המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בלוגר מצרי נעצר בשל ביקורת על חכמי אל-אזהר
11/11/2006


הבלוגר המצרי עבד אל-כרים סלימאן נעצר בשל ביקורת על חכמי אל-אזהר

 

בדו"ח שפרסם ארגון "עיתונאים ללא גבולות" בראשית נובמבר 2006 מופיעה מצרים בין שלוש עשרה המדינות הפוגעות בצורה החמורה ביותר בחופש הביטוי באינטרנט. דוגמא לכך לא אחרה לבוא. ב-6 בנובמבר 2006 נעצר הבלוגר המצרי עבד אל-כרים נביל סלימאן, המוכר בפרסומיו באינטרנט בכינוי כרים עאמר.[1]

 

עבד אל-כרים נביל סלימאן התחנך חינוך יסודי ותיכוני באל-אזהר בהתאם לדרישת הוריו. את השכלתו הגבוהה ביקש לרכוש בתחום הביולוגיה, אך בלחץ משפחתי נאלץ לעזוב לימודים אלו כעבור שנתיים ולהצטרף לפקולטה ללימודי שריעה ומשפט. בשנת 2004 החל לכתוב באתר האינטרנט הרפורמיסטי www.rezgar.com . כמו כן, פרסם מאמרים באתר הקופטי http://copts-united.com והחל לכתוב בלוג משלו: http://karam903.blogspot.com/

 

באוקטובר 2005 נעצר עבד אל-כרים סלימאן על רקע מאמר שפרסם באינטרנט על ההתנגשויות העדתיות שהתרחשו באלכסנדריה בין קופטים למוסלמים. הוא שוחרר כעבור 18 יום.[2] במרץ 2006 זומן לועדת המשמעת של אל-אזהר בשל פרסומיו הביקורתיים באינטרנט והוחלט לגרשו מן האוניברסיטה. לדברי עבד אל-כרים סלימאן, "בכך תם פרק שחור בחיי אותו ביליתי בין כותלי הכלא הגדול הידוע כ'מוסד אל-אזהר'."[3]

 

במאמר האחרון שפרסם, הטיח עבד אל-כרים סלימאן ביקורת קשה במוסד אל-אזהר וחזה כי הוא עתיד להיעצר בשל כך.[4]  עצומה הקוראת לשחרורו פורסמה באינטרנט ביוזמת ארגון "חמסה" (ראשי תיבות של השם המלא באנגלית:Hands Across the Mideast Support Alliance ). מטרתו של ארגון מוסלמי אמריקאי זה לקדם את זכויות האזרח במזרח התיכון והוא שלוחה של "הקונגרס האסלאמי האמריקאי" – גוף שהוקם לאחר פיגועי האחד עשר בספטמבר 2001 במטרה לקדם הבנה בין הדתות ובין הקבוצות האתניות השונות.[5]

 

להלן חלקים ממאמרו האחרון של עבד אל-כרים:

 

"התחלתי ללמוד באל-אזהר על פי רצון הורי. למרות התנגדותי המוחלטת לאל-אזהר ולמחשבה הדתית בשלב מאוחר יותר ולמרות כתיבתי הביקורתית החריפה על הסתננות הדת לחיים הציבוריים, על שליטת הדת בהתנהגות האנשים ובהתייחסותם לזולתם... ההשתחררות מכבלי היותי תלמיד לשעבר באוניברסיטת אל-אזהר לא היתה... דבר קל.

 

כאשר קבלתי את חירותי הגלומה במסמך הגירוש הסופי שלי מן האוניברסיטה במרץ 2006, חשבתי שזה סופם של הדברים, וכי העובדה שקבלתי מסמך זה היא בבחינת תעודת שחרור עבורי משבי אל-אזהר ואוניברסיטת אל-אזהר, השולטים בשרירותיות קודם כל בחיי תלמידיהם ובדרגות שונות גם בציבור ובחיים בארצנו...

 

ואולם נראה כי 'הברכות' של אל-אזהר לתלמידיו לא יכולות להימחק בקלות והן ממשיכות לרדוף את התלמיד כמו צל. תלמיד שסיים תיכון באל-אזהר לא יכול להגיש בקשה ללמוד בשום אוניברסיטה ממשלתית. ניסיתי לעשות זאת כמה פעמים השנה ובשנים קודמות עוד בטרם גרשו אותי, אך כל ניסיונותיי עלו בתוהו. די בכך שברשותך תעודה ידועה לשמצה זו ואינך יכול ללמוד כמו אזרחים אחרים במדינה השונים ממך בכך שהם בעלי תעודה תיכונית ציבורית.

 

נראה גם כי 'הברכות' של אל-אזהר לתלמידיו אינן מסתכמות בכך שמונעים מהם להשלים את לימודיהם הרחק ממנו. מה שקרה לי ומה שעתיד לקרות לי בימים הקרובים מוכיח בצורה רצינית כי ה'ברכות' של אל-אזהר אינן מניחות לתלמיד המנסה להתקומם נגד האוניברסיטה ולהתנגד לדברים שנאלץ ללמוד בה, אשר סותרים את ההיגיון ומסיתים לאלימות נגד בעלי אמונה שונה, אלא כאשר הוא על מפתן הקבר... או כשהוא נכנס בשערי בית הכלא, ונראה כי זה מה שאני עתיד להתמודד עמו בימים הקרובים...

