המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הכרסום במעמדו של חזבאללה בלבנון
26/7/2012


הכרסום במעמדו של חזבאללה בלבנון

 

מאת א.ב פיקאלי*

 

לאחרונה נחלש מעמדו הפוליטי והציבורי של ארגון חזבאללה בלבנון. הדבר מתבטא בהתקפות ובהתגרויות חסרות תקדים מצד השיח' הסלפי מצידון אחמד אל-אסיר כלפי הארגון והמזכ"ל חסן נאסרללה, בביטול ההבנות הפוליטיות עימו מצד מישל עון -  שותף בכיר בכוחות ה-8 במרץ ובעל בריתו הפוליטי מזה שש שנים, בחטיפת 11 שיעים לבנונים בסוריה ב-22 במאי 2012, שעל פי כמה דיווחים, חלקם בכירים בחזבאללה, ובעובדה שחזבאללה לא הגיב כלל על צעד זה, וכן בביקורות מצד תומכיו, על התנהלותו בעניינים חברתיים-כלכליים בממשלה ובפרלמנט ועוד.

 

על מצבו הקשה של חזבאללה עמדו שני עורכי יומונים לבנונים המזוהים עם כוחות ה-8 במרץ. אבראהים אל-אמין, עורכו הראשי של היומון הלבנוני אל-אח'באר המזוהה עם חזבאללה, הטיב לבטא זאת באמרו כי רק "עזרה משמיים"[1] תציל את חזבאללה ממצבו הנוכחי.[2]  כשבוע לאחר מכן אף קרא לחזבאללה לצאת מייד מהממשלה ומהפרלמנט בניסיון לשפר את מצבו.[3] עורך היומון אל-ספיר המקורב למשטר הסורי, סאטע נור אל-דין, טען  כי האלם השיעי למול הקיצונים הסונים בכל רחבי המדינה, ובפרט כלפי התגרויותיו של אל-אסיר, נובע מחולשה שמקורה בחששם של השיעים מפני קריסת המשטר הסורי, שעד כה חימשם והעניק להם יתרון על פני שאר העדות במדינה.[4]

 

היחלשות מעמדו של חזבאללה נובעת בעיקר מעליית כוחם של הכוחות הסונים-האסלאמיסטים במדינות ערב, בכלל, ובסוריה ובלבנון בפרט; מירידת מעמדה של סוריה בלבנון, ומן התמיכה הבלתי מסויגת של חזבאללה באסד, שבעיני רבים בלבנון, נתפס כמי שמדכא את עמו.

 

קריאת התגר של השיח' אל-אסיר

ב- 23 ביוני 2012 הופיע השיח' הסלפי מצידון, אחמד אל-אסיר, בערוץ הלבנוני אל-ג'דיד, המקורב לכוחות ה-8 במרץ, ואיים אישית על נאסרללה ויו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי, שני נציגיה הבולטים של העדה השיעית בלבנון, שהם "לא ישנו לילה אחד עם נשותיהם וילדיהם", אם האיזון העדתי בלבנון לא ישוב על כנו. אל-אסיר גם טען שהנשק של חזבאללה לא נועד לשרת את העניין הפלסטיני, אלא להכפיף את לבנון לאיראן.[5] בדרשתו ב-6 ביולי 2012 הוא אף כינה את שניהם "פושעי מלחמה" והאשימם בכל ההתנקשויות וניסיונות החיסול שאירעו בלבנון מאז רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, בפברואר 2005.[6]

 

