שליחות אנאן מסתיימת בכישלון; האשמות בשת"פ עם אסד, רוסיה ואיראן
מאת ל. ברקן*
הקדמה
בסוף פברואר 2012, כשנה לאחר פרוץ האירועים בסוריה, מינו האו"ם והליגה הערבית את מזכ"ל האו"ם לשעבר, קופי אנאן, לשליח משותף לנושא הסורי, במטרה להביא לסיום האלימות ולקדם פתרון למשבר.[1] במסגרת זו גיבש אנאן תוכנית שלום שכללה הפסקת אש בפיקוח בינלאומי וזכתה לתמיכת העולם והמשטר הסורי, אך לא הביאה לסיום האלימות. זו רק הלכה והחמירה וגבתה עד כה את חייהם של אלפי סורים.
ב-2.8.2012 מסר מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, כי אנאן הודיע על התפטרותו מתפקידו, שתיכנס לתוקף בסוף החודש. הסיבה להתפטרות, על-פי באן, היא תסכולו של אנאן מכך שסוריה כשלה באימוץ תוכנית השלום שלו, אף-על פי שתוכנית זו "נשארת התקווה הטובה ביותר בשביל העם הסורי", לדבריו באן.[2]
במהלך השנה האחרונה נותרה הזירה הבין-לאומית מפולגת לגבי הנושא הסורי ולכן גם מנועה מפעולה במסגרת האו"ם. מול ארה"ב, אירופה, תורכיה והליגה הערבית, שקראו לפרישת אסד ולהפעלת לחצים פוליטיים וכלכליים על המשטר באמצעות מועצת הביטחון, ניצבו רוסיה וסין שמנעו כל ניסיון כזה באמצעות זכות הווטו שלהן במועצה. יחד עם איראן, שאינה חברה במועצה, הן דרשו לנקוט יחס דומה כלפי המשטר והאופוזיציה וטענו שגורלו של אסד הוא עניין סורי פנימי. בתוך הפילוג הזה ניסה אנאן לגבש פשרה אך אימץ, למעשה, את עמדתן של רוסיה, סין ואיראן: הוא לא קרא לאסד לפרוש ולא קרא להטיל סנקציות על המשטר הסורי במסגרת החלטה מחייבת של מועצת הביטחון ואף ביקש לשתף את איראן במאמצים הבין-לאומיים בנושא הסורי. בכך אפשר אנאן לקבוצה זו להמשיך ולהחזיק בעמדותיה ולסכל כל מהלך בין-לאומי שייאלץ את משטר אסד לבצע ויתורים ולהיענות לדרישות הבין-לאומיות והפנים-סוריות, ובכך הוא גם סייע לרוסיה בניסיונה לחזור למעמד של מעצמה מרכזית בעולם מול ארה"ב. יצוין כי אנאן התבטא לא מעט גם נגד המשטר הסורי והטיל עליו את מירב האחריות למצב במדינה, אך לא תרגם הצהרות אלו למעשים.
פגישת אנאן ואסד (דמשק, 9.7.2012)[3]
כמה חודשים לאחר מינויו, החלה התנהלותו של אנאן לספוג ביקורת מצד האופוזיציה הסורית וגורמים בעולם הערבי ובקהילה הבין-לאומית, שטענו כי הוא משרת את המשטר הסורי ומאמץ את עמדותיהן של רוסיה ואיראן ואף כינוהו "אויב העם הסורי". הם תקפו את החלטתו לבקר בסוריה, רוסיה ואיראן כמה ימים לאחר שנעדר מפגישה של "ידידי סוריה" (כמאה מדינות וארגונים התומכים באופוזיציה) והאשימו אותו בשותפות למעשי הטבח בסוריה, תוך אזכור כישלונותיו בפתרונות סכסוכים קודמים בעולם. אולם, חרף הביקורות, המשיכו הגורמים הרשמיים בעולם לתמוך בתוכניתו של אנאן, בציינם כי זהו הפתרון היחיד הרלוונטי.
מסמך זה ידון בפעילותו של קופי אנאן ובביקורת עליו, כממונה מטעם הקהילה הבין-לאומית לנושא סוריה, עד להתפטרותו.
