המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מצרים-ארה"ב (ד): יחס פרגמטי של האח"ס כלפי ארה"ב
1/4/2012


המשבר מצרים-ארה"ב סביב ארגוני החברה האזרחית במצרים (ד):

שחרור הנאשמים האמריקאיים ממצרים –

דוגמה לפרגמאטיות הגוברת במדיניות האח"ס

 

הקדמה

בראשית מרץ 2012, אפשרה המועצה הצבאית השלטת במצרים לפעילים ארגוני חברה אזרחית אמריקאיים, שעמדו למשפט בגין פעילות פוליטית וקבלת מימון זר בניגוד לחוק, לעזוב את המדינה בטרם הושלם משפטם. כך נכנעה המועצה הצבאית ללחצי הממשל האמריקאי, וזנחה באחת את הקמפיין העיקש שניהלה נגדו במשך חודשים.[1] מאז הולך ומתברר כי גם האחים המוסלמים חזרו בהם מהתנגדותם לסיוע האמריקאי למצרים והיו שותפים לעסקה לשחרורם של הנאשמים האמריקאיים.[2] רמז לכך הסנטור האמריקאי, ג'ון מקיין, במסיבת עיתונאים לאחר עזיבתם את מצרים, כאשר הודה לאח"ס על שסייעו להביא את הפרשה לסיומה.

 

האח"ס דחו בזעם את הצהרות מקיין והכחישו כי היו שותפים להחלטה לשחרר את הנאשמים האמריקאיים ללא משפט. בהודעה באתר התנועה נאמר: "תנועת האח"ס במצרים דוחה את הכרות התודה שהביעו כלפיה גורמים אמריקאים על מה שכינו עמדתה האחראית בעניין הארגונים הבלתי ממשלתיים. [תודות אלו] פורשו בתקשורת המקומית כאילו תנועת האח"ס תיווכה באופן כלשהו או התערבה [בנושא השחרור] ...ופעלה בקרב הגורמים הרלוונטיים במצרים או גורמים המנהלים את שלב המעבר. הסיבה לזעם זה היא שהתנועה לא יכולה להרשות לעצמה בשום מצב להתערב בענייני המשפט המצרי מתוך שמירה על עצמאותו ומתוך כבוד אליו...   התנועה הביעה לא פעם את תמיכתה בארגונים האזרחיים והבלתי ממשלתיים וכבר מזמן ביקשה לתקן... את החוקים המסדירים את פעילותם..."[3]  

 

התנועה הסבירה כי היא לא הסכימה להתערב בעניין, וטענה כי מקיין מנסה לנקום בה ולהכפישה בשל סירובה להתערב. חבר לשכת המדריך הכללי של התנועה, ד"ר מחמוד ר'זלאן, אף אמר כי ארה"ב מנצלת לרעה את פגישותיה עם אנשי התנועה וכי אין זה מכובד,  ולכן התנועה תיזהר בפגישותיה הבאות עם משלחות זרות.[4]  יו"ר מועצת העם מטעם האח"ס, ד"ר סעד אל-כתאתני, מתח ביקורת בפני הפרלמנט על כך שנתאפשר לנאשמים לעזוב את מצרים, והבטיח לתבוע דין וחשבון מהאחראים להחלטה. הוא הוסיף כי מדובר בהתערבות חיצונית בענייני הפנים של מצרים ובהחלטה פוליטית בלתי מקובלת.[5] 

 

בקריקטורה שפורסמה בנושא (ראו למטה) אומרים אזרחים מצריים: "אמריקה מודה לאח"ס על שתה"פ הפורה בעסקה, ואילו במועצת העם, [היו"ר מטעם האח"ס] אל-כתאתני [בתמונה עם האף הארוך] אומר שיבוא חשבון עם המעורבים בתיק המימון באשר הם. האם הם חושבים אותנו לפתיים?"

