המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סעודיה: תעמולה נגד יציאת צעירים סעודיים לג'יהאד בסוריה
23/2/2014

 

סעודיה: תעמולה נגד יציאת צעירים סעודיים לג'יהאד בסוריה

 

מאת י. אדמון *

 

הקדמה

לאחרונה מתמודדת סעודיה עם האשמות קשות בדבר מעורבותה בטרור בסוריה. סעודיה מואשמת כמי  שפועלת לשליחת צעירים סעודיים לג'יהאד בסוריה, מימונם וחימושם.

 

האשמות אלו, הנשמעות חזור ושנה באמצעי התקשורת של מדינות יריבות כדוגמת סוריה, איראן ועיראק[1], נשמעו, להפתעתה של סעודיה, גם בכלי התקשורת בארה"ב, במיוחד על רקע המתיחות הגוברת בין סעודיה לארה"ב [2], בעקבות הביקורת הסעודית על מדיניות ארה"ב כלפי המשבר בסוריה וכלפי משבר הגרעין האיראני.[3]

 

הצגת סעודיה כמדינה המעודדת טרור, כמו גם הדיווחים על התגייסותם של צעירים סעודיים לג'יהאד בסוריה, העלו את נושא הג'יהאד והקיצוניות האידיאולוגית לסדר היום הציבורי במדינה. מאחר שסעודיה חשה כי עליה לשפר את תדמיתה בעולם ולהראות כי היא מוקיעה קיצוניות וטרור, היא החלה לנהל תעמולה נגד תופעות אלה.

 

התעמולה הסעודית נגד הג'יהאד בסוריה, הקיצוניות והטרור באה לידי ביטוי בשתי רמות: ראשית, בעיתונות הסעודית הממסדית שפרסמה במהלך שלושת החודשים האחרונים עשרות מאמרים בגנות הטרור והג'יהאד, בין השאר, גם על רקע עליית כוחו של ארגון 'המדינה האסלאמית בעיראק ובאל-שאם' (להלן, דאעש) בסוריה, והתגייסותם של צעירים סעודיים רבים אליו. במאמרים רבים נטען כי הג'יהאדיסטים משרתים את האינטרסים של אסד ואיראן. כמו כן, נמתחה ביקורת על אנשי דת המפרסמים פתוות המעודדות ג'יהאד ואינם עושים די כדי למנוע את התגייסות הצעירים לג'יהאד. בנוסף, הופנתה במאמרים אצבע מאשימה כלפי המנטאליות הסעודית האחראית, לדברי כמה מהכותבים, לפניית הצעירים לג'יהאד. יוצא מכלל זה היה מאמרו של העיתונאי הסעודי הבכיר, ג'מאל ח'אשוקג'י, שטען כי הגי'האד בסוריה הוא לגיטימי אך הוא זקוק להכוונה. תעמולה זו באה לידי ביטוי גם בתכניות הטלוויזיה הסעודיות. כך למשל, בתכניתו של העיתונאי הסעודי, דאוד אל-שריאן, בערוץ mbc, הוא תקף בחריפות אנשי דת סעודיים האשמים, לדבריו, בשיגור צעירים סעודיים לג'יהאד ואף נקב בשמותיהם– מה שעורר מחאה מצד אותם אנשי דת.

 

במקביל, התנהל המאבק בתופעה גם על ידי השלטונות והממסד הדתי. הדבר בא לידי ביטוי בצו שפרסם המלך עבדאללה אשר אוסר לחימה מחוץ לסעודיה והשתייכות לקבוצות ואידיאולוגיות קיצוניות ובהתבטאויות נחרצות של ראשי הממסד הדתי בממלכה, בהם המופתי של סעודיה ומנכ"ל משטרת הדת, בגנות פיגועי התאבדות ויציאה לג'יהאד שלא בהוראת השליט.

 

מסמך זה יסקר את התעמולה שמנהלת סעודיה מזה כמה חודשים נגד הטרור והאידיאולוגיות הקיצוניות ונגד תופעת יציאת צעירים סעודיים לג'יהאד בסוריה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בקרב השלטונות והממסד הדתי ועל ידי התקשורת הסעודית.

 

1.      צו מלכותי נגד יציאת סעודים לג'יהאד מחוץ לסעודיה

עקב התגברות תופעת יציאת צעירים סעודים לג'יהאד בסוריה החלו שלטונות סעודיה לפעול למיגור התופעה.

בצעד שנועד לבלום את התגייסותם של צעירים סעודיים לג'יהאד, פרסם המלך הסעודי, עבדאללה בן עבד אל-עזיז ב-3 בפברואר 2014 , צו הקובע עונשי מאסר של שלוש שנים עד עשרים שנה, על השתתפות בלחימה מחוץ לסעודיה; השתייכות לזרמים או לקבוצות דתיות או אידיאולוגיות קיצוניות, או כאלו המוגדרות כארגוני טרור; אימוץ האידיאולוגיה שלהן, הזדהות עמן, תמיכה בהן או הסתה מילולית או כתובה לאחד מהמעשים הללו. הצו גוזר עונש חמור יותר - מאסר של חמש שנים עד שלושים שנה - על חיילים או קצינים בצבא שיורשעו בביצוע מעשים אלה. בנוסף, הורה המלך להקים ועדה בין משרדית שתכין רשימה של אותן קבוצות קיצוניות שההשתייכות אליהן או התמיכה בהן אסורה. לדעת פרשנים, בראש רשימה זו יופיעו ארגון אל-קאעדה; קבוצות המזוהות עם תנועת האחים המוסלמים והתנועות "אל-סורוריה" ו"אל-תבליר'". [4]

 

במאמר מערכת ביומון הסעודי ממסדי אל-מדינה נכתב בתגובה על הצו כי הוא מהווה תגובה תקיפה על הטענות מצד גורמים מסיתים שבראשם עומד משטר אסד המנסה לעוות את תדמיתה של הממלכה ולהראות כי היא תומכת בטרור.[5] 

 

ב-5 בפברואר 2014, יומיים בלבד לאחר פרסום הצו המלכותי, דווח ביומון הלונדוני אל-חיאת כי גורמים סעודיים בכירים הורו להקל את חזרתם של סעודים שהוסתו להצטרף ללחימה בסוריה, באמצעות שגרירות סעודיה באנקרה.[6]