תוכנית אנאן: הפסקת אש בפיקוח בין-לאומי ודיאלוג פוליטי
שבועות ספורים לאחר מינויו, גיבש אנאן תוכנית בת שש נקודות לכינון שלום בסוריה, שהתקבלה ע"י המשטר הסורי והקהילה הבין-לאומית וזכתה לתמיכתה של נשיאות מועצת הביטחון, בהודעתה מיום 21.3.2012. סעיפי התכנית: 1) התחייבות הצדדים בסוריה לפעול מול אנאן בתהליך סורי-פנימי, על מנת להיענות לשאיפות הלגיטימיות של העם הסורי; 2) התחייבות להפסקת הלחימה והאלימות החמושה בכל צורותיה על-ידי כל הגורמים, בפיקוח האו"ם; 3) הבטחת אספקת סיוע הומניטארי לכל האזורים שהושפעו מן הלחימה, והסכמה להפוגה הומניטארית של שעתיים בכל יום; 4) האצה של שחרור עצורים שנעצרו בשרירותיות, כולל מי שהיה מעורב בפעילויות פוליטיות שקטות; 5) היתר כניסה לעיתונאים למדינה ללא אפליה והבטחת חופש התנועה שלהם; 6) כיבוד חופש ההתאגדות והזכות להפגין בדרכי שלום.[4]
בראשית אפריל, עם קבלת ממשלת סוריה את התוכנית, הכריז אנאן כי על הכוחות הסוריים לסגת מן הערים ב-10.4.2012 ולהפסיק את האש כעבור יומיים, וביקש לשגר משקיפים בין-לאומיים לסוריה לפיקוח על שמירת השקט.[5] ממשלת סוריה הסכימה לקבל את המשקיפים, ובעקבות זאת מועה"ב החליטה (20.4.2012) לשלוח 300 משקיפים צבאיים לא חמושים, לתקופה ראשונית של 90 יום, שאליהם יצטרפו מומחים אזרחים מתחומי הפוליטיקה, זכויות האדם, המנהל והתקשורת.[6] ואכן, משקיפי או"ם החלו להגיע לסוריה ולסייר ברחביה.
אנאן: האשמת המשטר בהידרדרות תוך המשך שיתוף הפעולה עימו
תחילה נראה היה כי הצבא נסוג מכמה ערים וכי האלימות בסוריה נחלשת, אך התקוות נגוזו במהרה. הלחימה בשטח רק החמירה ומספר ההרוגים והפצועים היומי המשיך לעלות. הצבא והאופוזיציה החמושה המשיכו להילחם זה בזו ובמקביל גורמי טרור ביצעו פיגועים נגד מטרות אזרחיות וממשלתיות שגבו חיים רבים.
משקיפי האו"ם והטנקים הסורים משחקים מחבואים[7]
אנאן הודה כי הצדדים אינם מבצעים את התחייבויותיהם. הוא הטיל על ממשלת סוריה את מירב האחריות לכך ואף האשימה בהונאה. מקורות דיפלומטיים דיווחו כי בישיבה סגורה של מועצת הביטחון (24.4.2012) אמר אנאן כי האזורים שבהם ביקרו המשקיפים היו רגועים באופן כללי, אך עם עוברם לאזורים אחרים, הכוחות החלו לתקוף באזורים המאוכלסים מהם יצאו. דוברו של אנאן, אחמד פוזי, אמר כי ייתכן שהכוחות הסוריים הרגו סורים שנפגשו עם המשקיפים.[8] במסיבת עיתונאים בז'נבה (8.5.2012) אמר אנאן: "על הממשלה מוטלת אחריות גדולה יותר לעשות מה שביכולתה כדי להפחית את חריפות האלימות. על הקבוצות החמושות והאופוזיציה לחשוב על העם הסורי אשר נפל קורבן בין הצדדים. האופוזיציה צריכה לתת הזדמנות לשלום ולהיענות [לבקשה להפסקת האש], כדי שהאלימות תיפסק והדיאלוג יחל." בפגישה של ועדת השרים הערבית לנושא הסורי (2.6.2012), אמר אנאן: "השד של מלחמה כוללת עם ממד דתי מדאיג גדל מיום ליום... על כל הצדדים בסכסוך הסורי לפעול באחריות להפסקת האלימות, אך האחריות הגדולה היא של הממשלה."[9]
