כללי

 

סעודיה: חזרה למעורבות בלבנון בשל המתח הבין-עדתי

 

מאת א.ב. פיקאלי *

 

הקדמה

ב-23 במרץ 2013, בשיאו של המאבק העדתי הסוני-שיעי במדינה, הודיע ראש ממשלת לבנון, נג'יב מיקאתי, על התפטרותו, והביא לנפילת הממשלה שהוקמה ביוני 2011 בחסותו של חזבאללה, בעל הכוח הדומיננטי בתוכה. כעבור שבועיים, ב-6 באפריל 2013 , מינה נשיא לבנון, מישל סולימאן, את חבר הפרלמנט מטעם סיעת אל-מסתקבל – העומדת בראש כוחות ה-14 במרץ - תמאם סלאם, להרכיב ממשלה, בתמיכה גורפת של 124 חברי פרלמנט מתוך 128 (4 נמנעו), שכללה גם את כוחות ה-8 במרץ שבראשות חזבאללה.

 

מהלכים אלה בישרו את חזרתה המחודשת של סעודיה לזירה הלבנונית, אשר פעלה להרגעת הרוחות, תוך שהיא מפגינה פתיחות לכל הצדדים בלבנון, כולל מחנה ה-8 במרץ בראשות חזבאללה,, וזאת בהסכמה איראנית ויתכן שגם במעורבות סורית.

 

נראה כי מעורבות סעודית זו נבעה מרצון סעודי-איראני משותף לבלום את הידרדרותה של לבנון למלחמה עדתית סונית-שיעית ולמנוע הסלמה אזורית נוספת על זו שבסוריה. מעורבות זו גם מגלה טפח במאבק בין סעודיה לקטר על ההגמוניה על העדה  הסונית בלבנון ובעולם הערבי בכלל והיא גם חושפת את חששה של סעודיה מפני הסלמת המתיחות העדתית סונית-שיעית בסעודיה עצמה ובשאר מדינות המפרץ ובפרט בבחריין.

 

דו"ח זה יסקור את המהלכים שקדמו לשינויים הפוליטיים בלבנון תוך התמקדות בחזרתה של סעודיה לזירה הלבנונית, והסיבות לכך, וכן את חלקה של איראן במהלכים אלו.

 

מעורבות סעודית מחודשת בלבנון ופתיחותה כלפי כל הצדדים במדינה

למינויו של סלאם קדמה פעילות מדינית סעודית ענפה בלבנון ובסעודיה ופעילות תיווך של המנהיג הדרוזי וליד ג'ונבלאט, שהביאה להסכמת המחנות היריבים – כוחות ה-14 במרץ בראשות זרם אל-מסתקבל וכוחות ה-8 במרץ בראשות חזבאללה - למינוי זה. המעורבות הסעודית התבטאה בביקורים של משלחות ואישים לבנונים שונים בסעודיה[1], כולל סלאם עצמו שהגיע לממלכה יום לפני מינויו ושעל פי חלק מהדיווחים אף נפגש עם ראש המודיעין הסעודי האמיר בנדר בן סולטאן;[2] וכן בפגישות שערך שגריר סעודיה בלבנון, עלי עואד עסירי, עם הנשיא סולימאן ועם יו"ר הפרלמנט נביה ברי.[3] בנוסף, עם מינויו של סלאם לתפקיד, שלח המלך הסעודי עבדאללה בן עבד אל-עזיז מברק ברכה לסלאם בו ציין בין היתר את נכונותה של הממלכה "לתמוך בכל דבר שיביא ליציבותה ולצמיחתה של לבנון".[4]  היומון אל-אח'באר, המזוהה עם כוחות ה-8 במרץ, טען כי מינויו של סלאם נעשה על פי החלטה  סעודית.[5] יש לציין כי שגריר סעודיה בלבנון הכחיש זאת אך הודה כי סעודיה תמכה וסייעה לצדדים בלבנון להגיע להסכמה על רה"מ החדש.[6]

 

