המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
איראן: רישום מתנדבים לפיגועי התאבדות בעיראק וישראל
11/6/2004

 

   דיווח באיראן על רישום מתנדבים לפעולות התאבדות בעיראק ובישראל

 

היומון הרפורמיסטי האיראני  שרק דיווח על הכנס הראשון לרישום מתנדבים איראניים לביצוע פעולות מסירת הנפש [שהאדה] אשר נערך לאחרונה בטהראן באמצעות המטה להנצחת זכרם של השהידים של התנועה האסלאמית העולמית.[1] בכנס השתתפו ראשי המטה להנצחת זכר השהידים, אישי ציבור ומפקדי 'משמרות המהפכה'. להלן דיווחו של העיתון:[2]

 

"קיימות שלוש אופציות בטופס הרישום לפעולות התאבדות. המתנדבים יכולים לבחור באחת מהן: רציחתו של סלמאן רושדי, פעולות [שהאדה] בערים הקדושות [לשיעה בעיראק] נגד האמריקאים ותקיפות נגד הכוחות הישראלים בפלסטין. קיימת גם אופציה נוספת בטופס: הצטרפות למטה הנצחת זכרם של השהידים של התנועה האסלאמית העולמית. אין צורך בהצגת פרטים אישיים מפורטים. על המתנדבים לציין רק את שמם, שם האב, גיל, מספר זהות ומספר טלפון לקשר בשעת הצורך. תעסוקה והשכלה לא היו מעניינם של אלה שהכינו את הטופס. כמו כן אין צורך בחברות במטה הנ"ל לצורך ביצוע פעולות שהאדה.

 

לפי דברי דובר המטה מוחמד עלי צמדי הביעו עד כה 2000 איש את נכונותם לביצוע פעולות [שהאדה]. מתוכם 25% הם מתחת לגיל 18, 55% בגילאי 18-40, ו- 20% בגילאי 40-80. אין הגבלה של גיל בטופסי הרישום והנרשם הצעיר ביותר הוא ילד בן 7 אשר נרשם יחד עם משפחתו. המטה להנצחת זכר השהידים של התנועה האסלאמית העולמית הינו NGO [באיראן] ונוסד לפני חצי שנה.

 

מוחמד עלי צמדי שעבד בעבר בכתבי העת ג'ומהור-י אסלאמי, שַלַמְצֶ'ה ובהאר הדגיש כי לא התערב בענייניו של עלי רזא עלוי-תבאר, העורך הראשי של השבועון בהאר והסתפק רק בכתיבה במדור המלחמה. על הסיבות והמניעים שהביאו לייסוד המטה הוא אמר כי 'מחודש ינואר 2004 כאשר שונה שמו של רחוב ח'אלד אל-אסלאמבולי [רוצחו של הנשיא המצרי אנואר סאדאת] החלה מגמה בכיוון של הפרדותה של איראן מתנועות אסלאמיות עולמיות. סוגייה זו מרמזת על הצורך ביצירת התארגנות עממית כנגד המגמה הזו.' ב-6 לינואר 2004 שונה שמו של רחוב ח'אלד אל-אסלאמבולי לרחוב האנתיפאדה.

 

שמו של הרחוב היווה סלע מחלוקת בין איראן ומצרים והעיב במשך שנים על היחסים בין שתי המדינות. שינוי השם נעשה לפי החלטת מועצת העיר החדשה של טהראן ורובם המכריע של חברי המועצה היו חברי מפלגת 'משרתי השיקום של איראן האסלאמית'. חברי מועצת העיר החליטו על שינוי השם בישיבת מועצה בת 45 דקות שנכחו בה הדובר והמנכ"ל לענייני ערב ואפריקה במשרד החוץ [האיראני]. מרבית פעילי המטה נמנים על הכותבים בכתבי העת שַלַמְצֶ'ה ודוֹכוּהֶה. צמדי הדגיש את אופיה התרבותי של האגודה ואמר כי "המטרה העיקרית היא שנודיע כי התנועה באיראן קשורה ישירות לתנועות אסלאמיות נוספות ובעיקר [עם זו של] פלסטין."   