על אף המצב המידרדר והודאתו כי הממשלה מפרה התחייבויותיה, אנאן לא היסס להמשיך לפעול מולה ולשבח את שיתוף הפעולה שלה עם המשקיפים. בסוף מאי הוא ביקר בסוריה ונפגש עם הנשיא אסד, שר החוץ פארוק אל-שרע ואחרים וקרא לממשלה לנקוט צעדים שיוכיחו את רצינות כוונתה לפתור את המשבר בדרכי שלום, אך הוסיף כי קריאתו מופנית לכל מי שנושא עליו נשק בסוריה. בפגישה עם אל-שרע שיבח אנאן את שיתוף הפעולה של הממשל במטרה להגן על המשקיפים ולהקל על קידום תוכנית השלום, על כניסת עיתונאים למדינה ועל פעילות הארגונים ההומניטאריים.[10] לנשיא אסד הוא הבהיר שיש לכבד את חופש הביטוי ואת הזכות להפגין בדרכי שלום.[11]
אנאן: מאמץ לגבש עמדה בין-לאומית, תוך שיתוף רוסיה, סין ואיראן
כאמור, במהלך חודשי המשבר הארוכים, כשלה הקהילה הבין-לאומית בגיבוש עמדה אחידה לגבי סוריה בשל עמדתן של רוסיה וסין. מאז מינויו למשימת התיווך, נראה היה כי אנאן נוקט יד רכה כלפי שתי מדינות אלו וכך גם לגבי איראן, בעלת בריתו הגדולה של המשטר הסורי, שאותה ביקש לשתף בפתרון המשבר. לעומתו, ראה המערב בשלוש מדינות אלו חלק מן הבעיה ולא חלק מן הפתרון, עד כי מזכירת המדינה האמריקנית, הילרי קלינטון, אמרה כי הדרך היחידה לשנות את עמדתן של רוסיה וסין היא לגרום להן להבין שהן תשלמנה מחיר, והאשימה את רוסיה בשליחת מטוסים למשטר הסורי ובהרג האזרחים.[12] רוסיה האשימה מדינות ערביות, מוסלמיות ומערביות בסיוע, בכסף ובנשק, לאופוזיציה, דבר שהגביר את האלימות במדינה.
פגישת אנאן ונשיא רוסיה פוטין (מוסקבה, 17.7.2012)[13]
הקיפאון בזירה הבין-לאומית הניע את אנאן, בתחילת יוני, לצאת ביוזמה חדשה שאף היא לא הניבה תוצאות. הוא הציע להקים "קבוצת קשר" בין-לאומית – מדינות בעלות השפעה על המשטר והאופוזיציה, כולל איראן – שתפעל להשגת פתרון.[14] המערב תמך ביוזמה, אך סירב לשתף בה את איראן. הקבוצה התכנסה בז'נבה (30.6.2012) בהשתתפות רוסיה וסין – לראשונה במסגרת בין-לאומית כזאת מחוץ למועה"ב – אך בלי איראן וגם בלי סעודיה, ממובילות הקמפיין הערבי נגד אסד, ככל הנראה כ"פיצוי" על העדרה של איראן. כך ויתר אנאן על צירוף איראן, אך איזן זאת בהדרתה של סעודיה. הקבוצה הגיעה להסכמה על שלב מעבר בסוריה, הכולל הפסקה של האלימות ופירוז הקבוצות החמושות; המשך פעילות מוסדות הממשלה; דיאלוג פנים-סורי; הקמת ממשלת מעבר מוסכמת, מאנשי המשטר והאופוזיציה; בחינת החוקה ולבסוף קיום בחירות. בהודעתו על ההסכם, הדגיש אנאן כי הפתרון יהיה באמצעות דיאלוג בדרכי שלום וגורלו של אסד יהיה נתון בידי הסורים בלבד. הוא הוסיף: "ספק אם הסורים יבחרו אנשים שידיהם מגואלות בדם כדי שישלטו עליהם".[15] הוא הביע תקווה כי המשבר ייפתר בתוך שנה.[16] המשטר הסורי בירך על ההסכם, אך האופוזיציה דחתה אותו.