יש הטוענים כי גם להתפטרות מיקאתי קדמה מעורבות סעודית. ביטוי לכך נתן ר'סאן סעוד, בעל טור ביומון אל-אח'באר, שציטט מקורבים למנהיג הנוצרי ויו"ר הזרם הלאומי החופשי מישל עון: "[עון] סבור כי מאחורי  התפטרותו של מיקאתי היה הסכם בין ברי, סולימאן, מיקאתי וג'ונבלאט בידיעת חזבאללה ובהוראה סעודית".[7] בדיווח אחר ביומון זה נטען כי מיקאתי היה מוכן להתפטר בתנאי שסעודיה תתמוך במינויו מחדש.[8]

 

פעילות סעודית זו מעידה בבירור על חזרתה של סעודיה לזירה הלבנונית לאחר תקופת היעדרות ארוכה,[9] אולם, בניגוד לעבר ובאופן מפתיע, הפעם מאופיינת המעורבות הסעודית בפתיחות כלפי כל הצדדים בלבנון, כולל חזבאללה. ביטוי לכך ניתן לראות בראיון שהעניק שגריר סעודיה בלבנון, עלי אל-עסירי, ב-11 באפריל 2013, כשבוע לאחר מינוי סלאם לערוץ אל-מנאר של חזבאללה, צעד שנחשב נדיר לאור הנתק שהיה בין הצדדים במהלך השנים האחרונות. בראיון אמר אל-עסירי: "הממלכה עומדת בקו אחד עם כל הצדדים הפוליטיים [בלבנון] ומדיניותה היא ליצור מגעים עם כולם ללא יוצא מן הכלל".[10]

 

פתיחותה של סעודיה כלפי חזבאללה באה לידי ביטוי גם בעמדה מפתיעה שהשמיע השגריר הסעודי בלבנון כלפי הנשק של חזבאללה -  נושא שהיה והינו מוקד הוויכוח בין כוחות ה-8 במרץ וכוחות ה-14 במרץ בשנים האחרונות, כאשר כוחות ה-14 במרץ טוענים כי נשק זה אינו לגיטימי וכי יש לפרקו. בראיון ליומון הלבנוני אל-ספיר,  נמנע אל-עסירי מלנקוט עמדה ואמר כי "נשק חזבאללה הוא עניין לבנוני פנימי";[11] ביטוי נוסף לפתיחות של סעודיה כלפי חזבאללה ניתן לראות בפגישות שקיים אל-עסירי עם בכירים בכוחות ה-8 במרץ, כמו עם שרים ממפלגתו של מישל עון, עם מזכ"ל הביטחון הכללי עבאס אבראהים הידוע בנטייתו לחזבאללה, ואף עם קודמו של אבראהים בתפקיד, ג'מיל אל-סיד, שנעצר בעבר בחשד למעורבות ברצח ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי,[12] וכן עם שר ממפלגת אמל כנציגם של ברי ושל חזבאללה. [13]

 

היומון אל-ספיר דיווח מפי מקורות דיפלומטיים ערביים, כי "סעודיה אינה נמצאת בעימות עם חזבאללה ועם איראן העומדת מאחוריו" וכי "סעודיה החליטה לחדש את מגעיה עם חזבאללה, לאחר שהודיעה לשני ראשי הממשלה לשעבר [מסיעת אל-מסתקבל] סעד אל-חרירי ופואד אל-סניורה שעליהם לפעול לחידוש הקשר שנותק בינם לבין חזבאללה, כצעד מקדים לפיוס בין הצדדים".[14] היומון אל-ספיר דיווח על "ציפיות למגעים ישירים בקרוב [בין סעודיה] לחזבאללה".[15] בראיון ליומון זה אמר השגריר הסעודי, כי הוא מנהל מגעים ממושכים עם חזבאללה וכי בין הצדדים אין נתק כלשהו".[16]

 

יצוין כי עד לפני כשנתיים, היה נתק בין חזבאללה לסעודיה מסיבות רבות ובהן רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי, נשקו של חזבאללה, מעורבותו הצבאית בסוריה ועוד. לכן חידוש יחסיה עם חזבאללה ואמירתה שנשקו של חזבאללה הוא עניין פנימי מהווים שינוי משמעותי ומעניין בחזרתה לזירה הלבנונית.

