המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
המשבר הפנימי במצרים (ב): השביתה, המהומות וסיקורן
13/4/2008

 

המשבר הפנימי במצרים (ב): השביתה, המהומות וסיקורן

 

במצרים מתחולל לאחרונה משבר פנימי על רקע כלכלי וחוסר יכולת לספק לחם ומוצרי יסוד לכל. ברקע המשבר מרחפות טענות רבות כלפי דרך התנהלותו של המשטר. גורמים באופוזיציה קראו במהלך חודש מרץ 2008 לשביתה כללית ולמרי אזרחי. מחשש לאנרכיה כללית שתתחולל בעקבות השביתה וההפגנות, נערכו השלטונות לקדם את אי הסדר הצפוי במעצרי מנע ובכוחות מתוגברים. ב- 6 באפריל 2008 יצאה השביתה הכללית אל הפועל. היא נמשכה יום אחד ונלוו לה הפגנות במספר מוקדים. המקום היחיד בו יצאו האירועים מכלל שליטה היה בעיר אל-מחלה אל-כוברא, באזור הדלתא, שם פרצו מהומות שנמשכו שלושה ימים. הדיווחים בתקשורת המצרית הציגו את האירועים באופן סותר. בעוד עיתוני האופוזיציה טענו שהמחאה השיגה את מטרתה, שידרו עיתוני הממסד אווירה של  שגרה בהנמיכם את פרופיל המחאה.   

 

היומון הממסדי "אל-אהראם" דיווח ברוח של  "עסקים כרגיל" ופתח את גיליון ה- 7 באפריל 2008 בידיעה כי העם המצרי, על כל קבוצותיו ופלגיו, סירב לקחת חלק בשביתה. לפי הידיעה, מוסדות המדינה נהנו מנוכחות גבוהה במיוחד של עובדים ואף נרשמה תפוקת עבודה גדולה יותר מאשר בימים הרגילים. כמו כן, לא היו הפגנות מחאה ברחובות ובכיכרות של קהיר או של שאר מחוזות מצרים. גם הלימודים בבתי הספר ובאוניברסיטאות נמשכו כרגיל ונרשמה נוכחות מלאה של תלמידים, סטודנטים וסגל הוראה. עוד ציינה הידיעה כי גם סוכנויות הידיעות הזרות דיווחו כי הקריאה מטעם גורמי האופוזיציה לשביתה כללית ולמרי אזרחי נכשלה ולא הגשימה את מטרותיה.[1]

 

גם היומון הממסדי "אל-אח'באר" דיבר על "כישלון השביתה וניסיון ההסתה". בידיעה שפתחה את גיליון ה- 7 באפריל 2008, נכתב כי נכשלה הקריאה לשביתה ולמרי אזרחי שהופנתה [לאזרחי מצרים] מטעם "חובבי ההסתה ובעלי האינטרסים המפוקפקים". עוד נאמר בידיעה כי העובדים הלכו למפעלים, לחברות ולמקומות העבודה כרגיל, וגם הלימודים בבתי הספר ובאוניברסיטאות נמשכו כסדרם. בניגוד לעיתון "אל-אהראם", עיתון "אל-אח'באר" דיווח כי נרשם מספר מצומצם של הפגנות סטודנטים וכן הפגנה אחת של 50 עורכי-דין מול [משרדי] איגוד עורכי הדין [בקהיר]. לפי "אל-אח'באר", מנגנוני הביטחון עצרו 43 איש שניסו להסית את הציבור לשביתה ולהפגנות באמצעות חלוקת כרוזים.[2]

 

בניגוד לעיתונים הממסדיים, עיתוני האופוזיציה הציגו תמונה שונה בתכלית. העיתון האופוזיציוני "אל-מצריון" ניסה להראות כי אכן היו הפגנות ואכן היה מרי אזרחי. בידיעה שכותרתה: "המרי מכה את לב קהיר במעין שיתוק", נכתב כי חלק לא מבוטל מן האזרחים נענה לקריאה למרי האזרחי ונשארו בבתיהם. האזרחים סרבו ללכת לעבודה וחלק גדול מהתלמידים והסטודנטים נמנעו מללכת לבתי"ס ולאוניברסיטאות. בשל החשש מעימותים ובעיות ביטחון, הרחובות היו כמעט ריקים מאדם.