ניסוחו המעורפל של ההסכם הזה הותיר בעינה את המחלוקת לגבי גורלו של אסד. בניגוד למערב שהמשיך לדרוש את פרישת אסד, אנאן הדגיש שזו תהיה החלטה פנים-סורית. היומון הלבנוני אל-אח'באר טען כי אנאן, לצד רוסיה, נוקט בבירור את עמדתו של אסד: "עד עכשיו לפחות שניים, פרט למשטר ולנשיאו, אומרים מה שאסד אומר... האחד הוא מוסקבה, הנושאת את מקל הווטו במועצת הביטחון, והשני הוא אנאן, בעל היוזמה, התוכנית, וההצעה לשלב המעבר, במטרה ליישם את ששת הסעיפים [של תוכניתו]. הם אומרים, בניגוד לאמריקאים, לאירופאים ולערבים המתנגדים למשטר, כי הסתלקותו של אסד היא עניין סורי פנימי."[17]
גם לאחר הוועידה המשיך אנאן לדרוש את שיתוף רוסיה ואיראן בפתרון המשבר והזהיר מפני "התחרות ההרסנית" בקהילה הבין-לאומית בנושא הסורי. ל"גרדיאן" הבריטי אמר (6.7.2012) אנאן: "לרוסיה יש השפעה והיא יכולה לעודד את הממשלה הסורית ליישם במלואה את תוכנית שש הנקודות ואת החלטות מועצת הביטחון. אך אי-אפשר להותיר משימה זו לרוסיה לבדה. אני מצפה מאיראן למלא תפקיד וכך גם מארה"ב וידידי סוריה, שיש להם השפעה על האופוזיציה. המשך התחרות ההרסנית יזיק לכולם. הם מאשימים את הרוסים בחימוש הממשלה והרוסים מאשימים אותם בחימוש האופוזיציה ובהצפת השטח בנשק, במקום לבדוק ביחד מה אפשר לעשות."[18]
בריאיון לעיתון הצרפתי לה-מונד (7.7.2012) החריף אנאן את הטון כלפי כמה גורמים בקהילה הבין-לאומית המתנגדים למשטר הסורי: "מעט ידוע על מדינות אחרות ששולחת נשק וכסף [לסוריה]... המדינות האלה אומרות שהן רוצות פתרון בדרכי שלום, אך הן נוקטות יוזמות אינדיבידואליות או קבוצתיות שמערערות את המשמעות של החלטות מועצת הביטחון. ההתמקדות ברוסיה לבדה מרגיזה מאוד את הרוסים."[19]
אנאן המשיך בפעילותו מול המשטר הסורי ותומכיו וזכה מהם לשבחים. כשבוע לאחר הוועידה בז'נבה קיים אנאן (9.7.2012) ביקור פתע בסוריה ודן עם אסד בהפסקת האלימות ובפתיחת דיאלוג פוליטי פנימי. שני הצדדים תיארו את הפגישה כחיובית ואנאן הודיע כי ידון עם האופוזיציה החמושה על הפסקת האש, כפי שסיכם עם אסד.[20] משם הוא המשיך לטהראן, כדי להשיג את תמיכתה במציאת פתרון של שלום למשבר. במסיבת עיתונאים עם שר החוץ, עלי אכבר צאלחי, אמר אנאן: "קיבלתי עידוד גדול מאיראן ואני מקווה שנשתף פעולה כדי [לקדם] פתרון למשבר ולמנוע את התפשטותו לרחבי האזור."[21] לאחר כמה ימים (17.7.2012) ביקר אנאן ברוסיה, שם נפגש עם הנשיא פוטין וזכה ממנו לשבחים: "[אנאן הוא] אדם מקצועי אשר זוכה לכבוד ולפופולאריות גדולה... תמכנו ואנו תומכים בכל המאמצים השואפים להשבת השלום."[22]
פגישת אנאן ונשיא איראן אחמדי-נז'אד (טהראן, 11.4.2012)[23]
רוסיה: ניצול המשבר הסורי לחיזוק מעמדה מול המערב
המשך שיתוף הפעולה של קופי אנאן עם רוסיה, בלא לדרוש ממנה להגמיש את עמדתה ובלא קריאה מפורשת לפרישתו של אסד, אפשר לרוסיה לדבוק בעמדתה הנוקשה, המונעת אפשרות להגברת הלחץ הבין-לאומי על המשטר. גם ביקוריו הידידותיים של אנאן באיראן וקריאותיו החוזרות – למגינת ליבם של המערב והערבים – לשתפה במאמצים הבין-לאומיים לפתרון המשבר הסורי, סייעו לחיזוק הציר התומך במשטרו של אסד.
נראה כי רוסיה מאמינה שקשיחותה תסייע לחיזוק מעמדה בעולם, שלדידה נשלט על-ידי המערב, בהנהגת ארה"ב, ולהתייצבותה בראש גוש "מתחרה" לגוש המערבי, כפי שהיה טרם קריסת ברית המועצות. לצד רוסיה ניצבת סין, שכמוה הפעילה את זכות הווטו שלה במועצת הביטחון, ואיראן, התומכת הפוליטית, הצבאית והכספית הגדולה של משטר אסד, שממשיכה לקרוא תגר על המערב בתוכנית הגרעין שלה.
