רפסנג'אני מול ח'אמנאי (י'):
הסלמת העימות הפוליטי והתקשורתי בין מחנה ח'אמנאי למחנה רפסנג'אני: שני המחנות מאיימים זה על זה
מאת: א. סביון וי.כרמון
לאורך השנה האחרונה ממרי פרסם תשעה דו"חות המצביעים על התפתחותו של עימות בין שני מחנות פוליטיים באיראן והאישים העומדים בראשם – המחנה הפרגמטי של האשמי רפסנג'אני ודוברו הנשיא חסן רוחאני והמחנה האידאולוגי של המנהיג ח'אמנאי ובכירי משה"מ. לאחרונה החריף העימות בין שני המחנות עד כדי איומים הדדיים.
המחנה האידאולוגי מאשים את בכירי המחנה הפרגמטי בבגידה ובפתנה. לדבריו, הם סטו ממורשת איתאללה ח'ומיני והינם בבחינת 'הזרם הסוטה' של התקופה. דוברים בכירים במחנה האידאולוגי כינו אותם מחדשי הפתנה של השנים הקודמות באיראן ותומכיה בעבר, עושי דברה של אמריקה, בוגדים המשתפים פעולה עם השטן, ומי שאינם רואים את המציאות נכוחה ומטעים את הציבור ביחס לעמדת הקהילה הבינ"ל כלפי איראן. הם גם האשימו אותם בניסיון למערב את העם מבחינה תרבותית ובניסיון לדחוק את משה"מ ממעמדו הכלכלי והפוליטי.
בכירים במחנה האידאולוגי מצביעים על רפסנג'אני אישית כמי שלכל אורך המהפכה פעל כדי להכשילה – באמצעות כפיית הסכם הפסקת האש מול עיראק על איתאללה חו'מיני ב-1988 וקבלת החלטת האו"ם 598 ("שתיית כוס התרעלה"), פעילותו כנשיא 'ממשלת השיקום' (כארגוזאראן 1989-1997), בניהול הפתנות - המחאות העממיות נגד המשטר ב-1999 וב-2009,[1] וכמי שקרא להדברות עם "השטן הגדול" – ארה"ב, הדברות בה החל כבר לפני שלושים שנה עם יועץ הנשיא האמריקאי דאז רוברט מקפרליין בפרשת איראן-קונטראס.[2]
בכירי המחנה האידאולוגי רומזים כי אם הנשיא רוחאני לא יתקן את דרכו בהתאם להנחיות המנהיג ח'אמנאי הוא עלול להתאבד פוליטית כבכירים אחרים דוגמת ראשי תנועת המחאה מיר חוסין מוסוי, מהדי כרובי הנתונים במעצר בית והנשיא לשעבר מוחמד ח'אתמי.[3]
דוגמא להסלמה בין שני המחנות בראשית אפריל 2014, היתה הפצת משחק מחשב ברשת בשם "שובו של מח'תאר" ע"י ארגון ממסדי ובאישור המשטר, בו המשחקים הורגים את "ראשי הפיתנה," מיר חוסין מוסוי ואשתו זהרא רהוונרד, מהדי כרובי ומוחמד ח'אתמי, ואת מהדי האשמי, בנו של רפסנג'אני. שאר המטרות במשחק היו דגלי ארה"ב, בריטניה וישראל. בלחץ ציבורי נחסמה הגישה לאתר המשחק.