מנגנוני הביטחון התפרסו בכוחות מתוגברים ברחבי מצרים. בקהיר הייתה נוכחות רבה של כוחות הביטחון, בעיקר מול בניין איגוד העיתונאים ובניין איגוד עורכי הדין, שם הפגינו מאות אנשים במחאה על מדיניותה הכלכלית של הממשלה.[3]

 

העיתון האופוזיציוני "אל-מצרי אל-יום" המשיך את הקו של עיתון "אל-מצריון" ואמר כי מספר רב של אזרחים נשארו בבתיהם ומנעו מילדיהם ללכת לבית הספר מתוך חשש להתנגשויות אלימות בין המפגינים לבין אנשי הביטחון. בנוסף, דיווח "אל-מצרי אל-יום" כי מאות סטודנטים מאוניברסיטת קהיר ומאוניברסיטת חלואן יזמו שתי הפגנות גדולות והשביתו את הלימודים. כמו כן, נרשמה נוכחות דלילה ביותר של סטודנטים באוניברסיטת אל-אזהר.[4]

 

"אל-מצרי אל-יום" התייחס ביתר פירוט להפגנה שהייתה מול בניין איגוד עורכי הדין. בידיעה שהוקדשה לעניין נכתב כי למרות "המצור הביטחוני" הצליחו מאות פעילים המשתייכים לתנועה העממית ולתנועת "כפאיה" להפגין מול בניין איגוד עורכי הדין ולהכריז על ה- 6 באפריל כעל "יום המרי האזרחי והעממי נגד עליית המחירים ויוקר המחייה". המפגינים הדגישו כי היום הזה הוא יום תחילת המהפכה וקראו להפסיק את עליית המחירים ולפתרון בעיית האבטלה. כמו כן מחו המפגינים על מעצרם של יותר מ- 137 פעילים בשל השתתפותם בשביתה.[5]

 

המהומות בעיר אל-מחלה אל-כוברא

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כוחות הביטחון המצריים ראו בעיר התעשייתית אל-מחלה אל-כוברא, השוכנת כ-100 ק"מ מקהיר בדלתא של מצרים, מקום מועד לפורענות.  זאת בשל אופייה של העיר כעיר פועלים ובשל הימצאו  של מפעל טקסטיל גדול בעיר השייך ל"חברה המצרית לטקסטיל", המונה יותר מעשרים אלף פועלים.

 

עיתון "אל-מצריון" דיווח כי כוחות הביטחון המצריים הצליחו לסכל את השביתה שהייתה אמורה להיות במפעל הטקסטיל באל-מחלה אל-כוברא. עדי ראיה סיפרו כי כוחות הביטחון צרו על המפעל מבחוץ והשתלטו עליו מבפנים כדי למנוע את כניסת עובדי משמרת הבוקר ויציאת עובדי משמרת הלילה. בנוסף, אילצו עובדי הביטחון את העובדים להפעיל את המכונות לשם תיעוד הדבר באמצעי התקשורת הממסדיים. אולם, התמונה התהפכה כאשר עובדי משמרת הבוקר יצאו מהמפעל בשעה ארבע אחר הצהריים. או אז הצטרפו אל העובדים אזרחים רבים ומחוץ למפעל התארגנה הפגנה רבת משתתפים. עדי ראיה מסרו כי כוחות הביטחון ירו כדורי גומי והשתמשו בגז מדמיע כדי לפזר את מאות המפגינים שהחלו ליידות אבנים ולהבעיר צמיגים.[6]           

 

בהודעה הרשמית מטעם משרד הפנים המצרי, אודות המהומות שאירעו בעיר אל-מחלה אל-כוברא ביום ראשון ה-6 באפריל 2008, נאמר כי "למרות המגמה הכללית ומהלך העניינים שלשום (6.4.08), אשר הראו את הימנעותן של כלל קבוצות האזרחים מלהיענות לקריאה לשביתה ולהפגנות, פנתה קבוצה של בריונים מקצועיים ומעוררי מהומות לכיוון של הסתה והשתתפות בהתקהלות". מקור ביטחוני מסר כי אותם גורמים יידו אבנים לעבר מקומות מסחר, סניפי בנקים, אוטובוסים, מכוניות וכמובן לעבר כוחות המשטרה. המתפרעים אף הציתו אש בשני בתי ספר.[7]