אל-אסיר לא הסתפק בהצהרות אלה וב-27 ביוני 2012 הוא פתח עם מאות מחסידיו – גברים, נשים וילדים - בשביתת שבת בלתי מוגבלת בזמן במבואותיה הצפוניים של צידון, תוך חסימת הכביש המהיר ממנה לבירות, בדרישה לפרוק את חזבאללה מנשקו.[7] במתקפתו אמר אל-אסיר, כי נשק עושק זה "איבד את כבודו בעיני כל הלבנונים", כיוון שמאז הנסיגה הישראלית מדרום לבנון בשנת 2000, הוא משמש בידי חזבאללה כלי להשתלטות על המדינה. אל-אסיר גם דחה את טענת חזבאללה, כי "הדרישה למסור את הנשק [למדינה] היא דרישה ציונית ואמריקאית", והצהיר כי הסונים אינם עבדים של איש ואין הוא חושש ממלחמת אזרחים העלולה להתפרץ בעקבות פעילותו, כיוון שמלחמה כזו עלולה לפרוץ כתוצאה משתיקת הציבור למול השליטה של נשק חזבאללה על המדינה. אל-אסיר הבטיח להסלים את פעילותו ואמר שהוא מוכן להשיג זאת בדרכי שלום ואף להיות שהיד, את יתבקש הדבר.[8] בדרשה ב- 13 ביולי 2012, איים אל-אסיר על נאסרללה שאם לא ייענה לדרישתו "הוא יפגע בו כפי שלא עשו [אפילו] הכוחות האזוריים והעולמיים". הוא הדגיש: "מאזני הכוח השתנו וכעת אנחנו [הסונים] קובעים לך [נאסרללה] ולנביה ברי באיזו דרך תכנסו לדרום [המדינה]"[9] ודרש מנאסרללה  להתחייב לדון ברצינות עם הנשיא מישל סלימאן וראש הממשלה מיקאתי בנושא הנשק.[10]

 

 יצוין כי ב-11 ביוני 2012 נפתח הסבב החדש של ההידברות הלאומית בלבנון בין הגופים הפוליטיים השונים במדינה, שבמסגרתה אמורים לדון גם על הנשק הבלתי חוקי, הנמצא בידי גורמים וארגונים שונים במדינה, והבולט שבהם חזבאללה. מפלגת "הכוחות הלבנונים" בראשותו של סמיר ג'עג'ע לא השתתפו בפגישות אלה בטענה שחזבאללה אינו מתכוון ברצינות להתפרק מנשקו. אל-אסיר הצטרף לדעה זו וטען כי ההידברות הלאומית היא בדיחה.

 

עון מבטל את ההבנות הפוליטיות שלו עם חזבאללה

פגיעה נוספת במעמדו של חזבאללה באה מתוך מעוזו הפוליטי, מצד מישל עון, יו"ר הזרם לשינוי ורפורמה - מרכיב חשוב בכוחות ה-8 במרץ. עון, מן האישים הבולטים בפוליטיקה הלבנונית שנחשב בשנים האחרונות לשופרו של חזבאללה, זעם על כך  שנציגי חזבאללה בפרלמנט תמכו, בישיבה ב-3 ביולי 2012, בעמדתו של נביה ברי, בעל הברית השיעי,  כנגד עמדתו של עון, בעל הברית הנוצרי, בהצעת החוק למתן קביעות לעובדי יום של חברת החשמל, שרובם שיעים נמנים על תומכי ברי. טענותיו של עון ומפלגתו מצאו אוזן קשבת אצל בני עדתם, חברי הפרלמנט הנוצרים מטעם כוחות ה-14 במרץ.  מהלך זה של נציגי חזבאללה בפרלמנט היה להערכת רבים, הקש ששבר את גבו של עון, אשר תקף בחריפות את יחסו של חזבאללה אל בעלי בריתו בפרלמנט והודיע על ביטול ההסכמים הפוליטיים בינו לבין הארגון, אך מבלי שנסוג מתמיכתו בהתנגדות.[11] שר האנרגיה ג'ובראן באסיל, חתנו איש סיעתו של עון, אמר: "בל יחשוב איש שההתנגדות תישאר שלמה אם השחיתות תכרסם בה".[12] תמיכה נוצרית מהותית בעון באה מצד הכנסייה המרונית, בראשותו של הפטריארך בשארה בוטרוס אל-ראעי.[13]

 

בעל הטור ביומון אל-אח'באר, ר'סאן סעוד, טען כי הסיבות האמיתיות להתרופפות הברית בין עון לחזבאללה היא תחושתו של עון כי חזבאללה איננו מסייע לו בקידום הרפורמות הדרושות, לדעתו, בלבנון, וחוסר יכולתו להמשיך להגן על הנוצרים. הוכחה לכך ראה עון בשיתוק בו לקה חזבאללה למול התבטאויות שונות של הסלפים, כולל אל-אסיר, ולמול עליית כוחם של האסלאמיסטים בלבנון. סעוד גם העריך כי הבריתות של עון עם חזבאללה וסוריה גורמות לבידודו של עון ולפגיעה בכוחו האלקטוראלי ואיבדו מתועלתן.[14]

 

בעל טור לבנוני: חזבאללה יגיב באלימות

עד כה לא הגיב חזבאללה בפומבי להתקפות ולאיומים של אל-אסיר ושמר על שתיקה בכל הנוגע לביטול הברית הפוליטית מצד עון עם כוחות ה-8 במרץ.