צילום
מסך מתוך המשחק "שובו של מח'תאר" בו נדרשים לחסל את מנהיגי תנועת המחאה:
בצילום: כוונת לראשו של מיר חוסין מוסוי, ר"מ איראן לשעבר,
העצור בביתו מאז מהומות 2009 (המשחק שמור אצל ממרי)
דוגמא אחרת היא פרשת דיכוי מהומות האסירים הפוליטיים בכלא אווין באפריל 2014. בתגובה לביקורתו של רפסנג'אני על התנהלות גורמי הביטחון ויצירת "המשבר"[4] וקריאת ביטאונו, ג'ומהורי-י אסלאמי, לחקירה אמתית של האחראים (אנשי משה"מ)[5] טען האתר סראט, המקורב לעורך כיהאן, חוסין שריעתמדארי, מקורבו של המנהיג העליון ח'אמנאי, כי "רפסנג'אני מכשיר את הקרקע לתעמולה חדשה מצד אויבי המהפכה."[6] גם ראש הרשות השופטת, צאדק לאריג'אני הזהיר כי "הרשות השופטת תפעל בנחרצות מול כל [ניסיון] להתסיס, להפיץ שקרים ולפגוע בביטחון הלאומי במטרה להחיות את הפיתנה ולהפעיל את אנשי הפיתנה." עוד הוסיף כי "נראה שזרם הפיתנה רואה במהלך החוקי לחלוטין הזה [של דיכוי האסירים] הזדמנות לשוב לזירה, וכמה גורמים בתוך איראן בשת"פ עם אויבי המשטר, מתכוונים להחיות את זרם הפיתנה."[7]
המחנה הפרגמטי הוא אשר יזם לאחרונה את החרפת ההתקפות על המחנה האידיאולוגי, וטען שיש ל"פקפק בבריאותם הנפשית" של אנשי מחנה זה המכנים עצמם "המודאגים." הוא האשימם שהם דומים לציונים בשמחתם על כישלון סבב השיחות האחרון משום שהדבר משרת את האינטרסים שלהם (ברמיזה לאינטרסים כלכליים). מחנה זה מאיים במרומז כי אם אנשי המחנה האידאולוגי יתנגדו לרצון העם – העם ייצא לרחובות. מחנה זה גם קובע כי אין לכפות תרבות אסלאמית על העם באלימות גם אם הכוונה להוליכם לגן העדן, וכי יש לדבר עם ארה"ב ולהיענות לדרישות הקהילה הבינ"ל. בנושא הגרעיני קורא מחנה זה לא רק למו"מ עם ארה"ב ופתיחות כלפי הקהילה הבינ"ל אלא גם מרמז על כך שהמצב הנוכחי מחייב לנהוג כמו איתאללה ח'ומיני ב-1988 (כאשר קיבל את החלטת האו"ם 598 להפסיק את האש) ולשתות את 'כוס התרעלה' הרלוונטית לתקופה זו, לאמור, לקבל החלטות קשות בנושא הגרעיני.
העימות בין הצדדים הגיע לרמת חומרה כזו שמפקד הצבא, הרמטכ"ל חסן פירוזאבאדי, קרא ב-19.5.2014 בכנס בנוכחות הצמרת הצבאית והביטחונית לבכירי המשטר "להימנע מפילוג, שמועות והאשמות חסרות יסוד."
מסמך זה מהווה הקדמה לסדרת מסמכי משנה אשר ידונו בכל אחד מנושאי העימות בין שני המחנות בנפרד:
א. מקומו של משה"מ במשטר
ב. איומים הדדיים
ג. כיצד יש לשמר את התרבות האסלאמית
ד. מעמד הנשים בחברה
ה. היחס לארה"ב והמו"מ הגרעיני
[1] רסא ניוז (איראן), 4.5.2014.
[2] רפסנג'אני מיהר הגיב לביקורת כלפיו בעניין מקפרליין ואמר כי "ח'ומיני היה מעורב בפרשת מקפרליין מראשיתה ועד סופה, וכמה וכמה פעמים במהלכה הוא נתן הנחיות מועילות...מבקרי פרשת מקפרליין תמיד יצרו המולה. כבר אז שמונה צירי מג'לס רצו לשאול את שה"ח שאלות בנושא ומחו בעיתונות, עד שח'ומייני גער בהם ואמר 'לרדיו ישראל אין אומץ לומר את מה שאתם אומרים'." איסנא (איראן), 18.5.2014.
[3] כיהאן (איראן), 19.5.2014.
[4] ו https://payamno.com, 24.4.2014.
[5] ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 22.4.2014.
[6] ו www.seratnews.ir, 24.4.2014
[7] מהר (איראן), 23.4.2014.