ביטוי לתפיסתה של רוסיה ניתן לראות בתגובתו של שר החוץ לברוב לביקורתה של מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון, על העברת מסוקי קרב מרוסיה לסוריה. לברוב אמר כי ארצו לא תתנצל מכיוון שלא הפרה אף חוק בין-לאומי או החלטה של מועצת הביטחון, והוסיף: "אולי הבעיה טמונה במנטאליות האמריקאית... שאומרת: 'אנחנו האמריקאים מספר אחת בעולם...' ההצדקות לאמונה הזאת פוחתות מיום ליום... התברר שהאמריקאים אינם יכולים לפתור לבדם את הבעיות הפוליטיות והכלכליות בעולם." הוא טען כי המנטאליות הזאת מתבטאת בסנקציות החד-צדדיות על איראן, סוריה, קובה ועוד מדינות, ובניסיונה של ארה"ב להחיל את חוקיה במדינות אחרות שלא מפרות כל חוק בין-לאומי, המהווה מגמה מסוכנת ושלילית מבחינה בינלאומית.[24]
ביקורות על שיתוף הפעולה של אנאן עם אסד רוסיה ואיראן
התנהלותו של אנאן בנושא הסורי ושיתוף הפעולה שלו עם אסד, רוסיה ואיראן, גררו ביקורת חריפה מצד האופוזיציה הסורית וגורמים ערביים ובין-לאומיים, הרואים בו אויב של העם הסורי.
האופוזיציה הסורית: אנאן הוא אויב העם; מאפשר את המשך הטבח
האופוזיציה הסורית, הפוליטית והחמושה, טענה כי אנאן משרת את המשטר הסורי ושותף למעשי הטבח בעם. היא קראה להכריז על כשלון תוכניתו ותקפה את קריאתו לשתף את איראן במאמצים הבין-לאומיים. האופוזיציה הסורית לא חסכה ביקורתה גם מן הליגה הערבית והקהילה הבין-לאומית.
ביום שישי (13.7.2012) שאחרי ביקור אנאן בסוריה ובאיראן, ובעקבות טבח שבוצע באותו יום בכפר אל-תרימסה באזור חמאה, יצאו הסורים במחוזות השונים במדינה להפגנות שכותרתן "יום השישי של הפלת אנאן, המשרת של סוריה ואיראן". בהפגנה בחמאה הניפו המפגינים שלט: "אנאן, אין לתוכניתך עוד מקום, אתה הסיבה למעשי הטבח. אתה מגן על הולאגו[25] של המשטר."[26]
מפגינים בכפר נבל בסוריה[27]
המועצה הלאומית הסורית (הגוף המרכזי של האופוזיציה הפוליטית בחו"ל, היושב בתורכיה) יצאה בגילוי דעת המותח ביקורת על כך שאנאן בחר להיפגש עם המשטר הסורי, ומביע תדהמה על העדרו מוועידת ידידי העם הסורי, שנערכה בפריז כמה ימים קודם לכן. המועצה גם תמהה על קריאתו לשיתוף איראן בקבוצת העבודה הבין-לאומית וטענה כי "תמיכתו של המשטר בטהראן בבעלי בריתו במשטר הסורי, עושה אותו שותף לתוקפנות נגד העם הסורי, ופוסלת אותו מלהיות חלק מן הפתרון כל עוד לא שינה את עמדתו מן השורש..."[28] יו"ר המועצה הלאומית הסורית, עבד אל-באסט סידא, טען כי קריאתו של אנאן לשתף את איראן היא מענה לבקשות רוסיות, איראניות וסיניות שלא יתגשמו, אלא על גופותיהם של כל בני העם הסורי, המסרב לאפוטרופסות האיראנית.[29]
יו"ר המועצה הלאומית הסורית לשעבר, בורהאן ר'ליון, אמר כי האופוזיציה "הופתעה מפגישתו של אנאן עם אסד בדמשק לאחר שהטיל על המשטר הסורי את האחריות לאי-יישום תוכניתו ולאחר שהודה בכישלונו שלו... האם עמדותיו של אנאן פירושן שיש עליו לחצים חדשים? האם תוכניתו העתידית היא חלק מן המאמצים הרוסיים לעיין מחדש בתוכנית הקודמת?... בכל פעם שאסד הכשיל תוכנית, פתחו לו דלת חדשה... כל תוכנית או מאמצים חדשים לא יובילו לתוצאה, הצעירים שלוחמים בשטח הם שיכריעו..."[30]
המדריך הכללי של האחים המוסלמים בסוריה, ריאד אל-שקפה, הביע אכזבה מן הקהילה הבין-לאומית ומידידי סוריה וטען כי הם משתמשים בווטו הרוסי כתירוץ לישיבתם בחיבוק ידיים. הוא קרא לאנאן להודיע על כשלון תוכניתו והוסיף: "די, העם הסורי נטבח כל יום והעולם כולו צופה. איננו סומכים על יוזמות שמושקות פה ושם... האופציה היחידה העומדת מולנו היא מערכת השחרור העממי... העדר ההכרעה במשבר הסורי מצד הקהילה הבין-לאומית אינו קשור לעמדתה של מוסקבה. מועצת הביטחון והווטו הם התירוץ שלהם כדי לא לעשות שום צעד איכותי שיפסיק את שפיכות הדמים."[31]