 

הסכמה איראנית למעורבות הסעודית בלבנון

תמיכת חזבאללה בתמאם סלאם,[17] שכאמור התמנה במעורבותה הישירה, והיענותו, הבלתי ישירה לעת עתה, למגעים עם סעודיה, מעלות את האפשרות כי איראן נתנה ידה למהלכים אלה ואולי אף הגיעה עם סעודיה להבנות בנוגע ללבנון. עדות לכך ניתן אולי לראות בביקורו של השגריר האיראני בבירות, ר'ד'נפור רכן אבאדי, אצל סלאם למחרת מינויו לראשות הממשלה, ב-7 באפריל 2013, שבמהלכו הוא העביר לו איגרת אגרת ממנהיג איראן עלי ח'אמנאי, שכללה איחולי הצלחה. לאחר הביקור אמר אבאדי כי ארצו "תומכת בלבנון, ביציבותה וביטחונה ובכל הלבנונים".[18] היומון אל-אח'באר ציטט חוגים איראניים שאמרו כי ארצם לא מתנגדת למעורבות הסעודית בלבנון.[19] כמו כן, שגריר רוסיה בלבנון, אלכסנדר זסביקין, אמר ליומון אל-ספיר כי היתה הסכמה בינלאומית, שסעודיה ואיראן היו שותפות לה, שיש להחליף את ממשלת מיקאתי.[20] בנוסף, היומון הלבנוני אל-דיאר דיווח ב-11 באפריל 2013 על פגישה חשאית בין שגרירי איראן וסעודיה בלבנון בהשתתפות סגנו של מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, שאחריה הוסכם להקל על תהליך הרכבת הממשלה החדשה.[21]

 

אינטרסים סעודים-איראניים משותפים: יציבות לבנון ובלימת המתיחות האזורית

כמה גורמים למעורבותה המחודשת של סעודיה בלבנון, בהם: לשמור על יציבותה של לבנון שלא תידרדר למלחמה עדתית, ורצון למנוע הסלמת המתיחות האזורית בפתיחת זירת עימותים נוספת על זו שבסוריה.

 

בחודשיים שקדמו להתפטרות מיקאתי וממשלתו חלה הסלמה משמעותית במתיחות בין סונים לשיעים בלבנון עד לכדי חשש ממלחמה עדתית. למתיחות זו גורמים שונים, ובין היתר, דחיקת רגלו של זרם אל-מסתקבל הסוני מהשלטון על ידי כינון ממשלתו של נגי'ב מיקאתי ביוני 2011 על ידי כוחות ה-8 במרץ ובראשם ארגון חזבאללה השיעי וכן מעורבותו הצבאית של חזבאללה בסוריה.[22] חשש זה מפני מלחמה עדתית בלבנון הוביל את סעודיה למלא תפקיד מרכזי במגעים עם הצדדים הפוליטיים השונים בלבנון, מגעים שהוביל בסופו של דבר להסכמת כל הגורמים על מינויו של סלאם. מהלכים סעודיים אלה נועדו לבלום את הידרדרות לבנון לכדי מלחמה עדתית ולכדי אלימות שיהיה קשה להשתלט עליה. במקביל, נראה כי גם לחזבאללה ולפטרוניתו איראן היה אינטרס דומה למנוע מלחמה בין עדתית ולכן שיתפו פעולה עם המאמצים הסעודיים. פרשנים לבנונים העריכו במאמריהם כי איראן מעורבת במהלכים אלה, אך עם זאת טענו כי אין להרחיק לכת ולהסיק שיש הבנות רחבות בין סעודיה לאיראן מעבר לרצון המשותף שלהן לשמור על יציבותה של לבנון. הכותב הלבנוני עבד אל-והאב בדרח'אן טען כי מדובר "בדו קיום בין שני גורמי הכוח [סעודיה ואיראן בלבנון]" בעוד היציבות משרתת את שתיהן.[23] ג'ורג' סמעאן, כותב לבנוני אחר, טען כי מדובר ברצון של שני הצדדים שלא להיגרר לעימות וכי אין מדובר בהבנות ברמה אזורית.[24]

 