 

בתשובה לשאלה מהי הגדרת פעולת השהאדה השיב דובר המטה להנצחת זכרם של השהידים בתנועה האסלאמית העולמית: 'פעולת שהאדה היא פעולה מזויינת המתבצעת באמצעות נשק חם או קר והמתנדב מבצע את הפעולה ביודעו כי יהפוך לשהיד ואין לו דרך חזרה. בפעולת השהאדה הדגש הוא על אלמנט ההפתעה ופגיעה במטרות שלא ניתן לפגוע בהן בפעולות רגילות.' לדעתו של צמדי לשהאדה משמעות אסלאמית בלבד ועל כן הוא אינו מכיר ביפנים שביצעו פעולות התאבדות נגד האמריקאים במלחמת העולם השניה, כשהידים.

 

צמדי מטיל את האחריות להריגת אזרחים בישראל על כתפי הישראלים עצמם ולוקח בחשבון שיתכן כי בפעולות שהאדה ייהרגו גם אזרחים: 'איננו מכירים בישות הנקראת ישראל והישראלים בין אם מדובר בנשים וילדים ובין אם בזקנים וצעירים הם כובשים.' הוא תהה 'האם בתור מי שאדמתו נכבשה אני אשם בכך שהאויב כבש את האדמה באמצעות נשים וילדים?'  והמשיך: 'נכון לעכשיו ובצורה ברורה מאוד פלסטין כבושה, סלמאן רושדי וכוחות הכיבוש האמריקאיים מהווים עבורנו מטרות, והדבר נכון גם לגבי כובשים ביתר ארצות האסלאם.'

 

המטה להנצחת זכרם של השהידים של התנועה האסלאמית העולמית עוסק באיסוף מידע לגבי סלמאן רושדי בכך שהוא מאתר את מקום מחבואו החדש ומעמיד את המידע הדרוש לרשותם של המתנדבים לפעולות שהאדה. לדברי צמדי, סלמאן רושדי, התחתן לאחרונה ושוהה בארה"ב.

 

צמדי סבור כי אין זה מתפקידו של משרד החוץ האיראני לנקוט עמדה כנגד גיוס [מתנדבים] מכיוון שהאגודה, שהוא דוברה, הינה עממית לחלוטין ואינה קשורה לממשלה. עם זאת, הוא אומר שהמטה יהפוך למבצעי כאשר הגורמים הרלוונטים יתנו את אישורם לכך ומבהיר שעד אז יעסוק המטה בעניינים תיאורטיים. כמו כן תחילת השהאדה תהיה רק בהוראת המנהיג [עלי ח'אמנאי].

 

[העיתון הוסיף כי] יש לציין כי לא הצלחנו לקבל את תגובת משרד החוץ לגבי [סוגיית] המבקשים למות כשהידים ורישום המתנדבים. אנשי משרד החוץ אמרו כי העניין בטיפול אולם עד יום שישי לא נתקבלה תגובתם.

 

כנס המטה נערך ביום רביעי ... בטהראן. האורחת הראשונה של הכנס היתה זהרא מוצטפוי, בתו של אמאם [ח'מיני], אולם היא ביטלה את השתתפותה מסיבות אישיות. חבר מפלגת 'משרתי השיקום' במג'לס השביעי, כוצַ'כ-זאדֶה, המהווה את הרוב בפרלמנט ובמועצת העיר של טהראן, נשא את הנאום הראשון בכנס...

 