 

המהומות באל-מחלה אל-כוברא נמשכו גם ביום שני ה-7 באפריל 2008. עיתון "אל-מצרי אל-יום" דיווח כי ביום השני למהומות נאספו כששת אלפים מפגינים ברחובות העיר ובכיכרותיה. המהומות התחדשו לאחר שנודע לתושבי העיר כי התובע הכללי של מצרים, עבד אל-מגיד מחמוד, הגיע אל העיר. חלק מהמפגינים ניסו לעצור את מכוניתו ללא הצלחה ויידו לעברה אבנים עד שכוחות הביטחון התערבו.[8]  על פי דיווח בעיתון "אל-אהראם", 189 איש נעצרו במהומות, רובם בין הגילאים 22-15. כמו כן, מספר הנפגעים ביום השני של המהומות הגיע ל-111 איש, כש-41 מתוכם מקרב אנשי הביטחון.[9] 

 

הדיווחים בעיתונות המצרית על כמות הפצועים היו סותרים. אתר האינטרנט של ערוץ אל-ערביה דיווח מפי רופא בבית החולים באל-מחלה אל-כוברא, כי ביום הראשון למהומות הגיעו לבית החולים 62 פצועים כשחציים מקרב המפגינים וחציים מכוחות הביטחון. 6 פצועים נוספים הובהלו לבית החולים במצב קשה. ביום השני למהומות הועברו לבית החולים 29 פצועים, מתוכם 5 במצב קשה והשאר במצב בינוני. 24 אחרים נפצעו קל.[10]  

 

ב-9 באפריל 2008, דיווחו עיתוני מצרים כי השקט חזר אל העיר אל-מחלה אל-כוברא, לאחר שהמהומות נמשכו עד צהרי יום שלישי (8.4.08). ביום שלישי גבו המהומות גם הרוג אחד: הנער בן החמש עשרה, אחמד עלי מברוכ, שנפגע בשלושה כדורים בראשו ובצווארו בעת שצפה במהומות ממרפסת ביתו. עיתון "אל-מצריון" דיווח כי הפרקליטות הכללית הורתה לכלוא למשך חמישה עשר ימים 331 מתפרעים שנעצרו בהתנגשויות עם כוחות הביטחון, לצורך חקירה. זאת בניגוד לדבריו של התובע הכללי אודות מעצרם של 157 איש בלבד.[11]  

 

ביום שלישי ביקר באל-מחלה אל-כוברא ראש הממשלה אחמד נט'יף, אשר בישר לעובדי מפעל הטקסטיל בעיר, כי שהממשלה אישרה מענק בגובה שכר חודשי לעובדי המפעל על שלא השתתפו במהומות. בנוסף, שאר עובדי הטקסטיל במצרים יקבלו מענק בגובה חצי שכר חודשי. נט'יף העביר לעובדים את הערכתו של הנשיא מובארכ על שסירבו להשתתף בשביתה ובהרס והוכיחו לעולם את נאמנותם [למצרים].[12] 

 



[1] אל-אהראם (מצרים), 7.4.2008

[2] אל-אח'באר (מצרים), 7.4.2008

[3]  אל-מצריון (מצרים), 7.4.2008

[4]  אל-מצרי אל-יום (מצרים), 7.4.2008

[5]  אל-מצרי אל-יום (מצרים), 7.4.2008

[6]  אל-מצריון (מצרים), 7.4.2008

[7]  אל-מצרי אל-יום (מצרים), 8.4.2008

[8]  אל-מצרי אל-יום (מצרים), 8.4.2008

[9]  אל-אהראם (מצרים), 8.4.2008

[10]  www.alarabiya.net, 8.4.2008

[11]  אל-מצריון (מצרים), 9.4.2008

[12]  אל-אהראם; אל-מצרי אל-יום (מצרים), 9.4.2008