דובר האחים המוסלמים, זהיר סאלם, מתח ביקורת על דבריו של אנאן, שתיאר את הטבח באל-תרמיסה כ"לחימה" וכתב: "אויב העם הסורי קופי אנאן... חשף צד מכוער, רוצח, מרצח, שהתרגל לחפות על פושעי המלחמה בקוסובו, רואנדה ועיראק, והיום הוא נועץ את שיניו האפורות בגופו של העם הסורי בלי שום בושה... השקפתו של אויב העם הסורי, קופי אנאן, שאותה הציג בבירור בפני מה שמכונה 'מועצת הביטחון', היתה שהנשק צריך להישאר ביד אחת – והיא של ממשלת בשאר אסד, כדי שתטבח ותהרוג כמה שתרצה..."[32]
לואא' עדנאן סלו, מפקד "הפיקוד הצבאי המשותף של המהפכה הסורית" שהוקם בתורכיה, הרחיב את ההאשמות גם נגד הליגה הערבית. סלו, שהיה בעבר ראש מטה הלוחמה הכימית בצבא סוריה וערק, אמר כי הפיקוד יפעל כדי להביא לדין את אנאן ואת מזכ"ל הליע"ר נביל אל-ערבי בבית הדין הבין-לאומי הפלילי, על היותם שותפים עיקריים בפשעי המשטר.[33]
פוליטיקאים ועיתונאים ערבים: להציל את העם הסורי מאנאן
גם אישים ערבים לא חסכו את ביקורתם מאנאן, בעיקר בעקבות ביקוריו בסוריה ובאיראן. הם הכריזו שהוא נכשל וטענו כי הוא פועל כשר החוץ הסורי, המסייע לאסד להשיג שליטה בשטח וכי הוא אימץ את עמדתה של רוסיה, הן בסירובו להתערבות בסוריה והן בקריאתו לשיתוף איראן בפעילות הבין-לאומית.
עורך היומון אל-שרק אל-אוסט, טארק אל-חומיד, הכריז כי אנאן נכשל והאשימו בפעילות לקידום מעמדו הדיפלומטי על חשבון טובת הכלל: "...לא רק תוכנית אנאן כושלת, הוא עצמו נחשב כושל, בנתנו לאסד הזדמנות אחר הזדמנות... הבעיה של חלק מן הפוליטיקאים, ובמיוחד הדיפלומטים, היא רצונם להגיע לתוצאה כדי לומר שהם יצרו פתרונות, גם אם הפתרון הוא השארת העריץ של דמשק ומתן גמול לאיראן באמצעות לגיטימציה בסוריה, כמו זו שוושינגטון נתנה לה בעיראק..."[34] במאמר אחר קרא חומיד להציל את הסורים מידיו של אנאן – שהחל לתפקד כשר החוץ הסורי – לפני שמצילים אותם מידי אסד: "…נראה שאנאן משתלט היום על משרתו של [שר החוץ הסורי] וליד אל-מועלם. פעילותו להצלת אסד עולה על רצינותו של אל-מועלם. דבריו על הרגעת המצב בהדרגה, 'אזור אחר אזור', פירושם מתן שליטה בשטח לאסד[35] …מפחידים דבריו, שאין מנוס מאיסוף הנשק שנפל לידיים הלא נכונות. האם ברצונו לומר שהאופוזיציה הסורית היא אופוזיציה חמושה וטרוריסטית, כפי שאסד אומר תמיד? [אם כך], אנאן החל לאמץ את עמדותיו של אסד!... עמדותיו מחייבות להציל בדחיפות את הסורים קודם כול מאנאן..."[36]
שר ההסברה הכוויתי לשעבר והמו"ל של העיתון הכוויתי אלאן, סעד בן טפלה אל-עג'מי, סקר במאמרו את כישלונותיו של אנאן בטיפול במשברים בין-לאומיים – ברואנדה, יוגוסלביה ועיראק (לצד הצלחתו בקניה), שלדבריו לא מנעו מן האו"ם והליגה הערבית לבחור בו כשליח מיוחד לסוריה. אל-עג'מי כתב כי הסורים מכנים אותו "שר החוץ החדש של אסד" וטען כי "המשך משימתו של אנאן, או המשך הארכה שהוא [נותן] לאלימות, משרתת שני גורמים בלבד: משטר אסד שעושה באנאן את השימוש הטוב ביותר, וישראל שסבורה שהמשך הלחימה דוחה את דאגתה ותהייתה: מה יהיה אחרי אסד?"[37]