 

יצוין כי ב- 16 בדצמבר 2013 דווח כי ממשלת סעודיה אישרה הצעת חוק העוסקת במאבק בטרור ובמימונו. העבירות שנכללו בהצעת החוק הן: ביצוע מעשה פלילי פרטי או קולקטיבי, ישיר או עקיף, שנועד לפגוע בסדר הציבורי או לערער את ביטחון החברה ואת יציבות המדינה; שיבוש התקנון הבסיסי של השלטון או חלק מסעיפיו; פגיעה במוניטין של המדינה או במעמדה; סיכון אחדותה הלאומית; פגיעה במתקניה או במשאביה הטבעיים; ניסיון לכפות על אחת מרשויותיה לבצע דבר מה או להימנע ממנו; איום בביצוע מעשים שיביאו לאחד מהדברים הנ"ל או הסתה אליהם.[7]

 

הממסד הדתי בסעודיה מנהל מצידו קמפיין בגנות היציאה לג'יהאד בסוריה והצטרפות לארגוני טרור: המופתי של סעודיה, השיח' עבד אל-עזיז אאל אל-שיח', אמר לאחרונה בכמה הזדמנויות כי אלה המפוצצים עצמם באמצעות מטענים וחגורות נפץ מבצעים חטא גדול שהוא חטא ההתאבדות. לדבריו, לא די בכך שהם הורגים את עצמם, הם הורגים אנשים חפים מפשע ופוגעים ברכוש.[8] בתגובה לצו המלכותי אמר המופתי כי מדובר בהחלטה אמיצה שנועדה להגן על החברה הסעודית. גם השיח' פהד בן סעד אל-מאג'ד, מזכ"ל מועצת חכמי הדת הבכירים – המוסד הדתי הרשמי בסעודיה – תמך בצו המלכותי באמרו כי הוא יסייע להגן על ביטחון המדינה, יציבותה ואחדותה, וכי היא עולה בקנה אחד עם השריעה.[9]  

 

גם מנכ"ל משטרת הדת, ד"ר עבד אל-לטיף אאל אל-שיח', התנגד לרעיון הג'יהאד באמרו כי מי שקורא לג'יהאד ללא רשות השליט – קורא לחטא, וכי הג'יהאד אסור אלא רק בהוראת שליט המוסלמים שנתנו לו שבועת אמונים חוקית. לדבריו, אין מדובר באסתשהאד [נפילה במלחמה למען האסלאם], אלא באובדן הצעירים בסכסוכים במדינות השכנות. אאל אל-שיח' הזהיר מפני אותם קיצונים המנסים לגרור את סעודיה לפשע, ואמר כי בארגונו עובדים תועמלני סכסוכים, אולם "אנו נדיח כל מי שגורם לסכסוכים במדינה זו".[10]

 

כמו כן, לאחרונה דווח כי נעשית בקרה אחר שייח'ים קיצוניים הן מצד משרד הפנים והן מצד משרד ההקדשים הסעודי. לאחרונה הגבירה 'היחידה לביטחון אידיאולוגי' השייכת למשרד הפנים, את פעילותה באינטרנט כנגד שייח'ים קיצוניים המדרבנים צעירים סעודיים להצטרף ללחימה בסוריה באמצעות האינטרנט.[11] בנוסף, הודיע משרד ההקדשים הסעודי כי הוא עוקב אחר פעילותם של הדרשנים והתועמלנים שלו באתרי הרשת החברתית.[12]

 

מאבקה של סעודיה בקיצוניות ובטרור [13]


 

2.      העיתונות הממסדית הסעודית במתקפה נגד הקיצוניות והג'יהאד בסוריה

בעיתונות הסעודית התפרסמו במהלך החודשים האחרונים עשרות מאמרים נגד יציאת הצעירים לג'יהאד בסוריה ונגד השייח'ים הסעודים שמעודדים תופעה זו. במאמרים אלה נטען כי מדובר בתופעה המשרתת את איראן ומשטר אסד ומסכנת את סעודיה וכי יש להיאבק בתופעה זו ובאידיאולוגיות הקיצוניות והטרוריסטיות שמניעות אותה. להלן מאמרים אחדים בנושא:

 

הג'יהאדיסטים משרתים במעשיהם את אסד ואיראן

במאמר ביומון הסעודי הממסדי אל-ג'זירה, טען בעל הטור הסעודי, מוחמד בן עבד אל-לטיף אאל אל-שיח', כי הצעירים המולכים שולל אחר ג'יהאד בסוריה, אינם יודעים כלל כי הם, למעשה, משרתים במעשיהם את אסד ואיראן והביע מורת רוח משתיקת חכמי הדת לנוכח הסתת הצעירים לג'יהאד. אל-שיח' כתב: "כל מי שנרתם לנסיעה לסוריה מבין אלה המכונים מוג'אהדון [לוחמי ג'יהאד], וביניהם, למרבה הצער, סעודים, אינם יודעים שהם סתם חיילים קטנים במשחק שחמט מודיעיני גדול שמנהל ושולט בו המודיעין הסורי והאיראני. המטרה [בגיוסם], בהקלת כניסתם לשטחי סוריה ואף במימון הג'יהאד שלהם... היא לטרוף את הקלפים ולגרום לסוריה שאחרי אסד להיראות בפני העולם כולו כאפגניסטן חדשה, קן של הטרור ושל הטרוריסטים. לפי היגיון זה, התוצאה של הפלת משטר בשאר [אל-אסד] פירושה ניצחון לטרוריסטים, העולם כולו והמערב בפרט ישלמו את המחיר של נפילת [המשטר הסורי] בביטחונם וביציבותם...

 

ייתכן כי הסכסוך שהתגלה לאחרונה בין פלגי הג'יהאדיסטים הזרים והצבא [הסורי] החופשי, מעיד כי המתרחש בסוריה הוא, למעשה, פעולות מודיעיניות שהג'יהאד בהן הוא סתם סיסמה שנועדה לדחוף את המוג'אהדון הזרים לסוריה... לפני כמה ימים חגגו הג'יהאדיסטים הסעודיים בטוויטר את מה שכינו 'התגייסות לג'יהאד' של שלושה נערים בסוריה. שמותיהם הוזכרו ופורסמו תמונותיהם כשהם מחייכים ושמחים. אחד מהם, לדבריהם, הוא 'המוג'אהד הצעיר ביותר מחאיל' [עיר בסעודיה], או לפחות כך מעיד ההאשטג שפתחו לו אלו המוחאים לו כפיים כדי לחגוג את נסיעתו לשם. השניים האחרים הם מהעיר בורידה, והשלושה בני לא יותר מ-17 שנה.