 

https://www.mkank.com/vb/showthread.php?t=78446

 

ואולם במאמר שפרסם באתר הרשמי של תנועת האח"ס ב-22.3.12, ראש עמותת אל-מוקטם לתרבות ולדיאלוג, ד"ר חסן אל-חיואן, הוא נתן הכשר לעסקה שערכה המועצה הצבאית עם ארה"ב לשחרור הנאשמים האמריקאיים ממצרים, דבר העשוי ללמד כי למרות ההכחשות, אכן נטלו האח"ס חלק בעסקה.

 

ע"פ המאמר, קבלתה של המועצה הצבאית את העסקה עם ארה"ב הייתה הכרחית ומוצדקת, לאור חוסר יכולתה של מצרים הנתונה בשלב מעבר, להתמודד עם לחציה של ארה"ב. גם הנביא מוחמד נהג לערוך עסקאות עם אויבים כאשר הדבר שירת את האינטרס של הקהילה, נכתב במאמר. המאבק בארה"ב יתאפשר רק לאחר ארגון הבית מבפנים. עמדה זו של האח"ס מהווה דוגמה לגמישות והפרגמאטיות שהאח"ס מוכנים להפגין על מנת לתפוס את השלטון במצרים, ולמידת יכולתם לרתום את המקורות האסלאמיים להצדקת עמדותיהם.

להלן תרגום חלקים ממאמרו של אל-חיואן:[6]

 

מאמר באתר האח"ס: העסקה בין המועצה הצבאית לארה"ב – הכרח; לא בושה

"האם ה[מועצה] הצבאית טעתה בהעלותה את סוגיית המימון הזר [של ארגוני החברה האזרחית] נגד אמריקה בנסיבות של תקופת המעבר? התשובה, על פי רוב, היא כן. האם [המועצה] הצבאית טעתה כששמה קץ למשבר ואפשרה לנאשמים לעזוב [את מצרים לפני תום המשפט נגדם]? התשובה, על פי רוב, היא כן...

 

המימון אכן היווה איום על הביטחון הלאומי ואף נמצאו מפות מפורטות לחלוקת מצרים לארבע מדינות: [מדינה] למוסלמים, [מדינה] לנוצרים, [מדינה] לנובים ו[מדינה] לבדווים של סיני. בפועל, עיראק וסודאן חולקו ונעשה ניסיון עתה לחלק את לוב, עד שהגיעו לחלוקת מצרים, לאחר חניקתה מדרום ע"י סודאן, ממערב ע"י לוב, וממזרח ע"י הישות הציונית. חמור מכך הוא שבידי הזרים נמצאו מפות סודיות מפורטות של ריכוזי הצבא המצרי. כיצד הם הגיעו אליהן, ומדוע?...

 

[אמנם] המימון גבר לאחר המהפכה והיה הסיבה לרוב המהומות (החל ממספירו וכלה בפורט סעיד);[7] ל[מתיחות] העדתית; ל[מחאות] במגזרים השונים; לתקיפת המשטרה; לגינוי [המועצה] הצבאית ולסכסוכים עימה; ולמניעת דמוקרטיה ויציבות... כדי להתעות את החברות ולגרום להן לריב במקום להשיג הסכמה לאומית.

[אך] מדוע נאלצה [המועצה הצבאית] לאפשר לאמריקאים לעזוב? בשל איום של התערבות צבאית ציונית באמתלה של הגנה על גבולותיה עם סיני. ואכן ראינו הצהרות ציוניות כהכנה לכך. בנוסף, היו לאמריקה כמה קלפים נגד מצרים:

ראשית, הברית השורשית עם הישות [הציונית] נגד מצרים בפרט;

שנית, שליטה במדינות המפרץ שנמנעו מלהעניק למצרים סיוע כספי בשל הלחצים האמריקאיים, למרות ההבטחות הרשמיות;

שלישית, [מניעת] הסיוע הצבאי [האמריקאי למצרים] המהווה שיתוק לצבאנו, מבחינת הצורך בחימוש, באימונים ובחלקי חילוף, בנוסף ליכולתה של אמריקה ללחוץ על כל גורם [אחר] לא לספק לנו נשק. הישענות על אלטרנטיבות או על עצמנו תחייב סידורים רבים;

רביעית, כל הארגונים הבינ"ל השולטים בעולם - קרן המטבע הבינ"ל, ארגון הסחר העולמי ומועהבי"ט – מוציאים דוחות, על פי רצונה של אמריקה, על חולשת האשראי המצרי, כדי למנוע מהעולם לתמוך בנו.