מנכ"ל ערוץ אל-ערביה ועורכו לשעבר של היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היוצא לאור בלונדון, עבד אל-רחמן אל-ראשד, הציג במאמרו את אנאן כמי שבא לכבות את המהפכה הסורית ולהציל את משטר אסד: "...אנאן הוא למעשה בובה שהובאה לטובת הקבוצה שרוצה לפלג את [הקהילה] הבין-לאומית ולהציל את משטר אסד ע"י כיבוי המהפכה הסורית... אנאן אימץ את עמדתה של רוסיה ותמך בסירובה להתערב כדי לעצור את ההשמדה ההמונית שכוחות אסד מבצעים. [להצדקתו], הוא טען כי רוסיה, סין ולוב הולכו שולל בלוב, כשאימצו את עקרון 'אחריות ההגנה' על האזרחים, שהפך לפעולה לסילוק משטרו של אל-קד'אפי."[38]
שר הסברה הירדני לשעבר, צאלח אל-קלאב, טען במאמר ביומון הכוויתי אל-ג'רידה, כי הרוסים שכנעו את אנאן לבקש את שיתוף איראן בוועידה בז'נבה, כדי שהקהילה הבין-לאומית תאשים את טהראן בהכשלת מאמצי הליגה הערבית והאו"ם, ובכך תרחיק את הביקורות מעל רוסיה. לדבריו, "קופי אנאן ידוע בעקשנותו, ואם הוא הסכים לרעיון כלשהו, אז הוא עומד עליו בתוקף גם אם כל העולם עומד בצד אחד והוא עומד בצד השני. זה מה שקרה בנושא שיתוף איראן בוועידה..."[39]
גורמים מערביים: אנאן מוכן להשלים עם האלימות
גם במערב נשמעה ביקורת על אנאן והצעותיו. גורמים במועצת הביטחון הביעו פליאה על דבריו אודות גישה חדשה המנוגדת לתכניתו המקורית, על אף המשך האלימות. גורמים במועצה טענו כי "אנאן מנסה לעקוף את העיקרון הראשון של תוכניתו המקורית, שקבעה כי קודם כול יש להפסיק את האלימות או לפחות לצמצמה, כהכנה להתחלת תהליך פוליטי. נראה כאילו אנאן מוכן לחיות בדו-קיום עם המשך האלימות, על אף נפילת עשרות הרוגים בכל יום בסוריה, כאשר בה בעת הוא מנסה להשיק את התהליך הפוליטי, בצל המשך ההפצצות ושפיכות הדמים... אנאן חייב להפסיק להתעלם מהחלטות ועידת ידידי סוריה, שבה השתתפו יותר ממאה מדינות, אשר דרשו לנקוט צעדים מוגדרים וברורים."[40]
דובר הבית הלבן, ג'יי קרני, אמר בעקבות ביקור אנאן בטהראן וקריאתו לשתפה בפעילות הבין-לאומית: "בכל הקשור לאיראן, אינני חושב שניתן לומר ברצינות שהייתה לה השפעה חיובית על ההתפתחויות בסוריה..."[41]
אנאן משרת את הדוב הרוסי, המולא האיראני והדרקון הסיני הרוחצים בדם[42]
אנאן בהתבטאות יוצאת דופן: מבין את האופוזיציה; אסד מבין שנחוץ שינוי
יצוין כי אנאן השמיע גם דברי ביקורת נוקבים כלפי המשטר הסורי, כולל, כנאמר לעיל, הצגתו כאחראי עיקרי למשבר במדינה. באוזני ה"גרדיאן" הבריטי, השמיע (6.7.2012) אנאן דברים יוצאי דופן, שכללו הזדהות עם האופוזיציה, וטען שאסד מבין שיש צורך בשינוי: "אני מבין את התגובה של האופוזיציה. אם הייתי במקומם, אולי הייתי עושה אותו הדבר, או אפילו הולך רחוק יותר, מכיוון שהם לא קיבלו מאה אחוז ממה שרצו. אך אין זה אומר שהם לא קיבלו דבר... על אסד להבין שדברים לא יכולים להימשך כפי שהם. העליתי את נושא המעבר בפגישתנו הראשונה במרץ, ודבר לא הסיט את האנשים מרעיון זה. אסד מבין שזה חייב לקרות."[43]
בעקבות הטבח בכפר אל-תרמיסה שבאזור חמאה, האשים אנאן את משטרו של אסד בזלזול בהחלטות האו"ם וקרא למועצת הביטחון להפעיל לחצים כדי ליישם את תוכנית השלום, תוך שהוא מזהיר מפני ההשלכות של אי-יישומה.[44]
סיכום
כאמור, על אף הביקורות על אנאן ותוכניתו, המשיכה הקהילה הבין-לאומית לתמוך בבירור בתוכניתו, בטענה שהיא היחידה שיכולה לקדם פתרון. הניסיון להציבה תחת פרק שבע של אמנת האו"ם, המאפשר הטלת סנקציות דיפלומטיות וכלכליות על המשטר, ושימוש בכוח במקרה הצורך – לא צלח, בשל הווטו של רוסיה וסין, שראו בצעד הכנה להתערבות צבאית, ודרשו לנקוט צעדים דומים גם כלפי האופוזיציה.