 

השאלה היא: האם משפחותיהם של הנערים האלה יודעות שהן שולחות את בניהן לאבדון?; שהם מבצעים שם ג'יהאד כדי לשרת את אסד ומבססים את הישארותו [בשלטון], וכי מדובר בלא יותר מאשר 'פח' שהם משליכים אליו את בניהם בנאיביות שאין דומה לה, בעודם בגיל הזוהר? אין מנוס מלהודות בכך שיש קול חזק, רב השפעה ומוליך שולל, המשתמש בכל אמצעי הרשת החברתית באינטרנט, ברמיזה בדרשות השבוע, בכמה מורים בבתי הספר וייתכן שגם בשיעורים ללימוד קוראן, כדי להגיע לאלה המולכים שולל ולגייסם...

 

אלו המגייסים את הצעירים הפשוטים הצליחו להוליך שולל לא רק את הקורבנות הפוטנציאליים האלה, אלא גם את משפחותיהם. אחרת, כיצד ייתכן שאם שקולה, מודעת ושפויה תשלח את בנה הצעיר למות כדי לשרת את בשאר אל-אסד? זוהי בורות, נאיביות, נחשלות, וחיים מחוץ לזמן ולמקום...".[14]                       

 

מוחמד אאל אל-שיח' [15]


 

הטרור הוא תוצרת איראנית

 גם מאמר מערכת ביומון הסעודי הממסדי אל-שרק האשים את המשטר האיראני בתמיכה בטרור ובעידודו נכתב: "היסטוריית תמיכת המשטר האיראני בטרור ובתנועות האלימות ידועה ומלאה בעובדות שמנהיגי איראן אינם יכולים להכחיש, ואשר האחרונה שבהן היא ניסיון ההתנקשות בשגריר הסעודי בוושינגטון, עאדל אל- ג'וביר... בסוריה, איראן תומכת בטרור נגד הסורים, שולחת לשטחי סוריה מומחים צבאיים ולוחמים בעלי רקע עדתי, כדי להציל את המשטר שלא הצליח לחסל את עמו. כמו כן, איראן תומכת בנוכחות הכוחות הכובשים של חזבאללה [בסוריה] והמליציות העדתיות המגיעות לסוריה מעיראק.

 

כל הצהרה מטעם בכירים איראניים כי ארצם נתונה לטרור, היא הצהרה מפוקפקת. יש לזכור כי לפני שהמשטר האיראני הנוכחי הגיע לשלטון, מושג הטרור לא נשמע לעתים קרובות באזור, אלא הוא החל להתפשט כתוצאה ממדיניות [האיראנים] שהוכיחה את כישלונה. נראה כי אזהרתו של שר החוץ האיראני, ג'ואד זריף... כי סוריה תהפוך בסיס לקיצוניות, מכוונת למקום הלא נכון, שהרי הטרור הוא תוצרת איראנית. לולא התמיכה האיראנית הבלתי נלאית באסד ובכוחותיו העדתיים, ולולא תמיכתה בארגון אל-קאעדה כפי שהוכח לאחרונה, המתיחות והאלימות לא היו מגיעות לידי כך".[16]  

 

נחש הטרור האיראני קורא: "לא לטרור" [17]


                                

לקיצוניות עלולות להיות השלכות הרות אסון עבור סעודיה

בעל הטור בדר אל-עאמר קרא להגביר את המודעות בנוגע לסכנות גיוס הצעירים לג'יהאד, לפני שהטרור יחזור לסעודיה באופן רחב היקף. במאמר ביומון הסעודי הממסדי אל-וטן, כתב אל-עאמר: "בסרטון שהודלף [לרשת] תועדה שיחת טלפון בין אחד הצעירים הסעודיים לאחד השופטים הסעודיים שפסקו בכמה משפטים הקשורים לאלימות וטרור. השיחה הייתה מסר לשופט ואיום כי 'ראשו ייערף', כפי שנערפים כיום ראשיהם של סוכני בשאר אל-אסד. השופט הגיב בדממה ובאיפוק, וככל שהשופט הגביר את איפוקו, המטלפן הגביר את איומיו לערוף ראשים ולהרוג. זוהי שיחת טלפון מצערת המוכיחה את חומרת העניין של האידיאולוגיה התכפירית, שהיא כמו חיידק הטמון באדמה. כאשר מתרחשים אירועים מדיניים בוערים, הוא מתעורר לחיים מחדש ומוצא סביבה מתאימה שבאמצעותה הוא מסדר מחדש את קלפיו, עמדותיו ושורותיו...        

 

צעיר זה, כמוהו מאות מקרב צעירינו שהלכו למדגרות [הטרור] האלה. הם לא הלכו כדי לעזור לעם הסורי להיאבק בדיכוי ובאלימות, אלא הם הלכו כשהם נושאים רעיונות אידיאולוגיים ותכפיריים עם אג'נדות פוליטיות... יש, למרבה הצער, תועמלנים שעדיין מסיתים [אותם] ללכת [לג'יהאד], ואף מגנים עליהם, מצדיקים אותם ומדרבנים אותם לצאת לג'יהאד... הטעות הגדולה היא בכך שאנו מתמודדים עם חשיבה התכפירית באופן  'טקטי' ולא 'אסטרטגי'. אנו נלהבים להתעמת [עם הבעיה] כשמתרחשים אירועים, ואחר כך, כשהם שוככים והולכים, אנו מתעלמים ממנה. איננו מודעים למשיכה ולגיוס [הצעירים] המתרחשים בסתר, ולכרסום שעושים אמצעי הרשת החברתית, ערוצי [הלוויין] ודומיהם בשכל של צעירינו וגרירתם לקיני הקיצוניות ולרעיונות הקיצוניים…

 