גנרל סלאמי, ראש המטה לפעולות אסטרטגיות של 'משמרות המהפכה', נמנה גם על נואמי הכנס ונאם בלבוש צבאי. בתחילת דבריו, הוא סקר את המצב האסטרטגי של המזה"ת ולאחר מכן ציטט מדברי בוש ואחרים אודות מדיניותם באזור. בתחילה קרא באנגלית את דברי בוש ואחרים ולאחר מכן תרגם. גנרל סלאמי סבור כי הביטחון בעולם פועל לפי חוק פסקל ... והסיק כי 'באמצעות יצירת אירועים טקטיים קטנים ניתן להגיע לתוצאות אסטרטגיות. עיניכם הרואות כי באמצעות קיצוץ של שני מגדלים בארה"ב נחלקים תולדות העולם לשניים – לפני הפרשה הזו ולאחריה. באמצעות התקרית הקטנה הזו משתנית המדיניות של ארה"ב ושל יתר הכוחות העולמיים והאיזוריים.  הדבר משפיע רבות על ארה"ב בצורה כזו שצמיחה בת 3 אחוזים בכלכלה האמריקאית יורדת לאחוז אחד ושיעור האבטלה גדל לראשונה ל-5.6 אחוז.'

 

דבר המתנדבים:

מצטפא אפזל-זאדה בן 24 הוא ממארחי הכנס ומילא את טופס המתנדבים לשהאדה. הוא סטודנט לשפה האנגלית ושהה כמה שנים באנגליה יחד עם אביו על מלגת דוקטורט שם. הוא אמר: 'אני רוצה ללכת אבל אינני יודע אם אתפקד בשעת האמת או לא.' אפזל-זאדה הוא רווק ועוסק למחייתו בתרגום. הוא הבהיר כי הוא מתנגד לכל גילויי הטכנולוגיה כגון הטלוויזיה והוא מתנגד אפילו לטלוויזיה של איראן. יתרה מזו, הוא אינו אוהב את בית הספר בצורתו הנוכחית אך מסיק כי אין זה הזמן להתנגד לכל דבר. אפזל-זאדה לבוש מכנסי ג'ינס ומעוניין בבידור כמו יתר הצעירים, אולם הוא התלבש בצורה כזו שייראה בהרמוניה עם יתר חברי המטה שכולם לבושים בפשטות וחולצה שחורה על גופם.

 

מג'יד צאדקי הוא אחד ממשתתפי הכנס ומבקש מן הגורמים הרלוונטים למסור לו את הטופס בהקדם האפשרי. הוא בן 30 ועובד בניקיון. בזמן המלחמה [נגד עיראק] התנגד אביו להתגייסותו לחזית המלחמה וגם רעייתו אינה מעוניינת כל כך שישתתף בפעולות שהאדה. בטופס הרישום הוא לא הביע עניין לבצע פעולה נגד סלמאן רושדי והסביר כי הסיבה נעוצה בעובדה שסלמאן רושדי אינו זמין כל כך וביצוע פעולה נגד סופר פסוקי השטן הוא עניין קשה. הוא אמר: 'בשנים האחרונות למראה התמונות מפלסטין הזלתי דמעות כמשקל גופי.' מג'יד צאדקי מוכן למסור את נפשו למען העשוקים אפילו אם העשוק אינו מוסלמי. כמו כן הוא [אמר כי הוא] שבע רצון מהתמוטטות מגדלי התאומים וסבור כי ארה"ב הושפלה ב-11.9.

 

גברת רַגַ'אִי-פַר ממארחי הכנס היא כעת מבעלי [העיתון] צבח דוכוהה. היא גם ליוותה את הסטודנטים 'התומכים בקו של אמאם ח'מיני' כאשר אלה כבשו את השגרירות האמריקאית

[ב-1980]. היא הבהירה כי הרישום לפעולות השהאדה הוא תצוגת [הערכות] וכרגע המטה נמצא בשלב של הבהרת פעולות השהאדה לציבור הרחב. היא בעלת תואר שני במדעי המדינה ורואה בפעולות השהאדה סוג של מלחמה לא מאוזנת באופן שהאדם המבצע את פעולת השהאדה עושה זאת על ידי שימוש בשורה של אמצעי לחימה ואפשרויות צבאיות.