סעודיה גם חוששת שמלחמה עדתית בלבנון בין סונים לשיעים עלולה להתפשט לאזור כולו, ובמיוחד למדינות המפרץ, או לפחות להסלים את המתיחות הקיימת בין סונים לשיעים במדינות אלה, ובפרט בבחריין - שם רוב האוכלוסייה שיעי - ובסעודיה - בה קיים מיעוט שיעי גדול. נראה גם כי  סעודיה חוששת שמא איום סוני לבנוני על חזבאללה יגרום לו  לייצא את המשבר העדתי לזירה המפרצית ולערער על יציבות המשטרים שם. ב-13 באפריל 2013 דיווח היומון הלבנוני אל-ספיר ממקורות דיפלומטיים ערביים כי "סעודיה כועסת מאוד על התפקיד שמשחקות קטר ותורכיה באזור ... היא מתנגדת למאבק העדתי [ששתי מדינות אלה מציתות] מאחר והדבר ישפיע באופן שלילי על הממלכה ועל יציבותה. וזאת כיוון שמצד אחד יש בה קבוצה גדולה של שיעים המהווים סיעה עדתית השניה בגודלה בעולם הערבי לאחר עיראק, ומצד שני, השיעים בבחריין ובעיראק מהווים הרוב הגדול של תושביהן. בנוסף לכך המצב בתימן והאיום האיראני ככוח צבאי ואזורי גדול".[25]

 

מינוי סלאם: חיזוק הזרם הסוני המתון בצל חולשתו הפוליטית של חזבאללה

יודגש כי לא רק לסעודיה ולאיראן, אלא גם לגורמים הפוליטיים בזירה הפנים לבנונית ובראשם חזבאללה וזרם אל-מסתקבל יש עניין למנוע הידרדרות למלחמת אזרחים במדינה, שתזיק לכל הצדדים. לאינטרסים משותפים אלה של חזבאללה וזרם אל-מסתקבל נוספו אינטרסים ייחודיים של כל צד שיצרו מצב זה.

 

חזבאללה מצידו נאלץ לשתף פעולה עם יריביו הפוליטיים במדינה ועם סעודיה, ולהסכים למינוי של סלאם ולו במחיר של הפלת ממשלת מיקאתי שבה היווה גורם רב עצמה.[26] זאת, בשל הפגיעה הרבה במעמדו בלבנון בעקבות ערעור מעמדו של אסד בסוריה ובעקבות מעורבותו הצבאית של הארגון במדינה זו, וזאת גם מאחר שסיכויו לזכות ברוב  בבחירות הפרלמנטאריות האמורות להיערך ביוני 2013 קלושים, בשל התרחקות מנהיג הדרוזים, וליד ג'ונבלאט מכוחות ה-8 במרץ.[27]  באמצעות ויתור זה מנסה חזבאללה להשיג הבנות לגבי הרכב הממשלות הבאות וחלקו בהן; והוא גם מקווה כי כניסתו מחדש של זרם אל-מסתקבל, המייצג את רוב הסונים במדינה, לממשלה, תוריד את המתיחות ותחזק מאוד את הזרם המייצג אסלאם סוני מתון על חשבונם של גורמים סונים קיצוניים, כמו השיח' הסלפי מצידון אחמד אל-אסיר, הקוראים תיגר על נשקו ולא מהססים להתעמת עימו. בצעד זה חזבאללה גם מקווה כי מעתה המאבק נגד התנועות הסלפיות הקיצוניות יעבור לידיים סוניות, דהיינו: זרם אל-מסתקבל שיפעל לרסנן.[28]

 

זרם אל-מסתקבל, שבמהלך השנתיים האחרונות מעמדו נחלש מאוד לאור שהייתו של סעד אל-חרירי מחוץ ללבנון ועליית כוחם של הגורמים הסלפים, חזר כעת לקדמת הבמה הפוליטית, ונציג מטעמו, תמאם סלאם, עומד להרכיב את הממשלה הבאה, שתכהן עד הבחירות. בכך גם מימש הזרם את דרישתו כי ניהול הבחירות לפרלמנט הבא לא יהיה בידי ממשלת מיקאתי. בנוסף, מינוי סלאם החזיר לסונים רבים בלבנון את התחושה שהמדינה אינה מנוהלת יותר רק על ידי השיעים וחלק מהנוצרים, אלא גם הם שותפים בכירים בניהולה.

 

נראה כי מעורבות סעודית זו – בהסכמה איראנית - אכן הפחיתה במידה מסוימת את המתיחות הפוליטית בתוך לבנון בין זרם אל-מסתקבל הסוני לבין ארגון חזבאללה השיעי. הדבר בא לידי ביטוי בכך ששני הצדדים הביעו את נכונותם לכונן ממשלה משותפת על מנת לשמור על יציבות המדינה.

