת המומחים ודרשן תפילות יום השישי של טהראן, אחמד ח'אתמי, המקורב לח'אמנאי:
"הסמיכות הזאת [בין העאשורא ליום כיבוש השגרירות האמריקאית בטהראן] מהווה הזדמנות טובה להסברת תשתית העמידה האיתנה נגד אמריקה. יש להנחיל לדור הצעיר שלנו את היות ההתנגדות ליהירות מעוגנת בדת ובתנועת העאשורא. חשוב מאוד להסביר זאת לדור הצעיר שלנו כדי שיידעו שהתנגדותנו ליהירות איננה זמנית או אמוציונאלית.
כפי ש[בכירים] מערביים אומרים, 'אפילו אם נושא הגרעין ייפתר – הנושאים האחרים יישארו במקומם,' גם אנו אומרים שאם סוגיית הגרעין תיפתר נמשיך לומר 'מוות לאמריקה' כיוון שהסיסמא הזאת מעוגנת באמונה שלנו. הצד המערבי הוא סמל היהירות והסיסמא 'אין אל מבלעדי אללה' היא הכחשת היהירות.
אין ספק שהחוגים התכפירים הם יציר כפיה של אמריקה ושותפותיה. השנה הקריאה 'מוות לאמריקה' תהיה שורשית ועמוקה יותר לעומת השנים האחרות... הטענה שאנו משתמשים בסיסמאות דתיות כדי לשמר את המשטר שגויה. האומה האיראנית עושה שימוש הולם ונכון בסיסמאות שעולות מן האסלאם ומן הקוראן.... אלה שמבינים [את הדת] באופן שגוי ונוקטים עמדה פאסיבית כלפי אמריקה [בביקורת על המחנה הפרגמטי] קוראים לפאסיביות הזאת הפגנת תבונה אבל זו איננה הפגנת תבונה אלא השפלה.
העם שלנו מבין נכון ומשתמש בסיסמא באופן הנכון והסיסמאות 'מוות לאמריקה' ו-'מוות לישראל' לקוחות מתוך הוראות הדת."[5]
מפקד הבסיג' נקדי: "המסר של יום זה ... השמדת המדכאים כגון אמריקה והציונות"
בראיון לתסנים ב-4 בנובמבר 2014, אמר מפקד הבסיג' מוחמד רזא נקדי: "אין ספק, החפיפה של יום זה [לציון כיבוש שגרירות ארה"ב בטהראן] עם יום העאשורא והמרד של חוסין, היא משמעותית ולפיה השורש והמקור של ה-4 בנובמבר הם אותם עמידה איתנה והתנגדות כנגד העושק והדיכוי... המסר של יום זה ברור לחלוטין והוא עמידה איתנה נגד העושק והשמדת המדכאים כגון אמריקה והציונות מהעולם. המסר הזה מגיע היום לעולם בצורה ברורה.
אנו רואים שלצד הארמון של יזיד של ימינו, קיימות בניו יורק קבוצות אבלים [על מות האמאם חוסין] וכמובן לצד זאת אנו עדים לקיום טקסי אבלות לאמאם חוסין באפריקה, באירופה, במזרח אסיה ובכל מקום בעולם."[6]
הודעת משה"מ ליום ה-4.11: "אמריקה עדיין השטן הגדול והאויב מספר 1 של איראן"
ב-1 בנובמבר 2014 פרסמו משה"מ הודעה לציון העאשורא ויום כיבוש השגרירות האמריקאית בטהראן: "אמריקה היא עדיין השטן הגדול והאויב מספר 1 של המהפכה ושל משטר הרפובליקה האסלאמית. בהשראת הלקח הגדול ממרד העאשורא ומן הצוואה הנצחית של האמאם [ח'ומיני] וההנחיות הנבונות של המנהיג האמאם ח'אמנאי היקר, האומה האיראנית לעולם לא תתיר שכבודה ועצמאותה של המולדת האסלאמית יאויימו ויפגעו ע"י האויב. אמריקה – על בסיס טבעה היהיר ורודף השררה – היא המרכז הראשי של הפיתנה והשחיתות בעולם שלעולם לא [יכון] לפיוס ולידידות אמיתית עם משטר עממי ועצמאי שמגלם את החיים מלאי העוצמה של האסלאם [כמו איראן]. במצב הזה, האומה האיראנית האמיצה עודנה דורשת להעמיד לדין ולהעניש את ראשי הבית הלבן בגין פשעיהם מזה כמה עשורים נגד איראן האסלאמית. כמו כן במו"מ הגרעיני איראן חושבת רק על ציות מקיף וכולל לזכויותיה הבלתי מעורערות ולהסרה מלאה של הסנקציות העושקות."[7]
נספח תמונות מהטקסים לציון יום כיבוש השגרירות האמריקאית בטהראן[8]
בפוסטר: "קללה על היזיד של זמננו" - אובמה בתפקיד יזיד, הח'ליף הסוני
שאחראי לרצח האמאם חוסין, הורג את התינוק הפלסטיני באמצעות ישראל
שריפת דגלי ארה"ב ובריטניה ודגל עליו הכיתוב "מוות לאמריקה"[9]
רוחאני מציין את העאשורא עם ילדים שיעים[10]
[1]בראיון לאתר איראני מתח חבר ועדת המג'לס לביטחון לאומי, אסמאעיל כות'רי, ביקורת על היעדרות חברי הממשלה מטקסי ה-4.11, "כיוון שמדובר ביום התנגדות ליהירות." 5.11.14 http://snn.ir,.
[2] רוחאני אמר: "הלקח והמסר של האמאם חוסין הוא אחווה, אחדות, סליחה, קבלת ההכאה על חטא של השני. הלקח של כרבלא הוא לקח של הידברות בונה ושל מו"מ במסגרת ההיגיון וההוראות [של הדת או המנהיג]." www.president.ir , 22.10.2014. מיתוס כרבלא הוא מיתוס שיעי-איראני מכונֵן בתרבות ובתרבות הפוליטית של איראן שלאחר המהפכה האסלאמית. זהו סיפור ההקרבה העצמית של השהיד השיעי הראשון, האמאם חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא, בכרבלא בשנת 680 לספירה לאחר שתבע את השלטון וסירב לקבל את שלטון יזיד בן מעאויה, הח'ליף האומיי.
[3]ו http://farsi.khamenei.ir, 29.10.2014.
[4] תסנים (איראן), 4.11.2014.
[5] ו www.defapress.ir, 3.11.2014.
[6] תסנים (איראן), 4.11.2014.
[7] פארס (איראן), 1.11.2014.
[8] איסנא (איראן), 4.11.2014.
[9] איסנא, פארס (איראן), 4.11.2014.
[10] איסנא (איראן), 4.11.2014.