 

לדברי רג'אי-פר 'האלימות של פעולות השהאדה היא אותה אלימות של המלחמה ואין מנוס ממנה. למרות שמטרת הפעולה היא צבאית ייתכן שגם אזרחים ייהרגו בה והדבר זהה בדיוק למה שמעוללים האמריקאים. כאשר אזרחים נהרגים בהתקפותיהם [של האמריקאים] הם מטילים את האשם באי-דיוק כלי הנשק שלהם ומתממים.' רג'אי-פר עצמה נרשמה לפעולות שהאדה. היא אינה רואה בהתקפות מסוג זה פעולת טרור ומבחינה דתית מסתמכת על דבריו של מוחסין כדיוור – הנמנה על אנשי הדת הרפורמיסטים שהבחין בין פעולות שהאדה לבין טרור. ביום שני שעבר, אמר מוחסין כדיוור בכנס 'זכויות אדם – להלכה ולמעשה': 'המקום שבו יותר מכל מקום אחר בעולם מופרות זכויות האדם הוא פלסטין. אם נסתכל כאנשים חסרי פניות על כלל המדינות נראה שההיקף הגדול ביותר של הפרת זכויות האדם מבחינה איכותית וכמותית מצוי בפלסטין. היום הגנה על זכויות פלסטין הפכה בחוגי התעמולה הבינלאומיים להגנה על "טרוריסטים". בעוד שפעולות שהאדה אינן פעולות טרור.'

 

בהמשך הכנס הקריא חמיד סַבְּזַוַארי קטע שירה וחוג'ת אל-אסלאם סלמאניאן נשא נאום. כותרת נאומו היתה פעולות שהאדה מן ההיבט המשפטי. הוא חילק את פעולות השהאדה לשני סוגים – צודק ובלתי צודק. לדבריו 'קבוצה של מופתים [פוסקי הלכה] כמו אבו מוצעב אל-זרקאוי מבצעים פעולות שהאדה נגד השיעים ואין הם מבינים [את העניין] לאשורו. לא אתייחס לפעולות שהאדה שהעסיקו את הלך המחשבה העולמי אך במהותן נועדו ליצור אווירה פסיכולוגית נגד מבקשי השהאדה האמיתיים." בחלק אחר של דבריו הבהיר סלמאניאן כי 'הממשלות אינן נמצאות במצב בו הן יכולות להפיח בדבריהן את רוח השהאדה. אבל האנשים יכולים להפיץ את רוח השהאדה.'

 

אחד מהגנרלים של 'משמרות המהפכה' אשר השתתף בכנס הזה אמר לכתב העיתון שנוכחותו אין פירושה תמיכה במטה הנ"ל אלא סוג של השתתפות של בכירי הממסד במסגדים ובתוכניות. הגנרל הזה סבור כי הואיל והמטה להנצחת זכרם של השהידים של התנועה האסלאמית העולמית הוא NGO אין לו צורך לבקש את רשות הגורמים הצבאיים אם ברצונו לבצע פעולה כלשהי. הוא הוסיף כי הפעולות שלהם הן כמו פעולות השהאדה של הפלסטינים ואין להן קשר לממשלת איראן.

 

בסוף הכנס חולקו טופסי רישום בין המבקשים והמשתתפים חתמו על עצומה שבה הזהירו את הגורמים הבכירים לבל ימשיכו בדרכם השמרנית. רבים מן המשתתפים ציינו את מספר הטלפון שלהם לצד חתימתם וחלק גם צירפו את כתובת הדוא"ל שלהם.

 

עלי סיאדתי כתב בעצומה: 'רוחי אינה יכולה לדור עוד בגוף הזה. יודע אני כי הגוף צריך להתפוצץ כדי שרוחי הדואבת תטה יותר לכיוון האל.'"

 

בתשובה לשאלה בעניין אמר דובר משרד החוץ חמיד רזא אצפי כי "צעדים מסוג זה הם הבעת רגשות העם [האיראני] כלפי פשעי המשטר הציוני ומדיניות ארה"ב. אין לכך כל קשר למדיניות ממשלת [איראן] ולמשטר [האיראני]."[3]



[1]  דיווחים אודות פעילות רישום המתאבדים והכנס הופיעו גם בעיתונים איראניים נוספים: כיהאן, 1.6.04, ג'ומהור-י אסלאמי, 6.6.2004.

[2]  שרק (איראן), 5.6.04.

 [3]  אפתאב-י יזד (איראן), 7.6.2004.