 

אך עם זאת חשוב לציין, כי מדובר ברגיעה מסוימת בלבד כיוון שעד כה לא הצליח תמאם סלאם להקים ממשלה בשל וויכוחים בין שני הצדדים על אופייה והרכבה. כמו כן אחד מגורמי המתיחות הראשיים בין העדות בלבנון ובפרט בין הסלפים לחזבאללה – מעורבותו הצבאית של חזבאללה בסוריה - עדיין קיים ולאחרונה אף התעצם, בשל ההשפעה הישירה שיש למצב בסוריה על הנעשה בלבנון. הסלמת הקרבות באזור אל-קוציר בסוריה בשבועיים האחרונים, בין צבא אסד ולצידו לוחמי חזבאללה לבין לוחמי האופוזיציה הסורית, הזוכים לתמיכתם של הסלפים בלבנון, הלהיטו מחדש את המתיחות בלבנון, עד כי השייח'ים הסלפים בלבנון הוציאו פתוות הקוראות לג'יהאד נגד חזבאללה בסוריה ולרצח שיעים בלבנון.[29]

 

מאבק סעודי-קטרי על ההגמוניה הסונית בלבנון

את חזרתה של סעודיה לזירה הלבנונית ניתן לבחון גם במסגרת המאבק בינה לבין קטר סביב ההגמוניה על הציבור הסוני בלבנון ועל מעמד הבכורה בעולם הערבי בכלל. ביטוי למאבק זה ניתן לראות בשינוי ביחסו של זרם אל-מסתקבל כלפי אחד מהשיח'ים הסלפים הקיצוניים הבולטים במדינה ומאויביו המרים של ארגון חזבאללה בצידון, השיח' אחמד אל-אסיר, הזוכה, על פי דיווחים שונים, לתמיכתה של קטר: זרם אל-מסתקבל עבר מתמיכה מסויגת בפעילותו ובדרישותיו של אל-אסיר למתקפה גורפת עליו.[30] נראה כי חילופי המהלומות האחרונות, בין אל-מסתקבל לשיח' אל-אסיר, בזמן שסעודיה ביקשה לקדם רגיעה בלבנון - משקפים את המתיחות בין סעודיה, התומכת באל-מסתקבל, לבין קטר, העומדת, עפ"י הדיווחים, מאחורי פעילותו של השיח' אל-אסיר ונראה שגם מאחורי קבוצות סלפיות קיצוניות נוספות בצפון המדינה.[31]  עדות למאבק זה בין סעודיה לקטר ניתן לראות בכתבה שפרסם היומון הסעודי אל-שרק בדצמבר 2012 , בה נטען כי קטר, בתמיכתה בשיח' אל-אסיר, מעודדת מלחמה עדתית, מגבירה את הפילוג בתוך לבנון ומסכנת את יציבותה.[32]

 

גם העיתונות הלבנונית העריכה כי המתיחות האחרונה בין אל-מסתקבל לאל-אסיר משקפת מאבק בין סעודיה לקטר: בעל הטור ביומון אל-אח'באר המקורב לחזבאללה, ג'אן עזיז, טען במאמר מה-9 באפריל 2013, כי סעודיה וקטר נאבקות עתה על ההגמוניה בלבנון, על רקע חוסר יכולתן של מדינות אחרות באזור לעשות זאת.[33] באותו יום דיווח גם היומון אל-ספיר, המזוהה עם כוחות ה-8 במרץ, כי "מה שקרה בין זרם אל-מסתקבל לבין השיח' אל-אסיר... הוא גם תוצאה של אינטרסים מפרציים מנוגדים בזירה הלבנונית, בין סעודיה לקטר... ובעוד סעודיה מנסה להביא לרגיעה... לקטר יש חשבונות אחרים".[34]  בהקשר זה תוזכר העובדה שבעבר -  בקידום החתימה על הסכם דוחה במאי 2008 בין זרם אל-מסתקבל לבין חזבאללה שהביא לסיומו של המשבר הפוליטי במדינה -  שיחקה קטר תפקיד של מתווכת בלבנון.