המצב בסוריה נחשב למצב המתאים ביותר עבור ארגון אל-קאעדה לערוך את שורותיו ולהרכיב מחדש את תאיו, כדי להתקיף שוב בסדרת פעולות אלימות. דבר זה מצריך [מאיתנו לנקוט] עמדה רצינית כלפי התפתחויות האירועים, ותשומת לב מרבית לנושא זה מצד הבכירים, ההורים, התועמלנים ואנשי הביטחון. [עלינו] למהר לטפל בהשלכות ההרסניות, המעשיות והאידיאולוגיות, שעלולות להיגרם כתוצאה מכך, אחרת נמצא את עצמנו ניצבים מול אחד הגלים העזים ביותר של הקיצוניות, התכפיר והפיצוצים...".[18]       

 

"הצעירים בידי תועמלני הקיצוניות" [19]


          

בעל טור סעודי: גידלנו צעירים אומללים שיוצאים לג'יהאד מתוך חובת הציות

במאמר שפרסם בעל הטור הסעודי, פהיד אל-עדים, ביומון הסעודי הממסדי אל-שרק, תחת הכותרת "300 מתאבדים סעודיים – אנו שותפים להרג", הוא טען כי שיטת החינוך בסעודיה, הנשענת על שינון החומר בלא לשאול שאלות ומתוך חובה לציית לדעת המבוגר, הוא הסיבה לכך שצעירים סעודיים פונים לג'יהאד:

 

"מנתונים שפרסם מפקד הכוחות המיוחדים העיראקיים, האלוף פאדל ברוארי, בעמודו האישי [בפייסבוק], המתבססים על הודעות שפרסם משרד הפנים [העיראקי] לגבי מספרם של אלה שפוצצו את עצמם בפעולות התאבדות בעיראק לאחר שנת 2003, השנה בה היתה הפלישה האמריקאית לעיראק, [עולה כי יש]... 300 סעודים [שפוצצו עצמם]... מספר זה מפחיד ואף מבעית, שכן 300 בתוך עשר שנים בלבד הוא מספר גבוה. לא מצאתי נתונים על מספרם של אלה שהלכו לעיראק במהלך תקופה זו למטרת ג'יהאד, כדי שאוכל לחשב את השיעור באחוזים של אלה ששוכנעו להרוג את עצמם תחת הכינוי 'מתאבד'. אולם, השאלה החשובה ביותר היא: מדוע קל לשכנע במיוחד את הצעיר הסעודי להרוג את עצמו?

 

שאלה זו, הנראית מגונה, נחלקת לעשרות שאלות: שהרי הצעיר הסעודי רחוק מאוד מחלוקה לקבוצות ומהתפלגויות, והוא הולך כדי לבצע 'ג'יהאד', כלומר כדי להילחם בכופרים ולהגן על המוסלמים [מפניהם]. אלא, שעם הגיעו לאדמת הג'יהאד כביכול, צדות אותו האידיאולוגיות [הקיצוניות] והופכות אותו לסתם TNT [חומר נפץ] להרג האחר, שברוב המקרים איננו הכופר שהוא התכוון להרוג.

 

מה שמוזר הוא שצעירים [סעודיים] אלה הם אלה שקיבלו הכי הרבה לימודי דת בבתי הספר יותר מכל הצעירים בעולם  כולו. בנוסף, דעתם של חכמי הדת בארצם בנוגע למה שמכונה 'פעולות אסתשהאד' [מסירת נפש למען האסלאם] היא ברורה. לפיכך, נשאלת השאלה בכאב גדול יותר: האם הצעיר הסעודי כה נאיבי עד שניתן לשכנעו בקלות להרוג את עצמו? האם מנות 'השינון' שהוא קיבל בבית ובבית הספר הן שהפכו אותו לאישיות מעורערת ומשוללת רצון?...

 

עלינו להודות: כולנו יצרנו את הצעיר האומלל הזה, באמצעות חסותנו המטופשת, האומרת שעל הילד לציית למבוגר ממנו, מבלי להתווכח או להשתכנע. אנו אלה ששללנו מהילד את הדבר הגדול ביותר שאללה נתן לו – השכל – והוא גדל תוך אימוץ דעת האב הרואה בילד המתווכח עימו סוג של סרבנות. דבר זה [קיים] גם בבית הספר או בכיתה שם הוא נדרש רק לשנן ולא לחשוב. אם הוא מורד ויוצא לרחוב, זה רק בהוראת 'ראש הקבוצה'. בסוף אנו מתפלאים שהוא מבצע ללא היסוס את דרישת 'שיח' המוג'אהדון'!

 

שאלה חשובה נוספת היא: מה מניע צעיר פשוט שזה החינוך שהוא קיבל, לחשוב על ג'יהאד? [התשובה] בפשטות היא שדרשות יום שישי, אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות מזרימים מידי יום דיווחים על מוסלמים הנרצחים ומעונים ברחבי העולם, כאשר מוסר הדיווח בוכה מבלי לומר לך מה נדרש ממך כמוסלמי. אחת השאלות הרבות ששאלתי לנוכח דרשות אלה, היא מה נדרש ממני לעשות כאדם מוסלמי, והאם ישנה כאן הסתה נסתרת?... שאלות רבות [בנושא] מציקות והן מצריכות התייחסות מצד סוציולוגים, חכמי הדת ואנשי חינוך, כדי שלא נהיה שותפים להרג".[20]     

 

פהיד אל-עדים  [21]


 

בעל טור סעודי: צעירים מוכרים את חייהם והופכים לעצי בערה

במאמר ביומון הסעודי הממסדי עוכאט', הביע בעל הטור הסעודי, תורכי אל-דח'יל, חשש לנוכח השיעור הגבוה של המגויסים הסעודיים לג'יהאד בסוריה: "אנו שומעים באופן מתמשך על דיווחים בדבר התגייסות [לג'יהאד] לאזורי הלחימה. כתבתי כבר בעבר על ילד שגויס להילחם, לשביעות רצונה של אמו, והוא אפילו טרם הגיע לבגרות. בפרק ששודר לאחרונה בתכנית 'תעשיית המוות' [בערוץ אל-ערביה], הופיע פארס בן חזאם [עיתונאי סעודי, מומחה לענייני אל-קאעדה]. הוא דיבר על הבעיה הזו והתפלא מכך ש[מגויסים] אלה אינם מועילים כלל ללוחמים בסוריה או במדינות אחרות, משום שהם הופכים לנטל על המחנות הצבאיים, כפי שקרה באפגניסטן...