 

היחלשותו של המשטר הסורי מהווה עבור חזבאללה נקודת מפנה חשובה. בעל הטור ביומון הלבנוני אל-מתסקבל, פאדי אל-שאמיה, טען כי אופיו המיליטנטי של חזבאללה וההיסטוריה שלו יגרמו לו להגיב בכוח על קריסת המשטר הסורי, כולל מתקפה צבאית נגד מוסדות וארגונים ציבוריים בלבנון, נגד יוניפי"ל, ואף נגד גורמים באזור ומחוץ לו. שאמיה מסתמך בהערכתו זו על דבריו של אחמד ג'בריל, מנהיג 'החזית העממית – המפקדה הכללית', לפיהם נאסרללה הבטיח להילחם לצד המשטר הסורי נגד מעורבות צבאית זרה, מפרסום פתוות בציבור השיעי "המתירות את דמם של האויבים הלבנונים והסורים", ומעדויות של תושבי הדאחיה הדרומית של בירות, אודות תמרוני הגנה שמקיים חזבאללה ובאגירה של נשק רב.[15] מתאם כוחות ה-14 במרץ, פארס אל-סעיד, העריך, שבין כל האופציות הכוחניות יבחר חזבאללה לפגוע בביטחונה ויציבותה של לבנון, אך לא ישירות ע"י פעיליו, אלא באמצעות ארגונים הקשורים אליו, כמו, למשל, ארגון 'סראיא אל-קדס' (מעין שכירי חרב לא שיעים של חזבאללה). כך, לדברי אל-סעיד, ינסה הארגון לשפר את תנאיו במשא ומתן עם שאר הגורמים בלבנון.[16]

 

סימנים ראשונים לכוחניות זו ניתן למצוא במאמרו של בעל הטור נקולא נאציף ביומון אל-אח'באר, ממנו עולה כי חזבאללה איים על זרם אל-מסתקבל, ובפרט על משפחת אל-חרירי, שאם הסלפים במדינה ואל-אסיר בכללם יסלימו את פעילותם נגדו, יחסום הארגון את הגישה למרכז המסחרי של הבירה הנמצא בבעלות משפחת אל-חרירי.[17] מעניינת העובדה שחזבאללה, ככול הנראה, חושש לאיים על הסלפים עצמם ולכן הוא מאיים על החוליה הסונית החלשה בלבנון, זרם אל-מסתקבל.

 

 

* א.ב פיקאלי חוקרת את זירת לבנון במכון ממרי



[1] אל-אמין משתמש בציניות בביטוי "מדד אלהי", על משקל הביטוי "אל-נצר אל-אלהי", הניצחון האלוהי, בו השתמש נאסרללה לציון נצחונו במלחמת 2006.

[2] אל-אח'באר (לבנון), 9.7.2012

[3] אל-אח'באר (לבנון), 18.7.2012

[4] אל-ספיר (לבנון), 9.7.2012

[5] ראה קליפ ממרי בנושא זה: http://www.memritv.org/clip/en/3478.htm

[6] אל-ספיר (לבנון), 7.7.2012

[7] אל-אח'באר (לבנון), 28.6.2012

[8] אל-מסתקבל (לבנון), 29.6.2012. אל-אסיר הבהיר שהוא ואנשיו אינם נושאים נשק ומחאתם אינה אלימה.

[9] אל-אח'באר (לבנון), 14.7.2012

[10] אל-ספיר (לבנון) 3.7.2012

[11] אל-אח'באר (לבנון), 5.7.2012

[12] אל-אח'באר (לבנון), 4.7.2012

[13] אל-אח'באר (לבנון), 5.7.2012

[14] אל-אח'באר (לבנון), 14.7.2012

[15] אל-מסתקבל (לבנון), 6.7.2012

[16]רwww.elaph.com, 8.7.2012

[17] אל-אח'באר (לבנון), 10.7.2012