 

מצרים לא יכולה להתמודד עם כל זה בתקופת מעבר לאחר מהפכה כוללת. זה יתאפשר בעתיד, בעזרת אללה. [המועצה] הצבאית קיבלה את העסקה עם אמריקה, והעסקה כשלעצמה אינה בושה ואיננה אסורה, אלא היא הכרחית בכל מערכת יחסים.

 

גם הנביא ערך עסקאות עם אויבים למען האינטרס של אזרחיו

[העסקה הינה הכרחית] שכן הנביא ערך עסקאות עם אויבים ועם ידידים, אך לטובת האינטרס של אזרחיו ובמלוא השקיפות.

תוצאות העסקה הן: הימנעות ממלחמה בטוחה; שליחתם של הפעילים [האמריקאיים] כדי למנוע את פעילותם העוינת [בשטח מצרים]; ושינוי הטון של מדינות המפרץ והעולם בנוגע להכרזתם על מתן הלוואות למצרים. אך מדוע לא הסבירו זאת לכולם בשקיפות? ומדוע לא הוסיפו [לעסקה] תנאי של שחרור המצרים הכלואים באמריקה? אין כוונתי להגן על [המועצה] הצבאית...

 

מי שחושב שאנו יכולים בנסיבות הנוכחיות לגזור עונשי מאסר על האמריקאים, משלה את עצמו. אלו דברים גדולים שכולנו מייחלים להם, אך לא ניתן ליישמם בשטח, משום שאמריקה תתערב בכוח צבאי כדי למנעם. לכן היא שלחה את מטוסה בהתפרצות וללא רשות כדי להחזיר את אזרחיה, משום שהייתה בטוחה בתוצאה. אין הכוונה לרפות ידיים, אלא להעריך את הדברים, עד שנוכל לסדר את הבית מבפנים לפני שניאבק במעצמה הגדולה בעולם.

 

אין מנוס מכך שארה"ב תמצא את עצמה במאבק מול החברה והעם המצרי, ולא רק במאבק מול משטר נבחר [במצרים]. מה שמבשר [על כך]  הוא יציאתה של החברה [המצרית] בכל הכוח נגד האיום האמריקאי להפסיק את הסיוע...

ההשפעה האמריקאית היא החזקה ביותר במצרים מאז הדחת [מובארכ], והיא תישאר כזו כל עוד אין הסכמה לאומית בין הכוחות הפוליטיים לתמוך בדרישות המהפכה והעם. על כולנו להתאחד כלפי פנים נגד העריצות והשחיתות כדי להשיג את דרישות המהפכה, [ולהתאחד] כלפי חוץ נגד הישות הציונית ואמריקה..."



[1]על הקמפיין התקשורתי הממסדי נגד ארה"ב סביב המימון הזר של ארגוני החברה האזרחית במצרים,ר' דו"ח ממרי

[2] על הקמפיין של האח"ס נגד ארה"ב והסיוע האמריקאי למצרים, ר' דו"ח ממרי

[4] ר'זלאן רמז לפגישה בין מקיין לבכיר האח"ס, ח'ירת אל-שאטר, סמוך לעזיבת הנאשמים האמריקאיים את מצרים. אל-אהראם (מצרים), 4.3.2012

[5] אל-אהראם (מצרים), 4.3.2012

[7] באירועי מספירו, הכוונה להתנגשויות בין כוחות הצבא והמשטרה המצריים לבין מפגינים קופטים ב-9.10.11 מול בניין הטלוויזיה המצרית, במהלכן נהרגו עשרות מפגינים, רובם נוצרים, מדריסה, ירי ומעשי אלימות. באירועי פורט סעיד, הכוונה להתנגשויות האלימות שאירעו בראשית פברואר 2012 באצטדיון הכדורגל בעיר שכתוצאה מהן נהרגו עשרות אוהדי קבוצת הכדורגל אל-מצרי.