 

בשל הנחישות והלחץ של המגויס, מחפשים לו משימה קלה שאינה דורשת אימון -  והיא מלכוד: מלכוד הגוף, לאחר שהשכל כבר מולכד. כולנו מכירים את הסיפורים על אלה שהפכו לעצי בערה בעיראק, מובילים את המשאיות לעבר הבניינים, כשהם מתמסרים למוות ומוכרים את החיים שניתנו להם כמעט בחינם. אבן חזאם חקר ועקב אחר 'נושא ההתגייסות [לג'יהאד]', והחברה נדהמה לנוכח התגייסות אישה ללחימה...[22]

זהו המקרה השני שהתפרסם [בתקשורת] על התגייסות לג'יהאד לאחר הילד הזה. הנתונים חושפים מספר לא מבוטל של סעודים בחזיתות סוריה, הנופלים קורבנות לסחיטה, להשפלה ולניצול [מצד טרוריסטים] שהפכו אותם לעצים להבערת האש שלהם. הדיווחים על המספרים סותרים בשל הסילוף [שמבצע המשטר] הסורי, אך המספר הממוצע שצוין הוא כ- 300 סעודים העצורים בבתי הכלא הסוריים, ובין 3000 ל-4000 מגויסים מהמפרץ, רובם מכווית ומסעודיה.

 

דיווחים אלה לא מצחיקים. המספרים מעידים כי במקום שתהיה 'התגייסות' לחיים, יש התגייסות למוות. למרות פתיחת מלגות לימודים בחו"ל והקלת [התנאים לקבלתן], מתעקשים קיצונים אחדים לנטוש את הלימודים, את ההשכלה, ואת ההליכה אחר חיים למען אללה ולמען מולדת אחת. הם עושים זאת למען מוות טהור וקל, מכירת החיים במשאית תופת וכניסה למלחמות של אחרים. הבה נפקח עיניים: מאז שנות השמונים צעירינו מנוצלים באפגניסטן, בבוסניה, בקוסובו, בצ'צ'ניה, בנקודות החום באפריקה ועתה גם בסוריה. אך מי לומד את הלקח?!".[23]

 

להיערך לקליטת צעירינו השבים מלחימה בסוריה, כדי לנתקם מהטרור של אל-קאעדה

בעל הטור הליברלי הסעודי, עבד אל-רחמן אל-ואבלי, כתב במאמר שפרסם ביומון הממסדי הסעודי אל-וטן:

"כל מדינה בעולם שיש לה צעירים הנמצאים בסוריה כדי להילחם לצד קבוצה חמושה זו או אחרת, מתכוננת לקבל את פניהם כאשר יחזרו משם. שרי הפנים של האיחוד האירופי כבר התייעצו ביניהם ודנו במצב הצעירים שלהם הנמצאים בסוריה, לקראת חזרתם. הם מתכננים לנקוט צעדים מקדימים כדי לבלום את צעיריהם לפני שיחזרו לארצותיהם ויהוו מוקדים ותאים של אל-קאעדה אצלם. אינני יודע מה הם אותם צעדים מקדימים שהם קבעו כדי להישמר מהאלמנטים השליליים שעלולים להביא עמם הצעירים שלהם איתם מסוריה. זה אינו חשוב. החשוב הוא הצעדים המקדימים שהכנו אנחנו כדי לקבל את פני הצעירים שלנו כאשר יחזרו מסוריה? האם זה אפשרי שהם יקימו בתוך החברה שלנו תאי טרור, אשר ניצלתה באש הגיהינום שלהם כפי שנצלינו בגיהינום הפיצוצים של מי שחזרו מאפגניסטן בשנות השמונים של המאה שעברה?...

 

עלינו להקים בדחיפות ועדה של מומחים בפסיכולוגיה, חברה, חינוך, תרבות, דת, פשיעה וכמובן עניינים צבאיים וביטחוניים ותקוותי שזה מה שקורה במשרדי משרד הפנים, שהרי הוא הראשון הנוגע בדבר, כשם שפעלו שרי הפנים של האיחוד האירופי. יש לדעת בוודאות כי לא כל צעיר שיחזור מזירת הלחימה בסוריה בהכרח יקים או ישתתף בהקמת ארגון או תא טרור. הרוב המכריע שלהם לא יעשה זאת, אם להשוות למה שקרה לצעירים שחזרו מאפגניסטן. רובם חזרו לחייהם הרגילים וחיו חיים נורמאליים. אולם, אפילו אם רק חמישה אחוזים מביניהם לקחו על עצמם את המשימה לבנות או לייסד קן או חוליות אל-קאעדה ודומיו, הם יכניסו את המדינה למאבק מסוכן רווי דם...

 

איש אינו מכחיש כי האביב הערבי, שרבים חשבו שהוא מכה ניצחת לאל-קאעדה, לפני הדיקטטורות, הפך לאביב פורח של אל-קאעדה, והוא לא חיסל את הדיקטטורות כמו שציפו. כלומר, האביב הערבי הכין לאל-קאעדה בסיסים ומוקדי שליטה בכל מדינה שהאביב נכנס אליה. הארגון מחכה להסתער על שאר המדינות שהאביב של אל-קאעדה לא פלש אליהן. ישנם עכשיו בסיסים רשמיים שאל-קאעדה חנכו במצרים, לוב, תימן, תוניסיה, סוריה, עיראק, לבנון, מאלי וסומליה. נכווינו באש אל-קאעדה כאשר הוא היה מוגבל להרי אפגניסטן ופקיסטן הנידחים. עכשיו הארגון מלבלב במישורינו הערביים בביטחון ובשלום.

 

אם לא תהיה תכנית כלל ערבית, וגם בדרג הליע"ר, [למאבק באל-קאעדה] לא תצליח כל מדינה ערבית שתפעל לבדה  להימנע מסכנותיו, אף אם  תוציא על כך מיליארדים...

