המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
יומון איראני: על המשטר לנקוט פשרה במו"מ הגרעיני
25/12/2012

 

יומון איראני: על המשטר לנקוט פשרה במו"מ הגרעיני

 

הקדמה

מאמר מערכת שפורסם ב-18 בדצמבר 2012, ביומון השמרני-מתון, אבתכאר, מתח ביקורת על דבקותו של המשטר האיראני בהנהגת ח'אמנאי במו"מ של "הכל או לא כלום" מול ה- 5+1 וסבא"א, וטען כי מדיניות זו מובילה למבוי סתום או לתבוסה. היומון קרא למשטר לנצל את ההזדמנות הקיימת לטובתה של איראן ולנהל מו"מ שבמהותו כולל פשרות וויתורים במקום להתנהל כבשדה קרב.

יצוין כי ביקורת זו היא חריגה בתקשורת האיראנית ועל אף שצוטטה בכמה אתרים, לא התעורר עד כה דיון בנושא.

 

להלן עיקרי המאמר:

"הניסיון שנצבר מן השנים שחלפו מאז [מתנהל] סכסוך הגרעין בין טהראן למערב מראה שבמסלול העליות והמורדות של התיק הזה, ימי תחילת השנה הנוצרית או ימי תחילת השנה הפרסית [במרץ] הם תמיד ימים טובים לדיאלוג ולניסיון להגיע להסכמה. ככל שינואר ושארית חודשי החורף קצרים וקרים יותר, כך הופכת התקווה למו"מ לחמה יותר.

 

כך קרה גם השנה. כשהשיחות הטכניות מול סבא"א והשיחות הפוליטיות מול ה-5+1 הגיעו לשיא המבוי הסתום, [במקביל] לשמועות על פרוץ מלחמה ומתקפה צבאית של הישראלים [על איראן], עם סימניו הראשונים של חג המולד, דיווחו לפתע דיפלומטים מוכרים ועלומים במערב, שהושגה הסכמה בשתי החזיתות [איראן-סבא"א ואיראן-5+1] להמשיך את שיחות הגרעין.

 

נציגי סבא"א [אשר] הגיעו לפני כמה ימים לטהראן, הביעו שמחה והעלו חיוכים נוכח המשך הדיאלוג עם איראן בסוף ינואר, ודיברו על תקווה להגיע להסכמה על הסכם מסגרת (modalities) להסרת חילוקי הדעות, לאחר שהתמקחו בפרטי פרטים [עם נציגי טהראן] מאחורי דלתות סגורות.

 

גם בחזית ה-5+1 דווח שנציגי שש המדינות הגיעו להסכמה על חבילת הצעות חדשה לאיראן. עוד דווח שהלגה שמידט, סגנית [שרת החוץ של האיחוד האירופי] קתרין אשטון, מסרה פרטים מהחבילה הזו ל[עלי] באקרי, סגן מזכ"ל המועצה העליונה לביטחון לאומי בטלפון, בשם חברות ה-5+1, וששני הצדדים אף קבעו מועד לחידוש המו"מ בשבועות הקרובים, כלומר, באמצע ינואר.

 

עם שובו לווינה, אמר סגן מזכ"ל סבא"א, הרמן נקריטס, לעיתונאים: 'הסכמנו להיפגש שוב עם הנציגים האיראנים ב-16 בינואר 2013, ואנו מצפים להשלים את הסכם המסגרת ולהתחיל ליישמו זמן קצר לאחר מכן.' גם, נציג איראן בסבא"א, עלי אסר'ר סולטאניה, תאר את השיחות [עם נציגי סבא"א] כחיוביות ובונות, ללא שסיפק שום הסבר.

 

על סף השנה הנוצרית החדשה וכמו בעבר, עולה שוב התקווה שיישבר הקרח ביחסים המדיניים בין איראן למערב, ושתיק הגרעין ייסגר אחת ולתמיד. ואולם זה לא הכל. הניסיון מראה שהמיקח וממכר הגרעיני יימשך שנים ארוכות ... ושבשני הצדדים קיימים כמה וכמה מכשולים והסתייגויות שכל אחד מהם יכול לחסל כל אופטימיות להסכמה ולשיחות. במיוחד, כשבמקביל לתחילת חידוש הדיאלוג, דיפלומטים משני הצדדים שקוראים להתנגד [למו"מ] אינם יושבים בחיבוק ידיים.