ואולם, כפי שנאמר לעיל, ב-2.8.2012 הודיע מזכ"ל האו"ם כי אנאן ביקש להתפטר מתפקידו. נראה שאנאן הבין כי הדרך הדיפלומטית שבה בחר, שלמעשה תאמה את דרכו של משטר אסד וניסתה לפייס את איראן, רוסיה וסין, לא הניבה תוצאות. טרם ברור כיצד צעד זה ישפיע על הקהילה הבין-לאומית, ויש להמתין ולראות האם היא תצליח להתגבר על חילוקי הדעות בין חבריה ולפעול בנחישות לסיום האלימות בסוריה. על מנת שזה יקרה, רוסיה (וסין לצידה) צריכה לשנות את עמדתה ולהצטרף ללחצים שמופעלים על אסד כדי להביא לפרישתו, אך כרגע אין סימנים שבכוונתה לעשות כן. כך או כך, אם האו"ם מעוניין ביישום החלטותיו לגבי המשבר הסורי, עליו להבטיח כי יורשו של אנאן ינקוט עמדה אובייקטיבית יותר ויחתור להפעלת לחץ מספיק על המשטר הסורי.
* ל. ברקן חוקרת את זירת סוריה במכון ממרי
[1]ו www.alarabiya.net, 24.2.2012
[2]ו http://www.un.org, 2.8.2012
[3]ו www.aljazeera.net, 9.7.2012
[4]ו www.un.org, 21.3.2012
[5] אל-אח'באר (לבנון), 3.4.2012
[6] אל-וטן (סוריה), www.sooryoon.net, 22.4.2012
[7] וarab-worlds.blogspot.co.il, 3.5.2012
[8] אל-חיאת (לונדון), 24.4.2012
[9] וwww.syria-news.com, 2.6.2012
[10] אל-וטן (סוריה), 29.5.2012
[11] אל-וטן (סוריה), 30.5.2012
[12]ו www.syria-news.com, 6.7.2012
[13] אל-ג'רידה (כווית), 18.7.2012
[14] וall4syria.info, 8.6.2012
[15] סו"י סאנא (סוריה), אל-חיאת (לונדון), 30.6.2012
[16]ו www.syria-news.com, 30.6.2012
[17] אל-אח'באר (לבנון), 3.7.2012
[18]ו www.guardian.co.uk, 6.7.2012
[19]ו www.lemonde.fr, 7.7.2012
[20] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 10.7.2012
[21]ו www.champress.net, 10.7.2012
[22]ו www.syria-news.com, 17.7.2012
[23]ו www.alalam.ir, 12.4.2012
[24]ו arabic.rt.com, 22.6.2012
[25] הולאגו היה שליט מונגולי במאה ה-13 שכבש את דרום-מערב אסיה ובין היתר את בגדאד, שכיבושה נודע כאכזרי וקטלני.
[26]ו www.sooryoon.net, 13.7.2012
[27] ו www.awda-dawa.com, 28.5.2012
[28] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 10.7.2012
[29] אל-וטן (סעודיה), 9.7.2012
[30] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 10.7.2012
[31] אל-ראי (כווית), 10.7.2012
[32]ו ikhwansyria.com, 15.7.2012
[33] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 16.7.2012
[34] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 9.7.2012
[35] כמה ימים לאחר ביקורו בסוריה מסר אנאן כי בפגישתו עם אסד, הציע האחרון לסיים את המאבק באופן הדרגתי, החל באזורים עם האלימות הקשה ביותר שבהם יהיה ניסיון להשתלט עליה, עד להפסקת האלימות בכל רחבי סוריה; אל-חיאת (לונדון), 11.7.2012
[36] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 14.7.2012
[37] אלאן (כווית), 14.7.2012
[38] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 9.7.2012
[39] אל-ג'רידה (כווית), 9.7.2012
[40] אל-חיאת (לונדון), 11.7.2012
[41]ו www.syria-news.com, 10.7.2012
[42]ו www.allvoices.com, 9.5.2012
[43]ו www.guardian.co.uk, 6.7.2012
[44]ו ו www.all4syria.info, 17.3.2012