 

עלינו לקבוע לעצמנו כמטרה כשאנו עורכים מחקרים ומתווים תכניות כדי לבלום את צעירינו הבאים מסוריה, שלא לראותם כפושעים או מתכנני פשעים. הם מההתחלה ועד הסוף קורבנות של תעמולה אידיאולוגית ודתית תקיפה ועצומה בתקשורת ומעל במות הדרשנים, שלא ראינו כמוה בהיסטוריה של הסכסוכים בתוך העולם הערבי ובין מדינות ערב וישראל. אנו אלה שהצתנו אותה, ורוב הצעירים הושפעו ממנה. הם אימצו אותה משום שהם נאמנים יותר מאחרים בהפיכת מחשבותיהם ואמונותיהם למציאות חיה. כלומר, הם אומרים ועושים את מה שהם חושבים. הם יצאו מתוכנו, מתוך החברות שלנו, וליתר דיוק, מבתינו. הם למדו בבתי הספר שלנו, התפללו במסגדים שלנו והקשיבו לתקשורת שלנו. הם הפכו את הדברים שלנו למעשים. נכון, כי יש מי שהסית אותם או יש מי שניצל אותם והוליך אותם שולל. כל זה נכון, אך אנו אלה שהכינו אותם ודחפו אותם להיות קורבנות במלכודות של מי שאורב לנו ולהם, [יותר] ממי שהוליך אותם שולל וניצל אותם..."[24]

 

עיתונאי סעודי חושף שמות של שייח'ים המגייסים צעירים לג'יהאד

תכנית שבועית בערוץ mbc, בהנחיית העיתונאי הסעודי, דאוד אל-שריאן, דנה בשידורה ב- 19.1.14 בנושא דרבון הצעירים הסעודיים לג'יהאד ע"י השיח'ים והקשיים שחוות משפחותיהם. אל-שריאן נקב בשמותיהם של ארבעה אנשי דת סעודיים בכירים האחראים, לדבריו, להטעיית הצעירים ולשליחתם למלחמות בשם האסלאם, ביניהם השייח'ים סלמאן אל-עודה ומוחמד אל-עריפי. בשיחת טלפון שהועלתה לשידור בתכנית, נשמעה אם סעודית בוכה על שבנה נסע לג'יהאד בסוריה וקראה למלך, עבדאללה בן עבד אל-עזיז, וליורש העצר שלו, האמיר סלמאן בן עבד אל-עזיז, שישיבו לה את בנה, "שנחטף", כדבריה, לסוריה בטרם מלאו לו 18 שנה. דברי האם עוררו סערה רגשית בקרב אורחי התכנית, וגם אל-שריאן פרץ בבכי.  

 

דאוד אל-שריאן  [25]                               השיח' סלמאן אל-עודה [26]

         

                                                                    

 התכנית הנ"ל עוררה סערה תקשורתית, בעיקר משום שאל-שריאן נקב בשמותיהם של אנשי דת סעודיים מפורסמים והאשימם מפורשות בדרבון צעירים סעודיים לג'יהאד.[27] בעקבות התכנית, שב נושא הגי'האד והדרבון אליו ע"י השיח'ים לדיון בעיתונות הסעודית הממסדית. כמה מאמרים שפורסמו בנושא שיבחו את אל-שריאן, על העזתו לנקוב בשמותיהם של אנשי דת אלה.

 

בעל הטור הסעודי ביומון הממסדי אל-שרק, חסן משהור, שיבח את אל-שריאן על שהעיז לעסוק בנושא רגיש בחברה הסעודית, וכך כתב: "... העיתונאי דאוד אל-שריאן ניצב מול מתקפה אכזרית המתפשטת לכל עבר, מצד תומכי ושליחי ארבעת השיח'ים שהוא הזכיר בתכניתו המפורסמת..., והטיל עליהם את האחריות להטעיית בנינו ולדחיפתם למלחמות ספציפיות רבות ולקרבות השמד בשם האסלאם, אשר לנו כסעודים אין כל עניין בהן.

 

אל-שריאן היה אמיץ ואף היחיד... שהצביע ישירות על תפקידה של קבוצת [חכמי הדת הללו] והפתוות הג'יהאדיסטיות המטעות שלה בחיסול עתידם של רבים מבני המולדת ואובדן רבים מצעירי אומה זו ובחשיפת ביטחונה של המולדת לסכנות רבות במשך עשורים. כולנו מודעים להשלכות השליליות והנתעבות של הפתוות האלה לשכלם של בנינו הרכים, ולאסונות החברתיים שהן גרמו. כבר כתבנו והצבענו על כך בעבר, אולם... דאוד אל-שריאן היה האמיץ ביותר. זוהי נקודת מפנה בתקשורת הסעודית הנזקפת לזכותו ויש להודות לו עליה בכנות... ארבעת השיח'ים האלה ושאר השיח'ים שעמדתם דומה ואשר נקראים דרשנים, החוזרים על אותן פתוות מטעות בנוגע לג'יהאד ומשמיעים את אותם הבלים – צריכים להבין כי עידן הקדושה המזויפת שבה הם הקיפו עצמם לאורך השנים, כשהם מוליכים שולל את התמימים מקרב תומכיהם ותלמידיהם, כבר חלף, וכי הגיע העידן שבו יתבעו מהם לתת דין וחשבון על מעשיהם...

 

על השיח'ים להבין שהעולם השתנה ושהחברה הסעודית היא חלק ממערך עולמי מודע ומשכיל. הדור הנוכחי של בנינו משכיל ומודע יותר, וחשיבתו מושתתת ברובה על שיטה לימודית וביקורתית. כך, שגם אם אנו [בדור שלנו] שתקנו מהסיבות המיוחדות שלנו, הרי שהם בשום אופן לא ישתקו מול מי שמנסה לחטוף את מולדתם ע"י האידיאולוגיה החוטאת וההרסנית שלו וע"י סיבוך בני ארצו במלחמות כיתתיות בשם האסלאם, [וכל זאת] כדי לקדם אג'נדות מפוקפקות שהשיח'ים האלה ממלאים בהן את שכלם [של הצעירים] ואשר אינן נסתרות מאיש".[28]

 

חסן משהור [29]


 