 

יש לציין כי למעורבות המחודשת של סעודיה בלבנון יש משמעויות גם לגבי מעמדה הבין ערבי: הדבר מעצים את יוקרתה בעולם הערבי מול קטר, הפועלת גם היא כדי לתווך בין גורמים ומדינות שונות באזור,

 

האם לסוריה חלק בעסקה שהובילה למינוי סלאם?

שיבתה של סעודיה ללבנון התאפשרה גם בשל היחלשותה של סוריה ככוח משפיע בלבנון. עד לפני כשנתיים, טרם פרוץ המרד בתוכה, ניהלה סוריה את הזירה הלבנונית, כשהיא מייצגת את האינטרסים הסעודיים והאיראניים במדינה. כעת, במצב בו סוריה אינה מסוגלת יותר למלא תפקיד זה בלבנון בשל המשבר הפנימי שלה, נכנסת סעודיה לתפקיד זה, כמי שמגלה פתיחות כלפי כל הצדדים ולא כפטרונית של צד אחד, וזאת מתוך רצון למנוע את הידרדרות לבנון למלחמה עדתית. היומון אל-ספיר דיווח כי סעודיה "החזירה לעצמה את רסן היוזמה בלבנון על ידי התפטרות נגי'ב מיקאתי ומינוי תמאם סלאם [במקומו]".[35]

 

עם זאת, ייתכן כי עדיין מוקדם להספיד את מעורבותה של סוריה בלבנון, כפי שעולה מפגישה שערכה משלחת של כוחות ה-8 במרץ עם אסד ב-21 באפריל 2013, בה אמר אסד דברים המשתמעים כתמיכה שלו במינוי של תמאם סלאם. לדברי אחד המשתתפים אסד אמר בפגישה:  "טוב הדבר שהמשפחות [הלבנוניות] הלאומיות השורשיות חוזרות [לנהל את המדינה]" ברמזו לתמאם סלאם.[36] היומון הלבנוני אל-נהאר דיווח כי יש הרואים חשיבות בעצם קיום הפגישה שנועדה להעביר מסר לפיו יש לסוריה עדיין השפעה בלבנון.[37]

 

בהקשר זה ראוי להזכיר כי העיתונות הלבנונית המזוהה עם כוחות ה-8 במרץ וכן העיתונות הערבית דיווחו  במהלך ינואר- פברואר 2013 על חידוש הקשר והתיאום הביטחוני בין סוריה לסעודיה. היומון אל-ספיר דיווח ב-8 בינואר על חידוש היחסים בין שתי המדינות וטען כי השינוי בעמדה הסעודית נבע מתחושתה של סעודיה כי משטר אסד לא ייפול ומחששה מפני עליית כוחן של הקבוצות הסלפיות הקיצוניות ושל האחים המוסלמים.[38] ב-4 בפברואר דיווח היומון אל-אח'באר על ערוץ מו"מ סעודי-סורי דרך ירדן.[39] 

 

בנוסף לכך יש לציין כי יש הסבורים שלתוצאות המערכה באל-קוציר, הקרובה לגבולה המזרחי של לבנון, בין כוחות המשטר הסורי לבין המורדים יהיו השלכות על המערך הפוליטי בלבנון ועל השפעתה של סוריה במדינה, דהיינו: ניצחון של צבא המשטר שם יחזק את מעמדם הפוליטי של כוחות ה-8 במרץ. ב-24 באפריל 2013 כתב בעל הטור ביומון אל-אח'באר היאם אל-קציפי: "הבחירות [לפרלמנט הלבנוני] והרכבת הממשלה [החדשה בראשות סלאם] ... ממתינות להתגבשות תוצאות ההתפתחויות האחרונות באזור אל-קוציר והשפעותיהן על לבנון".[40]  למחרת כתב בעל טור אחר ביומון זה נקולא נאציף: "מה שקורה בסוריה, ובפרט המערכה הקרובה באל-קוציר ... יהיה גורם ממשי בקביעת מאזני הכוח הלבנוניים".[41]

 

כל אלה מראים כי לאירועים בסוריה יש השלכות על הנעשה בלבנון, זאת למרות מצבו של המשטר הסורי, ונראה כי משטר זה עודנו מעורב במידת מה, אם כי באופן פחות אקטיבי, במתרחש שם.

 

 

* א.ב. פיקאלי חוקרת את זירת לבנון במכון ממרי