 

לפני שעות ספורות הגיע לביתי זימון מאת התביעה הכללית הדורש את התייצבותי לחקירה ביום שני הבא...

 

נראה כי 'הברכות' של אל-אזהר, שדמיינתי לשווא כי השתחררתי מהן כאשר קבלתי את מסמך השחרור שלי, ממשיכות לרדוף אותי עד היום וזימוני לחקירה על ידי הפרקליטות הוא אחד הגילויים שלהן. 'ברכות' אלו אינן מניחות למושאן, אלא כאשר הוא במצב דומה למצבו של ד"ר נצר חאמד אבו זיד, אשר הברכות של אל-אזהר גרמו לכך שפסקו [בבית משפט] כי יש להפריד בינו לבין אשתו, או במצב דומה לזה של ד"ר אחמד צובחי מנצור, שהברכות של אל-אזהר גרמו לכך שנכנס לכלא ונאלץ להגר סופית מן הארץ, או במקרה הטוב ביותר, כאשר הוא במצב דומה למצבם של ד"ר נואל אל-סעדאוי, אחמד אל-שהאוי ואחרים שאל-אזהר ממליץ תמיד להחרים את כתביהם ולמנוע את הפצתם בשווקים.

 

אינני מפחד כלל. למזלי אויבי המחשבה החופשית הנוהגים עמי בדרכים שרק מי שפשט רגל מבחינה אינטלקטואלית משתמש בהן, גורמים לכך שאני בטוח יותר בעצמי, איתן יותר בעקרונותי ומוכן להתמודד עם כל דבר למען הבעת דעתי החופשית ללא סייג כלשהו שמטילים עלי ממשלות, מוסדות דתיים או אפילו החברה הטוטאליטרית...

 

עצם קיומם של חוקים הקובעים כי חופש המחשבה הוא פשע ומענישים במאסר מי שמותח ביקורת על הדת בצורה כלשהי - הנו פגם מסוכן בחוק, אשר קיים כדי להסדיר את הקשרים בין האנשים בחברה ולא כדי לדכא את חירותם לטובת הדת, החוק עצמו או הארגון החברתי...

 

אני מצהיר כאן בכל הכנות והבהירות כי אני מגנה כל חוק, חקיקה או משטר שאינו מכבד את זכויות האדם ואת חירותו האישית, אינו מכיר בחופש המוחלט שיש לאדם לעשות כל דבר - כל עוד אין הוא פוגע במי שסביבו באופן פיזי - ואינו מכיר בחופש המוחלט של האדם להביע את דעותיו – יהיו אשר יהיו – כל עוד דעות אלו הן רק בגדר מילים ואינן כרוכות במעשה פיזי כלשהו שפוגע באחרים.

 

כמו כן, אני מכריז בזאת בכל הבהירות כי חוקים אלו אינם מחייבים אותי בשום אופן, אינני מכיר בהם ואני מתעב מעמקי נפשי כל מי שפועל ליישומם וכל מי שמרוצה מהם ומפיק מהם תועלת... אני מכריז בזאת כי אינני מכיר בלגיטימיות זימוני לחקירה משום שהדבר [פוגע] בזכותי להביע את דעתי, זכות שנקבעה בהצהרת זכויות האדם, אשר מצרים חתמה עליה. [יתר על כן,] גם אם מתעלמים מהצהרה זו וגם אם היא לא היתה קיימת ומצרים לא היתה חתומה עליה – זכויות האדם הן דבר מובן מאליו שאינו זקוק לחקיקה או חוקים כדי להסדירו או להגדיר את מהותו.

 

לכל השונאים והעוינים אותי הסבורים שמעשים פרימיטיביים אלו עשויים לשנות את עמדותי, להשפיע עלי ולאלץ אותי לסור מהדרך שהצבתי לעצמי, אני אומר: מותו בכעסכם והתחבאו במחילותיכם, אני לא אחזור בי ולו לרגע קט מכל מילה שכתבתי...

 

ולאל-אזהר, לאוניברסיטת אל-אזהר, למרצים ולשיח'ים באל-אזהר שעמדו ועודם עומדים נגד כל מי שחושב בצורה חופשית אני אומר: סופכם בפח האשפה של ההיסטוריה. [גם] אז לא תמצאו מי שיבכה עליכם..."



[1]  אל-קדס אל-ערבי, לונדון, .8.11.2006 ;  http://news.beiruter.com/node/39357 

[5]  לקריאת העצומה ולחתימה על העצומה, ראה: http://www.hamsaweb.com/c2/home.php?id=Kareem

לפרטים על ארגון "חמסה" ראה: http://www.hamsaweb.com/about-us.php

לפרטים על "הקונגרס האסלאמי האמריקאי" ראה: http://www.aicongress.org/