בעלת טור סעודית: עוד כתלמידות צעירות חונכנו לג'יהאד

במאמר ביומון הסעודי הממסדי אל-וטן, סיפרה בעלת הטור הליבראלית הסעודית, חלימה מוט'פר, בטון ביקורתי כיצד חונכה בילדותה, במסגרת שיח הגי'האד, לשאוף להיות אם של שהיד או מוג'אהד: "אני זוכרת שמורה בביה"ס היסודי הראתה לנו קטעים מסרט וידאו על המוג'אהדון והג'יהאד באפגניסטן, וסיימה אותו באמירה נלהבת על רעיון הגי'האד, על אף שהיינו ילדות קטנות. שיח זה לא השתנה גם כשלמדתי בחטיבת הביניים, שם כמה מורות קיצוניות, מרצות, או רוחצות המתים שהנהלת ביה"ס הביאה כדי ללמדנו, הקטנות, איך לרחוץ את המתים וללמוד לקח מייסורי הקבר[30]... היו גורמות לנו בשפה נלהבת, לחוש צער על כך שאנו בחורות ולכן איננו יכולות לבצע ג'יהאד באפגניסטן ובמדינות הכופרות, בדומה לבנים הצעירים, במטרה לחפש אחר ריח גן העדן ע"י שהאדה [מות קדושים למען האסלאם]. יחד עם זאת, הן הלהיבו אותנו לבצע ג'יהאד בדרך אחרת... [באומרן] כי נוכל להיות כמו אל-ח'נסאא'[31], אמהות של שהידים ומוג'אהדון, וכי עלינו לדרבן בעתיד את בנינו לג'יהאד למען אללה!

 

מי שמשתייך לדור שלי מכיר את השיח הזה היטב, וייתכן כי עדיין יש לו שרידים החבויים בסביבה הלימודית עד היום. אני זוכרת שרבות התלהבו מהרעיון להיות אמהות של שהידים, ואני אומרת גלויות שאף אני חשתי בהתלהבות זו בזמנו, ולולא חסדיו של אללה יתעלה, הייתי מבין המצטרפות לדרך הקיצוניות... מורות ומורים אלה עשו זאת מתוך הליכה אחר השיח'ים של [תנועת] אל-צחוה [אל-אסאלמיה][32] שצמחה באותו זמן, ואשר קלטותיהם הופצו בשווקים ודרשותיהם במסגדים. דרשות אלה עיוותו הרבה מחיינו,הוציאו אותנו משפיותנו הטביעו אותנו בקיצוניות והפכו אותנו לחברה המתפתחת אחורה ולא קדימה!..."[33]

 

חלימה מוט'פר [34]


 

עיתונאי סעודי: הג'יהאד בסוריה לגיטימי אך דורש הכוונה

לעומת המאמרים הרבים בגנות היציאה לג'יהאד והקריאות להילחם בתופעה, טען העיתונאי הסעודי, ג'מאל ח'אשוקג'י, מנהל ערוץ הטלוויזיה אל-ערב, והעורך לשעבר של היומון הסעודי הממסדי אל-וטן, כי הג'יהאד בסוריה איננו רעיון מוטעה, אולם יש לכוונו ולבססו על אידיאולוגיה נכונה ולא קיצונית, מאחר שהוא סטה מדרכו הנכונה כאשר קמה הסלפיה הג'יהאדיה שאליה משתייך ארגון אל-קאעדה.  בדומה לכותבים האחרים גם ח'אשוקג'י הזהיר מפני תופעת השייח'ים הקיצוניים שמעודדים את הצעירים לצאת לג'יהאד, ולכן הציע שלוחמי הג'יהאד הוותיקים והשקולים שחזרו מהלחימה באפגניסטן ינהלו דיאלוג עם לוחמי הגי'האד המתונים יותר  באל-קאעדה כדי למתנם וכך למוטט את התשתית האידיאולוגית של אל-קאעדה. ח'אשוקג'י כתב:

"... ייתכן כי הפתרון [לפנייתם של צעירים סעודיים לג'יהאד] טמון ביצירת כתובת אחרת, שכן הג'יהאד והעזרה לעם הסורי אינם רעיון מוטעה מלכתחילה. אולם, נוכחות אל-קאעדה [בסוריה] היא שגרמה לממשלות המזדהות עם העם הסורי להימנע לא רק מלהתיר לאזרחיהן להצטרף למבצע הצבאי [כלומר ללחימה נגד כוחות אסד], אלא אף לפעילות ההתנדבותית ולהצלה שיכלה לתפוס צעירים נלהבים רבים. הניסוי באפגניסטן בשנות השמונים הצליח חרף כל הניסיונות לעוותו כיום מצד אחדים. אני אומר זאת מניסיון וידע, שכן [ניסוי זה] לא היה סוטה ממסלולו לולא הופעתם של הזרמים התכפיריים והג'יהאדיסטים שהכפישו את הסלפיה באמצעות השתייכות אליה.

 

מרבית אלה שלקחו חלק בשלב זה חזרו למולדתם רגועים ומתונים וזכו למוניטין טוב. הללו הם ג'יהאדיסטים [אמיתיים], ואולם, כפי שהיה ראוי שהג'יהאדיסטים יהיו חסרי הגזמה וקיצוניות, הם כיבדו את ממשלותיהם ואת משטרם. הם הפכו לאנשים בגיל העמידה ולמתונים, ויכול להיות להם תפקיד בפרויקט כזה אם הם יצליחו להכיל את הצעירים האלה ולהגן עליהם מפני סטייה ונפילה בפח של אל-קאעדה. אולי הם אפילו יצליחו בעזרת תמיכה של חכמי הדת לפתוח בדיאלוג עם הכוחות המתונים באל-קאעדה כמו ג'בהת אל-נוצרה, שאפילו בה התגלתה קיצוניות מופרזת [המתבטאת] במעשיו של [ארגון] דאעש, ולהחזירם לדרך האמצע אשר יכולה להכיל את כולנו. אז יהיה סבב נוסף של לוחמה בטרור באמצעות מאבק אידיאולוגי שיעזור לפרק את התשתית האידיאולוגית של אל-קאעדה.