 

ניתן למנות חלק מן ההסתייגויות הקיימות בנושא הצלחת המו"מ:

-          אם הצד המערבי לא יפגין קמצנות בהצגת חבילות ההטבות [לאיראן] כמו בשנים שחלפו וייכנס [לדיאלוג] באגרוף קמוץ.

-          אם הצד האמריקאי לא יחריף מיום ליום את היקף הסנקציות הכלכליות על העם האיראני במקביל להודעתו על נכונותו לקיים שיחות ישירות ובילטראליות עם טהראן לבחינת חילוקי הדעות ולפתרונן, ואם לא יבטל בהקדם וכצעד בונה אמון הגבלות אלה, שנועדו [לפגוע] בחיי היום-יום  של האיראנים...

-          אם הסכם המסגרת עליו יוסכם במהלך השעות, הימים והחודשים של השיחות הטכניות והגרעיניות, לא ירד לטמיון באמצעות וטו מתחת לשולחן, הפרעות והתנגדויות משני הצדדים של שולחן [המו"מ].

-          אם שני הצדדים לא יקיימו מו"מ רק לשם מו"מ [אלא] יסכימו שעקרון הענקת ויתורים תמורת קבלת ויתורים הוא עקרון בסיסי במו"מ יעיל ל[השגת] פתרון...

 

אלו הן רק כמה מן ההסתייגויות שכבר עתה אורבות לגורלן של השיחות הטכניות והפוליטיות, ויכולות לשנות בכל זמן את מסלול השיחות [לרעה].

 

בתוך כך, במהלך הימים האחרונים ובמקביל לתחילת הישיבה בטהראן [עם נציגי סבא"א], מתחו כמה פעילים פוליטיים ועיתונאים במדינה ביקורת והעלו אזהרות מרומזות בנוגע לדיאלוג שבפתח, תוך שהם משתמשים בביטוי 'כוס התרעלה'[1] ומדברים על הניסיון של כמה פוליטיקאים להשקות את [מנהיג איראן ח'אמנאי] בכוס הזו במסגרת הדיאלוג הגרעיני. ניתן לראות בראייה הביקורתית הזאת כלפי תהליך המו"מ המשך לאותן ההסתייגויות והמכשולים [שצוינו לעיל].

 

האמת היא, שאם אחד מן הצדדים בזירה הדיפלומטית מתבונן בשולחן המו"מ במבט של 'הכל או לא כלום' ולא מקבל את [העיקרון לפיו] יש לתת ויתורים כדי לקבל ויתורים כעקרון בסיסי במיקח וממכר כדי להגיע להסכמה, ומשתמש בביטויים כגון 'כניעה' ו'כוס תרעלה', מוטב שלא יבוא בכלל לשולחן [המו"מ] ולא יביע נכונות להיכנס למו"מ, משום שהתוצאה הסופית של הסתכלות כזאת על שולחן [המו"מ] מובילה לתבוסה או למבוי סתום.  אם בוחרים בשולחן המו"מ, צריך להסכים לכללי המשחק [שלו] ולבחון באופן מציאותי את מה שעומדים לקבל מול מה שעומדים לתת בתהליך הזה.

 

המאבק הדיפלומטי הוא זירה של דיאלוג על סוגיות יחסיות ובערוץ הזה אין מקום לאבסולוטיות. יש להסכים לכך שביטויים כמו 'או הכל או לא כלום' שייכים לרטוריקה של שדה קרב ושולחן המו"מ אינו דומה כלל לזירת קרב."



[1] "כוס התרעלה" היה הכינוי של איתאללה רוחאללה ח'ומיני להסכמתו ב-1988 לחתום על הסכם הפסקת האש, שהושג בתיווך האו"ם, עם עיראק ואשר סיים את מלחמת שמונה השנים ביניהן. השימוש בביטוי נועד להסביר את הקושי הרב של ח'ומיני ששינה את מדיניותו המוצהרת באשר למלחמה ולעמדתה התוקפנית של עיראק כלפי איראן.