 

אין צורך להכריז על תכנית שכזו והיא אינה זקוקה למימון, שכן היא יכולה לממן את עצמה. מספיק לפקח עליה מרחוק ולהסיט את תשומת הלב ממנה, ולאחר מכן לפקח עליה כפי שעשינו באפגניסטן. איש לא יגיד לנו שזו 'אפגאניזציה' של סוריה, שכן האפגאניזציה קרתה וחצתה דרך ארוכה בה. נכון שזהו רעיון מטורף, אך האם לא כל מה שקורה בסוריה מטורף?".[35]

 

ג'מאל ח'אשוקג'י  [36]

   

 

 

* י. אדמון חוקרת את זירת סעודיה במכון ממרי




[1] לאחרונה האשימו פקידי משטר איראניים בכירים את סעודיה כמי שמייצגת את חזית הטרור באזור, כדוגמת דבריו של יועצו של ח'אמנאי, רחים צפוי. מהר (איראן), 10.1.2014, ודבריו של סגן רמטכ"ל צבא איראן, מסעוד ג'זאירי. פארס, (איראן), 16.1.2014. כמו כן, לאחרונה האשים ראש ממשלת עיראק, נורי אל-מאלכי, את סעודיה בתמיכה בטרור ואמר כי היא אינה מודה בטעותה משום שהיא מדינה עדתית. www.inewsarabia.com, 26.1.2014

[2] ראו למשל מאמרו של פריד זכריא במגזין האמריקאי www.content.time.com; ומאמר נוסף באתר    www.mediareviewnet.com, 18.11.2013   

[3] ראו     דוח ממרי

[4] אל-וטן (סעודיה), 4.2.2014. "אל-סורוריה" נחשבת לתנועה דתית אידיאולוגית שהתגבשה בסעודיה ולאחר מכן התפשטה למדינות נוספות. תומכי התנועה דוגלים באידיאולוגיה של מוחמד סורור שהיה בעבר איש אח"ס; אל-תבליר' היא תנועה דתית אסלאמית שהתגבשה בהודו ומשם התפשטה למדינות ערביות ומוסלמיות. הטפתה נשענת על הפחדה והשפעה רגשית.   

[5] אל-מדינה (סעודיה), 5.2.2014

[6] אל-חיאת (לונדון), 5.2.2014

[7] אל-וטן (סעודיה), 16.12.2013

[8] אל-מדינה (סעודיה), 29.11.2013. בדרשה שנשא ב-20.12.13, גינה המופתי את הפיגוע שהיה ב-5 בדצמבר 2013 במשרד ההגנה בתימן והזהיר את התועמלנים ואת פוסקי ההלכה שלא לפרסם פתוות המסבכות את הצעירים בעניינים שהם בורים לגביהם ובאידיאולוגיות מסוכנות המביאות אותם לקיצוניות. המופתי גינה בחריפות גם את הפיגוע שאירע ב-24.12.13 במנהלת הביטחון באל-מנצורה שבמצרים, ואמר כי פיגועי ההתאבדות הם צרה שהצעירים הסתבכו בה ורומו על ידה. (אל-ופד, מצרים, 29.12.2013)      

[9] אל-וטן (סעודיה), 5.2.2014

[10] אל-וטן (סעודיה), 4.2.2014

[12] ו www.assakina.com, 11.2.2014

[13] אל-וטן (סעודיה), 6.2.2014

[14] אל-ג'זירה (סעודיה), 27.10.2013

[15] אל-ג'זירה (סעודיה), 10.9.2013

[16] אל-שרק (סעודיה), 15.1.2014

[17] אל-וטן (סעודיה), 17.1.2014  

[18] אל-וטן (סעודיה), 4.11.2013

[19] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 28.11.2013

[20] אל-שרק (סעודיה), 5.11.2013

[21] אל-שרק (סעודיה), 5.11.2013

[22] ככל הנראה הכוונה לנדא אל-קחטאני, צעירה סעודית שהודיעה בתחילת דצמבר 2013 על התגייסותה לג'יהאד בסוריה ועל כוונתה להצטרף לארגון דאעש ולבצע פעולות התאבדות.

[23] עוכאט' (סעודיה), 5.12.2013

[24] אל-וטן (סעודיה), 27.12.2013

[25]  ו mbc.net

[26] alriyadh.com          

[27] דבריו של אל-שריאן גררו תגובה חריפה ותוקפנית מצד אנשי הדת שהוא נקב בשמותיהם וכן מצד אנשי דת אחרים. כך למשל, השיח' סלמאן אל-עודה הכחיש כי הוא דרבן צעירים סעודיים לג'יהאד בסוריה ודרש מאל-שריאן להתנצל, ולא - הוא יתבע אותו. www.islamtoday.net, 23.1.2014

[28] אל-שרק (סעודיה), 27.1.2014

[29]ו Saudiopinin.net

[31] אל-ח'נסאא בנת עמר הייתה משוררת מהתקופה הטרום אסלאמית שהתאסלמה בתקופת הנביא מוחמד. היא נחשבת ל"אם השהידים", שכן לאחר שארבעת ילדיה מתו בקרב אל-קאדיסיה בשנת 637, היא לא התאבלה עליהם, אלא הודתה לאללה אשר "כיבד אותה במותם".

[32] 'אל-סחוה אל-אסלאמיה' ['ההתעוררות האסלאמית'] - תנועה סעודית שהקימו בשנות השמונים של המאה ה-20 ע"י כמה חכמי דת סעודים ובהם: סלמאן אל-עודה בבורידה, עאיד אל-קרני באבהא, ספר אל-חואלי בג'דה ונאצר אל-עומר וסעד אל-בריכ בריאד. האידיאולוגיה שלה שילבה בין השקפות דתיות של הזרם הווהאבי הסלפי לבין האידיאולוגיה החברתית והפוליטית של האח"ס במצרים. התנועה הושפעה גם מאינטלקטואלים כמוחמד אל-קוטוב (אחיו של סיד אל-קוטוב) ומוחמד אל-רשיד וזכתה להכרה בחברה הסעודית ובמוסדות החינוך במדינה, כל עוד היא לא ייצגה אופוזיציה למשטר הסעודי. בתחילת שנות ה-90 זעזעה התנועה את המערכת הפוליטית בסעודיה כאשר הניעה פעולות מחאה והפגנות בדרישה לרפורמה, ובפרט בדרישה להקים מועצת שורא. פעילותה של התנועה נפסקה ב- 1995 וקמו לה יורשים רבים ובהם ארגון אל-קאעדה.

[33] אל-וטן (סעודיה), 27.1.2014

[34] ןVb.n4hr.com

[35] אל-חיאת (לונדון), 23.11.2013

[36]ו www.esharh.net, 20.6.2009